גוזלי תוכון.

[אורלי רבינו]

הי צבי וארי, אני מצרפת לכם תמונה של שני ההורים. מה זה אומר לדעתכם?
אני רואה שהם גם נכנסים לתא ההטלה שפעם שימש כשובך בשביל הגוזליות.
יש הסבר לזה?
ומה זה אומר שהם מסתובבים לכיוון הקיר? האם הם עדיין בריאים? אני דואגת להם.
אני מקפידה להחליף להם את המים ואת הירקות ודואגת שתמיד יהיה להם אוכל.
אפילו עם הטמפרטורה של החדר, אני משחקת כדי שיהיה להם כמה שיותר נעים.
אז יש לי סיבה לדאגה או שהכל בסדר?

[צבי דגן]

תנסי להסביר את ההתנהגות הזו.
למה לדעתך הם נכנסים לתיבת הקינון?

[אורלי רבינו]

הי צבי. אני לא בדיוק יודעת. תא הקינון נמצא בגובה שאני לא כל כך יכולה לראות מה קןרה בפנים. לגבי שאר הדברים שציינתי. יש לי סיבה לדאגה?

[צבי דגן]

תיבת הקינון, כשמה כן היא - מיועדת לזוג למטרת קינון.
הסירי דאגה מליבך.

[אורלי רבינו]

הי צבי. אוקי, אז זה שהם כרגע נמצאים על התמונה ולא על הכלוב , זה בסדר, נכון? לא משהו שצריך להדאיג אותי
הם עדיין בריאים

[צבי דגן]

למה זה מדאיג אותך?

[אורלי רבינו]

הי צבי, זה קצת מדאיג אותי, כי הם לא עשו את זה קודם. הם תמיד היו ישנים על הגג של הכלוב. וכאילו שעכשיו שהגוזלית שלי איננה, הם כאילו לא רוצים לישון במקום שהיא הייתה. יש סיכוי שהם יחזרו לתת בי אימון כמו קודם ומה אני צריכה לעשות בשביל זה?

[צבי דגן]

עליך להבין שתוכים מאוד רגישים לשינויים שנעשים בסביבה שלהם.
אפילו שינוי בתסרוקת או בצבע השיער שלך, עלול להשפיע.

[אורלי רבינו]

הי צבי, אז בגלל שהגוזלית שלי איננה אז הם מעדיפים להיות במקום אחר?
אני רואה את האמא הרבה פעמים עומדת על קן ההטלה לכמה דקות.
גם שמתי לב שלמרות שאני מחליפה להם את הירקות, לפחות כשאני נמצאת הם לא אוכלים אותם יותר. רק את האוכל שלהם ואפילו אוכל שלהם שנפל על הרצפה של הכלוב הם אוכלים.
אתה חושב שייקח קצת זמן עד שהם כביכול יתרגלו אליי שוב? כי כבר הגעתי איתם לסוג של אמון.
האבא אפילו עלה לי על היד לכמה דקות באותו יום שהאכלתי את הגוזלית שלי ודיברתי עם ידיד שלמיל האפשרות לשחרר אותם, אז האבא עף אליי וכאילו אמר לי: אל תשחרר אותנו, טוב לנו איתך.

[ארי סמואל]

אני חושב שתוכלי להרגיל אלייך את ההורים שוב, את צריכה סבלנות, זה יקרה כמו שזה קרה מקודם.