"מותק" חוזרת הביתה / דולב יהוד -Dolev221

[Dolev221]

"מותק" חוזרת הביתה - סיפורו של דולב יהוד / Dolev221

מחוברתת -"מותק" חוזרת הבית הדררה

יום שישי, הכנות לקראת שבת אני מנקה למותק את הכלוב היפה שלה, בזמן שאני שקוע בניקיון אני שם לב שמותק הדררה הקטנה שלי לא נמצאת בחדר. מיד התחלתי לחפש אותה בכל הבית בתקווה שהיא עפה לאחד החדרים.
אחרי כמה דקות של חיפושים שמתי לב שחדר הכביסה היה פתוח.
ברור שנכנסתי ללחץ ומיד הבנתי שהיא ברחה תוך שנייה בלי ששמתי לב לכך למרות שגזרו לה את נוצות התעופה.
זה קרה בזמן הכי לא טוב, יום שישי, לחץ והכנות לקראת שבת, אבל מיד יצאתי החוצה והתחלתי לשרוק, שריקה שמוכרת לה במטרה שהיא תשמע ותזהה את השריקה ואולי תחזור. אבל - לשווא!
התחלתי להכניס לעצמי לראש שכבר לא אראה אותה לעולם, וחשבתי שהיא לא תשרוד עד מחר.
התקשרי לאיציק הבן אדם המקסים שקניתי ממנו את מותק שלי, הוא ניסה להרגיע אותי ואמר "אל תדאג דררה זה תוכי לא פרייאר ועוד שהוא קשור אלייך הוא לא יוותר עלייך אל תתייאש יש סיכוי שמישהו תפס אותה והיא אצלו, תלה מודעות עם התמונה ותציע פרס למי שישיב אותה בטוח מישהו יתקשר אלייך"
חיכיתי עד יום ראשון כדי ללכת להדפיס את המודעות.
והינה הגיע יום ראשון, פתאום מתוך שינה אני שומע את אמא שלי צועקת - "דולב דולב בוא מהר!" כבר חשבתי שקרה משהו  (הימים הם ימי מבצע "צוק איתן" יולי 2014).
מייד קמתי וירדתי למטה לראות מה קרה, ולפתע, את מי רואות עיניי? - כמובן, את מותק עומד במטבח על הארון.
אתם מתארים לעצמכם, איזו הרגשה הייתה לי, איזו שמחה ואושר היה לי.
אמא שלי ספרה לי שהיא ישבה במרפסת ופתאום, משום מקום, ציפור עפה לעברה והיא נבהלה אבל מיד התאוששה וקלטה שזאת מותק שלנו!
היא ישר פתחה את הדלת ומותק עפה לתוך הבית, ללא חשש וללא השתהות.
כשמותק ראתה אותי מיד היא עפה אליי ניקיתי לה את המקור והגשתי לה מים ודובדבן (שהיא מאוד אוהבת) כדי שתתאושש. ליטפתי אותה והיא התחילה לצייץ אלי מאהבה, עכשיו היא שמחה להיות איתנו שוב.
ביומיים, שהיא לא הייתה פה, היה שקט מוזר ולא טבעי.
אני מניח שבמשך היומיים האחרונים היא הצטרפה אל הדררות שחיות בשכונה על העץ שממול הבית שלי.
אבל עכשיו מותק כאן, מותק חזרה הביתה - מותק לא ויתרה עליי וכמובן שאני לא מוותר עליה.
למדתי את הלקח והסקתי את המסקנות - כשמנקים את הכלוב או משחררים את התוכי, לעולם לא להשאיר את פתחי הבית פתוחים.