שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן

[צבי דגן]

שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן

• שם מדעי:  Merops apiaster
  
• תיאור: מיני השרקרקים הם ציפורים בגודל בינוני וצבעוניים בעלי מקור ארוך וכהה שמותאם במיוחד ללכידת חרקים מעופפים שונים לרבות שפיריות, דבורים ופרפרים ועוד מינים רבים.
  השרקרק צד את ארוחתו באוויר, הורג אותה על ידי מכות לצד הענף ומשפשף את ארס הדבורים לפני שהוא בולע את טרפו.השרקרק המצוי הוא ציפור חברותית ביותר ומתלהק, הן בקינון והן בנדידה. 
  זהו אחד העופות היחידים שנודד הן ביום והן בלילה. 
  בזמן הנדידה היומית הוא מנצל זרמי אוויר חמים (טרמיקות) כדי לנסוק מעלה ולגלוש וכך להרוויח התקדמות תוך השקעה קטנה מאוד של אנרגיה.
  בלילה הוא מתקדם בחבטות כנף רצופות.
  הלהקות הנודדות קולניות מאוד וקריאותיהן נשמעות למרחוק.
  
• רבייה: השרקרקים המקננים מגיעים לארץ לקראת סוף מרץ ובתחילת אפריל.
  הקן בנוי כמחילה אופקית שנחפרת בקיר עפר, ואורכה כשני מטרים! 
  שני בני הזוג משתתפים בפעולת החפירה שנמשכת כשבועיים, והם מתקדמים 10 - 30 ס"מ ביום.
  קצה המחילה מתרחב ל"חדר הטלה" שקוטרו כ- 20 ס"מ. חדר זה לא מרופד, אך שני בני הזוג לנים בו, ופולטים בו את צנפותיהם, כך שבקרקעיתו מצטברת שכבה של שיירי חרקים (כנפיים ורגליים), ועליה מוטלות הביצים.
  
• אין הבדל גדול בין הזוויגים, הנקבה דומה לזכר אבל נוצות זנבה המרכזיות קצרות משל הזכר.
  
• מספר הביצים בתטולה:  4 - 7 ביצים. 
  הדגירה נמשכת כעשרים יום, ובסופה בוקעים הגוזלים בפרש של מספר ימים בין בקיעת הגוזל הראשון והאחרון.
  קצב האכלת הגוזלים הולך ועולה עם גדילתם והוא מגיע לכ- 50 האכלות בשעה לקראת סוף גידולם. 
  הגוזלים פורחים מהקן בגיל 30 יום, והם מואכלים על ידי הוריהם עוד כשלושה שבועות מחוץ לקן. 
  
• משקל: 38 – 68 גרם.  
  
• אורך: 25 – 30 ס״מ.
  
• תזונה: מרבה לאכול דבורי-דבש, ולכן הוא נחשב מזיק.
  לעומת זאת הוא לוכד גם צרעות מזרחיות ("דבור"), שפוגעות בכוורות הדבורים, מה שמאזן לעתים את הנזק שהוא גורם. 
  בנוסף, הוא אוכל גם דבורי-עץ, נמלים וטרמיטים מעופפים, שפיריות, פרפרים ועשים. 
  לרוב הוא לוכד את טרפו תוך כדי ריחוף ותמרון אווירי, אך לעיתים הוא עט עליו מעמדת תצפית ולוכד אותו באוויר או על הקרקע. 
  טרף קטן דוגמת נמלה או טרמיט נבלע באוויר בשלמותו, ואילו טרף גדול נלקח ל"שולחן אכילה", שם עוקצו מנוטרל בטרם הוא נבלע.
  
• סטטוס בישראל: חולף נפוץ ביותר בסתיו ובאביב ומקייץ.
  מקנן שכיח למדי בכל החבל הים-תיכוני של ישראל, מקו באר שבע וצפונה (בבקעת הירדן צפונה מיריחו). 
  השרקרקים מקננים במושבות המונות מזוגות בודדים ועד עשרות רבות של זוגות. 
  מושבותיהם גדולות יותר באזורים שבהם יש קירות עפר נרחבים באדמה רכה, כמו במצוקי הלס של בקעת הירדן.
  בעונות הנדידה הם נראים ונשמעים היטב בכל חלקי הארץ.
  
•  קולות שיחה זוגית
  
•  אזעקה
  
• קינון: 
  
  
   
  
   
  
   
  
   
  
  
  

[צבי דגן]

שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן

[צבי דגן]

שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן

[צבי דגן]

שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן

[צבי דגן]

שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן

[צבי דגן]

שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן

[צבי דגן]

שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן

[צבי דגן]

שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן

[צבי דגן]

שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן

[צבי דגן]

שְׁרַקְרַק מָצוּי - קִינוּן