ציפורי שיר בטבע (לצפייה בסרטון - לחץ על התמונות)

[צבי דגן]

דוכיפת מצויה 
מוכרת גם כציפור הלאומית של ישראל.
עובדות קצרות על הדוכיפת המצויה:
• ציצית (כתר): לדוכיפת יש ציצית נוצות בולטת על הראש בצבע כתום-חום עם קצוות שחורים, אותה היא יכולה לפרוש למניפה.
• מקור: המקור שלה ארוך, צר ומעוקל כלפי מטה, שבעזרתו היא שולפת חרקים וזחלים מהקרקע.
• צבעים: גופה צבוע בצבע בז'-ורוד עם פסים שחורים ולבנים על הכנפיים והזנב.
• מעמד: נבחרה בשנת 2008 לציפור הלאומית של מדינת ישראל במסגרת חגיגות השישים למדינה.
• אורכה של הדוכיפת כ-26–30 סנטימטר, מוטת כנפיה 42-46 סנטימטר. 
• רגליה קצרות וכנפיה גדולות. 
• משקלה 46–90 גרם.
• היא ממעטת מאוד לעמוד על עצים או על שיחים וכך, גם את קינה בונה הדוכיפת במקומות נמוכים, חורים ושקעים בגובה פני הקרקע.
• להגנת הקן מטורפים מפרישה הנקבה נוזל מסריח מבלוטות הסמוכות לבסיס הזנב. להפרשה זו שריחה כשל בשר רקוב יש תפקיד משוער בהרחקת טורפים וטפילים וייתכן אף שהיא אנטי בקטריאלית. 
ההפרשה מתחילה עם ההטלה ונפסקת כשהצאצאים פורחים מהקן. 
• כאמצעי הגנה נוסף, גם הגוזלים מסוגלים מיומם השישי להתיז צואה על פולשים.
• הדוכיפת מטילה 5–6 ביצים בכל הטלה.