תוכים גדולים (מעל 32 ס"מ)

[casper]

ארה ספינקס

Spix's Macaw
Cyanopsitta spixii
Little Blue Macaw

מראה חיצוני:  שני הבוגרים בצבע כחול בהיר. הגב, הכנפיים והחלק העליון של הזנב בצבע כחול כהה יותר. צבע הראש אפרפר, צבע הטבעת מסביב לעין בצבע אפור והעין עצמה בצבע צהוב. אצל הצעירים הצבעים זהים מלבד הטבעת מסביב לעין שהינה לבנה והעין עצמה בצבע חום כהה.
אורך:  56 ס"מ
משקל:  360 גרם
מצב בטבע:  נכחד
נישה אקולוגית:  דרום אמריקה - עמק סאו פרנסיסקו, צפון באהיה, ברזיל..
תזונה בשבי:  כופתיות המיועדות לתוכים גדולים, תערובת השרייה והנבטה, גרעינים, אגוזים, בוטנים, שקדים, פירות וירקות כגון: תפוח, אגס, גזר, פלפל, מלפפון ועוד. כמו כן יש להוסיף אבן סידן או סבידה (=עצם דיונון).
תזונה בטבע:  ניזונים בטבע בעיקר מצמחי החלבלוביים (צמחים בעלי פרחים הדומים מורפולוגית לקקטוסים), זרעים ופירות שונים וייתכן שניזונו גם מאגוזים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות (החתמה):  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  עונת הרבייה מתרחשת בין נובמבר למרץ. ההזדווגות נמשכת בין שתיים לשלוש דקות. בטבע מעריכים שהטלה ממוצעת היא שלוש ביצים, ואילו בשבי 4, אך זה יכול לנוע בין 1-7 ביצים להטלה. גודל כל ביצה הוא 35X29 מ"מ ומשקלה לאחר ההטלה הוא 20 גרם. מומלץ לספק כלוב תעופה גדול ככל האפשר. גודל מומלץ הוא 15 מטר אורך, 2 מטר רוחב וגובה 3 מטר. תיבת קינון בגודל 80X30X30 ס"מ, כאשר קוטר פתח הכניסה הוא 10 ס"מ. הנקבה דוגרת בערך 26 ימים, הגוזל מקבל ניצוי מלא לאחר 70 יום, אך הוא נגמל והופך לעצמאי לאחר 100-130 יום. בטבע הארה ספיקס משתמשים בחללי עץ הקראביה לצורכי קינון. אתרי גידול לשימור הספיקס מעידים על כך שהרבייה שלהם בשבי קשה מאוד.
תנאי גידול:  בשל הכחדות הארה ספיקס מהטבע וכי נותרו עשרות בודדים בשבי, מצויה הארה ספיקס בסכנת הכחדה חמורה ולפיכך היא נכללת בנספח הראשון של אמנת וושינגטון (CITES). כלומר ארה ספיקס נחשבת כחיה מוגנת ולכן הציד והסחר בה אסורים ויש צורך באישורים בהחזקת התוכים. בהתאם לכך הוקמו אתרי גידול על מנת למנוע את הכחדותם. באתרי הגידול הארות מקבלות את כל התנאים המתאימים לצורך רבייה: כלוב גדול ומזון מתאים. לאור הכחדותה הכמעט טוטלי היא איננה נפוצה בשבי אצל מגדלים לא לצורכי ריבוי ולא בתור חיית מחמד, לכן לא ידוע על תנאי גידול מיוחדים, אך בדומה לשאר הארות, הארה ספיקס חכמה מאוד ולכן חשוב להעסיק אותה על ידי צעצועים. כמו כן, יש לה תחביב ללעוס דברים ולכן חשוב שבין הצעצועים יהיו גם צעצועי פירוק ולעיסה.
מידע נוסף:  ארה ספיקס נקראת על שמו של חוקר הטבע, ג'והאן בפטיסט וון ספיקס, שגילה את הארה בשנת 1817. ארה ספיקס נכחדה מהטבע כאשר הזכר האחרון שנראה היה בשנת 2000. הגורמים להכחדתם של הארה ספיקס מהטבע הם: ציד לצורכי מסחר, הריסתה של סביבת המחייה הטבעית של הספיקס על ידי האדם וגם תקיפתה של דבורה קטלנית (הכלאה של כמה זנים של דבורים מאירופה עם דבורה אפריקאית, ניסוי שנערך בברזיל והדבורים הצליחו לברוח). דבורים אלו התחרו על מקומות הקינון וגם גרמו למוות של גוזלים ובוגרים. לפני הכחדתם מהטבע הארה ספיקס היו נצפים בדרך כלל בזוגות ולעיתים נראו בלהקות של עד 15 פריטים. ההערכה היא שישנם ברחבי העולם יש כ85 פריטים בשבי, ומתוכם 73 פריטים נמצאים תחת תוכנית ריבוי בינלאומית באתרי גידול בעולם. אתר גידול שהצליח מאוד יחסית הינו AWWP שנמצא במדינת קטאר שבאסיה. לאתר הגידול ישנם 22 זכרים, 34 נקבות ובשש שנים של ריבוי בקעו ושרדו 27 גוזלים. כל הגוזלים הואכלו ידנית על ידי צוות מומחים, במחשבה שזוהי דרך בטוחה יותר מאשר האכלה בשלב זה על ידי ההורים, על מנת להגדיל את אוכלוסיית הספיקס. כמו כן כל גוזל עבר בדיקת בריאות, טובע וסומן עם התקן אלקטרוני הקולט ומשדר אותות. שאר הארות בתוכנית זאת נמצאות במקומות הבאים: ב"קרן לשימור תוכים בסכנה" (ACTP) הנמצאת בברלין שבגרמניה יש שתי נקבות. בספרד, טנרי, האיים הקנריים בקרן "לורו פארק" ישנם שלושה זכרים ושתי נקבות. בברזיל, סאו פאולו, בקרן "לימנגטון" ישנם שני זכרים ונקבה אחת ובנוסף בגן החיות סאו פאולו בברזיל יש שני זכרים ושתי נקבות. (המידע על מספר הפריטים בשבי בתוכנית הריבוי הבינלאומית נכון לאוגוסט 2010). תוחלת החיים של הספיקס בטבע הוערך 20-30 שנה ואילו בשבי 20-40 שנה. הפריט האחרון הידוע בטבע היה לפחות בן 20 שנה. בשבי הארה ספיקס הבוגר ביותר בקע בשנת 1976. בשנת 2011 יצא לאקרנים סרט האנימציה "ריו", שהדמויות הראשיות בסרט הן בלו וג'ואל שהם זוג הארה ספיקס האחרון בעולם. הסרט מדגיש את הכחדותם מהטבע.








אחר שנכחדו מהטבע: תוכי מקאו ספיקס חזרו לברזיל שמונה תוכים מהמין הכחול, שהתפרסם בזכות הסרט "ריו", הושבו החודש ליער קאטינגה שבברזיל בזכות מאמצי שימור אינטנסיביים. זאת לאחר שהמין נכחד מהטבע לפני 22 שנים.
12 פריטים נוספים ישוחררו בדצמבר הקרוב, ותוכים נוספים צפויים להשתחרר בעתיד
סוכנויות הידיעות, נעה פישר


בביליוגרפיה וקרדיט על התמונות לאתרים הבאים הפרופיל הובא לפורום ע"י: casper

1. today
   
2. alwabra
   
3. .wikipedia
   
4. archant
   
5. mongabay
   
6. riowiki
   
7. waza
   
8. infinitezounds
   
9. datazone
   
10. World Parrot Trus
    

[צבי דגן]

ארה סקרלט / ארגמנית

Scarlet Macaw
Ara macao

מראה חיצוני:  הצבע הכללי אדום. האזור הלבן שמתחיל מהמקור התחתון ונמשך עד ללחיים (כולל) נחצה ע"י פסים (לפעמים כמעט ובלתי נראים) של נוצות אדומות בהירות. לחלק מהציפורים יש נוצות הצבועות בצהוב בקצותיהן בגב הראש. החלק הקיצוני של הכנף כחול והחלק הקרוב יותר לגוף צהוב עם קצוות ירוקים. הנוצות בבסיס הזנב כחולות בהירות. חלקו העליון של הזנב אדום עם קצוות כחולים עמומים. חלקו התחתון של הזנב ושל הכנפיים – אדום. המקור העליון בצבע קרן וצדדיו שחרחרים. המקור התחתון שחרחר. העיניים בצבע צהוב בהיר. הרגליים אפורות כהות. לצעירים זנב קצר יותר, מקור תחתון בהיר יותר ועיניים חומות. מטת כנפיים – 1.0 - 1.2 מטר.
אורך:  85 ס"מ
משקל:  1100 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
תוחלת חיים בשבי: 60-70 שנה
תוחלת חיים בטבע: 50-90 שנה
תפוצה:  מזרח פנמה, מצפון אמריקה המרכזית ועד מקסיקו, צפון-מזרח עד מזרח קולומביה, ונצואלה, גינאה, סורינם, גינאה הצרפתית, אקוודור, פרו, ברזיל, בוליביה. נישה נישה אקולוגית (אזור מחייה): יערות גשם, יערות פתוחים, סוואנות מיוערות. באמריקה המרכזית גם בשפלות יבשות, בשטח הררי של חוף הפסיפי, באזורים המכוסים בשיחים נמוכים וסבוכים ואזורים מעובדים עם קטעי יערות..
תזונה בשבי:  בשבי – מגוון פירות וירקות (בעיקר אגסים, תפוחים, שזיפים, בננות, מלפפונים, תירס, גזר). כמויות קטנות של אגוזי מלך, בוטנים, אגוזי לוז וכדומה. תערובת זרעים המורכבת מזרעי חמניות, חריע, קנביס, חיטה, שיבולת שועל וסוגי דוחן שונים. בקיץ – זרעים מונבטים, מזון יונים מושרה, מזונות ירוקים. יש לדאוג לתוספת מינרלים קבועה. לחם לבן ומזון ביצים חיוניים לגדילה. אוהב דייסה וביסקוויטים כפינוק.
תזונה בטבע:  מגוון של פירות בשלים ולא בשלים, מנגו, אגוזים, זרעים, פירות קטנים (ענבים, אוכמניות וכד'), פרחים וחומרים ירוקים הנמצאים בעצים. קרוב לוודאי שגם חרקים וזחליהם. כמעט כל יום עף בבוקר ובערב לקירות טיט, המשמשים מקור עשיר של מינרלים. בנוסף, מנטרל הטיט את החומרים הרעילים שנמצאים בפירות לא בשלים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש
רבייה:  חד צורתיות מינית - לפי המראה החיצוני, לא ניתן להבדיל בין זכר לנקבה. בטבע – מגיעים לבגרות מינית בגיל 3-4 שנים. עונת הרבייה בדרום אמריקה ופנמה היא בין אוקטובר למרץ, ובאמריקה המרכזית בין פברואר למאי. מקננים בעצי דקל חיים ומתים, ומשתמשים באותו הקן כל שנה, למרות שבאזורים רבים הזוגות אינם מתרבים כל שנה. שיעור הבקיעה נמוך. גוזלים וביצים רבים נטרפים ע"י טורפים, טובעים/נסחפים ע"י מים גבוהים, מתים ממחלות או נשדדים. 1-2 ביצים בתטולה. משך הדגירה הוא 26-28 יום. 90-100 יום אחרי בקיעתם מתכסים הגוזלים בנוצות. הצעירים נשארים עם הוריהם עד שנתיים לאחר עזיבת הקן. גודל הביצה – 47x34 מ"מ. בשבי: רבייה בשבי מושגת בקלות ובקביעות ואינה קשה. עונת הרבייה מתחילה באפריל. בתקופה זו נהיים הארות אגרסיביים מאוד ויתקפו את בעליהן. 1-3 ביצים בתטולה, אם כי בד"כ חלקן אינן מופרות. משך הדגירה 25-27 יום. 12 שבועות לאחר הבקיעה מתכסים הגוזלים בנוצות. יש להיזהר בבקרה על תאי ההטלה – יש להוציאם רק כאשר ההורים אינם שם מחשש שהם יתרגשו ויפגעו בביצים/גוזלים. יש להשאיר את הצעירים עם הוריהם זמן-מה לאחר שעזבו את הקן. יש למקם את תא ההטלה בצורה שניתן יהיה לצפות במתרחש בו מחוץ לכלוב. בארצות קרות, הרבייה מוצלחת יותר בתוך הבית מאשר מחוצה לו. הערה: גוזלים רבים מגלים עניין רב בצביטת בעליהם בגיל 3-5 חודשים. אם לא מטפלים בבעיה כאשר היא מתחילה, הצביטות עלולות להפוך עם הזמן לנשיכות.
תנאי גידול:  כלוב התעופה האידיאלי – 8x3x2 מטר עם מגן קבוע בגודל של 3x2x2 מטר. מבנה כלוב מתכתי עם רשת עבה וחזקה – חובה. טמפרטורה מינימאלית - 10°C. תיבת קינון מעץ עבה קשה, מידות 55x70x100 ס"מ, עם כניסה בקוטר של 22 ס"מ. יש לאפשר כניסה, לתיבת ההטלה, גם בחורף.
מידע נוסף:  בטבע הוא נפוץ בעיקר באזורים עם עצים, אך עדיין לא כמו הבלו אנד גולד. נעלם מרוב איזורי המחייה, ובעיקר מאמריקה המרכזית, בעקבות הרס סביבת המחייה הטבעית, לכידה וסחר בלתי-חוקיים וצייד למטרות מכירה. אופי: בטבע – בד"כ נצפים בזוגות, משפחות או להקות קטנות של עד 30 פריטים. בולטים בעיקר בזמן תעופה, שמלווה בקריאות קבועות ותכופות. ניתן לראות התקבצויות גדולות (לפעמים 100 פריטים ואף יותר) באזורי קינון ומזון, כמו גם באזורים המנוצלים לליקוק טין.
ניתן לזהות בקלות את הזוגות בתוך כל קבוצה. הרבה פעמים נראים באזורים המיועדים לאיסוף מזון וקירות טיט יחד עם זני ארות נוספים – בלו אנד גולד וירוקת-כנף. מאוד זהירים כאשר נמצאים במקומות אלו, ומחכים עד שהם בטוחים שאין שום טורף בסביבה. כאשר הם נמצאים ביער קשה מאוד למצוא אותם, בגלל שהם יושבים מאוד בשקט על הענפים הגבוהים. ניתן לזהות את מקומם ע"י שיירי פירות הנמצאים מתחת לעצים עליהם הם יושבים. אם יחוש בסכנה – הסקרלט יעוף תוך כדי צרחות רמות. ביישנים ליד אזורים מיושבים. עפים כל בוקר וערב מעצי הקינון למקורות המזון ובחזרה. התעופה די מהירה וישירה, ומאופיינת במטות כנפיים חזקות וקבועות. הצעקות בעלי טון גס ("ררהה-אה"), כמו גם הקרקורים האופניים להם.
בשבי: תוכי עליז ובד"כ רועש. מסתגל לבעליו במהירות. סקרן. נחשב ליותר "חריף" מחבריו הבלו אנד גולד והארה ירוקת-הכנף. הוא גם יותר רגיש לתנועות חדות הנעשות לידו. אין הדבר פוגע מאיכותו כחיית מחמד, אך הדבר מחייב את הבעלים להיות עם ניסיון בגידול ופסיכולוגיית תוכים.
לעסן כבד ולכן דורש אספקה קבועה של ענפים קשים וגזעים ללעיסה. כאשר התאקלם הוא נועז, חסון ובריא. ניתן להחזיקו עם ארות אחרות מחוץ לעונת הרבייה. בעונת הרבייה ניתן להחזיקו עם פארקיטים (תוכים) קטנים יותר. אוהב להתקלח בקיץ, או להיות מרוסס בזמן תעופה מחוץ לכלוב. תנאי גידול מומלצים: כלוב התעופה האידיאלי – 8x3x2 מטר עם מגן קבוע בגודל של 3x2x2 מטר. מבנה כלוב מתכתי עם רשת עבה וחזקה – חובה! טמפרטורה מינימאלית - 10°C.
תיבת קינון מעץ עבה קשה, מידות 55x70x100 ס"מ, עם כניסה בקוטר של 22 ס"מ. יש לאפשר כניסה גם בחורף. ישנם שני סוגי ארות ארגוניות, אחד מבוליביה ואחד מהונדורס. הדעות חלוקות אם מדובר בשני תתי מינים שונים, שכן יש הטוענים שאין מספיק הבדלים ביניהן. בכל מקרה, ההבדלים המדוברים הם גודל (הבוליבי יותר גדול) וצבע (לבוליבי צבע אדום כהה יותר). הבדל נוסף ביניהם הוא שאצל הסקרלט ההונדורסי אין צבע צהוב בקצה נוצותיו הצהובות.
הסקרלט ההונדורסי נפוץ הרבה יותר מהבוליבי, אולם אצל רוב הסקרלטים כיום הם זיווג של השניים בשלב כלשהו בשושלת.
לסקרלט יצא שם של תוכי יחסית אגרסיבי וצובט, אך הדבר עומד ביחס ישיר לאופן שבו גודל.
בעל יכולת דיבור, אך אינו נחשב לדברן גדול.

[צבי דגן]

ארה ערמונית (סווארה)

Ara severa
Chestnut-fronted Macaw

מראה חיצוני:  הצבע הירוק שולט במראהו הכללי, הפנים לבנות והמקור שחור. החלק העליון של הזנב חום-אדמדם ומוכתם בירוק, קצה הזנב כחול. הצד התחתון של הזנב והכנפיים בצבע כתום-אדום כהה. קצות הכנפיים כחולות. קשתית העין כתומה והרגליים אפורות.
אורך:  49 ס"מ
משקל:  385 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
תפוצה:  בוונצואלה, פנמה, קולומביה ובצפון מזרח ברזיל. איזורי חיותה הם יערות פתוחים, סאוונות בקירבת יערות, קצוות יערות גשם, צמחייה בינונית ולעיתים נצפה באזורים כפריים.
תזונה בשבי:  התזונה המומלצת היא תערובת זרעי חמניות, גרעיני חיטה, פירות וירקות, גרעיני חריע, לחם לבן וחשוב לדאוג לתוספת מינראלים.
תזונה בטבע:  מורכבת מזרעים, פירות, בעיקר תאנים ותמרים, גרגירים, אגוזים , תירס וגרעיני חיטה משדות חקלאות.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  הרבייה בשבי ניתנת להשגה.
תנאי גידול:  עונת הרבייה מתחילה בין ינואר לאפריל, אבל מתרחשת רק בחודש מאי, כאשר הבוגרים מתחילים להיות אגרסיבים אפילו כלפי מגדלם. הקן שנבנה בחלל העצים הענפים ובעצי הדקלים, בגובה ניכר, כך שיכול להכיל שני גוזלים צעירים. גודל הביצה 38.4x30.4 מ"מ. תוחלת החיים של הסוורה היא 30 שנה ואף יותר. גודל הכלוב המינימאלי הוא 3x1x2 כאשר יש לדאוג לפינה שיש בה מחסה מפהי רוחות, גשמים וטמפרטורות נמוכות. הכלוב חייב להיות מרווח ובנוי ממתכת חזקה. הטמפרטורה המינימאלית לא תעלה על על 5 מעלות צלזיוס. בתטולה 3-4 ביצים ובדרך כלל לא כולם פוריות, הדגירה נמשכת 26 יום ולאחר כ-85 ימים, הגוזלים פורחים מהקן אבל ממשיכים להיות עם ההורים במשך שבועיים נוספים. תיבת הקינון יכולה להיות גזע עץ עם פתח בקוטר 24 ס"מ ועם חלל פנימי באורך 50 ס"מ או תיבה בצורה אלכסונית בגודל 25x35x40 ס"מ עם פתח בקוטר 12 ס"מ.
מידע נוסף:  תוכי מתלהק בקבוצות קטנות של 3-15 פרטים מחוץ לעונת הרבייה ולעיתים אף בקבוצות המוניות. כאשר הם מתקבצים ויושבים על ענפי העצים ניתן לראותם לעיתים בחברת אמזוניקות וארות אדומות-גחון עם עלות השחר הם מתחילים להרעיש. הקבוצות עוזבות את העצים מוקדם בבוקר ועפים לעבר שטחי המרעה, בהם הם מוצאים את מזונם. אם הם נצפים ביום, הרי שזה רק בעת תעופה, בהעדפם להישאר על צמרות העצים, הירידה מהעיצים היא רק כדי לאכול. צבעי הנוצות שלהם מאפשרים להם הסוואה מצויינת. המעוף מהיר וישיר. הקול צרוד וצווחני ולעיתים קירקורים מהירים שחוזרים ונשנים. הסוורה, נחשב כרעשן בינוני לעומת שאר הארות. תוכי מיובא יתנהג בביישנות רבה לעומת תוכי שגדל בשבי שהוא להבדיל ימהר לתת אמון במגדלו. אוהב מאוד ללעוס, מסתגל לשינויים ולמצבים ונהנה להתרחץ במים.

[casper]

ארה קובנית / ארה טריקולור

Ara tricolor
Cuban Macaw

מראה חיצוני:  החזה והראש אדומים הכנפיים ברובן כחול הזנב כחול הצוואר צהוב מקור בצבע כחלחל הזכר והנקבה היו ללא הבדל במראה החיצוני צבע הלחיים מישתנה בהתאם למצב הרוח
אורך:  45 ס"מ
משקל:  300 גרם
מצב בטבע:  נכחד
תפוצה:  קובה, איסלה דה לה חובנטוד.
תזונה בטבע:  בעיקר פירות של עצי דקל
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  מתרבים בנקרות שנימצאים בעצי דקל
מידע נוסף:  הפריט האחרון ניכחד בשנת 1760 בממלכה בוינה, כמה עורות נישמרו במוזיאונים יש עדויות לראיית מין זה עד לשנת 1885 הסיבות העיקריות להיכחדותו של מין זה היא אוכלוסיית האדם שהתפתחה והרסה את בתי הגידול, ציד למטרת אכילה ולקיחת הגוזלים על מנת להפוך אותם לחיות מחמד כמו הארה הקובנית יש למעלה מחמישה עשר מיני ארות שניכחדו כדוגמת הארה green & yellow וארה Saint Croix

[צבי דגן]

ארה קטלינה

catalina macaw

מראה חיצוני:  הייבריד - מופיע בצבעים שונים ולא קבועים.
אורך:  80 ס"מ
תוחלת חיים: כ- 60 שנה.
תזונה בשבי:  אגוזים, בוטנים, כופתיות פירות וירקות.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  בד"כ מתקבלת רבייה בשבי ודי בקלות ובתנאי שיש לו את התנאים המתאימים - גודל כלוב מתאים ומזון איכותי כך שיקבל את כל אבות המזון, המינרלים והוויטמינים הדרושים.

[צבי דגן]

דרביאן - מוסטאש

Derbyan Parakeet

מראה חיצוני:  תוכי ממשפחת טבעות הצוואר. צבע הירוק הוא השולט. הרקות ומתחת לאיזור העיניים צבועים בשחור, הראש החזה והבטן - כחלחל/סגול, מתחת לכנף וחלקים של הירכיים סגולים בהירים וכחולים אפרפרים. נוצות הזנב האמצעיות כחולות ובסיסן ירוק, נוצות זנב חיצוניות ירוקות בשילוב גוון כחול, המקור העליון אדום וקצהו צהבהב, מקור תחתון שחור, קשתית העין צהובה. .
אורך:  50 ס"מ
מצב בטבע:  משגשג
תפוצה:  צפון-מזרח אסיה, דרום מזרח טיבט ודרום מערב סין. יער מונטאן, מפעם לפעם נמצא באזורי גידולים חקלאיים. חי בלהקות של עד 50 ציפורים מחוץ לעונת הרבייה, נחשבים לתוכים רועשים, שמקיימים נדידות שנתיות בשכבות גבהים שונים. יש לו יכולת תעופה טובה. .
תזונה בשבי:  כמו רוב התוכים, הוא ניזון ממזון יבש, זרעי השרייה, פירות וירקות. תערובת זרעים של כוסמת, חמניה, חריע, דוחנים שונים, זרעי חפורית, תירס ירוק (לפני שהבשילו זרעיו), שבולת, נבטים, קצת בוטנים, צנוברים וירקות.
תזונה בטבע:  זרעים, פירות, ענבים וניצנים, מפעם לפעם מחפש בגנים ואיזורים מאוכלסים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  בינוני (60x60x120)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  עונת הרבייה מתחילה בחודש יוני. הוא מקנן בנקרות עצים, מעדיף את עצי הצפצפה, גודל ביצה 36.1x 27.7 מ"מ. ריבוי בשבי: תיבת קינון: בול עץ בקוטר 25 ס"מ ובגובה 60 ס"מ. לעיתים קרובות הביצים פוריות, הדגירה מוצלחת ובוקעים גוזלים, תקופת הרבייה מתחילה באפריל. מטילים 2-4 ביצים בתטולה אחת. הדגירה נמשכת במשך 23 ימים. תקופת ניצוי מלא בין 8 ל-9 שבועות, בדרך כלל מגדלים את הגוזלים ללא בעייה, במשך 24 חודשים עד לבגרות אבל בדרך כלל בגיל הזה אם תהיה הטלה הרי שהביצים לא תהיינה פוריות.
תנאי גידול:  הדרביאן מוחתם ומחוברת, הוא תוכי נוח, אם מקדישים לו מספיק תשומת לב הוא יהיה ציפור מחמד קלאסי. יש לו כושר חיקוי מעולה ויש לו יכול דיבור טובה.
מידע נוסף:  תוכי רועש ברמה בינונית, אבל שלוו, נועז, לועס ענפים קשים. יש לספק לו הספקה שוטפת של ענפים. אוהב להלך על רצפת כלוב התעופה. כלוב תעופה בגודל של 1.5x2.5מטר בעל רישות חזק ממתכת.

[צבי דגן]

דררה מצויה (דְּרָרַת קְרַמֵר)

Rose-ringed Parakeet
Ringneck Parakeet
Psittacula krameri

מראה חיצוני:  הצבע הירוק שולט על רוב גופו של התוכי. לזכר - טבעת שחורה סביב הצוואר, הטבעת רחבה יותר מתחת למקור והולכת ונעשית צרה לכיוון העורף. לזכר - זנב ארוך יותר.
אורך:  40 ס"מ
משקל:  130 גרם
מצב בטבע:  משגשג
תפוצה:  אסיה.
תזונה בשבי:  פירות, ירקות, זרעים, כופתיות. בעצם ניתן לתת לו כמעט כל מזון ממטבחו של האדם מלבד: אבוקדו (רעיל לתוכים), בצל, שום, חציל, שוקולד (רעיל לתוכים), תורמוס, אוכל מתובל, בצל, עגבנייה, משקאות מתוקים או חריפים תפו"א, פטרוזיליה, קפה, בלוט, ערמון, בוטן מצופה, תערובות פיצוחים למיניהן, חטיפים (במבה, ביסלי), ביסקוויט, לחם, שוקולד, מזון מומתק וכל מזון מעובד (כמו במבה, בסלי, שימורים וכדומה).
להשתדל להימנע מלתת שקדים כי שקד מר (קטן ורחב יותר ביחס לשקד רגיל) – מכיל ציאניד.
כמו כן, לא לתת לתוכי מזון שהוכן עבור בני האדם - הוא מכיל כמויות גדולות מידי של תבלינים (במבה, ביסלי , דוריטוס וכו' ).
וכן - משקאות לא טבעיים ( קולה, ספרייט, סודה וכדומה).
תזונה בטבע:  פירות וזרעים
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  דו-צורתיות מינית: לזכר - טבעת שחורה סביב הצוואר, הטבעת רחבה יותר מתחת למקור והולכת ונעשית צרה לכיוון העורף, משולב בצבעי סגול, אדום/וורוד. לזכר - זנב ארוך יותר. הנוצות שמראות את גיל הבגרות מתחילות להופיע בגיל 18 חודשים ומסתיימים עד גיל 32 חודשים. לנקבה אין פס שחור לכיוון הלחי ופס ורוד לעורף, עורף מעורב עם כחול, נוצות זנב האמצעיות ביותר בממוצע יותר קצרות. צעירים ממין נקבה אותו דבר אבל מקור ורוד לבנבן, קשתית העין לבן אפור, נוצות מבוגר מתחילים להופיע בגיל 18 חודשים ומסתיימים עד גיל 32 חודשים. תיבת קינון מתאימה לדררה, מידות: 27x27x50 יש לשים לב לגובה התיבה ציפורים מסוג זה מחפשות מרחב.
תנאי גידול:  קל לגידול. לא דרושים צרכים מיוחדים
מידע נוסף:  תוחלת החיים: בטבע עד 25 שנה. בשבי עד 30 שנה. מוצאו בהודו, פליט תרבת שהוכנס לארץ בשנות ה-60 של המאה ה-20. כיום הוא יציב ונפוץ ברוב חלקי הארץ, בעיקר במושבים וקיבוצים אבל - גם בערים במקומות שיש בהם עיצים ומזון. מפריע מעט לחקלאים בהיותו ניזון מפירות וזרעים שבשטחי החקלאות.
 קולות שיחה של הדררה
 שיחת תעופה
 שיחת תעופה נוספת

[צבי דגן]

דררה צהובה ו/או כחולה

yellow parakeet
yellow_ring-necked_parakeets

מראה חיצוני:  זהו תוכי מוטנטי, צבעו צהוב ולפעמים קיימים מעט כתמים לבנים. לזכר - טבעת על צווארו.
אורך:  40 ס"מ
משקל:  115 גרם
תוחלת החיים: בשבי עד 30 שנה.
תפוצה:  אסיה.
תזונה בשבי:  פירות, ירקות, זרעים, כופתיות. בעצם ניתן לתת לו כל מזון ממטבחו של האדם מלבד אבוקדו, שוקולד, קפה, קולה.
תזונה בטבע:  מוטנט שלא קיים בעבע
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול (80x80x180)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן להחתמה
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  דו-צורתיות מינית: לזכר - טבעת שחורה/אדמדמה/סגלגלה סביב הצוואר, הטבעת רחבה יותר מתחת למקור והולכת ונעשית צרה לכיוון העורף, לזכר - זנב ארוך יותר.
תנאי גידול:  קל לגידול ואינו דורש צרכים מיוחדים.
מידע נוסף:  תת משפחה של הדררה המצוייה בטבע.

[צבי דגן]

דררה ראש שיזיף

Plum-headed Parakeet
Psittacula cyanocephala

מראה חיצוני:  הגוף ירוק, לזכר ראש בורדו ולנקבה אפור, הזנב כחלחל.
אורך:  35 ס"מ
משקל:  80 גרם
תפוצה:  דרום מזרח אסיה. במקור הוא בא מאזור הודו פקיסטן בורמה והאי צילון ..
תזונה בשבי:  המזון דומה למזון של דררות: תערובת לקוקטייל בתוספת גרעיני חמניות + פירות וירקות חוץ מאבוקדו.אפשר גם להוסיף תערובת השרייה לתוכים גדולים. תזונת הדררה מורכבת מתערובת גרעינים (חמנייה, כוסמת, סוגי דוחן שונים, שיבולת שועל, חיטה, קנביס, גרעיני חמנייה בכמות קטנה, מונבטים), מגוון של פירות (תפוחים, בננות, תאנים, ענבים, אוכמניות ועוד), ירקות (ורד הבר, תירס חצי מבושל, גזר, גמבה, מלפפון ועוד), סוגי צמחים (שן הארי, כוכבית ופרחים שונים) ומזונות שונים (מזון ביצים, לחם מרוכך, ביסקוויטים כחטיף).
תזונה בטבע:  הדררות ניזונות מחלקי צמחים שונים, כגון זרעים, גרגרים, פירות, פרחים, נקטר (בעיקר מפרחי סלמליה ואריתריה). לאחר הרבייה, בחלק מהאזורים של הודו, הדררות, בקבוצות ענק, מלקטים מזון בשדות ובמטעים, כגון דוחן, אורז, תירס, קפה ופירות שונים. לעתים קרובות הן גורמות נזק ניכר לשדות ולמטעים אלה.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60x60x120)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  הדררה מגיעה לבגרות מינית בגיל 18 חודשים, אולם היא מתחילה להתרבות רק בגיל שלוש. הנקבה מטילה בין שלוש לחמש ביצים. זמן הדגירה הוא 23 ימים. הגוזלים מתכסים בנוצות לגמרי בגיל שבעה שבועות. שבועיים אחר כך הגוזלים עצמאיים. אם ההטלה הראשונה אינה מוצלחת, בדרך כלל תבוא עוד הטלה ישר אחריה. הדררות חיות בלהקות של כ-60 חברים. אך בעונת הקינון, הלהקה מתפצלת לזוגות. לעתים הדררות כובשות חורי נקרים בעצים ומתיישבות שם. הנקבות מטילות כארבע ביצים בכל פעם, משך הדגירה הוא 24 ימים. ההורים המסורים מטפלים בגוזליהם כחודשיים עד אשר הם עפים מן הקן ונעשים עצמאיים. הרבייה בשבי אינה קשה. נוהגים לבודד את הפרטים, שכן הם יכולים להיות אגרסיביים לפני ובזמן הרבייה. הרבייה מתחילה בין דצמבר לפברואר, כך שאם הכלוב נמצא בחוץ, יש לתלות את תאי ההטלה בחודש אפריל, כשמזג האוויר מתחיל להתחמם, כדי לקבל הטלות פוריות. לצורך רבייה בשבי חייב להיות לו כלוב משלו.
תנאי גידול:  ראש שזיף הוא תוכי חזק שניתן לגדלו בחוץ כל השנה. אין לו בעייה להסתדר עם תוכים אחרים, גודל כלוב רצוי רוחב: 0.7 מטר, אורך: 2 מטר וגובה 1 מטר. ברור שכלוב גדול יותר יהיה טוב יותר. במידה והתוכים עם טבעות מגדל סגורות וניתן לדעת את גילם, אין שום בעייה לזהות זוג. במידה והם מעל גיל 28 חודש. במידה ואין טבעות סגורות רצוי מאוד לעשות בדיקת מין. תוכי שנראה כנקבה יכול להתברר כזכר תיבת הטלה דומה לזאת של דררה תהייה מצוינת להם. הם מטילים בין 4-5 ביצים בתטולה אחת בשנה, בסביבות מרץ.
מידע נוסף:  תוחלת החיים: 15 עד 25 שנה. תוכים מזן הדררה שגדלו כציפורים מוחתמות עשויים לשמש ציפורי מחמד נוחות. כבר מימי קדם הייתה הדררה בשבי האדם ושימשה כציפור מחמד, אך לדררות חסרון בולט כחיות מחמד: הם לועסים כל דבר שבא לפיהם.

[צבי דגן]

לורי יילו סטרייקד

Yellow-streaked Lory

מראה חיצוני:  יילו סטרייק לורי-Yellow-streaked Lory ירוק כהה, מצח, רקות יריכיים ומתחת לכנף אדום, כתר ולחיים שחורות, צוואר עורף וחזה ירקרק צהוב ובבטן ובגב נעשה צהוב חזק יותר, פס צהוב בצד תחתון של הכנפיים, פנים נוצות זנב אדום, בצד התחתון זית עם מעט צהוב, קשתית היעין צהוב כתום, רגליים אפורות, מקור שחור. נקבה כמו הזכר אבל בדרך כלל עם פחות אדום במצח.
אורך:  33 ס"מ
מצב בטבע:  נדיר
תפוצה:  ניו גינאה הדרומית, southern New Guinea from lower Fly River , Papua New Guinea west to Triton and Geelvink Bays, West irian. .
תזונה בשבי:  נקטאר פירות של לורי, שמרי שיכר, אורז ופתיתי דגן , סוכר פירות ויוגורט דל בשומן, ענפים טריים עם ניצנים ופריחה, תוספת ויטמין ומינרלים, סידן וביצה מורתחת קשה.
תזונה בטבע:  אבקת פרחים, נקטאר ופרחים, קרוב לוודאי גם חרקים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  שתי ביצים בכל תטולה, עונת הרבייה מתחילה בעיקר במרץ, תחילת הדגירה - יום לפני הטלת הביצה שניה. משך הדגירה: 26 ימים, לעיתים קרובות הביצים לא פוריות, תקופת ניצוי מלא 90 עד 100 יום, מועד הרבייה בטבע - מספטמבר ועד פברואר, מקנן בדקלים מתים, גודל ביצה 31.4 24.1x מ"מ תיבת קינון:40x 20 x 30 ס"מ . עדיף להפריד זוגות בזמן הרבייה, די סובלנים לבדיקת תא ההטלה.
תנאי גידול:  כלוב:כלוב תעופה 2X1 מ',טמפרטורת מינימום 10°C.
מידע נוסף:  הוהגיף לעוף בזוגות או בלהקות של עד 30 ציפורים, נראים בעיקר לפנות בוקר עפים מעל היערות, מחפשים מזון בעיקר בחלקים העליונים של עצים פורחים, מפעם לפעם נצפה עם לורים, מטפס בזריזות על ענפי עצים, עליז ורועש, תעופה ישירה ומאוד איטית. בשבי:תוכי מאוד זריז ורועש,לא ביישן ,נהנה לרחוץ ,לא לועס דברים קשים במיוחד, אבל יש לספק ענפים טריים של עץ פרי, תוקפני לציפורים אחרות.