האכלת יד למתחילים

[לילך קרמן]

האכלת יד למתחילים / תורגם ע"י לילך קרמן

האכלת יד למתחילים
ידוע הוא שאין אמת אחת מוחלטת ובמיוחד כשמדובר בגידול בעלי-חיים. ככל שנהיה חשופים ליותר גישות ודרכים לטיפול בנושא כך נוכל לתת למגדל ולחובב בסיס רחב מספיק בכדי לקבל את ההחלטות הנכונות עבור כל אחד ואחת מאיתנו.
להלן תרגום מאת לילך קרמן ל"המדריך למתחיל בנושא החתמת תוכים" מאת: קיילי סטיוארט.
סיבות לצורך בהאכלה ידנית ובחברות תוכים:

• ההורים אינם כשירים לגידול צאצאיהם.
  
• מכיוון שאנו רוצים להתנסות בחוויה הזו.
  
• ההורים מורטים את נוצות גוזליהם.
  
• אנו מעונינים להחזיק בציפור מוחתמת כחיית מחמד.
  
• להעלות את מספר הגוזלים המולדים בכל עונת רבייה.
  

דרישות בסיסיות:

1. מקור חום אמין ומדויק (במיוחד בציפורים צעירות בנות יום עד לחודש) שתשמש כאומנת/אינקובטור (incubator).
   
2. מד-חום מדוייק, כספית או דגיטלי (לבדוק את טמפרטורת המזון לפני ההאכלה).
   
3. אמצעי האכלה (כף מעוקלת, מזרק, מזלף טיפות, מחט זפק/קיצוץ, צינור האכלה), למתחילים שביננו מומלץ כף מעוקלת.
   
4. פורמולת האכלה (יש לוודא כי הפורמולה מתאימה לסוג הציפור שאותה אנו מאכילים).
   
5. מגבוני נייר (ללא חומר הלבנה) – לא להשתמש במגבונים שעברו תהליך הלבנה. כשהמגבונים כאלה מלוכלכים מההפרשות של התוכים הם עוברים תהליך כימי שגורם לכוויות בכפות הרגליים ובבטן התחתונה של הגוזלים וכן זה גורם ליבלות ואף למוות.
   

כללי זהב בהאכלה ידנית של גוזלים:

1. לשמור על ניקיון כלי ההאכלה ואזור האכלה ותמיד להקפיד על רחיצת ידיים.
   
2. לשמור שטמפרטורת גוף הגוזל תהיה בהתאם לגילו.
   
3. להקפיד שהמזון יהיה טרי, לעולם אל תחמם מזון שנשאר מההאכלה הקודמת.
   
4. כדי להקל על הגוזל, יש לזרום בעת ההאכלה עם תנועת טלטול הראש של הגוזל כשהוא אוכל. חכה עד שהגוזל יבקש את הכפית הבאה ורק אז תמשיך. האכלה מהירה מדי עלולה לחנוק את הגוזל עשה זאת לפי הקצב שלו.
   
5. השתמש תמיד במד-חום כדי לבדוק מהי טמפרטורת המזון לפני ההאכלה.
   
6. אם המזון חומם שוב במיקרוגל חשוב לערבב את המזון היטב ולבדוק שוב את טמפרטורת המזון לפני ההאכלה כי עלולות להיווצר נקודות חמות כשמחממים במקרו.
   
7. אל תאכיל גוזל אם נשאר לו מזון בזפק מההאכלה הקודמת.
   
8. השתמש בפורמולה של מזון איכותית ושמור על הוראות היחס בין הפורמולה למים שכתובות על האריזה. פורמולות מזון נוטות להיות סמיכות כשהן עומדות במקום האכסון. תן למזון לעמוד בצד לרגע אחרי שערבבת והוסף מים באם הדייסה יותר מידי סמיכה לפני שתתחיל להאכיל.
   
9. לא לשים זני תוכים שונים באותו מיכל.
   
10. לא לשנות את סוג הפורמולה להישאר עם אותו סוג בו התחלת. באם אתה חייב לשנות הרגל את הגוזל למזון החדש בהדרגה במשך בימים הבאים תוך כדי ערבוב שני הסוגים (הישן והחדש) עד שהציפור תתרגל לסוג המזון החדש.
    

טמפרטורה מומלצת באומנת:

גיל הגוזל וטמפרטורה
יום 1 עד יום 7:  37°C -  98.6°F
יום 7 עד יום 14: 36°C - 96.8°F
יום 14 עד יום 21:  35°C - 95°F
יום 21 עד יום 28: 34°C - 93.2°F
יום 28 עד יום 35: 33°C - 91.4°F
יום 35 עד יום 42: 32°C - 89.6°F
יום 42 עד יום 49: 31°C -  87.8°F
יום 49 עד יום 56: 30°C - 86°F
יום 56 עד יום 63: 29°C - 84.2°F
גוזלים מנוצים: 27°C-28°C עד 80.6°F-82.4°F
הטמפרטורה באומנת לפי גיל הגוזל של הקוקטיל


כללים חשובים להאכלה ידנית:

• חייבים להכין את הדייסה לפי יחסים מדויקים.
  
• אם הדייסה תהיה דלילה מידי, הגוזל לא יקבל מספיק מזון מוצק וההתפתחות שלו תהיה איטית.
  אם הדייסה תהיה סמיכה מידי, הוא לא יצליח לרוקן את הזפק (האטת הזפק) וזה יותר מסוכן מאשר דייסה דלילה.
  
• כך גם בעניין הטמפרטורה של הדייסה, היא צריכה להישמר לכל משך ההאכלה.
  דואגים שהדייסה לא תתקרר ע"י כך שמכניסים אותה לכלי נוסף עם מים חמים.
  המים החמים שומרים על הטמפרטורה של הדייסה.
  בנוסף לכך, בודקים כל הזמן את הטמפרטורה בעזרת מד חום (שלא יגע בדפנות הכלי).
  
• אם הדייסה חמה מידי אסור להוסיף מים קרים או אבקה, אלא מוציאים אותה אל מחוץ לכי עם המים החמים וממתינים עד שתתקרר.
  אם הדייסה קרה מידי, משאירים אותה בכלי עם המים החמים עד שתתחמם שוב.
  
• אם הדייסה תהיה חמה מידי, היא עלולה לגרום לכווייה בלוע או בזפק, בעקבותיו עלול להיות זיהום ומוות.
  לעומת זאת, אם הדייסה קרה מידי, הגוזל יתקשה לרוקן את הזפק (וגם תוריד את טמפרטורת הגוף).
  הטמפרטורה והסמיכות של הדייסה חייבים להיות מדויקים.
  
• בגדול, מאכילים בכמות של 10% ממשקל גופו של התוכי, שהיה באותו הבוקר לפני ההאכלה.
  אבל, עדיף להאכיל עד שהזפק מלא או עד שהגוזל מסרב לאכול.
  
• אם הגוזל לא עושה את תנועות ההאכלה, או שהוא לא מצייץ, או אם הוא פולט את המזון, סימן שמאכילים מהר מידי או שהמזון סמיך או בטמפרטורה לא מתאימה.
  
• במשך כל זמן ההאכלה, צריך לדאוג שהמקור וסביבתו יהיו נקיים.
  כל הזמן צריך לנגב בעזרת נייר מטבח רטוב במים חמימים או בעזרת האצבעות הרטובות.
  
• להיזהר שלא להכניס דייסה לתוך הנחיריים.
  
• רצוי שמשך ההאכלה יהיה קצר, כדי שהדייסה לא תתקרר.
  
• הזפק נחשב למלא, כאשר מבחינים בנפיחות בצידי הצוואר או שכל הזפק נפוח.
  
• הגוזל עלול לצייץ ולדרוש אוכל גם לאחר שהזפק מלא, לכן יש לשים לב ולא להאכיל יותר מידי.
  

הערה חשובה: שימו מיכל מים באומנת בכדי ליצור סביבה לחה כי אם לא תעשו זאת החום ייבש את הגוזל.
ההאכלה מהיום הראשון:
מדריך זה הינו מדריך כללי למתחיל, ככלל לא מומלץ להתחיל בהתנסות ראשונה של האכלת יד בגוזל בן יומו אלא בגוזל בן מספר שבועות.
כאשר מחתימים גוזלים צעירים צריך שיהיה לנו מקור חום אמין, כזה ששומר על טמפרטורה קבועה ויכול להישאר בטמפרטורה של 36.9 מעלות צלסיוס. זה חייב להיות חום לח. את הלחות ניתן להשיג ע"י קערית מים שנמצאת בתוך האומנת וממנה מתאדים מים ויוצרים לחות באוויר.
הדבר הראשון שיש לעשות כשהגוזל בוקע מהביצה הוא לנקות את סביבתו משק החלמון אליו היה קשור. אפשר להשתמש באבקה אנטיביוטית (ארומיצין) ובגזה. עשו זאת רק פעם אחת. אם לא ננקה את האזור עלול להיווצר זהום. את האבקה הנ"ל ניתן לרכוש מהווטרינר. אל תנסו לעזור לבקיעה אם אינכם יודעים מה לעשות. עזוב את הגוזל למשך 8-10 שעות (תלוי בסוג התוכי) לפני שאתה מאכיל אותו בפעם הראשונה. זה נעשה כדי לאפשר לו לעכל את שארית שק החלמון ממנו ניזון כשהיה בביצה.
שתי ההאכלות הראשונות מיועדות בעיקר למתן נוזלים. עם בקיעתו הגוזל הוא מיובש וזקוק לנוזלים כאשר את ערכי התזונה שלו הוא מקבל משק החלמון. מומלץ להשתמש בתמיסה אלקטרוליטית אולם ניתן גם להסתפק במים מורתחים. טמפרטורת המזון חשובה מאוד – יש להקפיד על טמפרטורה של 42 מעלות צלזיוס. הקפד שהמזון לא להיות סמיך מידי ועל מרקם נוזלי אחיד (ללא גושים).
ניתן לעזוב את הגוזל למשך 5-6 שעות באם כבר האכלת אותו שתי האכלות נוזלים ולפחות פעם אחת האכלת במזון רגיל (דייסה). האכלת גוזל חדש שרק בקע מומלצת לעשות כל שעה-שעתיים במשך שלושת הימים הראשונים. הגדלת המרווחים בין ההאכלות הוא לפי גדילת הגוזל. ודא שהזפק ריק לפני ההאכלה הבאה.
 חשוב לשמור על היגיינה. ניתן להשתמש בטבליות חיטוי המשמשות לחיטוי בקבוקי תינוקות כדי לנקות את כלי ההאכלה. שפיכת מים רותחים על כלי ההאכלה הינה דרך טובה נוספת לשמור על הניקיון.


תדירות ההאכלה לפי גיל הגוזל וכמויות מזון:
מאוד חשוב להתאים בין גיל התוכי לכמות המזון המוגשת לו.
כל האכלה צריכה להכיל כמות שמקבילה ל10%-12% ממשקל גופו של התוכי.
הטבלה הבאה היא דוגמה לתדירות האכלה של גוזלי לורי קשת: 
גיל הגוזל בימים, תכיפות האכלה והערות:
- יום 1-7: כל שעתיים.
האכלה אחרונה בחצות וראשונה בחמש בבוקר.
- יום 7-14: כל שעתיים/שלוש.
האכלה אחרונה באחד עשרה בלילה וראשונה בשש בבוקר
- יום 14-21: כל ארבע שעות.
האכלה אחרונה באחד עשרה בלילה וראשונה בשש בבוקר
- יום 21-28: כל ארבע שעות.
האכלה אחרונה באחד עשרה בלילה וראשונה בשש וחצי בבוקר
- יום 28-35: כל ארבע שעות.
האכלה אחרונה בעשר וחצי בערב וראשונה בשש וחצי בבוקר
- יום 35-42: כל ארבע/חמש שעות.
האכלה אחרונה בעשר בערב וראשונה בשבע בבוקר
- יום 42-49: כל חמש שעות.
האכלה אחרונה בתשע וחצי בערב וראשונה בשבע בבוקר.
- יום 49-56: כל חמש/שש שעות.
האכלה אחרונה בתשע וחצי בערב וראשונה בשבע בבוקר.
- יום 56-63: כל שש שעות.
האכלה אחרונה בתשע וראשונה בשבע בבוקר.
טבלת תכיפות ההאכלה לפי גיל הגוזלים

טבלת לוח זמנים להאכלת יד עבור גוזל של קוקטייל

מתי להתחיל את תהליך הגמילה?
התשובה לכך אינה אחידה והדבר תלוי במיני התוכים ובפרטים בכל מין.
ובכל זאת נוכל להיעזר בסימנים שלמטה:

• - אחד הסימנים להתחיל בגמילה הוא כאשר הגוזל מתחיל להתעניין ולהשתעשע במזון בעת ההאכלה.
  
• - סימן טוב אחר הוא כשאתה מסתכל על כנפי הגוזל המתפתח ורואה דם בקני הנוצות המתפתחות והנוצות קצת מכוסות בשעווה. כאשר אינך רואה דם בקני הנוצות והן אינן מכוסות יותר בשעווה אזי הגוזל מוכן לגמילה.
  
• - לורים מוכנים לגמילה עוד קודם, הם נולדים די עצמאיים ומוכנים לאכול בעצמם די מוקדם, אבל עדיין אוהבים להיות מואכלים באוכל חם וטרי בכל האכלה.
  
• בכמה זני ציפורים תהליך הגמילה קשה וארוך, תלוי בציפור. לדוגמה; לורים קלים בגמילה וקוקטילים קשים.
  

תוכים גמולים:
שים מזון בפינות שונות של הכלוב, היכן שהציפור רואה ונוח לה לגשת. דוחן, תפוחים, תפוזים וירקות ירוקים יכולים לעניין את הציפור. למשך זמן קצר הגוזל הגמול ינשוך ויכרסם את המזון אך לא יאכל אותו אך מהר מאוד הוא יפסיק ויתחיל לאכול ממש. הוא ימשיך להתחנן שתאכיל אותו, עליך לזכור שאתה אמור להאכילו ידנית שלוש פעמים ביום בשלב הזה. כשאתה רואה שהוא קלט את הרעיון והוא ממש אוכל את המזון שהשארת לו בכלוב הפחת את ההאכלה הידנית לפעמיים ביום עד שהם מבינים את הרעיון של לאכול לבד. גמילת תוכים יכולה לערוך בין שבועיים לחודשיים תלוי בגודל התוכי. בנוסף ניתן לטבול ולהנביט זרעונים לצעירים שבהם מסתבר שזה עוזר להם ללמוד לפצח את הזרעונים כי כך הזרעונים רכים יותר לאכילה.
שאלות נפוצות:
- באיזה טמפרטורה על המזון להיות?
42-43 מעלות צלסיוס.
- איך אוכל לדעת האם טמפרטורת האומנת מתאימה לגוזל?
אם הגוזל מתנשף סימן שחם לו מידי. אם רגליו וקצות כנפיו קרות סימן שקר לו.

דוגמאות להתפתחות גוזלים:

• ארה
  
  
• ג'אקו
  
  
• מספר כללים לגידול נכון של גוזלים לבגרות ולבריאות:
  - יש להעדיף, לקחת גוזל להאכלת-יד, שטופל בתחילה ע"י ההורים (בגיל שבוע/שבועיים לערך). גוזל, בימיו הראשונים, מקבל את הנוגדנים מההורים.
  - שמירה על ניקיון הסביבה ועל ההיגיינה של הגוזל ימנע זיהומים ומחלות.
  - יש להימנע מלהביא גוזלים ממקורות חיצוניים ולהחזיק אותם יחד עם הגוזלים שלך.
  - עליך להשתמש במזון גוזלים איכותי ביותר.
  - יש להאכיל את הגוזל כך שהצינורית של המזרק לא תחדור אל הוושת.
  - יש להרגיל את הגוזל למגוון מזונות.
  - עליך לבקר את הגוזל מדיי יום ומספר פעמים ביום ולא רק בזמן ההאכלה.
  - עליך להרגיל את הגוזלים למגע ידך בכל חלקי גופם.
  
  
• אמצעי זהירות שיש לנקוט.
  כשאתה מגדל תוכי עליך להיות ערני גם לדברים אחרים:
  - דאג שהדלתות תהיינה תמיד סגורות. דלת פתוחה, עלולה להוות סכנה, לתוכי שעלול למצוא את עצמו מאחורי הדלת או מעליו ולהימחץ.
  - דלתות סגורות ימנעו בריחה וגם כניסת חתולים שעלולים לטרוף את התוכי.
  - יש להרחיק מהתוכי את צמחי הבית שעלולים להיות רעילים.
  - שים לב למרחק בין סורגי הכלוב כדי שראשו של התוכי לא יתפס בהם.
  - בדוק אם הצבע שבו צבעו את הכלוב ואת הצעצועים אינו רעיל לתוכי.
  - אל תספק לו צעצועים שעלולים להיכרך סביב ראשו או רגליו, חוטים דקים אינם צעצוע טוב.
  - מעת לעת, בדוק את רגליו, תוכי שמהלך בבית, במיוחד - על השטיח, עלול להיתקל בשערות שנכרכות סביב רגלו ו/או אצבעותיו.
  - הרחק מהתוכי חומר ניקוי ומרססים שונים.
  - הרחק את התוכי מהמטבח, במיוחד בעת הבישול.
  -  הרחק את התוכי ממזונות מסוכנים, כמו - אבוקדו, שוקולד, קפה קוקולה ואחרים.
  -  הרחק את התוכי מחלונות פתוחים ומרוחות פרצים בכל ימות השנה ובעיקר - בחורף.
  - מטבעם של התוכים שהם סקרנים בלתי נלאים, ערמת כביסה עלוללה להוות עבורם "מלכודת מוות".
  - תוכי קטן, עלול לטבוע באסלה.
  - תוכי שעף לעבר חלון שקוף עלול, לספוג חבטה חזקה עד כדי סכנת מוות.
  - הרחק את התוכי ממאווררים שאינם מוגנים ברשת, כמו - מאוורר תיקרה.
  
• ראה גם: האכלת יד - צעד אחר צעד
  
• המקור באנגלית:  HANDREARING GUIDE FOR THE BEGINNER By Kellie Stewart
  
  להלן חלק מהשיקולים להאכיל בכפית או במזרק (עם זונדה או בלי זונדה):
  יתרונות הכפית - כשיש גוזל אחד, אתה משקיע יותר זמן בהאכלה, האכלה טובה ובטוחה, יוצר מגע פיזי חם ואוהב ממושך עם הגוזל, תהליך החברות נוצר ברמה גבוה יותר.
  חסרונות הכפית- מלכך את הגוזל, קצת יותר קשה להאכיל ולוקח יותר זמן להרגיל את הגוזל לאכול על ידי האדם בימים הראשונים מאשר מזרק, דרוש זמן רב יותר להאכיל גוזל, מעייף יותר להאכיל כמות גדולה של גוזלים.
  היתרון המזרק והזונדה - קל להרגיל את הגוזל הצעיר שאינו רגיל לאכול על ידי האדם, מהיר הרבה יותר מהאכלה בכפית, נוח להאכיל מספר גוזלים, לא מלכלך.
  חסרון המזרק והזונדה - למאכיל שאינו מנוסה יכולה לקרות טעות כל שהיא ועלול לגרום נזק לגוזל שעלול להביא למותו, אין את אותו היחס במגע החם והאוהב של המאכיל לגוזל כמו שיש בהאכלה עם כפית, תהליך החברות נפגם מעט.
  - מדוע אסור להאכיל את הגוזל במזון שנשאר מהפעם הקודמת?
  זה יכול לגרום להתפתחות בעיות בזפק ובעיכול.
  - מהי האטה בזפק?
  האטה בזפק מתרחשת כאשר, הוא מפסיק להעביר את המזון הלאה. הדבר נגרם מכמה סיבות - שינוי בסוג המזון, מזון סמיך מידי לגילו של הגוזל או זיהומים ופטריות.
  כמו כן יכול לקרות כאשר נותנים מזון קר מידי או שלציפור קר מידי.
  - מה לעשות כשבאים להאכיל ומגלים שישנה כמות מזון נכבדת בזפק?
  תלוי בגיל הגוזל, בד"כ יש לדלג על האכלה אחת ואח"כ לתת לו מנה של דבש מומס במים שהורתחו קודם לכן, יש להכניס את התמיסה בעדינות לזפק תוך כדי שימת-לב שלא לדחוף את המזון יותר מידי עמוק כי זה יכול להישפך לריאות. אם הזפק עדיין מלא כנראה ישנן בעיות כמו: זהום או חסימה מסוג כל שהוא. במקרה כזה כדאי לפנות לעזרה של גורם מקצועי. הקאה יכולה להוות סימן לזיהום פטריתי או בקטריאלי.
  
  
• שאלות נפוצות אצל מגדלים מתחילים ופתרונן
  - מהו גז זפק?
  זהו מצב שבו הזפק מלא בגזים כמו בלון, גזים אלו נוצרים ע"י בקטריה. בד"כ נובע מהכנת מזון לא היגיינית, כלי האכלה לא נקיים והאכלה בפורמולה ישנה. מצב זה הוא מאוד קריטי לציפורים צעירות.
  
  - מהו גיל הציפור בו ניתן להאכילה האכלת יד למתחיל?
  בשלב של התחלת הניצוי, כשהנוצות הראשונות מתחילות לצמוח. בדרך-כלל, כשהגוזל בן שלושה עד חמישה שבועות.
  - מהי הציפור האידיאלית להתחיל להתנסות בהאכלת יד?
  קוקטייל, דררה, לורי (קשת).
  - מה קורה אם הגוזל שלי נחנק ונראה שאינו יכול לבלוע?
  לגוזל קר מידי ויש להעלות את הטמפרטורה באומנת או שהמזון שאתה מאכיל את הגוזל קר מידי או שהציפור שבעה ומלאה מידי.
  - מדוע הגוזל שלי מקיא?
  האכלת אותו ביותר מידי מזון או יותר מידי מהר או שישנו זהום פטריתי או בקטריאלי.
  - איך אני יכול לדעת שהגוזל שבע אחרי ההאכלה?
  הזפק עגול ויפה. זה מאוד ברור שהזפק מלא במזון שכן מרקמו ספוגי. בועות קטנות מופיעות בצדי הצוואר כשאתה רואה שהגוזל אכל מספיק. זה הופך יותר קשה להבחנה ככול שהגוזל גדל אך עם הזמן אתה נעשה מנוסה בנושא. אם אתה מאכיל ביותר מידי מזון הזפק נעשה קשה כשנוגעים בו. הזפק הוא בלוטה שנוצרת בצד הקדמי של הגוזל אחרי האכלה.
  - מהן הבועות המוזרות שנוצרות בגב הצוואר אחרי ההאכלה?
  הזפק המורחב והמלא יכול להראות מהגב העליון וכל אוויר בזפק (נורמלי) יכול להראות ככיסי אוויר הנובעים מצדו האחורי של הצוואר. זה מופיע רק אחרי שהגוזל מלא.
  - כדאי להיעזר בסרטון הזה
  
  
  
   - ניתן להאכיל במשותף יחד עם ההורים הטבעיים, ראה כאן: https://www.facebook.com/watch/?v=267776847456204