תוכים בינוניים (20 ס"מ עד 32 ס"מ)

[צבי דגן]

לורי שחור

Black Lory

Chalcopsitta a. Atra

מראה חיצוני:  הצבע הכללי שחור, עם פסים סגולים עדינים.
לגב התחתון ברק סגול.
חלקו התחתון של הזנב צהוב-זית ובסיס אסום. מסביב לעין ולמקור טבעת עור שחורה.
העיניים צהובות, הרגליים אפורות כהות והמקור שחור.
הנקבה קטנה יותר ועם זנב קצר יותר.
לצעירים עיניים כהות, וטבעת העור מסביב לעין והמקור לבנבנה.
אורך:  32 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  מערב ווגלנקופ, מערב איריאן, גינאה החדשה ואיי סלוואטי ובטנטה..
תזונה בשבי:  - בשבי – תמיסת פירות ללורים, אבקה, פתיתי אורז, פתיתים רב דגניים, סוכר פירות ויוגורט דל שומן.
ביסקוויט המרוכך בתמיסה.
מגוון רחב של פירות, בעיקר פירות יער.
 שיבולת שועל, זרעי כנריות ודוחן, כמו גן זרעי חמנייה מונבטים בכמויות קטנות.
יש לספק מזון חי, כגון רימות.
תזונה בטבע:  – נקטר, פרחים וחרקים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  בטבע – עונת הרבייה מתחילה מספטמבר.
מקננים בגובה רב בעצים זקנים. עד 5 ביצים להטלה. גודל ביצה: 30.2X24.2 מ"מ.
בשבי – מושגת בקביעות.
תהליך הרבייה מתחיל בעיקר באפריל.
הנקבה מטילה לרוב 2 ביצים, לעיתים 3.
משך הדגירה 26 יום, הניצוי אורך 7-9 שבועות.
 יש לתת תוספת של חלבון חי בימים הראשונים לאחר בקיעת הגוזלים.
יש להפריד את הצעירים 3-4 שבועות לאחר שעזבו את הקן, שכן ההורים עלולים לתקוף אותם.
גודל תיבת הקינון: 25x25x35 ס"מ. יש לבודד את הזוגות.
אינם בעייתיים בכל הקשור למעקב אחרי הקן.
תנאי גידול:  כלוב תעופה פנימי 2x1x2 מ' עם כלוב תעופה חיצוני 4x1x2 מטר.
טמפרטורה מינימלית - 10°C. ניתן לשחררו לכלוב התעופה החיצוני רק כאשר מזג האויר נוח. מומלץ לספק , תיבת קינון בכלוב זה.
מידע נוסף:  בטבע – חיים בלהקות של כ-20 פריטים ויותר מחוץ לעונת הרבייה.
לרוב נצפים בזמן האכילה של פרחי עצי Eugenia ו-Erythrina.
לעיתים נצפו במקומות אלה התקבצויות גדולות.
לרוב ניתן לראות את הלהקות עפות וצועקות בלילות-ירח בהירים. צעקתם דו-הברתית.
ככל הנראה עפים גם בין איים שכנים, בהתאם לזמינות העצים הפורחים.
בשבי – תוכי פעיל ורועש, הנוהג לצעוק על מי שאינו מכיר. מוקדם בבוקר ובערב נוהג להשמיע קול גס ומאוד מציק.
סקרן מאוד, אך יחד עם זאת ביישן ונוהג באיפוק כלפי הסובבים אותו.
מתאקלם היטב בטמפרטורת החדר, ואח"כ עמיד בפני טמפרטורות אחרות.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

[צבי דגן]

לורי שחור כנף

Black-winged Lory
Eos cyanogenia

הופעה חיצונית:  הצבע הכללי אדום בהיר.
מהעין ולכיסוי האוזניים העליון נמתח פס רחב וכהה בצבע כחול. על הצדדים כתמים של שחור. סוככות הכנפיים העליונות, הכתפיים, הירכיים ונוצות הזנב המרכזיות שחורות גם כן.
מסביב לעין טבעת עור צרה ושחורה. העין כתומה-אדומה, הרגליים אפורות כהות והמקור כתום.
אין הבדל חיצוני בין הזכר לנקבה.
לצעירים גוונים של סגול-שחור ומקור כהה.
אורך:  30 ס"מ
מצב בטבע:  על סף הכחדה
נישה אקולוגית:  איי מיאוס, מאנים, נומפור, וביאק. כולם ממוקמים במפרץ גילבינק, מערב איריאן.
אזור מחייה: איים. מבקר בקביעות במטעי קוקוס. נמנע ממאזורים הרריים ומיוערים שבמרכז האיים.
תזונה בשבי:  - תערובת ללורים המורכבת מאבקנים, פירות, דגני אורז, מולטי-דגנים, סוכר פירות ויוגורט דל-שומן.
ניתן להוסיף ביסקוויט או צנים מרוכך לתערובת.
מגוון פירות מכל הסוגים, בעיקר ענבים. מעט זרעי חמניה מונטבים.
יש לפזר בקביעות על המזון תוספת ויטמינים ומינרלים.
תזונה בטבע:  – אינה ידועה.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  חד-צורתיות מינית/מונומורפי - אין הבדל חיצוני בין הזכר לנקבה.
גודל ביצה: 29x23.8 מ"מ.
הרבייה בשבי מושגת לעיתים נדירות.
תוכי זה דורש כלוב תעופה גדול ומרווח.
יש לבודד כל זוג בנפרד, שכן הם הופכים להיות מאוד אגרסיביים.
משך הדגירה הוא 26 יום, ניצוי הגוזלים מתמשך 11 שבועות.
יש להפריד את הגוזלים מההורים מוקדם ככל שאפשר, שכן ההורים נוטים לתקוף ולנשוך אותם.
גודל תיבת הקינון: 25x25x35 ס"מ.
תנאי גידול:  כלוב תעופה 4x1x2 מטר. טמפרטורה מינימלית - 10°C.  תוכי רועש, ועלול להפריע לשכנים.
מידע נוסף:  בעבר היה נפוץ, כיום נמצא בסכנת הכחדה בעקבות סחר לא חוקי.
בטבע – מחוץ לעונת הרבייה יוצר להקות נודדות קטנות. חברתי ואינו ביישן.
 נצפה בקרבת כפרים. התעופה מהירה. צעקתו גבוה ומהירה, ומזכירה את צעקתו של לורי הקשת, אך יותר קצרה וחדה.
בשבי – תוכי רועש, בעל קול מתכתי ולא נעים. לפעמים צעקותיו ארוכות מאוד.
פעיל, אך פסיבי משאר סוגי הלורים האחרים.
 יכול לתת אמון רב בבעליו.
נמצא הרבה זמן על הקרקע.
בשנה הראשונה יש להחזיקו בטמפרטורה שמעל המינימלית של 20°C.
אח"כ נהיה יותר עמיד בפני קור.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

[צבי דגן]

מאיירס פארוט

meyers parrot

אורך:  21 ס"מ
משקל:  100 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  אפריקה.
תזונה בשבי:  תערובת לתוכים בינוניים. תערובת קטניות מושרים - פעם בהיומיים. פירות וירקות.
תזונה בטבע:  אגוזים, ענבים, פירות וזרעים, כמו כן אוכלים דגן.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  בגרות מינית - בגיל 3-4 שנים, בדרך כלל, בתטולה אחת יהיו בין שלוש לארבע ביצים.
משך דגירה הוא 26-27 יום, הגוזלים ישארו בין 12-13 שבועות עם ההורים על אף שהם יכולים לעזוב את הקן כבר לאחר תשעה שבועות.
תנאי גידול:  המאיירס זקוק לכלוב מרווח שיתן לו אפשרות לעוף, חלק מהאנשים מחזיקים את המאיירס בכלוב תעופה.
גודל כלוב ממוצע צריך להיות כ-1 מטר אורך, 1/2 מטר עומק ו-80 ס"מ גובה.
יש לספק הרבה ענפים ללעיסה ולמשחק, המאיירס אוהב מאוד להתרחץ ויש לספק כלי לרחצה.
מידע נוסף:  המאיירס הינו תוכי מאוד פופולרי בעולם והפופולאריות שלו רק תופסת תאוצה.
בסביבתם הטבעית הם חיים בלהקות או זוגות, נצפו מידי פעם קבוצות גדולות אבל בדרך כלל רק באיזורים שופעי מזון, בדרך כלל ביישנים בסביבתם הטבעית ולכן קשה מאוד לצפות בהם.
תוכי בעל קול "רך" יחסית לתוכים אחרים ונחשב לתוכי עם עוצמת רעש בינונית.
בשבי מדווח על מאיירס שמדברים אך כמו בכל ציפור אין הבטחה לדיבור, וכמובן שאין לקנות את הציפור רק בציפייה לדיבור.
המאיירס מאוד פעילים, אוהבים ללעוס במיוחד ענפי עצים.
בין המאיירס ישנם לפחות שישה תתי מין וההבדלים ביניהם קשים אף לחוקרים, על אף שאלו שמעמידים תת מין יכולים לזהות לפי הבטן הירוקה וראש צהוב, יש להם גם אפור באיזור הפנים, כתפיים צהובות וכן הראש, מקורים אפורים וכהים.
זכרים ונקבות יכולים להיות מובדלים על פי הראש והחרטום, ראש הזכר גדול יותר מראש הנקבה ומקור הזכר גם יותר גדול, אבל בכדי לדעת בוודאות יש לבצע בדיקת די.אנ.אי.
המאיירס הינו ממשפחת האפריקאים ולרוב שכיח בצד המזרחי ובמרכז, בדרך כלל הם מעדיפים איזורים מיוערים.
המאיירס זקוק לכלוב מרווח שיתן לו אפשרות לעוף, חלק מהאנשים מחזיקים את המאיירס בכלוב תעופה.
גודל כלוב ממוצע צריך להיות כ-1 מטר אורך, 1/2 מטר עומק ו-80 ס"מ גובה.
יש לספק הרבה ענפים ללעיסה ולמשחק.
המאיירס אוהב מאוד להתרחץ ויש לספק כלי לרחצה.ישנם שישה תתי מינים שונים של מאיירס והנה מדריך מקוצר להבחנה ביניהם בתקווה שאנשים ישמרו על הטוהר הגנטי של תתי המינים:

1.  Poicephalus meyeri meyeri - צהוב על הראש ובטן בצבע טורקיז כחלחל
   
2. Poicephalus meyeri saturatus - צהוב על הראש עם בטן ירוקה 
   
3. Poicephalus meyeri trasvaalensis - צהוב על הראש עם בטן ירקרקה 
   
4. Poicephalus meyeri matschiei - צהוב על הראש עם בטן בצבע כחול מבריק
   
5. Poicephalus meyeri damarensis - אין צהוב על הראש הבטן בצבע טורקיז
   
6. Poicephalus meyeri reichenowi - אין צהוב על הראש הבטן בצבע טורקיז בדומה לתת המין הקודם
   

[צבי דגן]

מאלבר (דררה כחולת כנף)

Malabar Parakeet
Blue-winged parakeet

מראה חיצוני:  צבעו הכללי ירוק, הבטן ומתחת לזנב צבועים בירוק/צהבהב עם גוון כחלחל בהיר.
הראש, החזה, והצואר אפורים בתערובת מעטה של ורוד בהיר.
הרקות, העיניים וצידי המצח כחולים ירקרקים, רצועה שחורה צרה עם גבול טורקיז מתחת לסנטר, צידי הראש ירוקים/כחלחלים.
נוצות הכנף - ירוק כהה בתוספת לבנן/ירוק קצוות הכנף כחולים. הנוצות האמצעיות של הזנב כחולות ובקצותיהן - צהוב, הנוצות החיצוניות ירוקות/צהובים.
המקור העליון אדום וקצהו צהבהב, מקור תחתון חום.
קשתית העין צהובות/כתומות הרגלים אפורות.
הנקבה דומה לזכר, אלא שהחזה ירוק, הטורקיז מתחת לרצועה השחורה חסר, הרקות ואיזור העין מעט ירקרקים/ בהירים, המקור העליון והתחתון אפור.
הצעירים דומים לנקבה, אלא שהראש ירוק/אפרפר ורצועה שחורה בהירה, המקור כתום/אדום עם גוון לבן, שהופך לשחור תוך ששה שבועות.
אצל הזכרים המקור נעשה אדום שוב לאחר שישה חודשים.
אורך:  28 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  המאלבר נפוץ בדרום-מערב הודו, במונטאן, צפון בומבי ודרום קֶרָלָה.
חי ביערות ירוקי-עד ויערות הרריים לחים שגובהם נע בין 450 ל-1,600 מטרים; לעיתים גם ביערות נמוכים לחים; מחפש מזון באזורים מעובדים, ומבקר במטעי קפה, תה, גומי ומטעי פרי ואזורי גידול חקלאיים.
בדרך-כלל ניתן לראותם בקבוצות קטנות בנות 4 עד 5 ציפרים. .
תזונה בשבי:  תערובת זרעים של חריע, כוסמת, מעט חמניה, דוחנים שונים, זרע חפורית, שיבולת וקנבוס, נבטים, פירות מאנגו רבים, תפוח עץ, אגסים, תאנים, אשכוליות,ירקות שונים, כמו: גזר, מלפפון. מזון ביצים וביסקוויטים.
תזונה בטבע:  זרעים, תאנים, אגוזים קטנים, ענבים, ניצנים, פרחים, אבקה ונקטאר.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  הרבייה מושגת בקושי. הזכר עלול להיות תוקפני כלפי הנקבה, לפעמים רגיש לבדיקות ולהפרעות חיצוניות של תיבת הקינון.
תקופת הרבייה מתחילה בינואר ונמשכת עד מרץ.
מעדיף לקנן בעצי ירונוווד גבוהים.
הקן מרופד בנסורת וכפיסי עץ.
הנקבה מטילה בין 3 ל-4 ביצים בתטולה אחת, גודל ביצה 28.3x24.5 מ"מ.
לעתים רחוקות מצליחים להרבותם בשבי.
הדגירה נמשכת כ- 23 ימים, תקופת הניצוי המלאה היא לאחר 6 שבועות עצמאות מלאה לאחר 21 ימים,
תנאי גידול:  כלוב תעופה בגודל של 3x1x2 מטר.
תיבת הקינון: בגודל של 22x22x60 ס"מ.
פראקיט מרעיש במידה בינונית, מרעיש רק לעיתים; בתחילה התוכי ביישן ומאוד רגיש; אך עם הזמן הם רוכשים ביטחון עצמי; יש להתאקלם אותו בזהירות והדרגתיות; פעילים רק בכלוב גדול; גידול עם עוד פרט השייך למשפחת ה- Psittacula אפשרי רק מחוץ לעונת הרבייה; מתרחצים מעט; אולם נהנים מגשם קל במעוף בחוץ; אוהבים לכרסם ענפים טריים; לעיתים אגרסיביים לבן/בת זוג; רגישים לקור ולתנאי רטיבות.
מידע נוסף:  ציפור רועשת, כדי להתחמק מטורפים פוטנציאלים כמעט תמיד נראה אותה מבלה את זמן המנוחה, בצמרות העיצים.
למרות שהוא די נפוץ בטבע, הרי שהפגיעה בבית הגידול פוגעת בהם ומספרם הולך ופוחת.
תוכי רועש באופן בינוני רק מפעם לפעם רועש מאוד, בתחילה ביישן , פעיל בכלוב תעופה מרווח.
אוהב לכרסם ענפים טריים, מפעם לפעם מגלה תוקפנות כלפי בן הזוג רגישה לתנאי קור ורטיבות.

[צבי דגן]

מזמר-תוכי אדום עכוז

Red-rumped Parrot
Psephotus haematonotus

הופעה חיצונית:  ראש ירוק; מצח, כתר ולחיים תחתונות עם מעט כחול; חזה צהבהב וירוק; בטן צהוב חזק יותר; זנב תחתון לבן; מפרקת בכחול/ירוק בהיר; כנפיים חיצוניות צהובות; כנף תחתונה ואברות כנף סגול / כחול; גב תחתון אדום; זנב עליון ירוק; נוצות אמצע הזנב העליונות בצבע ברונזה עם נגיעות של שחור כחלחל; זנב חיצוני כחלחל/ירוק עם מעט כחול לבנבן; זנב תחתון בכחול חיוור; רגלים אפורות. הנקבה ירוקת-זית יש לה כתר וכנפיים אחוריות בירוק זית; בכנפיים נוצות אחוריות פנימיות בכחול/סגול חיוור; בכנפיים נוצות פנימיות וחיצוניות - ירוק זית עם קצת כחול חיוור והמרכזיות חיצוניות - כחול חיוור; גב תחתון וזנב עליון ירוקים; זנב תחתון לבנבן עם מעט כחול בהיר.
צבעי הגוזלים כצבעי הבוגרים אולם צבעם חיוור יותר ולזכרים הצעירים פחות אדום, נוצות נרכשות באופן מלא בגיל 4 חודשים.
אורך:  27 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  דרום מזרח אוסטרליה מלבד אזור "קופרס קריק" נמצא גם בדרום צפון מזרח ודרום מערב קווינסלנד.
 יער פתוח , פרדסים, אזורי סוואנה עם עצים, עצים ליד מקורות מים , אזורים חקלאים, גנים ופארקים.
תזונה בשבי:  – תערובת של זרעי עשב וזרעי קנריות, חיטה, שיבולת שועל, פרות וירקות שונים במיוחד תפוח וגזר, גרעיני חמניות קטנים, אוכל ירוק כמו תרד, ביצים וחרקים.
תזונה בטבע:  – זרעי עשבים , ירקות אדמה, פירות, וגרגרים (פירות יער), פרחים וצוף.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
חברות:  קשה מאוד לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  בטבע – תקופת הרבייה מאוגוסט עד ינואר תלוי בגשם, באזורי צפון מערב גם לא בעונה תלוי במועדי הגשם.
במהלך החיזור הזכר עומד ליד הנקבה בכנפיים מעט פתוחות, נוצות חזה מורמות, הראש למעלה והגב קמור, הזכר מניע את הראש ומנדנד את הזנב.
הזכר פוצח בשירה רציפה ומאכיל את הנקבה.
הקן נבנה בחורים או בגזעים חלולים בעיקר בעצי אקליפטוס ליד מקורות מים, הם מקננים גם בגדרות ובחורים שבקירות בתים.
הזוגות מקננים אחד ליד השני אולם כל זוג מגן על הקן שלו.
בתטולה ישנם בין 4-8 ביצים ובד"כ - 5, הנקבה דוגרת לבדה, עוזבת את הקן מספר פעמים ביום, עפה לכיוון גזע עץ סמוך, כדי לקבל אוכל מהזכר ומיד חוזרת לקן, מידי פעם עפה הנקבה למקור מים לשתות וחוזרת לדגור לאחר 10-20 דקות.
משך הדגירה 19 יום.
המזמרים נחשבים גוזלים במשך 4 שבועות כאשר לאחר מכן הם מצטרפים להורים וללהקה בחיפוש מזון.
מידות הביצה –23.5x19.25 ס"מ.
בשבי – לא קשה להשיג רביה, אם אפשרי רצוי לבודד זוגות בתקופת הרבייה, אולם ניתן להרבות מס' זוגות בווליר גדול, הרבייה מתחילה בעיקר באפריל בדר"כ 5-7 ביצים , הדגירה היא 19 יום , הזכר מאכיל את הנקבה במהלך הדגירה , הגוזלים נמצאים בקן 28 יום והם עצמאים לאחר 14 יום נוספים. ההורים מגרשים את הגוזלים לכל המאוחר לאחר 4 שבועות בגלל רצונם להיכנס לסבב הטלה נוסף.
תנאי גידול:  כלוב בגודל 3x2x1 מטר בעל אזורים מוצללים, תיבת הקינון: 15x15x40 ס"מ, פתח הכניסה בקוטר 5 ס"מ.
מידע נוסף:  חי ביער פתוח , פרדסים, אזורי סוואנה עם עצים, עצים ליד מקורות מים , אזורים חקלאים, גנים ופארקים.
בד"כ בזוגות או בקבוצות קטנות, רואים אותם נחים על עמודי טלפון או גדרות, נצפים כלהקות של מאות פרטים בחורף, במהלך עונת הרבייה נראות להקות של זכרים.
הלהקות מבלות מספר שעות ביום על הקרקע, בימי שמש מעדיפות צל על עצים גבוהים.
במעוף הם מתפזרים ועל הקרקע הם מתרכזים, ניתן למצוא אותם ליד אזורים מגורים וחוות, מבקרים בבורות מים אחרי לינת הלילה ולפני יציאה לחיפוש מזון שם הם נופלים קורבן לציידים וחתולים. הם עפים בתנועות מעגליות חדות וישרות, מעופם גבוה וקולם שרקני וצווחני, שרים במצב מנוחה, צורחים במצב מגננה או בתחילת תקופת הרבייה. הזוגות נשארים אחד בקרבת השני.
בשבי – תוכי שקט בעל קול מלודי, אקטיבי, לא בישן, עמיד, יכול לשהות בחברת תוכים אחרים למעט בתקופת הרבייה, נהנה ללעוס עצי פרי, נהנה להתרחץ, יורד לאדמה להתרחץ בחול, מומלץ לחמם בחורף .
המזמרים הינם תוכים מעולים כהורים מאמצים.

[צבי דגן]

מני קולור

Mulga Parrot
Many Coloured Parrot
Psephotus varius

מראה חיצוני:  הזכרים מאוד צבעוניים, צבעיהם עזים ומרשימים.
גופם ירוק, איזור החזה בצבע ירוק צהבהב, איזור הביב בצבע צהוב לכיוון הזנב ואדום לכיוון הבטן, מצחם צהוב וגם על הכנפיים יש כתם צהוב וקצוות הכנפיים והזנב הינם בצבע כחול.
לעומת זאת הנקבות פחות מרשימות וצבעוניות רוב גופם בגווני ירוק, הראש בצבע ירוק אפרפר והבטן והביב בירוק בהיר יותר, על הכנף יש להן כתם אדום וקצות הכנפיים והזנב בצבע כחול. לכן אפשר לזהות את הזוויג (מינם) באופן ויזואלי .
אורך:  28 ס"מ
משקל:  60 גרם
מצב בטבע:  משגשג
נישה אקולוגית:  אוסטרליה.
תזונה בשבי:  תערובת זרעים קטנים כגון: כנרית, דוחן, וכמויות קטנות יותר של שיבולת שועל חריע, כוסמת קנבוס, צריכת גרעינים מוגבלת.
עלים ירוקים על בסיס יומיומי כגון: עלי מנגולד, חסה, שן הארי, כוכבית, עשבים. ביצה קשה פירות וירקות מהמותרים כגון: תפוח, אגס, תפוז, בננה, רימון, סברס, גזר, גמבה, מלפפון, פלפל. ביצה קשה או מזון ביצים.
צריך לספק ענפים בטוחים ללעיסה כמו: הדרים, אשוח, אורן, ענפי ערבה, אקליפטוס.
תזונה בטבע:  דשא, עשב, זרעי השיטה, גרגרי יער, פירות וחרקים.
אילוף:  קשה לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  קשה לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  בגרות מינית:12-14 חודשים מומלץ לשים כל זוג בכלוב נפרד.
תקופת רבייה היא בחודשים יולי עד דצמבר. הרבייה דורשת סבלנות וניסיון ומתחילה בריקודיי חיזור וקפיצות של הזכר סביב הנקבה.
תיבת הקינון בגודל: 15.2x15.2x40.6
מספר ביצים בהטלה: 4-7 ביצים מעוגלות.
משך דגירה: 19 ימים
גיל גמילה של הגוזלים: 4-5 שבועות. לאחר גמילת הגוזלים מומלץ להפריד אותם מההורים, על מנת למנוע תקיפה מצד הזכר.
תנאי גידול:  גודל הכלוב צריך להיות גדול לפחות באורך 3 מטר בנוסף זקוק למוטות בגדלים שונים על מנת לשמור על כושרו הגופני ולמנוע השמנת יתר.
מומלץ לספק צעצועי עץ, נדנדות, סולמות וחבלים לטיפוס.
מומלץ גם לספק אמבטיה לרחצה.
מידע נוסף:  תוחלת חיים היא כ-12 שנים.
נחשב לתוכי ביישן ושקט יחסית.
נבהל בקלות על ידי תנועות פתאומיות ורעשים.
זקוק פעילות גופנית סדירה מאחר ויש לו נטייה להשמנה ולכן גם זקוק לכלוב גדול.
בשבי הוא שכיח יותר באירופה מאשר בבריטניה או בארה"ב. נהנה מרחצה.

[צבי דגן]

סנגל

Senegal Parrot
Poicephalus senegalus

מראה חיצוני:  צבעו הכללי של הסנגל ירוק. הראש אפור-אפור כהה. האוזניים מכוסות בנוצות בעלות גוון כסוף.
החזה התחתון והבטן צבועים בצבע צהוב עד כתום צהוב.
מתחת לכנף ומתחת לזנב הנוצות צהובות בהירות, והזנב עצמו הוא בצבע חום-ירוק.
המקור שחור, העיניים צהובות והרגליים אפורות כהות.
אצל הצעירים הנוצות אינן מוצלחות והעיניים כהות.
אורכו של הסנגל הוא 23 ס"מ בלבד.
משקלו 113 גרם עד 142 גרם
יש המחלקים את הסנגל לשלושה תתי זנים: סנגל, סנגל אדום בטן וסנגל כתום בטן.
הראשון הנו הסנגל הרגיל והנפוץ. השני בעל בטן אדומה וצבעים כהים יותר מהסנגל הרגיל והשלישי בעל בטן כתומה וצבעים בהירים יותר מהסגל הרגיל.
בזה מסתכמים כל ההבדלים בין תתי המינים.
הסנגל יעדיף לגדול לבד יחד עם בעליו, ללא תוכי נוסף.
הבחנה בין הזוויגים:
אורכו של ה- V, אצל הנקבה הוא נמוך ומגיע באזור הבטן כמעט עד אזור רגליים ואצל הזכר מסתיים גבוה יותר בחלק העליון של החזה או מעט גבוה יותר.
ניתן לזהות גם לפי גודל הראש - אצל הנקבה הראש מעט קטן וצר משל הזכר ועגלגל יותר בתחום הכתר שעל הראש.
הזכר גדול יותר מהנקבה וכבד יותר מהנקבה.
זכרים נוטים להיות יותר אמיצים ואגרסיביים מהנקבות שנחשבות ליותר "ביישניות".
לפי נוצות הזנב הפנימיות הנסתרות (יש להפוך את התוכי על גבו), מדובר בנוצות הקצרות מתחת לבסיס נוצות הזנב הראשיות: אצל הזכרים הנוצות האלו צבועות בצבע צהוב נקי לעומת נוצות הנקבה שיהיו מעורבות ירוק עם צהוב.
כמובן שהשיטות האלה אינן ודאיות והבדיקה הטובה והאמינה מכולן היא בדיקת DNA לקביעת זוויג.
זכר משמאל, נקבה מימין
שים לב לירוק בזנב של הנקבה, ולשאר ההבדלים שציינתי.

אורך:  23 ס"מ
משקל: 113 גרם עד 142 גרם
מצב בטבע:  משגשג
נישה אקולוגית:  סנגל, גמביה, גינאה-ביסאו וגינאה.
תנודות האוכלוסייה משתנות לפי כמות המזון באזור.
אזור מחייה: סוואנות, שטחים מיוערים של הסוואנות, יערות פתוחים. פושטים באופן קבוע על אזורים מיושבים. .
תזונה בשבי:  – תערובת זרעים המורכבת מאורז, חריע, חיטה, קנבוס וסוגי דוחן שונים. מומלץ להוסיף דוחן מונבט באביב ובקיץ. מעט גרעיני חמנייה, בוטנים ואצטרובלים. מגוון פירות וירקות, בעיקר ענבים, תאנים, אפרסקים, תפוחים, תירס חצי בשל, ורד הבר. צמחים ירוקים כמו כוכבית, שן הארי וכד'. מזון ביצים. לסנגל יש נטייה לתפריט הטבעי שלו (הדברים שהוא אוכל בטבע).
תזונה בטבע:  - זרעים, דגנים, פירות (בעיקר תאנים), ניצנים ונבטים למיניהם. בנוסף מלקט הסנגל דוחן, תירס ובוטנים באזורים המיושבים ע"י אדם.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60x60x120)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל שנתיים, אך יש כאלה שבוגרות כבר בגיל שנה.
לזכרים לוקח קצת יותר זמן והם מגיעים לבגרותם המינית בגיל 3 שנים בערך.
עונת הרבייה היא בין ספטמבר לנובמבר.
הסנגל מקנן בעצים גבוהים.
מידות הביצים: 29.4x26.4 מ"מ. יש רבייה מוצלחת בשבי. גודל תיבת קינון מומלץ: 24x24x50.
יש למקם את תיבת הקינון בפינה חשוכה של הכלוב.
רבייה בתוך כלוב שממוקם בתוך הבית מתחילה בד"כ בחורף, ואילו בווליר – בקיץ. הנקבה מטילה בין 3 ל-4 ביצים, שעליהן היא דוגרת 25-28 יום.
9-10 שבועות אחרי בקיעתם, מתכסים הגוזלים בנוצות, ובגיל של כ-12 חודשים הם כבר עצמאיים.
בזמן הרבייה הופך הסנגל פעמים רבות לתוקפן גם כלפי בעליו.
ישנן שתי שיטות להבדיל בין זכר לנקבה אך הן אינן וודאיות.
הראשונה היא אורך ה"V" בחזה הציפור – אצל הנקבות הוא ארוך ומגיע כמעט עד לרגלים ואצל זכרים לא.
השנייה אומרת שלנקבה יש ראש קטן ומעוגל יותר באזור הכתר מאשר לזכר.
אולם חשוב לזכור שאלה אינן שיטות ודאיות וכדי לדעת בוודאות את המין יש לערוך בדיקת DNA אצל וטרינר.
תנאי גידול:  חשוב מאוד לתת לו לצאת מהכלוב כל יום, שכן מדובר בתוכי חברותי ופעיל.
חשוב לספק להם חומרי לעיסה – הסנגל אוהב מאוד ללעוס עץ חצי רקוב/מתפרק ושורשים רקובים.
נחשב כתוכי חזק לאחר תקופת הסתגלות מסוימת.
בכלליות סבלן יותר מציפורים אחרות.
תנאי גידול מומלצים: כלוב שקט ומוגן (או מסוכך), גדול 2.5x1x2 מ'. גם כלוב ביתי בגודל של 1.5x0.8x1.2 יתאים.
קיימת רגישות לקור, ולכן יש לשמור עליו היטב בחורף.
סנגל מחוברת הוא חיית מחמד טובה מאוד.
הם קטנים ואינם דורשים מקום רב.
אינם רועשים ובעלי יכולת דיבור וחיקויי צלילים.
מידע נוסף:  בטבע – חיים לבד, בזוגות או בקבוצות קטנות של 10 עד 20 פריטים (מחוץ לתקופת הרבייה).
ביישנים ואינם נגישים.
בעיקר נצפים כאשר הם עפים מעל, ואז הם גם רועשים למדי.
תעופתם ישירה אך לא מהירה.
הגירתם תלויה בכמות המזון שבאזור.
צועקים סדרות של צווחות קצרות ושריקות צורמניות.
צעקת ההתראה מחוספסת, כמעט צרודה.
בשבי – מידת הרעש בינונית.
ערני ונמרץ כאשר לא צופים בו.
ציפורים בוגרות ומיובאות תמיד נשארות מאופקות במידה מסוימת.
לפעמים מפגינים התקפי פאניקה כאשר המגדל מתקרב לכלוב.
הצעירים נותנים אמון במהרה.
לסנגל יש נטייה לנשוך כאשר הוא מתנגד למשהו (למשל לחזור לכלוב) או כשהוא מתרגש יתר על המידה.
חשוב מאוד לתת לו לצאת מהכלוב כל יום, שכן מדובר בתוכי חברותי ופעיל.
חשוב לספק להם חומרי לעיסה – הסנגל אוהב מאוד ללעוס עץ חצי רקוב/מתפרק ושורשים רקובים.
לאחר תקופת הסתגלות מסוימת הוא נקשר מאוד למטפל.
בכלליות סבלן יותר מציפורים אחרות.
תנאי גידול מומלצים: כלוב שקט ומוגן (או מסוכך), גדול 2.5x1x2 מ'. גם כלוב ביתי בגודל של 1.5x0.8x1.2 יתאים.
הסנגל רגיש לקור, ולכן יש לשמור עליו היטב בחורף.
סנגל מחוברת הוא חיית מחמד נהדרת.
הם קטנים ואינם דורשים מקום רב. אינם רועשים ובעלי יכולת דיבור וחיקויי צלילים.
 קולות של סנגל
 שירת הסנגל
 שיחת הסנגל
 שיחת אזעקה

[צבי דגן]

פיונוס כיפה לבנה

white crowned pionus
Pionus senilis

מראה חיצוני:  הגוון השולט בפיונס ראש כחול הוא הירוק.
הראש בולט בצבעו הכחול/אפור עם כיפה לבנה (מכאן נגזר שמו) ומקור צהוב.
צבע העניים בד"כ שחור, אבל ישנם מופעים בעלי עיניים חומות בהירות.
צוואר בצבע לבן.
חזה בצבע כחול/אפור. הבטן בצבע ירוק/כחול.
הרגליים - אפורות ובעלי טופרים חדים.
נוצות הזנב התחתונות צבועות בצבע אדום עז כשקצות הנוצות צבועות במגוון צבעים מסגול ועד כחול.
בעת פריסת הכנפיים, נחשפות נוצות בצבע חום מתכתי.
הפרחונים חסרים את הצבע הכחול על הפנים וחסרים את הכיפה הלבנה והיא צבועה בירוק עם קצוות לבנים.
אורך:  24 ס"מ
משקל:  193 גרם
מצב בטבע:  משגשג
נישה אקולוגית:  תפוצה: מקסיקו, פנמה, קוסטה ריקה, אל סלבאדור, ניגרייה, בוליבה, גווטאמלאה אקואדור, הונדורס וניקאגרוואה.
תזונה בשבי:  עלים קצוצים (כמו חסה, עלי ביבי, כרוב), 5% זרעי חמניות, פירות וירקות טריים, זרעים מיובשים וזרעים מושרים ומותפחים.
תזונה בטבע:  גרעינים וזרעים, פירות וירקות ועלים
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  הטמפרטורה מינימאלית לרבייה היא 5 מעלות צלסיוס.
קשה יותר להרבות זוג פראי מאשר זוג תוכים מחוברתים, שכן הם רגישים מאוד להפרעות חיצוניות.
בכל תטולה, הנקבה תטיל 2-5 ביצים לבנות (לא כולן יהיו בפוריות).
משך הדגירה הוא 26 ימים.
הדגירה נעשית ע"י הנקבה בלבד., הזכר מסתפק בהאכלה.
במשך כל תהליך הרבייה, הזכר שומר על הקן והוא עלול לגלות תוקפנות כלפי תוכים אחרים או כלפי בני האדם שבסביבה.
הזוג זקוק לכלוב גדול מאוד, לפחות 5x3x3 מטר.
תנאי גידול:  כלוב גדול וחשוב שתהיה קערית עם מים. הזוג זקוק לכלוב גדול מאוד, לפחות 5x3x3 מטר ולכלול מוטות עמידה וצעצועים.
מידע נוסף:  לא די שהגוזל הואכל ידנית אלא צריך שבמשך גידולו יחוברת היטב, כי אז, יהיה זה תוכי נוח מאוד לגידול.
הפיונוס כיפה לבנה משתייכת למשפחת הפיונוסים הכולות עוד 5 מינים.
קיימת סברה שטוענת שהמין הזה הוא קרוב משפחה של האמזונה.
תוחלת החיים של הפינוס כיפה לבנה היא 25 עד 40 שנה ובזיקה לאיכות המזון ולתנאים הסביבתיים.
בדומה ליתר בני המשפחה, יש לציין שהפיונס מתקשה להתרגל למזונות חדשים. לכן, בתקופת הגמילה, חייבים להרגיל אותו למגוון מזונות רחב ביותר.
 קולות שיחה
 קולות בתעופה
 קולות תוך כדי האכלה, רגע לפני התעופה

[צבי דגן]

פיונוס מקסמיליאן / תוכי מקושקש-ראש

Scaly-headed Parrot
Pionus maximiliani

מראה חיצוני:  תוכי בגודל 29 ס"מ ובמשקל 233-293 גרם.
צבע כללי והשולט שנראה לעין המתבונן - ירוק.
המצח שחרחר, קצות נוצות העורף - ירוק כהה ונוצות הלחי ירוקות משולבות בגווני אפור-כחלחל.
הבטן בצבע ירוק בהיר.
חלקו האחורי של הזנב אדום, מתחת לכנפיים ובצידם התחתון הנוצות בצבע חום-זית. במרכז הזנב נוצות ירוקות ובחלק החיצוני הנוצות כחולות עם תחתית אדומה.
המקור נגוון בגווני שחור/אפור.
קשתית העין בצבע חום כהה, הצוואר כחול-סגלגל והרגליים אפורות .
לצעירים הראש ירוק בהיר עם קצוות בהירים.
אורך:  29 ס"מ
משקל:  265 גרם
מצב בטבע:  נדיר
נישה אקולוגית:  בצפון מזרחה של ברזיל. אזורי מחייתו הם שפלת יערות ויערות פתוחים וכן אזורים עם צמחייה וגם שטחים פתוחים. .
תזונה בשבי:  התזונה המומלצת היא מגוון פירות וירקות, מגוון תערובות זרעים, נבטי זרעים של עונת הקיץ והאביב, ענפים טריים עם פרחים וניצנים, אספקת מינראלים קבועה. לפני עונת הקינון ובעיצומה צריך לתת לתוכי אוכל כלבים או גבינת קוטג'. בדרך כלל שמרני לגבי אוכל חדש וקשה להרגילו למזונות חדשים.
תזונה בטבע:  תזונתו מורכבת מפירות, אגוזים, גרגירים וזרעים שהוא מוצא בעצים וגזעים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות :  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  עונת הקינון בטבע, מתחילה בין אוקטובר לפברואר, הקן נבנה בחלל עצים או גזעים לרוב בגובה לא פחות מ-10 מטר.
גודל ביצה: 32.2x24.4 מ"מ.
תוחלת החיים: 20 שנה.
בד"כ מושגת רבייה גם בשבי וללא קשיים מיוחדים, בתטולה 3-4 ביצים (בשבי - יכול להגיע ל-5 ביצים) והדגירה עליהם נמשכת 26 יום.
הצעירים מ,מתכסים נוצות כבר בגיל חודשיים ונעשים עצמאיים לאחר 20 יום נוספים.
תיבת הקינון המומלצת היא בגודל של 25x25x60 ס"מ.
צריכים לספק לתוכים המון ירק בעונת הקינון.
תנאי גידול:  הכלוב המינימאלי צריך להיות בגודל 2.5x1x2 מטר.
טמפרטורת המינימום צריכה לעמוד על 5 מעלות צלזיוס ובמשך זמן ההתאקלמות לא פחות מ-20 מעלות צלזיוס.
התזונה המומלצת היא מגוון פירות וירקות, מגוון תערובות זרעים, נבטי זרעים של עונת הקיץ והאביב, ענפים טריים עם פרחים וניצנים, אספקת מינראלים קבועה.
לפני עונת הקינון ובעיצומה צריך לתת לתוכי אוכל כלבים או גבינת קוטג'.
בדרך כלל שמרני לגבי אוכל חדש וקשה להרגילו למזונות חדשים.
מידע נוסף:  חי בזוגות, בקבוצות קטנו ובלהקות של מעל 50 פרטים מחוץ לעונת הקינון.
בשטחים שופעי מזון יכול להגיע גם ללהקה של מאות פרטים.
לרוב נראה במעוף אך כשהוא נמצא בין העצים קשה להבחין בו, צבעי נוצותיו מקנים לו הסוואה מצויינת.
מאוד רעשן בעת המעוף וכן כשהוא יושב על ענפי העצים עד כדי שאפשר לשמוע את קולו ממרחק רב.
תוכי ביישן ובעת האכילה שקט, קולות ההתראה שלו הן קריאות שחוזרות ונישנות כמה פעמים.
תזונתו מורכבת מפירות, אגוזים, גרגירים וזרעים שהוא מוצא בעצים וגזעים.
מצב התפוצה בטבע: מצוי, אך ניכר הדילול באוכלוסייה עקב כריתת יערות.
אופי התוכי בסביבה ביתית: תוכי מאוד שקט אך לעיתים רחוקות נשמעת גם צרחות.
תוכי שבתחילה עלול להתקשות במקצת בתהליך ההתאקלמות.
לא לעסן כבד ויכול לשכון עם שאר המינים ממשפחת הפיונוסים.
 קולות שיחה
 קולות בתעופה
 קולות תוך כדי האכלה, רגע לפני התעופה

[צבי דגן]

פיונוס ראש כחול

blue headed pionus
Pionus menstruus

מראה חיצוני:  הצבע הירוק שולט ברוב חלקי גופו של הפינונוס ראש כחול.
ראשו, צווארו וחלק מהחזה בצבע כחול.
נוצות הזנב התחתונות אדומות/כתומות, שנראות היטב בעת פרישת הזנב בזמן התעופה.
המקור, וורד עם כתמים שחורים. הדוגנית כחולה/אפורה.
העיניים שחורות.
הרגליים אפורות ומצויידות בטפרים חדים.
בגיל 8 חודשים מתחיל תהליך של חילוף נוצות והתוכי מקבל את נוצות הבגרות.
קיימת חד צורתיות מינית (מונומורפי), ואי אפשר להבחין בין הזוויגים רק לפי צורתם החיצונית וההבחנה בין המינים נעשית ע"י בדיקה גנטית.
אורך:  27 ס"מ
משקל:  250 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  ברזיל, פרו, קוסטה ריקה, בוליביה, טרינידאד, ונצואלה, אקוודור, האיים הקריבים, פאנאמה, קולומביה, ברנאמבוקו, אספירטו סאנטו ואמריקה הדרומית והמרכזית., הרי האנדס,.
תזונה בשבי:  זרעים, ירקות ופירות טריים\מיובשים, דגנים ואוכל מושרה
תזונה בטבע:  זרעים,ירקות ופירות
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  בעונת הרבייה הנקבה תטיל בין שתיים לחמש ביצים בתטולה אחת. אבל לרוב יהיו 3-4 ביצים.
בדרך כלל, לא כל הביצים מופרות ולכן לא כולן תבקענה.
הזכר לא משתתף בתהליך הדגירה והוא מסתפק בהאכלת הנקבה ובשמירה על הקן.
הגוזלים יבקעו לאחר דגירה של כ-26 ימים, לפי סדר ההטלה.
לרבייה מוצלחת יידרש וואליר ענק שאורכו כ-30 מטר.
תנאי גידול:  התוכים זקוקים לכלוב גדול ומרווח.
יש לספק להם צעצועים רבים מסוגים שונים: צעצועי התעמלות, צעצועי רגל, צעצועים מתכלים וצעצועי חיפוש מזון.
כמו רוב התוכים המחוברתים, הם זקוקים לתשומת לב.
יש לגדל אותם בסביבה נוחה ונעימה שהטמפרטורה תהיה סביב ל-20 מעלות צלזיוס ולא תרד מתחת ל-5 מעלות.
קשה מאוד, עד בלתי אפשרי להרגיל את התוכי הבוגר למזונות חדשים, לכן חשוב מאוד להרגיל את הגוזלים למגוון רחב של מזונות.
מידע נוסף:  הפיונוס ראש כחול הוא תוכי "ביישן" מטבעו ולכן הוא לא ידבר או יבצע טריקים מול קהל גדול ולא מוכר.
 יכול הדיבור שלו היא בינוית ואם כבר למד להגיד מספר מילים הרי שהן לא תהיינה ברורות.
ישנם כ-6 תת-מינים וביניהם פיונוס כיפה לבנה, פיונוס מאקסימילאן ועוד.
ממולץ בחום לקנות תוכי כזה ועוד יותר כדאי לקנות תוכי מחוברת היטב.
ישנם מדענים שחושבים שתוכי זה הוא קרוב רחוק של משפחת האמזונות.
לסיכום: זהו תוכי נחמד, חמוד, אוהב להשתעשע וקל לטיפול (ועם זאת, לא מומלץ למתחילים).
 קולות שיחה
 קולות בתעופה
 קולות תוך כדי האכלה, רגע לפני התעופה