מריטה וכרסום נוצות

[צבי דגן]

מריטה וכרסום נוצות

אם שוללים את הסיבות הפתולוגיות כי אז, ישנן סיבות שונות למריטת הנוצות.
אין גורם אחד לתופעה, שעליו ניתן להצביע ואז לטפל בבעיה.
המאפיין העיקרי לבעיית מריטת הנוצות הוא שכל מקרה הוא מקרה מיוחד ויחיד בפני עצמו המצריך אבחון ופתרון אישי. 
ובכל זאת, ניתן לשאול את השאלה, מהם גורמים לתוכי לפגוע בעצמו?

• אין ספק שהתעללות, הזנחה, וחוסר בתשומת לב גורמים לבעיות התנהגות כמו צרחות, נשיכות, ומריטת נוצות.
  
• חוסר בחשיפה לציפורים בוגרות שמהן ניתן ללמוד כיצד "להיות ציפור" וחוסר היכולת להתמודד עם חרדות, לחץ סביבתי ושינויים באופן חיובי.
  
• העובדה שאנו לוקחים ציפור שמעופפת באופן טבעי ומונעים ממנה לעוף, סוגרים אותה בכלוב, זו אחת הסיבות לבעיות התנהגות אלה.
  
• תוכי שמח הוא תוכי שהורגל להיות בחברת האדם ולקבל שינויים בסביבתו, ולשעשע את עצמו, זהו תוכי מחוברת.
  חשוב מאוד שתהליך החברות ותהליך הגמילה יבוצעו ע"י מגדל תוכים מנוסה שמבין כיצד מתפתחים תוכים גם בפן ההתנהגותי הפסיכולוגי ולא רק בפן הפיזי.
  
• לרוב מריטה כתוצאה מהפרעת התנהגות מתחילה בחזה ובנוצות "פרועות".
  
• מריטה כתוצאה מבעיה בריאותית תחל לרוב בכנפיים, מתחת לכנפיים ובגב אולם ללא בדיקה וטרינרית מקיפה אין אפשרות לשלול או לאשש מריטה כתוצאה מבעיה רפואית.
  
• תזונה לקויה (יותר מדי זרעי חמניות ו/או מזון ביתי או תעשייתי), יכולים להיות גורם למריטת נוצות.
  
• קיצוץ נוצות שמשאיר קצוות חדים עלול גם לגרד ולגרום למריטת הנוצות.
  
• דיכאון עמוק או דיכאון מתמשך עלול לגרום לתוכי למרוט נוצות. 
  הסימן המובהק לדיכאון אצל תוכים הוא מריטת נוצות, לכן חשוב לשים לב שהוא לא מתחיל למרוט עצמו.
  
• מניעה היא המפתח היות שטיפול והשיקום לעתים אינם אפשריים באופן מלא.
  
• ג'אקו שננטש על ידי בעליו העיקריים ואין לו מענה רגשי מוכר, עלול להגיע לרמה גבוה של מריטת נוצות, דיכאון ועיקור, עד כדי מוות במקרים קיצוניים.
  

ולמרות הכול - מה עושים?
לפעמים ניתן לטפל בבעיה אבל לעתים קרובות - התהליך יכול להיות מאוד ממושך ומתסכל!!!
מדובר בתוכי מאוד חכם וסקרן (בטבע ובשבי כאחד), לכן, יש צורך לצייד אותו בצעצועים רבים ולהחליפם מידי פעם וזאת על מנת שלא ליצור אצלו מצב של שעמום ודיכאון שעלול להביא את הג'אקו למריטת נוצותיו.
מעת לעת, אנו פוגשים תוכי ג'אקו עם בעיות התנהגות קשות כמו נשיכות מתוך מטרה להראות שליטה, תוכים שצורחים באופן מוגזם במטרה למשוך תשומת לב .
מין הראוי לציין שלא כל הצרחות של הגאקו אמורות להיות בעייתיות, יש צרחות שהן בגדר הנורמלי במיוחד בבקרים עם זריחת השמש ובערבים לקראת השקיעה.
מריטת נוצות לרוב נובעת מבעיית התנהגות, שהיא למעשה תופעה דיכאונית בגין תחושה של נטישה, או שינוי חד כמו הפרדה מבן זוג.
לעומת זאת ישנם מצבים שמריטה נובעת בשל טפילים, דלקות בעור או רגישות של העור בחשיפה לגורמים/חומרים שונים. (דרושה בדיקת ווטרינרית)
כאמור, מריטה עצמית יכולה להיות בעיה מאוד קשה לפתרון.
לא תמיד ניתן לשים את האצבע על הגורם לכך.
לאחר שלילת בעיות רפואיות וחסרים תזונתיים צריך לנסות למצוא פתרונות סביבתיים, גירויים שונים ומשתנים בכלוב, שינוי של הכלוב, לעתים שינוי ריהוט מסביב לכלוב, שינוי מיקום הכלוב בבית, הבאת בן זוג ועוד. 
בהמשך יש אפשרויות שונות של טיפול בחומרי הרגעה למיניהם, צוארון אליזבטני, חליפת טיסה  ועוד.

כאמור תהליך הפתרון יכול להיות מאוד ממושך ומתסכל!!!
ועם זאת מומלץ לפעול מן הקל אל הכבד לפי השלבים האלה:

1. בדיקה וטרינרית כדי לשלול מחלות וטפילים (חיידק כלמידופילה, צואה).
   
2. התעלמות מוחלטת (ויזואלית וקולית) כשהתוכי מורט את נוצותיו.
   
3. יש לשנות את דרכי התנהגותנו ומחשבתנו, עלינו להשתמש בחיזוקים חיוביים, ליטופים ומתן חטיף אהוב כשהתוכי מתנהג "יפה".
   על התוכי ללמוד שהתנהגות רצויה תגרום לו לזכות בתשומת לב והתנהגות לא רצויה (מריטה) תגרום להתעלמות.
   
4. הסחת דעתו של התוכי עשויה להפחית את היקף המריטות, מלא את כלובו בענפים וצעצועים שאותם יוכל לנשוך, תוכי עסוק ימרוט פחות מתוכי משועמם. ריבוי צעצועים משמעו שיהיו לתוכי דברים רבים אותם יוכל לנשוך עד כדי כך שלא יידע מה הצעצוע הבא בו הוא עומד לשחק.
   
5. מקלחות תכופות הן "תרופת סבתא" ידועה ומומלצת.
   
6. הוצאת אנרגיה ע"י כך שנגרום לתוכי שינפנף בכנפיו.
   
7. שינוי בממשק ו/או בסביבה: במספר רב של מקרים, תוכי שעבר לבית חדש, הפסיק את מריטת נוצותיו. וכן במקרים רבים שינוי סביבה בבית כגון שינוי חדר או כלוב חדש ישיגו תופעה דומה.
   
8. שיפור התזונה: שינוי בהרגלי התזונה ושיפור התפריט, עשויים להטיב עם התוכי.
   
9. תשומת לב: לקיחת התוכי בידיים, ליטופים, דיבורים וכדומה.