מחלות שכיחות בציפורי חיות מחמד

[אליסון קלהגן]

מחלות שכיחות אצל תוכים / אליסון קלהגן

כבעל תוכים, חשוב להיות מודעים למחלות התוכים הנפוצות והפרעות שיכולות להשפיע על חיית המחמד היקרה שלך.
גילוי מוקדם של מחלה הוא המפתח לטיפול מוצלח אצל תוכים מחמדים, ולכן חיוני ללמוד על כמה מהמחלות השכיחות ביותר שמשפיעות על התוכי בשבי.
אם אתה מבחין בכך שהתוכי שלך מראה אחד מסימני מחלה או התנהגות לא אופיינית אחרת, תפנה בהקדם את תשומת ליבו של וטרינר תוכים מוסמך.

1. מחלת התרחבות קיבת הבלוטות (PDD)
   מחלת התפשטות קיבת הבלוטות (PDD) היא אחת ההפרעות אצל תוכים מבויתים. המחלה משפיעה על העצבים שמחוברים למערכת העיכול של התוכי, אם כי היא יכולה להשפיע גם על העצבים של איברים אחרים.
   PDD ידוע גם בשם תסמונת פסולת ארה מכיוון שהיא מאובחנת בדרך כלל בארות, באפרור אפריקאי (ג'אקו), באמזונות, קוקטיילים וקוניורים.
   הסימפטומים של PDD כוללים ירידה במשקל, הקאות, שינויים בהפרשות התוכי והתנפחות הכיס השרירי ליד הגרון. 
   עם זאת, סימן בודד או אף סימן או סימפטום אחד לא יכולים להבחין ב- PPD. חלק מהתוכים עשויות שלא להראות סימני מחלה עד שהן חולים מאוד במחלה.
   הטיפול לרוב יהיה בעזרת תרופות נוגדות דלקת שאן בהן סטרואידים (NSAIDs), וייתכן שיהיה צורך להאכיל את התוכי בדיאטה מיוחדת.
   עם זאת, אין תרופה למחלה, ולכן טיפולים אלו הם רק כדי להפחית את הכאב בשארית חיי התוכי.
   
2. פסיטקוזיס (קדחת התוכים)
   פסיטקוזיס (Psittacosis), או "קדחת התוכי", הוא סוג של חיידק הקלמידיה שיכול להשפיע על כל גלילי התוכי. המחלה מדבקת מאוד וניתנת להעברה מתוכים לבעלי חיים אחרים, כמו גם לבני אדם.
   תסמינים של פסיטקוזיס אינם ספציפיים, אך הם כוללים קשיי נשימה, דלקות עיניים ודלקת, כמו גם נזילת דמעות רופפות ומימיות ועייפות כללית. 
   הטיפול הוא לרוב באנטיביוטיקה, טטרציקלין, שניתן לתת דרך הפה או באמצעות זריקות. 
   עם זאת, תוכים שנוטלים טטרציקלין לא יקבלו סידן בתפריט משום השפעתו על התרופות (הסידן סופח אליו את התרופות ולא מאפשר להם לחדור לגוף).
   
3. Psittacine מחלת המקור והנוצות (PBFD)
   מחלת המקור והנוצות (PBFD) היא מחלה קשה שיכולה לפגוע בכל בני משפחת התוכי ובעבר הייתה מכונה "איידס הציפורים", נוכח הדמיון בין המחלות. 
   למרות שהציפורים המושפעות ביותר הן מתחת לגיל שנתיים, PBFD יכול להשפיע על ציפורים בכל גיל.
   התסמינים של PBFD כוללים אובדן נוצות, התפתחות חריגה של נוצות, היעדר אבקת נוצות (קשקשים) וגידולים, נגעים וחריגות של המקור. 
   אם תגלה אצל התוכי תסמינים, הווטרינר עשוי לבצע ביופסיה של העור ו/או הנוצה.
   נכון לעכשיו, אין טיפול יעיל במחלה.
   
4. וירוס הפוליומה
   נגיף הפולי-יומה הוא הפרעה שפוגעת בעופות, בכלובים, ובעיקר תוכים. ציפורים שזה עתה בקעו או פרחונים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, והמחלה בדרך כלל קטלנית.
   הסימפטומים של נגיף הפוליומה-וירוס כוללים אובדן תיאבון, בטן מוגדלת, שיתוק ושלשול.
    יש תוכים שאולי לא יראו תסמינים חיצוניים כלל, אך הם נשאים של הנגיף והמחלה עלולה לפרוץ בעת לחץ, מה שמייצר סיכון לזיהום אצל תוכים אחרים בבית.
   אין טיפול ידוע בנגיף הפוליומה. 
   מחלה זו יכולה להתפשט במהירות ובעלת שיעור תמותה גבוה.
   
5. קִמָחוֹן / קנדידה
   קנדידה, או קנדידיאזיס, היא זיהום פטרייתי שיכול להשפיע על דרכי העיכול של כל מיני העופות. המחלה כוללת צמיחת יתר של שמרים שנמצאים בדרך כלל במערכת העיכול של הציפור.
   תסמינים שכיחים של דלקות קנדידה כוללים נגעים לבנים בפה ובגרון ובסביבתו, הקאות, אובדן תיאבון, ויבול איטי להפרשות. הציפור עשויה להיראות רדומה.
   מרבית זיהומי הקנדידה מטופלים בהצלחה באמצעות תרופות נגד פטריות. 
   קנדידה מתפתחת לעתים קרובות משנית למחלה אחרת, ולכן יש לבחון את הציפור ולטפל בה בכל הבעיות הפוטנציאליות על ידי וטרינר.
   

אם אתה חושד שהתוכי שלך חולה, תתקשר מיד לווטרינר שלך. 
לשאלות הקשורות בבריאות, היוועץ תמיד בווטרינר שלך, שבדק את חיית המחמד שלך, ומכיר את ההיסטוריה הבריאותית של התוכי שלך ויכול להציע את ההמלצות הטובות ביותר לחיית המחמד שלך.
קרדיט: the spruce pets