חולדות

[צבי דגן]

עולם החושים של העכברים
עכברים חשים את עולמם באופן שונה מאוד מאתנו:

• ריח: החוש הדומיננטי בעכברים. באמצעותו הם מאתרים מזון וטורפים, מזהים פרטים מבני מינם ולומדים על מעמדם החברתי וזמינותם המינית. חוש הטעם שלהם דומה לחוש הטעם שלנו, אם כי הם אוכלים גם חומרים שייחשבו מרים לחכנו.
  
• מישוש: עכברים רגישים ביותר למגע. דרך השפם שעל החרטום הם מקבלים מידע מישושי מפורט, שמאפשר להם לעקוף מכשולים בחשכה.  על גופם יש שערות רגישות למגע, המסייעות להם לחוש את הקיר או התקרה שאליהם נצמדים בעת תנועה.
  למגע יש גם חשיבות נפשית: עכברים נוהגים להיצמד לעצמים, בעיקר בשעת חרדה.
  
• ראייה: עכברים רגישים מאוד לתנועה ולשינויים בעוצמת האור, אך הם לא רואים היטב צבעים.
  הם אינם רואים אורכי גל ארוכים (כלומר, צבע אדום) אולם הם רגישים לאור על-סגול, שעוזר להם, ככל הנראה, בניווט ובמציאת מזון.
  
• שמיעה: עכברים שומעים היטב בטווח נרחב של תדרים, ובכלל זה תדר על-קולי.
  הם מתקשרים ביניהם בתדרים שאינם נשמעים לאוזנינו.
  בחולדות נמצא, שהן משתמשות בקולות כדי להעריך את עומקם של חללים וכך לקפוץ במדויק לתוכם בחשכה.
  
• בדומה לתוכים, הם לומדים מההורים מה לאכול.
  
• יש להם כישרון ללמוד מהניסיון.
  
• הם מסוגלים לתקשר בניהם ולהעביר מידע לחברי הלהקה.
  
• יש להם התנהגות ספציפית לשדר מצוקה, כמו: תלישת השפם - התנהגות שלא רק מעידה על מצוקה, אלא גם פוגעת בחוש המישוש של העכבר וביכולתו להתמצא בסביבתו, ירידה בפוריות, רגישות מוגברת לשינויים סביבתיים ועוד.