התוכי "אלכס" של ד"ר אירין פפרברג
מאמר זה מבוסס על המחקר מפורסם של ד"ר פפרברג עם תוכי מסוג ג'אקו (אפרור אפריקאי) בשם אלכס, שידע לא רק לומר מילים רבות, אלא גם להשתמש בהן בהקשר נכון ולהבין מה אומרים לו.
במאמר זה מוסברות מספר טכניקות ללימוד ציפורים לדבר ההקשר למשמעות המילה.
ראשית, יש לבחור זן שיודע לדבר טוב. תוכים רבים מסוגלים לדבר: ג'אקו ואמזונה טובים בזה מאוד, ארה יכולה לדבר אך היא בעלת קול גס, ויש עוד סוגים רבים שמסוגלים לדבר, אך פחות טוב מהג'אקו והאמזונה.
כאשר בוחרים זן של תוכי יש לשים לב לעוד תכונות חשובות כגון חברותיות, לכלוך ורעש, ולא רק ליכולת הדיבור. נסו לבחור פרט שנראה ערני, משמיע קולות ומגלה עניין בסביבתו ובצלילים שאתם משמיעים, זה מגדיל את הסיכוי שילמד. יש לזכור כי תוכי, גם מזן שנחשב "מדבר טוב", עלול שלא ללמוד לדבר לעולם.
כדי שהתוכי יילמד, צריך להעניק לו סביבה נוחה, לקשור איתו יחסי אמון ולתת לו הרגשה שהוא חלק מהמרקם החברתי בבית. רק אז אפשר לגשת לאימוני הדיבור. יש להתחיל לאמן את התוכי מגיל צעיר. 4 עד 6 חודשים לציפורים קטנות, 6 עד 12 חודשים לציפורים גדולות יותר כמו ג'אקו ואמזונה (אף שהם עשויים להתחיל לקלוט מילים עוד קודם). ניתן לאמן גם ציפורים מבוגרות, אך הסיכוי שהן ילמדו קטן יותר.
שיטות הלימוד הן רבות, ומתבססות על מתן פרס כאשר התוכי אומר את המילה הרצויה (גם אם היא מאוד משובשת).
שיטת האימון של ד"ר פפרברג מיוחדת בכך, שהפרס אינו תמיד אותו דבר. התוכי יקבל גרעין כפרס רק אם יאמר "גרעין", ויקבל בננה רק אם יאמר "בננה". כך הוא לומר שלמילים שלו יש יכולת להשפיע על סביבתו, והדבר מגדיל את המוטיבציה שלו ומלמד אותו לקשר כל מילה לעצם או לפעולה שהיא מתארת. כאשר מלמדים תוכי לדבר, חשוב להגות את המילים ברור, וכאשר חוזרים על המילה, להגות אותה באותו אופן שנהגתה קודם לכן.
על מנת ללמד דיבור משתמשת ד"ר פפרברג בטכניקה המשעשעת הבאה: שני אנשים יושבים בחברת התוכי, כאשר הוא על סטנד או על גג הכלוב, ומשחקים במשחק. האחד שואל "מה זה?" השני עונה נכון ומקבל את העצם, והם מתחלפים ביניהם בתפקידים. לאחר זמן מה פונים גם אל התוכי ומשתפים אותו במשחק. השיטה נקראת "מודל יריב/מתחרה" (model/rival = R/M). זה שנשאל ועונה נכון מהווה "מודל" (model) לתוכי, וגם מתחרה (rival) שזוכה בעצם הנחשק. התוכי צריך להבין את כללי המשחק ולענות נכון כדי לזכות גם כן. חשוב ששני המדגימים יתחלפו בתפקידים מדי פעם כדי שהתוכי יבין שזה עובד באופן כללי, ולא רק לגבי אדם אחד. יש לתגמל את התוכי על מאמציו הראשוניים, גם אם הוא עוד לא הוגה ברור את המילה החדשה.
חשוב לא לשעמם את התוכי. תרגול צריך לארוך כ-10 דקות, פעמיים ביום. לא כדאי לחזור על מילה באופן חדגוני כי התוכי משתעמם ממנה ו"מסנן" אותה החוצה. כנ"ל לגבי טייפ, אפשר להשמיע הקלטות קצרות, אך לא להלאות את התוכי בחזרות רבות על אותה מילה. כדאי לשלב את המילה במשפט: "אתה אוכל אגוז. אתה רוצה עוד אגוז?", וכך חוזרים על המילה אך מבלי לשעמם את התוכי, ומלמדים אותו לזהות אותה בתוך רצף ההברות שמסביבה. מומלץ לפטפט עם התוכי גם מחוץ לזמני האימון, ורצוי לא לעודד אותו לשרוק לפני שלמד לומר את מילותיו הראשונות, שהן הקשות לו ביותר.
כאשר התוכי אומר מילה, הניחו כי הוא יודע מה משמעותה והגיבו בהתאם. כך תראו לו את הכוח שיש לו להשפיע על סביבתו באמצעות המלים (וגם תגדלו תוכי מפונק). תשתמשו במילים בהקשר הנכון: "בוקר טוב" בבוקר, "אמבטיה" באמבטיה, והתוכי ילמד את ההקשר.
במשך אילופו של אלכס, שנפרס על פני 12 שנים, הוא למד לכנות בשם צבעים ועצמים, ולזהות צורות.
מחקר זה, שאפשר תקשורת עם התוכי, גילה כי יש לציפור יכולת לתפוס מושגים מופשטים כמו שונה ודומה, צבע וצורה. אלכס ידע לענות על שאלות כמו "מה משותף" (או מה שונה) בין שני עצמים, בתשובות כמו צבע, צורה, חומר. הוא הבין כי ירוק, כחול או אפור הם דוגמאות של המושג הכללי "צבע". הוא למד לבקש עצמים מסוימים ולתקן את החוקרים אם הביאו לו דבר אחר.
אלכס לא נבחר בשל היותו ג'אקו בעל אינטליגנציה חריגה – ציפורים אחרות, אם ישקיעו בהן את הזמן ותשומת הלב הדרושים, יכולות ללמוד באותה מידה, ואפילו יותר.