חמוסים:
לחמוס יש אינטילגנציה הזהה לזאת של כלב, הוא נקשר לבעליו ומתרגש כשהם מוציאים אותו מהכלוב, משחקים איתו או מוציעים אותו לטיול.
כיום, אין חמוסים בטבע מלבד "החמוס שחור הרגל" שבסכנת הכחדה חמורה ולא מגדלים אותו בתור חיית מחמד.
חמוסים שימשו במשך אלפי שנים כמדבירי מזיקים כגון: חולדות, עכברים, ארנבות וכו'...
חמוסים דורשים כלוב גדול עם המון צעצועים ואתגרים שכליים, הוצאה מהכלוב (לפחות שעתיים ביום) והרבה יחס ואהבה מהבעלים שלו.
חמוס יעריך מאוד חברת חמוס נוסף ואפילו יהיה חברותי יותר.
ניתן ואפילו רצוי ללמד את החמוס להשתמש בארגז חול כדי שלא נצטרך לנקות את צרכיו מכל הכלוב כל יום...
בשנה הראשונה לחייו, החמוס לא יאהב ידיים ויהיה שקט ורגוע, לאחר מכן הוא יאה בשמרימים אותו ומשחקים איתו והוא יהיה שובב כמו ילד בן 4.
כשמוציאים את החמוס מהכלוב חייבים לשמור על הדלתות והחלונות סגורם (לחמוס אין תחושת גובה והוא יעז לקפוץ מקומות גבוהות), כדאי גם לחסום פתחים צרים כדי שלא יכנס לתוכם.
ניתן ללמד את החמוס טריקים בודדים.
קשה להשיג מזון טוב לחמוסים, המזון הכי טוב לחמוסים הוא מזון המיועד לחמוס (די קשה למצוא) ומזון לגורי חתולים.
אין לתת לחמוס ירקות ואם כבר נותנים אז כפית ביום וזהו.
ישנן רצועות לחמוסים והוא מאוד יעריך טיולים בחוץ.
החמוס הוא חיית לילה וצריך לישון 18 שעות ביממה, כדאי להוציא אותו כשמחשיך בסביבות 7 בערב או מאוחר יותר.
החמוס יצטרך בדיקה שנתית אצל וטרינר.
בנוסף, החמוס יכול לחלות בשפעת של בני אדם ובגלל זה כשאתם חולים בשפעת, להמעיט כמה שיותר במגע עם החמוס.
חולדה:
האינטילגנציה של החולדה גבוהה מזו של הכלב או החתול וקרובה לזו של מיני תוכים.
לעומת מה שחושבים, החולדה לא תנשך אלא אם תהיה לה סיבה טובה.
הן מאוד אוהבות את הבעלים שלהן וישמחו לצאת מהכלוב ולהתלטף בידו של הבעלים או לשחק איתו.
ניתן ללמד את החולדה טריקים רבים והיא מאוד תשמח וזה יחזק ת הקשר בין הבעלים לחולדה.
רצוי ואפילו חובה לגדל יותר מחולדה אחת הרי הן חיות חברתיות וחולדה בודדה תהיה מדוכאת ואפילו תפתח מחלות כלשהן.
הן דורשות כלוב גדול מאוד, צעצועים, מחילות וכל מיני אתגרים שכליים.
ניתן ללמד את החולדה להשתמש בארגז חול, ברוב המקרים לא מצליחים ללמד אותה או שהיא למדה ויום אחד החליטה שהיא לא עושה יותר בתוכו.
החולדות אוהבות להתרחץ וכדאי לשים להן קערה קטנה בכלוב או להוציא אותן מידי פעם למקלחת קצרה.
החולדות נקשרות לבעלים שלהן וירצו כל הזמן להיות איתו, הן ינהלו את סדר היום והשינה לפי הבעלים מה שהופך אותן למאוד נוחות מבחינת זמנים.
יש רצועות מיודות לחולדות והן יעריכו מאוד טיול בחוץ.
תוחלת החיים של החמוס היא 9-12 שנים, ישנם מקרים בהם הוא הגיע גם ל-20 שנים.
תוחלת החיים של החולדה קצרה ומגיעה ל-2-3 ויש לשקול זאת כמביאים כמה.
כדאי ואפילו חובה לסרס ולעקר את החמוסים, חמוסה מיוחמת שלא תמליט תמות ב-90% מהמקרים (חוץ מזה שזה מפחית משמעותית את הריח הלא נעים של החמוס).
לא כדאי לגדל את שני הזוויגים של החולדה ביחד, הם מתרבים המון (יותר מעכברים). שמעתי על וטרינרים שמסרסים ומעקרים חולדות (מעולם לא ראיתי זאת).
לחמוס יש אינטילגנציה הזהה לזאת של כלב, הוא נקשר לבעליו ומתרגש כשהם מוציאים אותו מהכלוב, משחקים איתו או מוציעים אותו לטיול.
כיום, אין חמוסים בטבע מלבד "החמוס שחור הרגל" שבסכנת הכחדה חמורה ולא מגדלים אותו בתור חיית מחמד.
חמוסים שימשו במשך אלפי שנים כמדבירי מזיקים כגון: חולדות, עכברים, ארנבות וכו'...
חמוסים דורשים כלוב גדול עם המון צעצועים ואתגרים שכליים, הוצאה מהכלוב (לפחות שעתיים ביום) והרבה יחס ואהבה מהבעלים שלו.
חמוס יעריך מאוד חברת חמוס נוסף ואפילו יהיה חברותי יותר.
ניתן ואפילו רצוי ללמד את החמוס להשתמש בארגז חול כדי שלא נצטרך לנקות את צרכיו מכל הכלוב כל יום...
בשנה הראשונה לחייו, החמוס לא יאהב ידיים ויהיה שקט ורגוע, לאחר מכן הוא יאה בשמרימים אותו ומשחקים איתו והוא יהיה שובב כמו ילד בן 4.
כשמוציאים את החמוס מהכלוב חייבים לשמור על הדלתות והחלונות סגורם (לחמוס אין תחושת גובה והוא יעז לקפוץ מקומות גבוהות), כדאי גם לחסום פתחים צרים כדי שלא יכנס לתוכם.
ניתן ללמד את החמוס טריקים בודדים.
קשה להשיג מזון טוב לחמוסים, המזון הכי טוב לחמוסים הוא מזון המיועד לחמוס (די קשה למצוא) ומזון לגורי חתולים.
אין לתת לחמוס ירקות ואם כבר נותנים אז כפית ביום וזהו.
ישנן רצועות לחמוסים והוא מאוד יעריך טיולים בחוץ.
החמוס הוא חיית לילה וצריך לישון 18 שעות ביממה, כדאי להוציא אותו כשמחשיך בסביבות 7 בערב או מאוחר יותר.
החמוס יצטרך בדיקה שנתית אצל וטרינר.
בנוסף, החמוס יכול לחלות בשפעת של בני אדם ובגלל זה כשאתם חולים בשפעת, להמעיט כמה שיותר במגע עם החמוס.
חולדה:
האינטילגנציה של החולדה גבוהה מזו של הכלב או החתול וקרובה לזו של מיני תוכים.
לעומת מה שחושבים, החולדה לא תנשך אלא אם תהיה לה סיבה טובה.
הן מאוד אוהבות את הבעלים שלהן וישמחו לצאת מהכלוב ולהתלטף בידו של הבעלים או לשחק איתו.
ניתן ללמד את החולדה טריקים רבים והיא מאוד תשמח וזה יחזק ת הקשר בין הבעלים לחולדה.
רצוי ואפילו חובה לגדל יותר מחולדה אחת הרי הן חיות חברתיות וחולדה בודדה תהיה מדוכאת ואפילו תפתח מחלות כלשהן.
הן דורשות כלוב גדול מאוד, צעצועים, מחילות וכל מיני אתגרים שכליים.
ניתן ללמד את החולדה להשתמש בארגז חול, ברוב המקרים לא מצליחים ללמד אותה או שהיא למדה ויום אחד החליטה שהיא לא עושה יותר בתוכו.
החולדות אוהבות להתרחץ וכדאי לשים להן קערה קטנה בכלוב או להוציא אותן מידי פעם למקלחת קצרה.
החולדות נקשרות לבעלים שלהן וירצו כל הזמן להיות איתו, הן ינהלו את סדר היום והשינה לפי הבעלים מה שהופך אותן למאוד נוחות מבחינת זמנים.
יש רצועות מיודות לחולדות והן יעריכו מאוד טיול בחוץ.
תוחלת החיים של החמוס היא 9-12 שנים, ישנם מקרים בהם הוא הגיע גם ל-20 שנים.
תוחלת החיים של החולדה קצרה ומגיעה ל-2-3 ויש לשקול זאת כמביאים כמה.
כדאי ואפילו חובה לסרס ולעקר את החמוסים, חמוסה מיוחמת שלא תמליט תמות ב-90% מהמקרים (חוץ מזה שזה מפחית משמעותית את הריח הלא נעים של החמוס).
לא כדאי לגדל את שני הזוויגים של החולדה ביחד, הם מתרבים המון (יותר מעכברים). שמעתי על וטרינרים שמסרסים ומעקרים חולדות (מעולם לא ראיתי זאת).