תמונות: ציפורי אהבה - פרסונטה - Masked Lovebird

[צבי דגן]

ציפורי אהבה פרסונטה
Masked Lovebird Agapornis personatus

מראה חיצוני:  הצבע הכללי ירוק. המצח, הכתר והלחיים – חומים-שחורים. חלקו האחורי של הראש בצבע זית כהה. החזה ופס רחב על העורף – צהובים. אצל ציפורים רבות, החזה העליון שטוף בכתום-אדום. צידי הגוף, הבטן וכיסוי הזנב התחתון צהובים ירוקים.
הישבן כחול בהיר.
הכנפיים בחלקן התחתון אפורות - כחולות וירוקות. הזנב ירוק, ועל הנוצות הקיצוניות ישנו פס כתום-צהוב עם קצוות שחורים (מלמטה ומלמעלה). מסביב לעין טבעת רחבה בצבע לבן, המקור אדום, העיניים חומות והרגליים אפורות.
הנקבה בד"כ גדולה יותר מהזכר וראשה קטן יותר.
לצעירים צבעים עמומים יותר והמקור שחור בבסיסו.
אורך:  14 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  אפריקה – בעיקר צפון ומרכז טנזניה. ציפורים שברחו לבעליהן התיישבו במקומות שונים בדרום-מזרח קניה ולאורך החוף של טנזניה. אזור מחייה: אזורים המכסים בשיחים עם עצי שיטה ועצים ממשפחת אדנסוניה, סוואנות עם שיחים, ואזורים פתוחים. מתמקמים בעיקר באזורים שנמצאים 1100-1800 מ' מעל פני הים.
תזונה בשבי:  - תערובת זרעים המורכבת ממגוון סוגי דוחן, דשא, חמניות. ניצני דוחן. יש לספק בקביעות תירס ודשא חצי-בשל, שפע מזון ירוק, ירקות ופירות.
בזמן הרבייה יש להוסיף זרעים מונבטים, ומזון ביצים (בכמות מתאימה).
לצעירים יש לספק תוספת של ויטמין C ומינרלים.
תזונה בטבע:  – זרעים, גרגרים (פירות יער), פירות ונבטים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  דו-צורתיות מינית - הנקבה בד"כ גדולה יותר מהזכר וראשה קטן יותר.
בטבע – עונת הרבייה היא בתקופות היבשות – מרץ עד אפריל ויוני עד אוגוסט.
רוב הקנים נמצאים בעצי באובב, אולם ניתן למוצאם גם בעצים אחרים, על בניינים או בבקעים צרים.
לפעמים מתיישבים בקנים של סנוניות.
לקנים צורת כיפה והם נבנים מענפים דקים וחתיכות קליפת-עץ. 3-6 ביצים בכל תטולה, כאשר משך הדגירה הוא 23-26 יום.
בשבי – מגיעים לבגרות מינית לפני גיל שנה, אך לא נהוג להרבות אותם בגיל הזה, אלא לאחר גיל שנה, הנחשב לנוח ביותר.
הרבייה מושגת בקביעות, אולם לא תמיד באופן מיידי שכן זוגות צעירים אינם ששים להתרבות.
בתנאים טובים הם מתרבים כל השנה, אולם מעדיפים להתרבות באביב.
יש לספק ענפים (עומדים) בקביעות לבניית הקן. הם יקלפו את הקליפה מענפים עבים יחסית וישימו אותה בקן.
לרוב הקן סגור לחלוטין מהצדדים, ולכן יש להשתמש בתיבת קינון לציפורי אהבה (בתיבות אלה, פתח הכניסה צריך להיות בצד) במידות: 18x18x25, לקבלת שליטה יותר טובה על המתרחש.
בכל תטולה יש 3-8 ביצים, כאשר זמן הדגירה הוא 20-26 יום.
הגוזלים מתכסים בנוצות 32 יום אחרי בקיעתם.
גודל ביצה: 23.3X17 מ"מ.
חשוב: אם יש מחסור במינרלים, ההורים ימרטו את נוצות הגוזלים. מספר מחזורים אפשריים בשנה, אך אין לאפשר יותר מ-2.
תנאי גידול:  כלוב תעופה 2X1X2, או כלוב ביתי מרווח מאוד. ליצירת להקה – לפחות 3 זוגות, כאשר לכל זוג מוקצה 1.5 מ"ר לפחות. ניתן לשחרר לעוף בחוץ בתקופת הקיץ.
מומלץ להחזיקם בתנאים קרירים ולחים.
טמפרטורה מינימלית לבוגרים - 10°C, לפישרים צעירים - 15°C. חיוני לשים תא שיוכלו לישון בו בחורף.
מידע נוסף:  בשנים קודמות ירדה אוכלוסייתם בעקבות לכידה לצרכי מסחר, ומספרם עמד על פחות מ-50,000.
כיום האוכלוסייה נמצאת במגמת עלייה. בטבע – חיים בקבוצות של 20 עד 80 פריטים כאשר אינם נמצאים בעונת הרבייה.
הלהקות מתקבצות באזורים מתורבתים וניזונות משדות דוחן.
הקבוצות נעות בכל השדה. נודדים ממקום למקום בהתאם לאקלים.
צעקתם חדה וצורמנית. בשבי – מידת הרעש בינונית.
פעילים, לעסנים כבדים.
אוהבים להתקלח. מסתדרים טוב עם פישרים בלבד, אולם אם הכלוב קטן מידי יהיו קטטות, שפעמים רבות מסתיימות בדימומים ואף מוות.
שוחרי שלום רק בכלובים מרווחים. פריטים חדשים ו/או צעירים (פחות מ-10 חודשים) רגישים במיוחד (גופנית ונפשית), אולם חזקים יותר לאחר שהתאקלמו.
מוטציות קיימות – כחול, כחול בהיר (פסטל), טורקיז, סגול, לוטינו, אלבינו, ירוק בהיר (פסטל), שחור, מנוקד, צהוב, לבן (2 האחרונים נחשבים לנדירים ביותר).
נוח לחברת אותם והם נוחים לאילוף.
חסר יכולת דיבור (נדיר ביותר).
תוחלת החיים הממוצעת בשבי הוא: בין 12 ל-20 שנה.