גידול תרנגולות לביצים ולנוי בחצר האחורית שלכם

[דוגרת]

מבנה ביצת התרנגולת
בדומה לרחם אצל היונקים, הביצה מהווה בעצם את הסביבה שמאפשרת את התפתחות העובר, אצל העופות.
הביצה, מספקת לעובר הגנה, מזון, אוויר (חמצן) ומים.

• חלמון - החלמון הוא החלק הצהוב של הביצה ותופס את רוב נפחה.
  החלמון מכיל בעיקר שומנים וחלבונים ומזין את העובר בעודו בביצה.
  
• הכתם הלבן - נראית כעין דיסקית קטנה, נקראת גם בשם "תא הנבט", ממנו עתיד להתחיל התפתחותו של העובר.
  
• חלבון - החלבון הוא החלק הלבן של הביצה ומורכב בעיקר ממים וממולקות חלבון בשם אלבומין.
  החלבון מקיף את העובר והחלמון ומגן עליהם מפני זעזועים, בדיוק כפי שעושים מי השפיר ברחם של היונקים שמגינים על העובר.
  
• פתילי חלבון - אלו הם שרשראות חלבונים, בצורת "חוטים", שנמצאים משני צידי החלמון.
  פתילי החלבון קושרים ומחזיקים את החלמון ואת עובר אל קרומי הביצה.
  אחיזת החלמון חשובה אצל עופות שדוגרים על הביצים, משום שהם מגלגלים והופכים אותן במהלך הדגירה.
  
• קרומי הביצה - לביצה יש קרום כפול, קרום פנימי וקרום חיצוני.
  הקרום הפנימי עוטף את תוך הביצה והקרום החיצוני דבוק בחלק הפנימי של הקליפה.
  בין שני הקרומים האלה, בחלק הכהה יותר של הביצה (הקוד), נמצא חלל אוויר, שמאפשר חילוף גזים בין העובר לסביבה.
  בשלב האחרון של התפתחות העובר, לפני שהוא בוקע מהביצה, דוחק האפרוח הצעיר את המקור לחלל האוויר ומקבל ממנו את אספקת החמצן.
  הקליפה אינה אטומה ויש בה נקבים זעירים שמאפשרים חילוף גזים בין פנים הביצה לבין הסביבה החיצונית, אך הם מספיק קטנים כדי למנוע מהנוזלים לצאת מהביצה החוצה.
  יש קשר בין מספר הנקבים שבקליפת הביצה לבין סביבת החיים של העוף: בביצים של עופות מדבר, למשל, מספר הפתחים קטן יותר ממספרם בביצים של עופות, החיים בסביבה לחה.
  תהליך בקיעה של אפרוח (סרטון מדהים):