פטירה בלתי מוסברת בטרם עת

[דוכיפת2]

עדי, קקדו בעל ציצית צהובה, נרכש מחנות החיות של יניב. בעת קנייתו ביוני 2016 נאמר לי שגילו בין חמש לבין עשר שנים.

 

עדי הלך לעולמו ביום 11/10/19. פטירתו הייתה מפתיעה לחלוטין, ולא היה לה כל סימן מוקדם. הוא נראה כל הזמן בריא לחלוטין וחזק. מריה, המטפלת הסיעודית של אמא, התקשרה אלי והזעיקה אותי. כשהגעתי ראיתי את עדי מוטל ללא רוח חיים. מריה סיפרה שחמש דקות לפני שהתקשרה אלי עוד היה מצבו רגיל, וכאשר התקשרה כבר לא היו בו חיים. סיבת מותו היא תעלומה. התקשרתי אל הווטרינרית ד"ר סבינה (שאינה עוסקת בבעלי כנף) כדי לשאול אותה על שירותי קבורה, והיא העלתה אפשרות שעדי הורעל ממשהו מתכתי. אבל אנו דאגנו לכך שלא יימצא בבית כל כלי בישול המצופה טפלון או ציפוי דומה.

 

עדי הובא לקבורה באמצעות חברת "גולדוג". משיקולי עלות נאלצתי להסתפק בקבורה ללא ציון זיכרון.

 

 אהבתי את עדי אהבה גדולה. גם מריה, שהתלוננה ללא הרף על הטרחה והבעיות שהוא גורם לה, אהבה אותו מאד. עדי היה קשור בראש ובראשונה למריה, ואני הייתי השני בתור. נוכחותו סיפקה מרגוע לאמא, למרות שלא יצרה קשר ישיר עמו.

 

עדי היה ציפור בעל נפש ורגשות מפותחים. הוא נהג לרקוד. הוא נהג להתרפק אלינו. הוא הבין דברים שאמרנו לו. הוא אהב להתלוות אלי כשהתהלכתי בדירה לצורך כל מיני מטלות, יושב על ידי או על כתפי. כשהיה נרגש ביטא זאת בזקיפת הציצית הצהובה שעל ראשו, ו/או בנענועים נמרצים של צווארו. רגעי התרגשותו העזים ביותר היו הרגעים שבהם מריה נכנסה לדירה עם שובה לאחר היעדרות לרגל חופשת מולדת.

 

יקרת לי ונעמתי לי מאד, עדי, יצור נהדר שכמותך, נציג נפלא של נפלאות הפלנטה שלנו.

[צבי דגן]

קקדו חי 40-60 שנה, לא יתכן שהוא מת בגלל זקנה.
צריך לבדוק את סיבת המוות - פנה עם הגויה לווטרינר.
ברוב המקרים בטבע, תוכים מסתירים את היותם חולים, כדי שלא לעקב את הלהקה.
לפעמים תראה אותם אוכלים או עושים את עצמם כאילו אוכלים (מנקרים באוכל), ופתאום - מתים, אבל בהחלט קיימת סיבה למוות.
האם יתכן שמריה נתנה לו לאכול משהו שאסור או - רעיל? -

• אבוקדו (רעיל לתוכים), בצל, שום, חציל, שוקולד (רעיל לתוכים), תורמוס, אוכל מתובל, בצל, עגבנייה, משקאות מתוקים או חריפים תפו"א, פטרוזיליה, קפה וכל מזון מעובד (כמו במבה, בסלי, שימורים וכדומה).
  
• כמו כן, לא לתת לתוכי מזון שהוכן עבור בני האדם - הוא מכיל כמויות גדולות מידי של תבלינים (במבה, ביסלי , דוריטוס וכו' ).
  וכן - משקאות לא טבעיים ( קולה, ספרייט, סודה וכדומה).
  
• שוב, אסור לתת לתוכים: 
  צנובר – מכילים כמות גבוהה של אבץ וברזל
  שקד מר (קטן ורחב יותר ביחס לשקד רגיל) – מכיל ציאניד. מסיבה כלשהי שקדים מרים נפוצים בתערובות לתוכים גדולים, במידה ונמצאו, יש להוציאם.
  בלוט
  ערמון
  בוטן מצופה
  תערובות פיצוחים למיניהן
  חטיפים (במבה, ביסלי)
  מזון מעובד (ביסקוויט, לחם)
  שוקולד, מזון מומתק
  

הרעלה ממתכות כבדות היא פחות סבירה, משום שזה לא קורה כל כך מהר.

[macaw_life]

הייתי בודק את סיבת המוות נשמע מוזר למדי שהיה בסדר 5 דקu, קודם לכן.
למרות שכמו שצבי אמר תוכים מסווים חולים ומשתדלים להראות כרגיל גם כאשר הם חולים.. בגלל מקרה שווה בדיקה.

[yinon236]

משתתף בצערך

---

ראי כאן

[דוכיפת2]

מתוך הרשימה הארוכה של מזונות אסורים שציין צבי ישנו פריט אחד שנתתי לעדי ברוב איוולתי: בוטנים מצופים ("קבוקים"). נהגתי לקנות לעדי בחנות אגוזים בקליפה, בוטנים בקליפה וגרעינים בקליפה. הוא נהג לפצח את הפריטים הללו, שהעניקו לו התעסקות. זמן לא רב לפני פטירתו של עדי נגמר המלאי של הפריטים הללו, החנות לא הייתה זמינה באותו הזמן ולכן הלכתי לסופרמרקט. בסופרמרקט לא היו בוטנים בקליפה ולכן קניתי את הקבוקים. חשבתי שזה יהיה תחליף לטווח קצר. לא עלה בדעתי שעלולה להיות בזה סכנה. בדיעבד אני מבין את האיוולת במעשה שעשיתי.

 

באשר למזונות של בני אדם: המשפחה נוהגת לפתוח במרק את ארוחות ערב השבת. במקביל אלינו עדי קיבל תמיד צלוחית מן המרק, שהיו בו ירקות שונים כגון כרוב ותפוחי אדמה. זה מעולם לא גרם לבעיה, גם כשהמרק היה מתובל קלות. עדי נפטר ביום שישי אחר הצהריים, כלומר מרווח הזמן מאז שאכל צלוחית מרק היה כשבעה ימים.

[צבי דגן]

• "בוטנים מצופים ("קבוקים")" - הם מצופים בבלילה של קמח, קמח תפוחי אדמה, סוכר, מלח, עמילן, כל אלה לא טובים לתוכי.
  אומנם הם לא נחשבים לרעילים שגורמים למוות מיידי, אבל יש להם השפעה אם התוכי ניזון מהם תקופה ארוכה, במיוחד כשמדובר בריכוז גבוה של מלח.
  
• "אגוזים בקליפה, בוטנים בקליפה וגרעינים בקליפה", אם הם לא קלויים ואין בהם מלח, הם טובים לתוכי.
  
• זרעי חמניות (גרעינים שחורים), אסור לתת לתוכי בכמות שעולה על 4% מס"כ הגרגירים שהוא מקבל.
  זאת משום שזרעי החמניות מכילים ריכוז גבוה של אשלגן שמונעים את ספיגת הסידן בגופו של התוכי.
  
• המרק שנתת לו הכיל המון תבלינים, במיוחד - מלח, אני מניח שהצטברות המלחים בגופו הזיק לו מאוד ואולי הרס לו את הכליות.
  הזמן שעבר מאז שאכל ועד מותו, אינו רלוונטי, משום שלא מדובר כאן באכילה חד-פעמית, אלא בהצטברות של רעלנים בגופו.
  קח בחשבון שהכליות של התוכי מאוד קטנות ולא יכולות לעמוד בעומס המלחים שנתת לו.
  

המסקנה מכל האירוע היא: תוכים צריכים לאכול רק מזונות שמיועדים להם ולא כל דבר אחר, גם אם התוכי מתחנן לקבל ממך.

[דוכיפת2]

המסקנה אכן ברורה כעת, והיא נראית כל כך פשוטה.
אני מקווה שאחרים ילמדו מן המקרה הנורא שקרה לנו. זה מכאיב מאוד שנשארנו בלי התוכי האהוב שלנו, ומכאיב עוד יותר לדעת שזה קרה בגלל המחדל שלי.

דומני שקיים גם הלקח הבא: כאשר מביאים תוכי לבדיקה ראשונית אצל וטרינר המומחה לבעלי כנף על הווטרינר לחלק ללקוח דף הסבר בעניין התזונה, לתת ללקוח הסבר קצרצר אודות מגבלות מערכותיו הפנימיות של התוכי ולהדגיש באשר למה שמותר ומה שאסור בעניין התזונה.

[צבי דגן]

• נכון שזה כואב, אבל אולי  זה מחויב המציאות למי שלא מתייעץ בפורום, לפני הקנייה וגם בהמשך הגידול.
  
• לעניין דף ההסבר של הווטרינר, זה אולי מצב אידאלי, אלא, שאידאליזם היא תפיסה פילוסופית, שמשקפת מציאות שהיא משאת-נפש, אובייקטיבית נעלה, וקשה למצוא אותה במציאות שלנו.
  
• גידול תוכי ראשון דומה מאוד לגידול תינוק ראשון.
  ההורים צריכים להיות כל העת, קשורים עם האחיות ב"טיפות חלב" שהוא המרכז לבריאות המשפחה והטיפול בתינוק.
  כך צריך להסתכל על הפורום.
  כפי שהזוג לא מקבל דף הסבר מרופא המשפחה, כך גם הווטרינר לא ייתן לך דף כזה.
  
• לדעתי, מי שמכר לך את התוכי היה צריך להנחות אותך בצעדך הראשונים עם התוכי.
  
• אבל, עזוב את העניין הזה, אין טעם להצטער על חלב שנשפך.
  אם יורשה לי, אני מציע לך לקנות תוכי חדש, לבקש מאיתנו הנחיות מדויקות מה לעשות לפני הקנייה, בשעת הקנייה ולפחות להיות בקשר איתנו במשך שנתו הראשונה בסביבה החדשה.
  תזכור כלל ברזל, כשאינך בטוח במשהו, עדיף שתדחה אותו ותתייעץ לפני היישום על התוכי.
  

שיהיה בהצלחה

[דוכיפת2]

תודה, צבי

[yinon236]

אין על התשובות של צבי- הכי טובות שיש