אנטומיה של הפינק

[צבי דגן]

אנטומיה של הפינק

קנריות, זברה פינק וכל שאר הפינקים הזמינים כחיות מחמד חולקות את אותן תכונות אנטומיות הבסיסיות.
ההבדלים העיקריים בין הציפורים השונות אינם אנטומיים, אלא נעוצים באורך ובצבע של הנוצות שונות. 
קנרית קרסטית, למשל, מציגה כיפה על הכתר, בעוד שבסוגים קלויים יש נוצות מסולסלות ארוכות על החזה, האגפים, הכתפיים, הגב ובמקומות אחרים. אלו הבדלים קוסמטיים ולא אנטומיים, והאיור שלהלן עדיין תקף לכול הסוגים.

דע את החוחית שלך - למד את חלקי הגוף השונים

• הזנב מיועד לאיזון ותעופה יציבה. זה גם עוזר לציפור המעופפת לשנות כיוון (הגה כיוון) ומשמש כבלם כשהוא רוצה לנחות.
  
• יש לשמור על נוצות זנב וכנף במצב מעולה - בטבע הם אמצעי ההישרדות העיקרי של הציפורים.
  
• לכנריות ולפינקים יש ארבע אצבעות ברגליים - שלוש פונות קדימה ואחת פונה לאחור, מה שנותן אחיזה טובה בענפים ובמוטות שבכלוב.
  
• מקור הפינק קצר, בצורת טריז, עבה וחזק - מאפיין את אוכלי הזרעים. לציפורי שיר שאוכלים אוכל חי ורך יש מקור פחות עוצמתי ומחודד יותר - כמו פינצטה) השווה את מקורו של פינק רובין לזה של פינק להמחשה טובה לכך.
  

החושים של הפינק
ציפורים מסתמכות על העיניים והאוזניים כדי להבין את העולם החיצוני. 
ציפור בתעופה צריכה לאסוף מידע רב ויזואלי ולעבד אותו, תוך זיהוי סכנה, מים, אתרי מגורים ועוד. הם זקוקים לשמיעה טובה כדי לקיים אינטראקציה עם שכניהם ולפרש את השירים והקריאות השונים של בני המינים שלהם ושל ציפורים אחרות. 
המידע הזה חיוני במיוחד בעונת הקינון, כששיר טוב - או אחרת - הוא נקודת המוצא להיווצרות זוגות.
לציפורים במדריך זה יש ראיית צבע מעולה. זה עוזר להם לאתר ולבחור את המזון וציפורים המקננות מגיבות גם לצבע "הלוע" של הגוזלים כשפהם פעור. מראה הבור ללא תחתית של גרונו הרעב של הגוזל מגרה את האינסטינקט של ההורה ללהכניס את האוכל אל פיו של הגוזל הרך. 
בקנריות במיוחד מגורה יתר על המידה מבחינה זו, ומגיבה לצבע אדום (הנקודה בלוע) בחלק האחורי של גרונם של הגוזלים. הנקודה הופכת לגלויה רק כשהגוזל פוער את פיו.

הגולדיאן-פינק - אולי יש לו מקור גדול, אבל הוא כולו עיניים ואוזניים

חוש הריח של הפינקים ירוד וכך גם חוש הטעם שלהם. זה לא מונע מהם לקבל "פינוקים" אהובים, והם עדיין זקוקים למגוון רב בתזונה שלהם.

הבא                 

קרדיט: Omlet