דירוג האשכול:

**צבי דגן**

סוגי ארות למיניהן - מידע נוסף (חלק ב')

שם מדעי: Ara glaucogularis
למרות שבעבר היה ויכוח בשאלת הסוג, הרי שהטקסונומיה הנוכחית מזהה את הארה כחול גרון כמין נפרד משל עצמו.
הארה כחול גרון דומה מאוד לארה כחולה/צהובה, ובהחלט היא יכולה להיות תת-מין של הארה כחולה/צהובה.
אולם הוא מעט קטן יותר ונמצא רק באוכלוסייה הדרומית באזור הארה כחולה/צהובה ובאזור מוגבל מאוד.
הבחנות קלות אחרות בין השתיים הן באזור הפנים שהן פחות חשופות בפנים אצל הכחול-גרון, כאשר הפסים השחורים על הלחיים כחולות יותר ורחבות מעט יותר, והפס הכחול בגרונו משתרע עד לכיסויי האוזניים.
תפוצה
הארה כחול גרון תוכי תואר לראשונה על ידי Dabbene בשנת 1921.
הארה כחול גרון נמצא באזור גאוגרפי קטן מאוד. הטווח שלהם מצומצם למדי, וכיום הוא נמצא בעיקר באזור צפון בוליביה. אזור זה נמצא צפונית-מזרחית להרי האנדים, ברובו מזרחית לנהר בני, והוא האזור הדרומי ביותר של האמזונס.
הם תוארו מוקדם כמקורם של מחוז בואנה ויסטה בבוליביה, פרגוואי וצפון ארגנטינה במחוז של צ'אקו.
בית הגידול המועדף על הארה כחול גרון הם שדות ויערות צפופים ולחים, או יערות שפלה משניים פתוחים יותר, בדרך כלל קרובים למים.
כמו הארה כחולה/צהובה הם ניזונים מזרעים, אגוזים, פירות, ואולי גם וחלבון - חומר חי.
מצב בטבע
ארה גרון הכחול מופיעה ברשימת האדומה של התוכים שנמצאים בסכנת הכחדה IUCN.
בית הגידול הטבעי של הארה גרון כחול נמצא באזור מוגבל מאוד, כך שכאשר התגלה לראשונה היו שם קרוב לאלפיים תוכים.
בראשית שנות השמונים, כשהיא הופיעה לראשונה כחיית מחמד, היא נלכדה בכמויות גדולות, כ -200 תוכים ייצאו.
הלכידה הצטמצמה מאז מאוד, אך האוכלוסייה עדיין מצטמצמת וקיימת סכנה להכחדתה.
דו"ח הרשימה האדומה של IUCN מציע כ -250 זוגות בוגרים, אולם הסקרים האחרונים מצביעים על כך שהאוכלוסיות הטבעיות עשויות לגדול באטיות.
תיאור
הארה כחול גרון נחשב בתחילה לתת-מין, של ארה כחולה/צהובה. הם דומים בצבעם לארות כחולה/צהובה, כאשר החלקים העליונים הם כולם כחולים והתחתיים הם בצבע צהוב כתום.
הצבע הכחול של הארה כחולת הגרון הוא קצת יותר בהיר מאשר הארה הכחולה/צהובה, בעל גוון ירקרק (בדומה למי הים). יש להם גם פס כחול מעבר לגרון, ומכאן נגזר השם "כחול גרון".
חלק הפנים החשוף שלהם הוא קצת יותר קטן מזה של הארה כחולה/צהובה. הוא מרופד בנוצות כחולות ולא בנוצות שחורות שרואים על חלקת הפנים של הארה כחולה/צהובה.
הזנב ארוך ומחודד והרגליים אפורות.
המקור הוא שחור-אפור והעין צהובה.
הארה כחולת-הגרון היא ארה גדולה, אם כי מעט קטנה יותר מארה כחולה/צהובה.
אורכה הוא כ- 33 ס"מ.
הפרחונים דומים למבוגרים אך בעלי זנב קצר יותר ועיניים חומות כהות.
טיפול ותזונה
בטבע, כמו "בן דודם" הארה כחולה/צהובה, כנראה שכחולי הגרון אוכלים מגוון של זרעים, אגוזים, פירות וככל הנראה גם קצת מזון מן החי - חלבון.
בשבי, ישנם תערובות של זרעים וכופתיות מוכנים מסחריים ממותגים שונים.
הם יכולים לאכול כל דבר מזין שראויים לאכילה ולא רעילים ויש להציע מזונות אלה.
רוב התוכים נהנים לאכול כאשר הם נמצאים בלהקה שלהם.
הם אוכלים חלבון בטבע ובשבי הם אוהבים לאכול בשר עוף מבושל ועם זאת, לא כדאי לתת להם כמויות גדולות אלא רק עצם עם שאריות בשר וגם זה רק פעם או פעמיים בשבוע.
אבוקדו ושוקולד רעילים לתוכים.
דורש להם כלי גדול עם מים לרחצה או התזת מים אליהם כדי למנוע את התייבשות הנוצות.
הם רגילים לאקלים לח וללא רחצה, נוצותיהם יתייבשו ויתחילו להתגרד מה שעלול לגרום להם למריטת נוצות כרונית.
ניתן לרסס אותם במי ברז בטמפרטורת החדר או באמבט ציפורים מסחרי.
מגדלים רבים פשוט מביאים איתם את הארה שלהם למקלחת.
ממשק
יש צורך בכלוב מרווח, לפחות 120 ס"מ על 60 ס"מ על 100 ס"מ.
יש להתקין בכלוב מוט עמידה גדול ויציב.
תוכים רבים יכולים לבלות את מרבית זמנם על הסטנד או על מוט עמידה אחר.
הארה כחולת הגרון אוהבת לכרסם ולכן יש לספק לה שפע של ענפים טבעיים וצעצועי עץ.
ענפי עץ פרי טריים מתאימים נהדר עבורם ללעיסה, אך אז יהיה עליכם להחליפם מדי פעם.
כלי אוכל ומים, יחד עם צלחת מזון מפנק יעשו את העבודה בצורה הטובה ביותר אם יהיו מעל מוט העמידה ובצד הכלוב.
כחלופות לכלוב, ניתן לשכן את התוכי בוואליר החצר בה מזג האוויר מאפשר זאת, ובלבד לספק להם הגנה מפני רוחות וגשם.
יש מגדלים שאוהבים לספק לתוכי שלהם חדר משלו.
הארות כחיות מחמד זקוקות לשהייה לפחות 2-3 שעות ביום מחוץ לכלוב.
תוכים רבים יכולים לבלות את מרבית זמנם על מוט בתוך הכלוב או על סטנד מחוץ לכלוב.
יש לזכור שהכלוב של ארות הוא הטריטוריה שלהם ויש לכבד אותה, לא כל תוכי יסכים שתהיה פלישה לתוך הטריטוריה שלו.
עדיף לקיים אינטראקציה עם הארה שלכם על גבי מוט יציב הרחק מכלוב שלו.
תחזוקה
הטיפול בכלוב הבסיסי כולל ניקוי יומי של כלי המים והמזון.
יש צורך לשטוף את כל המוטות והצעצועים המלוכלכים מדי שבוע, ולשטוף את הרצפה בכל שבועיים.
יש לבצע ניקיון יסודי וחיטוי של כלי המזון מדי שנה, ולהחליף כל מה שצריך לרענן, כמו כלים ישנים, צעצועים ומוטות מעץ.
התנהגויות חברתיות
בטבע הארה כחולי הגרון הם תוכים חברתיים מאוד, שנראים לעתים קרובות בחברת ארות כחולות/צהובות.
בשבי, תוכים אלה הן עדינות, חביבות, ידידותיות וסקרניות.
הם נהנים מאינטראקציה עם אנשים כמו גם עם תוכים אחרים.
לעתים רחוקות קורה שהם נושכים, אם כי הם חוקרים את סביבתם בעזרת הלשון והמקור שלהם.
הם שמחים לבדר את עצמם ולהקל על השעמום במשחקים בכלובם, מדברים עם עצמם ומאתגרים את עצמם בצעצועים מעניינים.
הם יכולים להיות תוכים משפחתיים נהדרים. מדובר בתוכי עדין שיסתדר עם יותר מאדם אחד, אם כי כנראה שתהיה להם העדפה במשפחה שבה הם חיים.
זו ארה טיפוסית עם יכולת לעתים להיות גם מציקים ועשויים להעדיף רק את המגדל ומי שמטפל ומאכיל אותם ברוב הזמן.
כדי שיהיה לך תוכי מחוברת שנהנה עם יותר מאדם אחד, וודא שהוא יהיה רגיל במחיצתם של אנשים רבים.
טיפול ואילוף
הארה כחולת-הגרון מסתגל במהירות.
ברגע שהוא מתרגל לסביבה חדשה ואל המגדל, הוא מוכן להתחיל אימוני אילוף.
בדרך כלל, כשיש תוכי חדש צריך להמתין מספר ימים כדי שיתרגל אליכם, לקולכם ולכלוב החדש לפני שתנסו לטפל בו.
גוזל או פרחון שהואכל בידי האדם לא יזדקק לתקופה ארוכה כדי להתרגל, ולעתים קרובות ניתן לטפל בו מיד, מכיוון שהוא רגיל כבר לתשומת לב אנושית.
בדומה לכל התוכים גם הארה כחולת הגרון נדרשת לאילוף ואימונים מה שידרוש ממך לזמן וסבלנות.
ארות הם תוכים אינטליגנטים מאוד מה שהופך אותם לקלים לאילוף.
הם גם מיומנים מאוד בלמידה ויקלטו מהר מאוד את מה שרוצים ודורשים מהם.
הם מצטיינים בצורה הטובה ביותר בלימוד טריקים ומשימות קטנות.
אין להם יכולת דיבור טובה ויתקשו לחקות את קולות האדם כמו חלק מהתוכים האחרים, ובמיוחד תוכי האמזונס, אך הם יכולים ללמוד כמה מילים או משפטים שלמים.
פעילויות
לרווחה הפיזית ובריאותו הפסיכולוגית של הארה כחולת-הגרון, עליהן להיות בהזדמנות רבות להתעמל ולשחק.
אלה חיות מחמד חביבות והפעילויות כוללות זמן אינטראקטיבי עם המגדל שלה.
זה כולל כל דבר, החל מליטוף, חיבוק ומילות שבח והערכה, ועד ללמידה וביצוע של טריקים חדשים.
עם זאת, צריך לזכור שאלה הן חיות מחמד גדולות מאוד ומגושמות שזקוקות למרחב גודל כדי לשחק ולטפס סביב.
"כלוב גדול" הוא כזה שהתוכי יוכל לעוף מהמוט שבצד ימין אל המוט שבצד שמאל, תוך כדי לפחות 3-4 תנועות בכנפיים.
ארות הם תוכים לעסניים נלהבים, שישמחו ללעוס כל מה שהם יכולים להשיג.
כאשר הם נמצאים בכלוב, וודא שהם לא יוכלו להגיע לקצוות או לכל פריט שעשוי מעץ או כל חומר אחר שהתוכי יוכל להרוס.
צריך לספק לו המון צעצועים ופעילויות בצורת שרשראות חבלים עבים, סולמות, נדנדות, וצעצועי עץ מתכלים לכרסום ולעיסה.
מעת לעת, יש להחליף את הצעצועים בסבב בצעצועים חדשים על בסיס קבוע.
מתן אינטראקציה קבועה והרבה זמן איכות ומשחק.
כשיש לך הרבה מקום ומבחר גדול של צעצועים ופעילויות זה יעזר כדי להמעיט את המצוקה של הארה שלך וזה גם יפחית את הסיכוי שהתוכי שלך יפתח התנהגויות לא רצויות כמו צרחות, נשיכות ומריטת נוצות.
רבייה והבדלים בין הזוויגים
אין הבדלים חיצוניים בין הזוויגים שנראים לעין.
אין דרך להבדיל, רק לפי המראה החיצוני, בין ארה כחול גרון זכר לבין - נקבה. על מנת לדעת האם יש לך זכר או נקבה, יש לקיים תצפיות על בני הזוג או לערוך בדיקת דם מולקולרית - בדיקת DNA.
רבייה
בטבע, הארה כחולת-הגרון בונה את הקן שלה בעצי דקל.
הם גודלו לראשונה בשבי בשנת 1984 ונמצאו ראויים כחיות מחמד, אם כי מעט קשה להאכיל את הגוזלים ע"י האדם, במיוחד כאשר הם צעירים מאוד.
מספר הביצים בתטולה רגילה הם שתיים עד ארבע ביצים.
הדגירה נמשכת כ- 26 יום.
הגוזלים יהיו גמולים ויפרחו מהקן לאחר כשלושה חודשים.
במשך תקופת הרבייה יש להזין את ההורים בזרעים עתירי שומן נוספים, כמו זרעי חמניות, אגוזים שקדים וכדומה.
הצעירים ידרשו גם תזונה עתירת שומן כמו גם תוספת של חלבון - ביצה קשה או מזון ביצים.
בעיות פוטנציאליות
זה בהחלט נכון שהארה כחולת-הגרון עלולה להשמיע קולות רעש די חזקים, אך זה לא נעשה לעתים קרובות ולא בלי פרובוקציה כלשהי.
למרבה המזל הארה כחולת-הגרון אינו רועש כמו רוב הארות הגדולים האחרים.
בדרך כלל אם משמיעים קולות חזקים של חריקה, זה בגלל שהם תופסים שמשהו לא בסדר או שונה. אולי מכונית שהם לא מזהים מגיעה לבית או שהכלב משוחרר.
הם ידועים גם כרעשניים במשך כעשר דקות כשהשמש שוקעת, זו התראה בפני הלהקה שהלילה מגיע וצריך למצוא מקום ללינה.
הארה כחולת-הגרון יכולה להיות חיית מחמד כשהיא מטופלת היטב, בד"כ היא בריאה ותחלה רק לעיתים רחוקות. עם זאת הם יכולים להידבק במחלות מסוימות, וישנם גם דברים בסביבה שיכולים לגרום למחלות.
גם בעיות התנהגות יכולות להופיע, וכתוצאה מכך מריטת נוצות, נשיכה וצרחות רמות.
למרות שלעתים קרובות קשה לקבוע את המחלה.
הדבר החשוב ביותר שאנו צריכים לזכור הוא שתוכי חולה "מתאמץ" להסתיר את העובדה שהוא לא מרגיש טוב!
בטבע, תוכי חולה מְסָכֵּן את הלהקה שלו משום שהוא גורם לכולם להאט את הקצב ובכך הוא מושך טורפים.
לכן, התוכי מעמיד פנים כאילו הכל בסדר: גם כשהוא מרגיש רע מאד הוא ממשיך לאכול, או לפחות מנקר באוכל ועושה עצמו אוכל. הוא "משחק אותה" כאילו הוא בריא.
מכאן - גם כשהתוכי אוכל זה לא אומר שהוא בריא. יש תוכים שאוכלים ולאחר כמחצית השעה, מתים!
כל שינוי אצל התוכי צריך "להדליק נורית אדומה".
סימני מחלה נראים לעין הם:

התוכי שקט מהרגיל.
התוכי קולני מהרגיל.
התוכי צרוד! (בתוכים, בניגוד לבני האדם, צרידות היא מאד משמעותית ועלולה להתפתח למחלה מסוכנת).
לתוכי יש נזלת.
התוכי משתעל, שיעול היא תופעה נדירה בתוכים.
שינוי בהפרשות שלו, פחות צואה מהרגיל או יותר.
שינוי בצבע ההפרשות ובמידת המוצקות (שלשול).
נוצות מלוכלכות (בעיקר מסביב לנחיריים או באזור ה"טוסיק" (הקלואקה).
עייפות באמצע היום.
התנשפות לאחר מאמץ.
התוכי אינו מתנהג כאתמול שלשום, כלומר - כל דבר שונה מההתנהגות הרגילה שלו צריך לעורר חשד.
תוכי בריא לא ישן באמצע היום על רצפת הכלוב כשנוצותיו נפוחות!
תוכי יכול לרדת לרצפת הכלוב אם יש לו "סידורים" - צעצוע, אוכל שנפל לשם, וכדומה,
אבל הוא לא יישאר על הרצפה, לזמן ממושך, בלי לזוז, אם זה מה שהוא עושה - יש לכם תוכי חולה.
(בטבע, אם הוא יורד לקרקע וישן מישהו כבר ידאג לטרוף אותו - בני הלהקה שלו או טורף כלשהו).
תוכי חולה לא תמיד ירד לרצפת הכלוב, לפעמים הוא יישן על המקל למעלה, אבל בשעות לא מקובלות (כלומר באמצע היום) וכשנוצותיו נפוחות.
לא כל תוכי שישן באמצע היום הוא חולה - יש כאלה שרק תופסים תנומה קלה - בשעות קבועות, וללא נוצות נפוחות, כשהנוצות נפוחות - זה לא סימן טוב.
כשתוכי חולה, טמפרטורת הגוף שלו יורדת (בניגוד לבני-האדם - אצלנו בדרך כלל הטמפרטורה עולה).
כשהתוכי חש שטמפרטורת גופו יורדת, הוא מנפח/פותח את נוצות הגוף וכולא ביניהן אוויר. האוויר מבודד את גופו ומונע בריחת חום הגוף אל הסביבה. התוכי נראה אז גדול מהרגיל.

מה לעשות אם זה קורה, עזרה ראשונה:

לחמם את התוכי - להוסיף מנורה או מפזר - חום ליד הכלוב אבל - לא ישירות אל התוכי.
טמפרטורת הסביבה צריכה להיות 27 - 28 מעלות צלזיוס.
קחו את התוכי בהקדם לווטרינר של תוכים. אל תאמרו, "נראה מה יהיה מחר" שמה יהיה זה מאוחר מידי.
כי תוכי שלא מרגיש טוב היום ירגיש רע יותר מחר ואולי ימות מחרתיים.