דַּיָּה שְׁחוֹרָה (דַּיָּה מְצוּיָה)
- אֹרֶךְ מְרַבִי: 60 ס"מ.
- מוֹטַת כָּנָף: עַד 155 ס"מ.
- מִשְׁקָל מְרַבִי: 1000 גְּרַם.
- חוֹלֶפֶת וְחוֹרֶפֶת מְצוּיָה בְּיוֹתֵר.
- נישה אקולוגית: אזורים מיוערים בקרבת מים, ישובי אדם, שם הן נהנות משפע מזון, בעיקר במזבלות.
- תזונה: חרקים (בעיקר חגבים), זוחלים קטנים, דו-חיים, עופות ויונקים קטנים, דגים ובעיקר - פגרי דגים.
בעצם, הדיה יכולה לאכול כמעט את כל סוג מזון מהחי שנמצא בסביבתה וניזונה גם מתמרים.
כדי לצוד היא משתמשת במספר טכניקות:
את החרקים היא לוכדת תוך כדי התעופה.
על הארץ היא תצוד גם זוחלים קטנים, ודו-חיים.
כשהיא נמצאת ליד ברכות הדיג היא תצוד דגים, תוך כדי תעופה (כמו השלך).
היא יכולה לצוד גם עופות ויונקים קטנים (בדומה ליתר הדורסים).
ואם יזדמן לה פגר היא תיזון גם ממנו, (לפעמים היא מצטרפת לתחנות האכלה שמיועדים לנשרים).
כאמור הדיה, אוכלת לפעמים, גם פרות - בעיקר תמרים שהיא מוצאת בעמק בית שאן.
- סטטוס: חולפת וחורפת מצויה ביותר.
- קולות