דירוג האשכול:

**צבי דגן**

ספלנדיד

(נקרא גם בשמות האלה: תוכי חזה אדום, תוכי צוואר כתום)
SPLENDID PARROT

מראה חיצוני: זכר (המופע הטבעי) -קדמת הראש מאחרי המקור כחול ים כהה,לאחר מכן שאר הראש בצבע טורקיז עז ובוהק כל הגב מאחור ירוק,החזה אדום, והבטן עד הזנב צהובים רק החלק התחתון של הזנב צהוב חלקו העליון ירוק),הכנפיים מבחוץ בצבע טורקיז מדהים ומעל לטורקיז יש נקודה אדומה על הכנף.הנקבות הרבה פחות מרשימות וקיימת דו צורתיות מינית ברורה,פני הנקבה מקדימה בצבע טורקיז עז, כל שאר הראש ירוק כך גם כל גבה הזנב התחתון ובטן הנקבות צהובים החזה ירוק וקצוות הכנפיים בצבע טורקיז.
אורך: 19 ס"מ
משקל: 36 גרם
מצב בטבע: משגשג
נישה אקולוגית: פאראקיט מדהים שמוצאו אינדימי לדרום מערב וואלס החדשה עד אוסטרליה המערבית .
תזונה בשבי: תזונת ספלנדיד טובה צריכה לכלול,תערובת פאראקיטים עשירה,כרוב,ביצה קשה מורתחת,ברוקולי,גזר מגורד,תירס,וניתן להציע גם תפוח חתוך.
תזונה בטבע: בטבע הם ניזונים על האדמה מזרעי עשב למינהם וסוג של צמח בשם קלנדריניה (Calandrinia) שמהווים את רוב תזונתם בטבע
אילוף: קשה לאילוף
גודל כלוב: בינוני (60X60X120)
חברות: קשה לחברות
רעש: שקט מאוד
רבייה: בהינתן התנאים הנכונים הם יכולים להתרבות במשך כל השנה, בתיבת קינון בגודל 30.5X25.5
כאשר הם מוכנים להתרבות הנקבה נשענת קדימה על הענף ומשמיעה קולות ציוץ חלשים.
ברוב המקרים הזכר יהיה מוכן ומזומן לקבל את הזמנתה ואז בדרך כלל הנקבה מטילה בין 4-6 לביצים בכל תטולה.
בקיעה ממוצעת היא בסביבות 3-4 גוזלים.
הדגירה הרצופה מתחילה לאחר הטלת הביצה השלישית.
היא דוגרת כ- 18-20 יום שלאחריהם בוקעים הגוזלים.
תנאי גידול: דורשים כלוב יחסית גדול ושקט במידה ורוצים רבייה טובה.
הם נוטים להבהל בקלות רבה מאוד, לכן לרוב הם אוהבים שחלק מהכלוב יהיה סגור בכדי להקנות להם הרגשת בטחון.
אוהבים מאוד לשהות על פני רצפת הכלוב ומומלץ לשים להם מצע חול בתחתית הכלוב.
הם אוהבים לאכול בתחתית הכלוב.
ניתן לגדלם אותם בזוגות או בוולירים עם ציפורים רגועות אחרות.
[Image: tS221TA.jpg]

**צבי דגן**

סטור פרודוקטוס (קאקה נורפוקי)
[Image: 9wKbWtQ.jpg]

Norfolk Kaka

מראה חיצוני: מרבית גופו בצבע כתום - חום, המקור שלו ארוך ומעוקל, הלחיים שלו חום כתום בהיר, כנפיו בצבע חום כהה, עם נגיעות בודדות של כחול, ראשו בגוון הכנף.
מצב בטבע: נכחד
נישה אקולוגית: מוצאו הוא מניו זילנד , מהאי נורפולק איילנד ..
חברות: קשה מאוד לחברות
מידע נוסף: הקאקה נכחד באמצע במאה המאה ה-18, ששם נראה לאחרונה בשנת 1851 והאחרון מת בכלובו.
הקאקה חיו חיים שלווים באי שלהם, נורפולק, עד שבריטניה שלחה לאי הזה אסירים לגלות, האסירים הרגו את הקאקה למאכל וחלקם בעבור השעשוע.
בהמשך הם מכרו אותם לאנשים עבור בצע כסף ומזון, וגרמו להיכחדותם.
הם היו התוכים הראשונים שנכחדו בנורפולק איילנד.
לנורפולק קאקה יש קרוב משפחה בשם "קיאה" כיום הוא בסכנת הכחדה אבל עדיין נמצא חי.
בדיקות DNA הראו שהקאקה, הקאקפו והקיאה בעלי אותו אב קדמון.
[Image: zOPp0pT.jpg]

**צבי דגן**

ניאסה

Nyasa Lovebird
Agapornis lilianae

מראה חיצוני: הצבע הכללי הוא ירוק.
אזור הפנים כתום-אדום.
על הכתר והחזה העליון יש מעט נוצות ורודות.
החזה התחתון, הבטן וכיסוי הזנב התחתון ירוקים-צהובים.
אזור הקלואקה (הישבן) ירוק בהיר.
הזנב ירוק, כאשר על הנוצות הקיצוניות קיים פס כתום-צהוב הגובל בשחור (מלמטה ומלמעלה).
מסביב לעין טבעת רחבה בצבע לבן, המקור אדום, העיניים אדומות-חומות, והרגליים אפורות.
צבעי הנקבה דהויים יותר מצבעי הזכר.
צבעי הצעירים דהויים יותר והמקור שחור בבסיסו.
אורך: 13 ס"מ
מצב בטבע: על סף הכחדה
נישה אקולוגית: אפריקה – צפון זימבבואה, דרום-מזרח זמביה, דרום מלאווי, צפון מערב מוזמביק ודרום טנזניה. אזור מחייה: עמקי נהרות עם עצים, בעיקר עצי שיטה, בגובה 600 מטר ו- 1100 מטר מעל פני הים. בהתאם לעונה, ניתן למוצאם גם ביערות הררים, סוואנות וערבות עם עצים. כיום ניתן למצוא אותם רק באזורי התפוצה. בולטת ירידה באוכלוסיה בשנים אחרונות עקב תפיסה לצורכי מסחר. משערים שהאוכלוסייה הכללית עומדת כיום על פחות מ-50,000 פריטים. .
תזונה בשבי: – תערובת זרעים המורכבת מסוגי דוחן שונים, זרעי כנריות, חמניות וחשיש. נבטי דוחן. מומלץ לתת באופן קבוע דשא ודוחן חצי-בשלים. מגוון של פירות (תאנים, תפוחים, אגסים), ירקות ומזון ירוק. לפריטים הנמצאים בשלבי הגדילה חובה להוסיף מזון מונבט, צנימים מרוכים ומזון ביצים. לצעירים יש לספק תוספת של ויטמין C ומינרלים.
תזונה בטבע: – זרעים, דגנים, גרגירים (פירות יער), נבטים ופרחים. בחלק מהאזורים נחשב למפגע, שכן יכול לגרום לנזקים ניכרים בשדות דוחן.
אילוף: ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב: בינוני (60X60X120)
דיבור: גרועה
חברות: ניתן לחברות
רעש: שקט יחסית
רבייה: בטבע – עונת הרבייה בין ינואר ליולי. מקננים בענפים חלולים של עצים מתים, אבל גם מתחת למרזבים או בקנים נטושים של אורגים.
גודל ביצה: 20.6X16.6 מ"מ.
בשבי – משיגים התרבות, אך התהליך אינו פשוט כמו אצל תת-מינים אחרים.
זוגות רבים אינם מעמידים צאצאים, או מתחילים רק לאחר מספר שנים.
זוג אידיאלי נוצר באופן טבעי בלהקות של ציפורים צעירות, ואז מבודד לצורכי רבייה.
גודל תיבת קינון: 15X15X25. לרוב הרבייה מתחילה באפריל או מאי, אולם היא אפשרית כל השנה. יש לספק ענפים טריים (בעיקר עצי אשור, ערבה או עצי פרי שונים).
הציפורים מקלפות את הקליפה ומפרידות את הענפים הקטנים עם המקור, ואז הן נושאות את השלל לקן.
בד"כ יש 3-5 ביצים בתטולה, זמן דגירה 21-22 יום.
ניצוי הגוזלים נמשך 35 ימים.
להורים נטייה למרוט את נוצות הגוזלים. ניתן להשיג 2 ואפילו 3 מחזורי רבייה בשנה, אולם לרוב יש רק אחד.
תנאי גידול: זוגות בודדים בוולייר 2X1X2 מטר או כלוב ביתי מרווח מאוד. בוולייר משותף יש לשים לפחות 3 זוגות, עם 1 מ"ר לכל זוג.
אין להחזיק ציפורים חדשות בטמפרטורה מתחת ל - 20°C. טמפרטורה מינימאלית - 10°C, לצעירים לא נמוכה מ- 15°C.
מידע נוסף: בטבע – לרוב יוצרים להקות של 20-100 פריטים. כאשר באזורים מתורבתים כשהדגנים מבשילים, ניתן לראות לפעמים התקבצויות גדולות יותר.
במשך רוב היום הם תרים אחר מזון על האדמה, בשיחים או לרגלי עצים נמוכים. עפים מספר פעמים ביום לנהרות כדי לשתות. פעילים, ובולטים בגלל צעקתם החדה ותקתקנית ומזכירה רשרוש של שרשרת מתכת. הצעקה חוזרת על עצמה במהירות ונשמעת מצוין בזמן תעופה.
התעופה מהירה וישירה.
בשבי – תוכי שקט, אשר קולו החד נשמע רק כאשר הוא נרגש. ביישן יותר במידה מסוימת משאר סוגי ציפורי האהבה, אך מסתגל יותר מהר לבעליו.
ציפורים מיובאות חשדניות יותר בהתחלה. חובה לתת תוספת של ויטמין C.
אוהבים ללעוס ולהתקלח.
יש לספק ענפים טריים באופן קבוע.
שוחר שלום ואינו אגרסיבי אפילו בוולייר משותף, אם כי רצוי להחזיקו עם ציפור אהבה שחורת לחי בלבד.
מוטציות קיימות – כחול, כחול בהיר (פסטל), טורקיז, סגול, לוטינו, אלבינו, ירוק בהיר (פסטל), שחור, מנוקד, צהוב, לבן (2 האחרונים נחשבים לנדירים ביותר). חסר יכולת דיבור.
[Image: Fxv5SUs.jpg]

**צבי דגן**

לינאוליטד

Barred Parakeet
Catherine Parakeet

מראה חיצוני: צבעו המקורי ירוק.
מהעורף עד הגב ישנם פסים בצע שחור וירוק כהה.
קשה להבדיל בין זכר ונקבה, אם כי לזכר הפסים כהים יותר.
ישנן גם מוטצית בצבעים נוספים כמו: צהוב, כחול, וטורקיז.
אורך: 16 ס"מ
משקל: 52 גרם
מצב בטבע: משגשג
נישה אקולוגית: בדרום אמריקה - באזורים הררים, ובאזורי יער..
תזונה בשבי: פירות וירקות, זרעים, ותוספת סידן.
תזונה בטבע: פירות, זרעים יבשים, זרעים מונבטים, וחרקים.
אילוף: ניתן לאילוף
גודל כלוב: בינוני (60X60X120)
יכולת דיבור: טובה
חברות: קשה לחברות
רעש: שקט יחסית
רבייה: מגיעים לבגרות מינית בערך בגיל שנה.
הנקבה יכולה לדגור על 4-5 ביצים, ולהצליח לטפל ב2-3 גוזלים.
זקוקים לתיבת קינון לתוכים קטנים בערך בגודל: 16*16*20 ס"מ.
מומלץ לרפד את תחתית תיבת הקינון בשבבי אורן.
הגוזלים יבקעו מהביצה לאחר שלושה שבועות ממועד ההזדווגות.
הגוזלים יגיעו לניצוי מלא לאחר שבעה שבועות.
תנאי גידול: הלינאוליטד לא זקוקים לכלוב גדול, מכיוון שהם לא עפים הרבה, ואפילו מעדיפים לטפס או לרוץ לאורך הכלוב.
מידע נוסף: לליאוניטד אופי נחמד וחביב, טובים כתוכי מחמד, ניתן לחברת אותם בקלות, ובעלי יכולת דיבור די טובה.
ניתן לומר עליו שהוא כמו תוכי גדול ש"מסתתר" בתוכי קטן, כלומר התנהגותו דומה לזו של תוכי גדול, אך גודלו קטן.
הערה: מידע שג'וני בראבו (ארז עודי) הוסיף
למרות הדמיון לפסיפיקים והשם שמשייך אותו לפרקיטים, הלינואליטד הינו קוניור קטן.
[Image: lM4xz8l.jpg]

**צבי דגן**

לורי אולטראמרין
[Image: Y5zyxBe.jpg]

Marquesas Lory
Goupil's Lory
Ultramarine Lory

מראה חיצוני: צבעו העיקרי של האולטראמרין לורי הוא כחול ומכאן שמו (אולטראמרין = כחול עז/עמוק). שני גוונים עיקריים של כחול: כתר כחול כהה, שאר החלקים העליונים בצבע כחול מעומעם. החלקים התחתונים בצבע לבן וכחול. החזה צבעו כחול, הזנב בצבע כחול עם מעט לבן. המקור בצבע כתום ושחור.
אורך: 18 ס"מ
משקל: 35 גרם
מצב בטבע: על סף הכחדה
נישה אקולוגית: איי מרקיז - קבוצת איים בפולינזיה הצרפתית שבאוקיינוס השקט.
תזונה בשבי: דייסה מיוחדת ללורים, יש הנותנים את הדייסה מעורבבת עם מים, ויש המגישים את האבקה לחוד בצמוד לקערית מים.
פירות כגון: אגם, תפוח, פירות קקטוס, רימון, קיווי ופפאיה. ניתן לתת כחטיף גרעיני חמנייה.
תזונה בטבע: ניזונים מפירות, חרקים, נקטר ואבקה וגם מזרעים, אצות וטחבים.
אילוף: ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב: גדול מאוד (100X100X200)
יכולת הדיבור: גרועה
חברות: ניתן לחברות בקלות
רעש: רועש
רבייה: כאמור בשל היותו תוכי נדיר אין מידע רב על רבייתו.
ידוע שהנקבה דוגרת על כשתי ביצים, משך הדגירה כנראה 25 ימים ויציאת הגוזל מן הקן כשמונה שבועות.
עונת הרבייה מתרחשת בין יולי-אוגוסט, רבייתו בשבי קשה מאוד, מומלץ לשים לו תיבת קינון ללורים.
תנאי גידול: סוג זה של לורי נמצא בסכנת הכחדה, הוא מאוד נדיר אצל מגדלים בשבי. לכן לא ידוע על תנאי גידול מיוחדים.
אך לורים ידועים בתור תוכי פעיל מאוד שדורשים כלוב גדול ככל האפשר.
מידע נוסף: אולטראמרין לורי נמצא בסכנת הכחדה, ההשערה היא שנותרו כ- 1000-2500 פריטים בטבע, לורי זה נמצא בנספח 1 של אמנת וושינגטון (cites), אך אם יתמזל מזלך ותשיג לורי זה עליך להשיג אישור מתאים מהרשויות ותצטרך להוכיח כי ברשותך מחייה, מזון וידע מקצועי עבור גידול התוכי.
האלטראמרין לורי משמיע קולות בזמן תעופה כמעין צווחה ודווח גם על שריקה חדה.
לורי זה חי בגובה 700 מטר ביערות, נראה גם במטעי בננה, מנגו וקוקוס.
קרדיט - התמונות של הלורי אולטראמרין נמצאו באתרים: The beauty of birds
ראה גם כאן: הכירו את הלורי
[Image: dtan6hj.jpg]

**צבי דגן**

בורק

Bourke`s Parrot
Neophema bourkii

מראה חיצוני: המצח ופסים דקים מעל העיניים – כחולים.
אזור העיניים וקדמת הלחיים לבנבנים.
שאר הלחי והגרון ורודים בהיר, כאשר לכל נוצה סיום חום.
נוצות החזה חומות עם קצה ורוד רחב. הבטן ורודה. הראש, הגב וסוככות הכנפיים בצבע חום-זית המתבהר בקצה. הגב התחתון וכיסוי הזנב העליון צבועים בחום-שחור.
הירכיים וכיסוי הזנב התחתון כככחולים בהירים.
נוצות הכנף הראשיות שחרחרות עם גוון כחול-סגול.
חלקו התחתון של הזנב לבן מעומעם. חלקן העליון של נוצות הזנב המרכזיות חום-שחור, ושל הנוצות הקיצוניות כחול עמום.
חלקו התחתון של הכנף לבן, אצל חלק בולט לעין ואצל חלק לא. המקור שחרחר, העיניים והרגליים חומות כהות.
לנקבה צבעים עמומים יותר, וכמעט כל המצח כחול.
הסיום הורוד של נוצות החזה דק יותר, ועל הכנף ישנו פס לבן.
לצעירים צבעים עמומים יותר גם כן, ואין להם פס על הראש.
לזכרים לרוב אין פס לבן על הכנף, הבא לידי ביטוי אצל נקבות.
המקור התחתון צהוב אצל ציפורים צעירות ביוחד.
הצעירים מקבלים את צבעיהם של הבוגרים בגיל 8 חודשים.
תוחלת החיים הממוצעת: 10 שנים.
אורך: 19 ס"מ
משקל: 45 גרם
מצב בטבע: נפוץ
נישה אקולוגית: פנים אוסטרליה הדרומית והמרכזית.
אזור מחייה: אזורים פתוחים, יבשים וחצי-יבשים, עם שיחים.
תזונה בשבי: תערובת זרעי דוחן שונים, מעט זרעי קנביס. מזונות ירוקים, פירות וירקות. בעלי נטייה לסרב למזונות שונים.
תזונה בטבע: מגון זרעי דשא, שיחים ועצים.
אילוף: ניתן לאילוף
גודל כלוב: בינוני (60X60X120)
יכולת דיבור: בינונית
חברות: קשה לחברות
רעש: שקט מאוד
רבייה: בטבע – עונת הרבייה היא בין אגוסט לדצמבר. הבורקסים מקננים בעצים חלולים או ענפים, בגובה 1-3 מ' על הקרקע.
תחתית הקן מרופדת ע"י עץ תפרק.
בד"כ יהיו 3-6 ביצים בתטולה, כאשר לרוב הנקבה עוזבת את הקן פעם אחת ביום בלבד.
משך הדגירה עומד על 18 ימים, ניצוי הגוזלים אורך כ-28 יום.
ההורים ממשיכים להאכיל את הגוזלים 8-10 ימים לאחר שעזבו את הקן, ולאחר מכן חיים כקבוצת משפחה.
גודל ביצה: 20.7X17.3 מ"מ. בשבי – הרבייה מושגת בקביעות.
מעדיפים להתרבות באביב. 4-6 ביצים להטלה.
משך הדגירה – 18 יום, ניצוי הגוזלים אורך 4 שבועות.
אפשריים 2-3 מחזורי דגירה בשנה.
גודל תיבת הקינון המומלץ: 15X15X30ס"מ.
רבייה אפשרית גם בכלובים עם ציפורים אחרות.
יכולים לשמש כהורים מאמצים מעולים לפאראקיטים אוסטרלים אחרים.
תנאי גידול: כלוב תעופה אופטימלי – 2X3X1 מטר, ואם הכלוב מספיק גדול, ניתן ורצוי לשים בו צמחיה (צמחים מותרים שאינם רעילים).
מידע נוסף: די נפוצים, אולם בשנת 1940 היו בסכנת הכחדה.
נמנים עם חיות הבר המוגנות של אוסטרליה.
מוטציות צבע קיימות: רוזה, קינמון, קרם, מנוקד, ורוד. בטבע – חיים בזוגות או להקות של 10-30 פריטים מחוץ לעונת הרבייה.
לפעמים ניתן לראות התקבצויות גדולות של כ-200 פרטים ברכוזי מזון גדולים.
קשים לזיהוי על אדמה חמרה (אדמדמה), שכן צבעיהם הם צבעי הסוואה.
ניזונים בעיקר מהקרקע עליה הם נמצאים ונגישים.
אוכלים מוקדם בבוקר ובשעות אחה"צ המאוחרות.
שותים ממעיינות, מפלים או גנים, לפני הזריחה ושוב בשקיעה.
נוודים.
תעופתם ישירה ובמידת מה נינוחה, אם כי עפים לרוב למרחקים קצרים בלבד.
עפים קרוב לאדמה וכמו כן רצים למרחקים קצרים.
בזמן האוכל הם מפיקים נקישות רכות, אמנם שקטים.
בשבי – שקטים.
פעילים לרוב מוקדם בבוקר או בשעות אחה"צ המאוחרות.
קלים לגידול, לרוב אינם לעסנים, נוחים ושוחרי שלום.
ניתנים לגידול עם סוגים אחרים של תוכים קטנים.
רגישים לתנאים קרים ולחים, ולעיתים דורשים חימום פעם או פעמיים בשנה.
ראה תמונות נוספות כאן: Bourke's Parrot Bourke's parrot
[Image: wEm5Ia3.jpg]

**צבי דגן**

תוכון אנגלי
[Image: dEm3dFp.jpg]

english budgie
Melopsittacus undulatus

מראה חיצוני: קיימות מוטציות רבות, בעיקר בצבעים: כחול, ירוק, לבן, סגול, אפור, צהוב. קיימים כתמים כחולים מועטים על הראש בצורה סימטרית. החלק האחורי של הצוואר והראש מקושט בפסים שחורים דקים. בדומה לכך, כנפיו מכוסות בפסים. עיניו שחורות ובעלות טבעת עור לבנה מסביב. המקור צהוב ומעליו, אצל הנקבה יש דוגנית חומה ואצל הזכר - כחולה.
אורך: 23 ס"מ
משקל: 55 גרם
תזונה בשבי: כל סוגי הדוחן, פירות, ירקות, ביצה קשה או מזון ביצים, תערובת גרעינים לתוכונים לחם (ניתן להביא כצ'ופר) גבעולים, ופרחים בשרניים.
אילוף: ניתן לאילוף
גודל כלוב: בינוני (60x60x120)
יכולת דיבור: טובה
חברות: ניתן לחברות בקלות
רעש: שקט מאוד
רבייה: הרבייה של התוכון האנגלי נחשבת לקלה מאוד, הבגרות המינית מתחילה לרוב בגיל 6-7 חודשים. הנקבה תטיל בין 4-9 ביצים . הביצים יבקעו לאחר 18 ימי דגירה. בשבי הוא יתרבה במשך כל ימות השנה, אך מומלץ להסתפק ב- 3 מחזורים ריבוי בשנה. הגוזל בוקע בעניים עצומות והן נפקחות לאחר שלושה ימם. נוצות התעופה מתפתחות בגיל 3 שבועות. בתקופת הגוזלות שלו העורף והמצח יהיו מפוספסים בכתמים כהים, צבע גופו עדיין בהיר יותר מזה של הבוגר. חילוף הנוצות מתחיל בגיל 10-12 שבועות ויכול לחזור פעם נוספת.
תנאי גידול: זקוק למים טריים, אם הוא מחוברת יוכל להסתפק כלוב קטן עד בינוני. אוכל איכותי, מגוון ומאוזן (מעלה את תוחלת חייו). וישמח לקבל צעצועים.
מידע נוסף: התוכון האנגלי, מומלץ מאוד למגדלים מתחילים. מומלץ לגדל אותו כתוכי מחוברת, משום שהוא תוכי שקט, אינטליגנטי ובעל יכולת דיבור טובה יחסית לתוכי בגודלו. מוטציית הצבע הראשונה התפתחה הייתה בשנת 1870 ומאז התחילו לגדל את התוכנים האנגלים . לא מומלץ לגדל עם תוכים אחרים בגלל שעלולות להתפתח מריבות קשות.
תוחלת חיים: בין 3 ל-4 שנים.
[Image: bHJPjqX.jpg]

**צבי דגן**

ציפור אהבה שחורת לחי
[Image: o6BYnAy.gif]

Black-cheeked Lovebird
Agapornis nigrigenis

הופעה חיצונית: הצבע הכללי הוא ירוק. המצח והחלק העליון של הפנים חום-אדום. ולחיים והגרון חומים-שחורים. החזה העליון כתום-אדום ההופך לירוק-צהוב בחזה התחתון. צידי הגוף, הבטן וכיסוי הזנב התחתון צהובים-ירוקים. הישבן ירוק בהיר. הזנב ירוק, ועל הנוצות הקיצוניות ישנו פס צהוב עם קצוות שחורים (מלמטה ומלמעלה). מסביב לעין פס בצבע לבן, המקור אדום, העיניים חומות והרגליים אפורות. אין הבדלים חיצוניים בין הזכר לנקבה. לצעירים צבעים עמומים יותר והמקור כתום יותר שחור בבסיסו.
אורך: 13 ס"מ
מצב בטבע: על סף הכחדה
נישה אקולוגית: דרום אפריקה - דרום מערב זמביה, לאורך נהר הזמבסי צפונית לסננגה וקפואה (פארק לאומי) ומזרחית לליווינגסטון. מופיע באופן אקראי בוויקטוריה, צפונית לזימבבואה. אזור מחייה: אזורים המכסים בשיחים עם עצי שיטה ועצים ממשפחת אדנסוניה, סוואנות עם שיחים, ואזורים פתוחים. מתמקמים באזורים שנמצאים 600-1000 מ' מעל פני הים. מעדיפים עמקים עם נחלים או נהרות. נותרה אוכלוסיה מצומצמת ביותר בעקבות צייד למטרות מסחר (באחד המקרים בו ניצודו ביום אחד 16,000 פריטים!). כיום אוכלוסייתם מונה 10,000 פריטים בלבד, אולם היא גדלה בהדרגה בעקבות איסור הוצאה מאפריקה. .
תזונה בשבי: - תערובת זרעים המורכבת ממגוון סוגי דוחן, דשא, חמניות וחשיש. ניצני דוחן. יש לספק בקביעות תירס ושיבולת חצי-בשלים, שפע מזון ירוק, ירקות ופרות. בזמן הרבייה יש להוסיף זרעים מונבטים, ביסקוויט מרוכך ומזון ביצים (בכמות המתאימה). לצעירים יש לספק תוספת של ויטמין C ומינרלים.
תזונה בטבע: – זרעים, גרגרים (פרות יער), פרות ונבטים.
אילוף: ניתן לאילוף
גודל כלוב: בינוני (60X60X120)
יכולת דיבור: גרועה
חברות (החתמה): ניתן לחברות
רעש: שקט יחסית
רבייה: בשבי – זוכה להצלחה קבועה, אך לא תמיד ללא בעיות. בחדרים/בתים מחוממים הרבייה אפשרית במשך כל השנה, עם עדיפות מרבית מצד הציפורים לאביב. יש לספק ענפים (עומדים) בקביעות לבניית הקן. הם יקלפו את הקליפה מענפים עבים יחסית וישימו אותה בקן. תיבת קינון מאונך ימולא בחומר הקינון. תיבת קינון של תוכונים יספיק, ומומלץ יותר כדי לאפשר פיקוח על הרבייה. 3-6 (לפי מקורות אחרים – 2-8) ביצים להטלה, כאשר חלקן פעמים רבות אינן מופרות. זמן הדגירה הוא 21-18 יום. הגוזלים מתכסים בנוצות 32-30 יום לאחר בקיעתם. שני ההורים דוגרים, אולם הזכר לא מאכיל את הנקבה בזמן הדגירה והיא אוכלת לבד. במקרה של מחסור במינרלים, ההורים נוטים למרוט את נוצות הגוזלים. מספר מחזורים אפשריים בשנה.
תנאי גידול: כלוב תעופה 2X1X2, או כלוב ביתי מרווח מאוד. ניתן לשחרר לעוף בחוץ בתקופת הקיץ, בפנים – בטמפ' קרירות ואחוזי לחות גבוהים. טמפ' מינימאלית לבוגרים - 10°C, לפישרים צעירים - 15°C.
מידע נוסף: בטבע – מחוץ לעונת הרבייה מתאספים בקבוצות של 20 עד 100 פריטים. זזים ממקום למקום באופן אקראי, ככל הנראה גם לפי עונות השנה. בעלי צעקות חדות וצורמניות. בשבי – מידת הרעש בינונית. אוהב להתקלח וללעוס. ערני ונמרץ. ניתן לגדלו ביחד עם בני מינו ותוכי אהבה ניסה/ליליאן (Agapornis lilianae). מידי פעם עלולות להופיע מריבות, אם יחוש שחודרים יותר מידי לטריטוריה שלו. יותר "שוחר-שלום" משאר סוגי תוכי האהבה. פריטים חדשים ו/או צעירים (פחות מ-10 חודשים) רגישים במיוחד, אולם חזקים יותר לאחר שהתאקלמו. איסור ההוצאה מאפריקה הפכו ציפור זו לנדירה מבין כל ציפורי האהבה. בארה"ב ובאירופה נוצרה מוטציה כחולה אולם הטוהר הגנטי שלה אינו ברור, וקיימת אפשרות סבירה שזו הצלבה עם סוג אחר של ציפור אהבה. חסרי יכולת דיבור.
תמונות נוספות:
[Image: hfYoqDL.jpg]