הופ - יצא מהדלת אל החופש

[ג'אקו שברח]

הופ - יצא מהדלת אל החופש / ג'אקו שברח
סיפור על ג'אקו שברח עם סוף אופטימי 

הג'אקו שברח אבל, האם הוא גם חזר?
קיימת דיעה שממליצה לא לקצץ את אברות התעופה לפני שהתוכי לומד לתמרן וזאת מתוך "כבוד" שנעניק לטבע ולתוכי כדי שילמד את רזי התעופה - פעולת ההמראה והנחיתה. לעומת זאת וכדי למנוע אובדן התוכי כדאי לגזור את אברות התעופה מייד כשמגלים שהתוכי מסוגל להמריא.
ומקרה שהיה, כך היה: גידלתי גוזל ג'אקו והוא החל ללמוד לעוף, עברו מספר ימים בהם די התלבטתי האם הגיע הזמן לגזור את אברות התעופה. ואז, ממש יום אחד לפני שרציתי לגזור את הנוצות, ניצל הגוזל רגע של הזדמנות, הוא שהה בחדר אחר בבית כאשר דלת המרפסת האחורית נשארה פתוחה, ברגע שנכנסתי לחדר שלו, הוא פרש כנפיים ועף מהחדר, פנה ימינה תוך כדי מעופה, עבר מסדרון, ושוב - סיבוב והטייה ימינה והופ - יצא מהדלת אל החופש. תחילה חשבתי שהוא נחת בחצר הבית או במקרה הגרוע אצל השכנים, אבל כשיצאתי לבדוק נדהמתי - הגוזל חג גבוה גבוה מעל הבית. לקריאות שלי בשמו הוא הגיב בציוצים חזקים, לאחר מספר סיבובים הוא החליט לנוח על עץ דקל שגובהו כ-40 מטר.
מרחוק אני רואה אותו יורד ונוחת, אני הולך לכיוון הנחיתה המשוער, אבל הוא לא ממתין לי - משם ממשיך לאחד הבתים ביישוב, אני - בעקבותיו והגוזל ממריא שוב וחוזר חלילה. לאחר מספר תימרונים כאלה, נמאס לו ה"משחק" הוא פרס כנפיו, עף ונעלם מעיניי. האמת שתקוות רבות לא היו לי, כשראיתי את תעופתו הנמרצת לא האמנתי שהוא ישוב, הרי אף פעם לא היה בחוץ, הוא לא מכיר את סביבתו, את החצר או איך נראה הבית, ובכל זאת משהו בך לא מרפה, המשכתי לחפש במשך כל היום כשאני מסתובב בכל היישב, מביט לשמיים ושואל את ההולכים בדרכים. כשירדה החשיכה כבר התייאשתי לגמריי. דרך אגב אני מאמין שהשכנים היו בטוחים שיצאתי מדעתי, לא בכל יום רואים מחזה כזה - אדם שמביט לשמיים וקורא בקול בשם הגוזל (הרי רובם לא ידעו שמדובר בתוכי). כך עובר יום נוסף, אני  מביט לשמיים וכל עורב שעף, יונה או סתם ציפור שעוברת מקפיצה אותי. ביום השלישי בבוקר, כשנגמרו כבר התקוות, אני שומע ציוצים חזקים, נדמה לי שזה הגוזל אני אומר בקול שכאשתי מביטה בי במבט של "בטח הנה הוא דופק בדלת שתפתח לו". יצאתי החוצה. אני שורק, בתקווה שישמע אותי, ובכל פעם אני שומע שריקה בתגובה, השריקות הגיעו מכיוון ביתו של השכן. כאן הרגע לציין שאנחנו לא ממש ביחסים טובים בלשון המעטה. זה לא הפריע לי   ומבלי לחשוב הרבה, נכנס לגינת השכן תוך כדי שריקות, ובכל פעם אני שומע תגובה - שריקות חוזרות, הבעייה שלא הצלחתי לזהות מאין בדיוק מגיעות השריקות, זה נשמע לי אולי מהאדניות שהשכן מטפח בחלון ביתו, תוך כדי שאני מפרק את האדניות כדי לראות האם הגוזל מסתתר אחרי הצמחייה מגיע השכן, עומד ומביט בי, "מה קרה?" הוא שואל, ואני עונה לו "ברח לי גוזל הג'אקו". "תשרוק" הוא אומר ונשמע, אני שורק והגוזל שורק חזרה, זה מגיע מהעץ למעלה אומר לי השכן, שנינו מביטים לתוך העץ הענק שבגינתו אך לא מצליחים לראות דבר, ואז מציע השכן - "אני אעלה למרפסת בקומה השנייה ואסתכל". השכן עולה אך לא רואה דבר, בשלב הזה התחלתי לחשוב שבכלל לא מדובר בגוזל שלי, והפניתי את צעדי לכיוון ביתי, כשהגעתי לדלת הכניסה שמעתי את השכן צועק: "אני רואה, אני רואה",
ואני שואל "יש לו זנב אדום, אולי אתה רואה איזה עורבני מצוי?" אך השכן: "כן... עם זנב אדום, אבל הוא בצמרת העץ, אי אפשר להגיע אליו", אני מבקש שיחכה רגע, הבנתי שהגוזל מאוד רעב והחלטתי להכין לו צלוחית דייסה, הכנתי דייסה בצלוחית ועלית למרפסת של השכן, בינתיים השכן עלה על גג הבית, העברתי לו את הצלוחית והורתי לו שיראה  את הדייסה, שיערבב בכפית כדי שישמע את הרעש.
"ואז מה?" אומר השכן, "ואז תתפוס אותו" אני עונה.
"הוא נושך?" שואל השכן,
"לא הוא גוזל", אני עונה
השכן לוקח את צלוחית הדייסה עומד על גג הרעפים ומקשקש בצלחת, תוך מספר שניות הגוזל עף ונוחת על ראשו.
"מה לעשות?" הוא שואל.
"תתפוס אותו" אני אומר
והוא - "אבל יש לי צלוחית עם דייסה ביד".
"תעזוב אותה ותתפוס אותו" אני משיב לו בקוצר רוח.
די הצטערתי שלא הייתה בידי מצלמה כדי לתעד את ה"מחזה", כי לא כל יום רואים ארוע כזה: השכן עומד על הגג,ידיו פרוסות לצדדים, ביד אחת צלוחית ותוכי ג'אקו עומד לו על הראש.
לאחר ששמט את הצלוחית החזיק את התוכי והביא לי אותו, מיותר לציין שהתוכי היה רעב ומותש מאוד.
יומיים חלפו עד שחזר לעצמו והרגיש טוב יותר.