אברי גוף

[צבי דגן]

נוצה
נוצה - היא חלק מהמערכת המאפשרת לעופות לעוף, והיא שומרת גם על חום גופם של העופות.
הנוצות התפתחו מהקשקשים של הדינוזאורים.
הנוצה מורכבת מסעיפים ומסעיפי משנה (סעפעפים) רבים. הסעיפים מסתעפים מהציר המרכזי של הנוצה, והסעפעפים מסתעפים מהסעיפים. כל הסעפעפים הסמוכים זה לזה נרכסים ביניהם על ידי קרסים זעירים.
למרות משקלן המועט של הנוצות, המשקל שלהן יכול להגיע לפעמים לכדי שיעור כפול ממשקל שלד העוף. ניתן להביא כדוגמה את העיטם לבן הראש, שמשקל העצמות שלו כ-270 גרם, ומשקל הנוצות כ-670 גרם.

הגדרה נוספת
הנוצה היא המאפיין העיקרי של מחלקת העופות, ביחס למחלקות אחרות.
הנוצה היא מבנה חלבוני קרני, אשר מתפתח משכבת התאים החיצונית של העור (האפידרמיס), בדומה להתפתחות קשקש בזוחל.
אחרי שהסתיימה צמיחת הנוצה, אין בה עוד תאים חיים. יתרונן של הנוצות הוא במשקלן הקל, בחוזקן הפיזי, ביכולת הבידוד שלהן ובחיכוך הנמוך, שהן יוצרות במגע עם אויר ומים.
הן מגנות על הגוף פיזית, מבודדות אותו ומאפשרות את התעופה.
הדגמים והצבעים השונים של הנוצות חשובים אף הם, ומשמשים בין היתר לצורך הכרה, חיזור והסוואה.
מוכרים מספר סוגי נוצות, אשר נבדלים במבנה ובתפקוד.

[צבי דגן]

נוצות התעופה
נוצות התעופה - הנוצות הגדולות והחזקות, אשר יוצרות את המשטחים האירודינמיים, המאפשרים את תעופת הציפור.
לנוצות התעופה מבנה טיפוסי הכולל ציר מרכזי קשיח, הקרוי קנה.
לחלקו התחתון של הקנה קוראים קולמוס ואילו חלקו העליון קרוי ניצב.
משני צידי הניצב נפרש הדגל, אשר מהווה את רוב שטח הנוצה.
נוצות התעופה נחלקות לאברות ולסוככות.

[צבי דגן]

נוצות קן
כך מכונות הנוצות לפני החלפת נוצות הראשונות.
בהחלפת נוצות הראשונות הציפור מחליפה רק את נוצות הגוף ולא את נוצות התעופה.
כתוצאה מכך הוא נקרא בשלב הזה חסר תעופה (Unflighted).

[צבי דגן]

נוצת דם (נוצות דם)

• נוצת דם היא נוצה בגדילה, כאשר נהוג להתייחס בהקשר זה בעיקר לנוצות הכנף והזנב המכילות כלי דם גדולים שתפקידם להזין את הנוצה בתהליך הצמיחה.
  
• נוצת דם מכילה רשת של כלי דם.
  
• במקרה של נוצת דם שבורה מומלץ כי בעלי תוכים מתחילים שמעולם לא טיפלו בנוצת דם מדממת יפזרו אבקה לעצירת הדימום הדימום (דרמטול).
  
• לא רצוי להשתמש בקמח, קפה או חומרים אחרים, מחשש לזיהום.
  
• כמו כן, קיים ספריי בשם Mistdrress שעושה את העבודה.
  
• אם הנוצה ממשיכה לדמם, יש לאחוז בבסיס הנוצה המדממת בעזרת "פלייר מקור" (פלייר שפיץ) ולתלוש אותה.
  
• כדי להיות בטוח שהדימום ייפסק יש לצבוט את החיבור בין הנוצה לעור למשך 3-5 דקות.
  
• תלישת נוצת דם הנו תהליך טראומתי לציפור ובמידה ולא נעשה כהלכה יכול לגרום יותר נזק מתועלת.
  
• לכן, אין לתלוש נוצת דם בייחוד מכנף הציפור ללא ניסיון מתאים או ללא השגחת וטרינר או מגדל מנוסה שעשה זאת בעבר ויודע להדריך
  
• בעצם כל נוצה חדשה וגדולה היא "נוצת דם".
  
• כל נוצה, כשהיא חדשה, היא נוצת דם. יש לה ב"קנה" (מה שנקרא "קולמוס") צינור דם.
  
• אח"כ, הנוצה מתבגרת, צינור הדם מתכווץ ונסוג לנקודה ממנה הנוצה צומחת. ואז זו כבר לא נוצת דם.
  
• כלומר - זו תופעה נורמאלית ואינה מעידה על בעיה פתולוגית.
  
• אם נוצת דם נשברת - זה יכול לכאוב לתוכי, אבל לא לזמן רב.
  
  כך נראות נוצות דם
  

אבקה לעצירת הדימום הדימום (דרמטול)

ספריי בשם Mistdrress לעצירת הדימום

[צבי דגן]

נשירת נוצות
נשירת נוצות - נפילה נוצת בדרך טבעית או עקב מחלת עור.
כאשר הנשירת טבעית היא נקראת גם התחלפות של נוצות.

[צבי דגן]

פיסוק רגליים - קיבוע בעזרת ספוגית
לפעמים קורה מצב שגוזל סובל מפיסוק רגליים, הן מסיבות גנטיות והן מסיבות אחרות (מצע לא טוב, תזונה לא נכונה וכדומה).
הפיתרון הוא קיבוע בעזרת ספוגית כפי שרואים התמונות האלה:



ישנן דרכים שונות לטפל ב"פיסוק" ולקבע את הרגליים

[צבי דגן]

פלייטד (Flighted)
פלייטד - הכנר מחליף את הזנב ונוצות התעופה רק אחרי שנה, ואז הוא נקרא מעל שנה או פלייטד (Flighted).

[צבי דגן]

פרוגנוטיזם - אי התאמה בין המקור העליון והתחתון
חוסר התאמה כזה נפוץ בעיקר בתוכי קקדו.
הסיבה אינה ידועה, אבל ההשערות שמדובר במספר גורמים: גנטי, הדגרה לא טובה ושיטת האכלת-יד לא נכונה.
התופעה נדירה כאשר התוכי גדל באופן טבעי ע"י ההורים.
טיפול – כמו במקור מפוצל משתנה ע"פ חומרת הבעיה וגיל הציפור וכדאי להיוועץ ולאבחן ע"י ווטרינרשיש לו ניסיון עם תוכים.

[צבי דגן]

צבע בסיסי של נוצה
צבע בסיסי של נוצה - צבע הנוצות בלי השפעת פיגמנטים של המלנין (חום או שחור).
קיימים 3 צבעים: צהוב, אדום, ולבן.
יתר הצבעים שנראים לעין הם צבעים פיזיקליים.

[צבי דגן]

צבעים פיזיקליים
צבעים פיזיקליים, אלה הם צבעים, שנובעים מהשתברות קרני השמש במבנה הגבישי של הנוצות.
אלה אינם פגמנטים, אלא צבעים, שמתגלים לעיננו רק כאשר אור השמש פוגע במבנה המיוחד של הנוצות.
בדומה לפריזמה, שמפרק את האור לאורכי הגל השונים שלו.
כך המבנה הגבישי של הנוצות גורם לאור הלבן של השמש להיפרד לצבעים המרכיבים אותו.
בעלי-חיים שיש להם צבעים פיזיקליים, באים לידי ביטוי בעיקר אצל הזכרים, שנראים בצבעים שונים, כאשר מתבוננים בהם מזוויות שונות.

הצבעים האלה מקבלים ביטוי במיוחד בעונת החיזור, כאשר הזכרים מראים אותם אל מול הנקבות, כדי שאלה האחרונות יבחרו בהם כבני זוג (אצל רוב בעלי חיים, הנקבה היא אשר בוחרת את בן הזוג).
הצבעים האלה מעידים על בריאות משובחת וגם מדגישים את גודלו של הזכר המחזר.

העניין קשור גם לעקרון ההכבדה - הצבעים האלה אומנם עלולים לחשוף את הזכר בפני הטורפים, אבל בא בשעה הוא מעביר את המסר לנקבה: "הינה תראי למרות שאני חשוף בולט בצבעים ומסכן את עצמי, בכל זאת, אני יכול לשרוד בהצלחה".