האכלת גוזלים באופן ידני, גמילה ותחילת תהליך החברות

[יובלילך]

האכלת גוזלים באופן ידני, גמילה ותחילת תהליך החברות/ יובלילך

• מה בעצם משמעות המושג "האכלת-יד"?
  
• איזה ציוד יש להכין מראש, לפני שמתחילים להאכיל גוזל באופן ידני?
  
• איך מאכילים ידנית מבלי לעשות טעויות פטליות שעלולות להמית את הגוזל?
  

משמעות המושג "תוכי האכלת-יד": זהו תוכי שבהיותו גוזל הופרד מהוריו הביולוגיים והואכל ע"י האדם.
או לחלופין בקע במדגרה וגודל ע"י המגדל שלו ששימש בעצם כתחליף להוריו הביולוגיים והטביע בו את חותמו בתהליך החברות.
מהו הציוד שתידרש להכין לפני שתתחיל להאכיל את הגוזל?
עליך לדאוג שכל הציוד הנדרש, להאכלת הגוזלים, אכן נמצא ברשותך.
תתחיל להכין את הציוד ותתכונן, מרגע הטלת הביצים ותחילת תהליך הדגירה או כחודש ימים לפני שאתה לוקח את הגוזל.
מהו הציוד הנדרש?

1. אומנת.
   
2. אבקה להכנת דייסה.
   
3. מד טמפרטורה.
   
4. נייר סופג.
   
5. מזרקים חד פעמיים.
   
6. חומרי חיטוי.
   
7.  מאזניים.
   
8. תה קמומיל.
   
9. ניסטטין.
   
10. אבקה לעצירת דימומים.
    

האומנת
האומנת היא סוג של אינקובטור ששומר על הטמפרטורה הרצויה בהתאם לגיל הגוזל על-ידי ויסות החום, שמבוקר בעזרת בקר דיגיטלי. (חשוב להריץ את האומנת לבדיקה תקינה לפחות 24 שעות לפני הכנסת גוזלים לתוכה).
זהו בעצם האביזר הגדול והיקר ביותר שתצטרך לרכוש.
ניתן להוזיל את העלויות ע"י רכישת האביזרים בנפרד ובניית גוף האומנת בעצמך.

הטמפרטורה שצריכה להיות באומנת לפי גיל הגוזל:
בעקרון, הטמפרטורה יורדת ככל שהגוזל מתבגר ומתכסה בנוצות.

• בגיל 1-5 ימים: 35 מעלות
  
• בגיל 6-9 ימים: 34 מעלות
  
• בגיל 10-14 ימים: 33 מעלות
  
• בגיל 15-21 ימים: 31 מעלות
  
• בגיל 22-28 ימים: 28 מעלות
  
• בגיל 29-35 ימים: 25 מעלות
  
• בגיל 36 ימים ומעלה: 22 מעלות.
  הטמפרטורה באומנת לפי גיל הגוזל של הקוקטיל
  
  

דייסה להאכלה
קיימים בשוק,  מגוון רחב של נוסחאות (פורמולות) להכנה דייסה, במיוחד לצורכי הגדילה וההתפתחות של הגוזל.
להלן החברות הידועות והנפוצות יותר בארץ: קייטי, וורסללגה, זופרים, האגן, פסיטקוס ועוד.
יש לוודא שהפורמולה שברשותנו מתאימה לסוג הגוזל שאנו רוצים להאכיל. למשל, אם אתה מאכיל גוזל של קוקטיל, אל תשתמש בפורמולה שמתאימה לגוזל של ארה וכדומה.


 מד חום
כאשר מאכילים גוזלים באופן ידני, תידרש לקנות שני סוגי מד-חום ושיהיו בהישג יד.

1. מד חום למדידת טמפרטורת הדייסה לאחר הכנה.
   
   
2. מד חום למדידת הטמפרטורה בתוך האומנת - רגילים (כספית או כוהל) או דיגיטליים.
   
   עדיף מד חום דגטלי משולב עם מד לחות
   
   

מזרקים, פיפטה או טפי (טפטפת)
להאכלת הגוזל בדייסה, בד"כ אנחנו משתמשים, במזרק חד פעמי.
יש מגדלים שבמקום במזרק משתמשים בכפית מכופפת בצורה מיוחדת או במזרקים רב פעמיים הכוללים קנולית.

חומרי חיטוי
אנחנו משתמשים בחומרי החיטוי על מנת לחטא את המזרקים הרב פעמיים או כל ציוד אחר שבא במגע עם הגוזלים.
מעת לעת, חובה לחטא את האומנת על מנת למנוע הצטברות חיידקים ובקטריות ולשמירה על רמת ניקיון וחיטוי מקסימלי.
הוראות שימוש: יש להקפיד על הוראות השימוש של היצרן.
בכללי - לאחר ניקוי ושטיפה, הרטב או רסס את המשטח המטופל בתמיסת החיטוי ואל תנגב.
לחיטוי משטחים, ציוד ומכשירים שבאים במגע עם מזון יש להכין תמיסה בריכוז של 2.5-5 מ"ל לכל 10 ליטר מים.
לאחר השימוש יש לשטוף היטב במים באיכות מי שתיה.

מאזניים
אנחנו משתמשים במאזניים על מנת לשקול את הגוזל מידי יום ולוודא שהתפתחות שלו תקינה.
בתקופת ההאכלה, הגוזל אמור לעלות במשקל מידיי יום.
צריך לשקול את הגוזל כל יום באותה שעה לפני הארוחה ורצוי אפילו פעמיים - לפני האכלה ולאחריה.
המאזניים צריכות להיות מדויקות מאוד ורצוי - דיגיטליות, לפחות בדיוק של 1+ גרם.
למידע נוסף, לחץ על התמונות.

תה קמומיל
לשימוש במקרה של החמצת (מלשון "חמוץ") זפק ובעיות עיכול לזירוז יציאת המזון.
תה בטמפרטורה של האכלה + עיסוי קל לזפק , יכול להביא לזירוז פעולת ריקון הזפק, אבל לא כתחליף לטיפול תרופתי.

ניסטטין
לטיפול בפטריות בפה ובגרון - על ידי מרשם רופא או וטרינר.

אבקה (או תרסיס) לעצירת דימומים/נזילת דם
משתמשים באבקה הזו בכל מקרה של דימום שלא נפסק לאחר חמש דקות.
מקובל להשתמש במיוחד במקרה של קיצוץ ציפורן יתר על המידה.
שני סוגים שנמצאים אצל וטרינרים דרמטול או KWIK STOP  שמשמשת לעצירת דימום לכלבים חתולים וציפורים.
זו האבקה הצהובה שמשתמשים בה גם לעצירת הדימום בברית המילה.


ההכנות שיש לעשות לפני שמתחילים להאכיל את הגוזל?

1. תמיד ולפני כל האכלה בודקים שהזפק של הגוזל ריק  לחלוטין. כל עוד יש מזון בזפק (מהארוחה הקודמת) אסור להאכיל!
   
2. מכינים את הדייסה בכמות ובסמיכות הרצויה עבור גיל הגוזל (ועל-פי הוראות היצרן) על ידי הוספת מים חמים ובוחשים עד שנקבל מירקם אחיד ללא גושים.
   
3. שואבים, בעזרת המזרק וממלאים אותו בדייסה. יש לנקז החוצה את כל בועות האוויר.
   
4. מוודאים שהדייסה נמצאת בטמפרטורה המתאימה על-ידי המד-חום וטפטוף על היד.
   
5. דייסה סמיכה מידי עלולה לגרום להשארות המזון בזפק מעבר לזמן הרצוי,  ולאחר מכן היא מתקשה ומחמיצה, מה שעלול להביא למותו של הגוזל.
   
6. לא להשתמש בדיסה שנישארה בחימום חוזר במיקרו.
   
   

לאחר  שביצענו את כל  השלבים האלה אפשר להתחיל בהאכלה.

1. מוציאים את הגוזל מהאומנת מניחים את ראש הגוזל בין שתי האצבעות ומכניסים לתוך המקור של הגוזל את הפייה של המזרק ומתחילים "להזריק" את הדייסה לאט.
   
2. את ההאכלה מבצעים מצד שמאל של המקור (צד ימין של המגדל) לצד ימין של המקור בטפטוף איטי, למנוע חנק.
   
3. ראש הגוזל יתחיל לזוז קדימה ואחורה, לא להיבהל - זאת תגובת טבעית של הגוזל שמגרה את האם הביולוגית לפלוט את המזון.
   
4. לאחר שהזפק מלא, מסתיימת ההאכלה, ונותר רק לנקות את הגוזל, משאריות המזון שנדבקו למקור ו/או לנוצות ולהחזירו לאומנת.
   
5. יש להקפיד על זמני ארוחה קבועים ולא לבצע שינויים דרסטיים.
   
6. לפני ההאכלה, בזמן ההאכלה ובסופו, צריך ללטף את הגוזל בראשו ובגופו וזאת כדי להרגיל אותו למגע ידו של האדם.
   

טבלת לוח זמנים להאכלת יד עבור גוזל של קוקטייל

חשוב לדעת שמספר הארוחות היומיות שנדרשות לגוזל משתנות בהתאם לסוג התוכי ולגילו, ככל שיגדל כמויות המזון עולות.











שיטה פחות טובה להאכלה ידנית


 למתחילים, ניתן להאכיל גם במשותף עם ההורים הטבעיים: https://www.facebook.com/watch/?t=5&v=267776847456204 
בתקופת ההאכלה או לאחריו, אם אתה מבחין באחד או יותר מהשינויים האלה, יש לטפל מיד בבעיה וללא דיחוי.

1. ירידה במשקל או עלייה במשקל שאינה לפי המקובל.
   
2. ירידה בתאבון.
   
3. זפק שאינו מתרוקן בזמן (הזפק חייב להתרוקן לחלוטין כל 4-5 שעות) אם הזפק נשאר מלא עלולה להתפתח בעיה רפואית חמורה מאוד.
   
4. שינוי בהפרשות - צבע או מרקם הלשלשת.
   
5. שינוי בהתנהגות הגוזל: פחות פעיל, אפטי, מדוכא.
   
6. הקאות לאחר האכלה.
   

ששת הנקודות הנ"ל חשובות מאוד משום שהן נותנות לכם אינדיקציה שמשהו אינו קשורה וצריך מיד התערבות של וטרינר או מגדל מוסמך.
שלב הגמילה
כשהגוזל מגיע לשלב שיש לו כבר ניצוי מלא הוא עוזב את האומנת ועובר לכלוב בטמפרטורת החדר .
בשלב הזה כבר מתחילים לשים בכלוב מגוון מזונות מוצקים מסוגים שונים כגון: פירות, ירקות, תערובת השרייה, ביצה קשה (מרוסקת) וכופתיות.
בשלבים הראשונים, תבחינו שהגוזל מנקר במזון המוצק ולא ממש אוכל, יש להתייחס לזה כתהליך טבעי של למידה ומעבר למזון מוצק.
לאחר שרואים שהגוזל כבר מתחיל לאכול מזון מוצק באופן קבוע, ניתן לנסות להוריד את הארוחה האמצעית (צהרים) ולאחר שרואים שהגוזל ממשיך לאכול יפה והוא לא יורד במשקל יתר על המידה ניתן להוריד גם את ארוחת הבוקר.
בתהליך הגמילה, מותר לגוזל לרדת במשקל עד 15% ממשקלו בתחילת תהליך הגמילה.
כשרואים שהכל בסדר והגוזל ממשיך לאכול מזון מוצק ומתפתח והזפק מלא, ניתן להוריד גם את ארוחת הערב וכך לגמול את הגוזל לגמריי.
בעיקרון, לא להוריד ארוחות סתם.
כאמור, בכל תקופת הגמילה הגוזל יורד במשקל והוא עלול לרדת עד 15% ממשקלו לפני תחילת תהליך הגמילה.
אם אתה מגלה שהגוזל יורד במשקל יתר על המידה, צריך לחזור שלב אחד לאחור ולהאכיל בדייסה עד שיעלה במשקל ואז לנסות שוב את תהליך הגמילה.

שלבי הגמילה הם מאוד קריטיים עבור הגוזל, אסור לגמול גוזל בכח.
כל גוזל ניגמל בקצב שלו ובזמן שלו ולא לפי הרצון שלנו.
פרחוני ארה בשלבי גמילה מתקדמים

[Johnny42]

תודה רבה עזרתם לי מאוד
החכמתי.

[יובלילך]

ברצון ובשמחה