טרף חי או טרף מופשר

[מייקי אליאס]

טרף חי או טרף מופשר /  מייקי אליאס

האם כדאי להאכיל בטרף חי או בטרף מופשר, זוהי שאלה שנשאלת לא פעם.
ישנן סיבות טובות לכאן ולכאן, כך שבסופו של דבר השיקול המנחה הוא הנוחות שלכם ובריאותו של הנחש.

שיקולים במתן טרף חי

• חוסר אפשרות לשמור עכברים בהקפאה - יתכן שבני משפחה אחרים או דיירים אחרים בדירה כמו שותפים לא ממש יסכימו שיהיו עכברים קפואים בפריזר, ממש ליד השניצלים. אם זה המצב, אין מנוס מביקור שבועי אצל מגדל או חנות שמספקים עכברים.
  
• שמירת האינסטינקטים הטבעיים ופעילות גופנית - הפעילות הגופנית שהנחש עושה בשבי היא מינורית וחסרת משמעות לעומת הפעילות הגופנית שהוא משקיע בטבע. להיעדר הפעילות הגופנית ישנה השלכה שלילית על בריאותו של הנחש, כך שאם כבר ישנה הזדמנות לאפשר לו לאמץ קצת את שריריו, חבל שלא לנצלה.
  
• יותר מעניין - הצפייה בנחש נאבק בטרף וחונק אותו, מרתקת תמיד מחדש.
  
• יותר בריא - טרף חי הינו בעל ערך תזונתי גבוה. ישנה טענה שהערך התזונתי יורד בהקפאה, בעיקר אם מדובר בהקפאה ממושכת.
  
• יותר גמישות - מאחר ומאד לא מומלץ להקפיא מחדש טרף שהופשר, מקומו של טרף שהופשר ולא נאכל תוך מספר שעות, בפח הזבל. לעומת זאת, טרף חי שלא נאכל ניתן להחזיק בחיים מספר ימים, או לחילופין, להקפיא. 
  

שיקולים במתן טרף מופשר

• יותר בטוח - אין סכנה שהנחש יפצע מהטרף (במידה ומדובר בעכברים בוגרים) תוך כדי מאבק.
  
• יותר רגוע - האכלה בטרף שאין צורך להיאבק בו תורמת לדיכוי יצר הציד של הנחש והופכת אותו לרגוע, עוד יותר ממה שהוא ממילא.
  
• יותר נוח - אין צורך לקנות עכברים בכל שבוע. קונים כמות גדולה של קפואים ובכל פעם מפשירים כמידת הצורך.
  
• יותר עצמאות - אין צורך לדאוג שמא יהיה מחסור בעכברים או בעכברים בגודל שצריכים, אצל ספק העכברים. מצטמצמת התלות בספק העכברים ומצטמצמת האפשרות "להיתקע" בלי עכברים.
  
• יותר זול - עכברים קפואים ניתן לרכוש בכמות גדולה ולקבל מחיר טוב יותר מאשר המחיר לעכברים בודדים.
  
• יותר היגייני - מרבית החיידקים מתים בהקפאה, כך שבמידה והעכבר נושא חיידקים שעלולים להזיק לנחש, גדלה הסבירות שהם ימותו ולא יפגעו בנחש.
  

ישנה גם האפשרות להאכיל בטרף טרי שהומת לפני הארוחה. אפשרות זו משלבת יתרונות וחסרונות משתי האפשרויות שנדונו למעלה.
אם ישנה אפשרות לגדל עכברים להאכלה, הרי שמערכת השיקולים משתנה ונוטה בבירור לטובת האכלה בטרף חי (או טרף שהומת לפני ההאכלה).

טיפים בהאכלת נחש
ישנם כרכני תירס בוגרים שמסוגלים לבלוע חולדה בינונית ואף בוגרת. אם החלטתם להגיש לנחש שלכם חולדה, הייתי ממליץ להגישה מתה. חולדה היא הרבה יותר אגרסיבית מעכבר ולכן גדל הסיכוי שתוך כדי המאבק בחולדה, ייגרם נזק לנחש.
לא הייתי ממליץ להגיש לנחש שלכם גרבילים, אוגרים וכדומה, למרות שמבחינת ערכם התזונתי, יש בהם את כל מה נחוץ לנחש. מסתבר שאוגרים וגרבילים הם הרבה יותר טעימים לנחש והיו מקרים בהם נחש שהואכל בגרבילים ואוגרים, סירב לקבל עכברים לאחר מכן. מאחר וגרבילים ואוגרים יקרים בהרבה מעכברים, האכלה בהם היא בבחינת "הכנסת ראש בריא למיטה חולה".
חשוב להקפיד להגיש לנחש מזון "סטרילי", כלומר, עכברים שגודלו בתנאי מעבדה או עכברים שגידלתם בעצמכם. גם אם יש באפשרותכם לתפוס עכברים מחוץ לבית, לא כדאי להסתכן ולהגישם לנחש שלכם. יש לזכור שעכברי רחוב הם הרבה יותר אסרטיביים מעכברי מעבדה ויכולים לפגוע בנחש שלכם וזאת מעבר לעובדה שהם עלולים להיות נשאים של חיידקים ומחלות שונות ומשונות.
סביר להניח שהנחש שלכם לא יסרב לארוחה הכוללת שממית או לטאה אחרת. עם זאת, ישנן סיבות טובות שלא לעשות זאת. ראשית, זה לא חוקי לאסוף זוחלים של ארץ ישראל. מעבר לכך, הנחש שלכם עלול להתרגל ללטאות וקיימת סבירות שיסרב לעכברים. כמו כן, גם לטאות עלולות להיות נשאיות לחיידקים ומחלות.
מומלץ להשתמש במלקחיים בעת שמגישים את הארוחה לנחש. הדבר תורם לניתוק הקשר בין היד שלכם לבין הטרף, בעיני הנחש ויחסוך טעויות בזיהוי (ונשיכות מיותרות), בעת שתשלחו את ידכם לאחוז בנחש.
עבור מגדלים שמשתמשים במצע מסוג אספן בדינג או מצע שבבי עץ קטנים אחר, מומלץ להאכיל בכלי נפרד, על מנת להימנע ממצב שהנחש יבלע שבבים ביחד עם הטרף. לחילופין, ניתן להגיש את הטרף בצלוחית או להשגיח על הנחש עד שיסיים את הארוחה ולוודא שלא יבלע שבבים.
 

קרדיט: סנייקס