דירוג האשכול:

דנית לידור

עשר עובדות מעניינות ומפתיעות על תוכים / דנית לידור

אחת הפינות האהובות עליי בגני החיות היא כלובי התוכים, ובכל פעם שאני רואה את העוף הזה מעופף לידי ביתי – אני שולפת מצלמה כדי לתעד את הרגע.
מדוע? - פשוט מאוד, כי מדובר בציפור כל כך יפה! הצבעים המדהימים והבוהקים של סוגיו השונים, כמו כחול, אדום, צהוב וירוק, או במקרים מסוימים גודלו המרהיב, הופכים אותו לחיה כל כך מיוחדת בעיניי, כזו שמסקרנת אותי בכל פעם מחדש.
היום תגלו שתוכים הם לא רק יפהפיים וחיות מחמד אהובות, אלא גם בעלי חיים מרתקים עם מאפיינים מפתיעים שהם הרבה מעבר ליכולת חיקוי מדהימה.
הנה עשר עובדות מעניינות על תוכים, שיגרמו לכם להסתכל על העופות האלו בדרך אחרת לגמרי.

תוכים כל כך חכמים – שהם יכולים להשתמש בכלים!
כאמור, אנחנו רגילים לדבר על יכולת החיקוי המדהימה של התוכים, אך שוכחים שמדובר בחיה חכמה במיוחד.
הכירו את אלכס, תוכי אפריקאי אפור (ג'אקו) בעל יכולת דיבור, שנחקר במשך 30 שנה על ידי הפסיכולוגית ד"ר אירין פפרברג באוניברסיטאות בארצות הברית.
מממצאי המחקר שנערך עליו העלו שהאינטליגנציה שלו השתוותה לזו של דולפינים וקופים – ואפילו לזו של ילד בן 5!
במסגרת מחקר אחר שנערך באוניברסיטאות ניו יורק וסנט אנדרוז, נמצא כי תוכי ואסה מסוגלים להשתמש בגלעיני תמרים וחלוקי נחל כדי לרסק צדפות.
בעזרת השיטה הזו, זכרי ואסה אוכלים את האבקה שיש בתוכן, ואף מציעים לנקבות חטיף עתיר סידן בטרם ההזדווגות עימן.
מכאן, אפשר להסיק שתוכי ואסה יכולים להשתמש בכלים. מפתיע, נכון?
לא כל התוכים הם אקזוטיים
יש לא מעט מינים של עופות מסדרת התוכאים, כשחלק מהמקורות מציינים כ-330, בעוד אחרים אף מגיעים ל-400, וסביר להניח שבדיוק כמונו, גם אתם מניחים שכולם מגיעים אלינו מיערות הגשם הסבוכים ואקזוטיים, ולכן חשוב לשים את הדברים על דיוקם.
בפועל, סביבתם הטבעית של רוב התוכים היא אכן באזורים טרופיים וסובטרופיים בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה, אך יש גם כאלו שמגיעים ממקומות עם אקלים שונה ומפתיע.
תוכים מסוג קיאה למשל, כמו זה שמופיע בתמונה הבאה, חיים באזורים הרריים באי הדרומי של ניו זילנד, בעיקר ב"אלפיים הדרומיים" ובפארק הלאומי הר קוק – והם מהתוכים היחידים שמסוגלים לשרוד באקלים אלפיני.
קשה מאוד להבדיל בין זכרים לנקבות התוכי (חד צורתיות מינית)
אם תסתכלו על תוכי, יהיה לכם מאוד קשה לדעת האם מדובר בזכר או בנקבה, זאת מכיוון שברוב המקרים הם דומים מאוד במראם החיצוני.
למעשה, כדי לדעת להבדיל ביניהם, נדרשת עין חדה במיוחד או בדיקה מעמיקה במעבדה. עם זאת, ישנם כמה זנים שבהם קל מאוד להבחין ולקבוע את הזוויג, כמו במקרה של האקלקטוס היפהפה, שבהם הזכר והנקבה כל כך נבדלים האחד מהשנייה, עד כדי כך שבמשך שנים רבות חשבו שמדובר בשני זנים שונים.
זכרי האקלקטוס, למשל, צבועים בירוק בהיר עם מקור בגווני כתום, בעוד הנקבות אדומות-כחולות עם מקור שחור קטן.
הסיבה לפערים בצבעים היא ההבדלים בתפקידיהם של המינים, כאשר הזכרים זקוקים להסוואה שתגן עליהם מפני טורפים, והנקבות מסמנות את בעלותן על המקום שבו הן נשארות עם הגוזלים, ומזהירות את המתחרות שלהן.
עובדה מעניינת נוספת אודות תוכי האקלקטוס היא שבניגוד לזנים אחרים של ציפורים, שדוגלים במונוגמיה או פוליגמיה, התוכי המיוחד הזה מזדווג עם כמה בני זוג.
התוכי הכבד ביותר שוקל בערך כמו חתול
אפשר למצוא תוכים בצורות, בצבעים ובגדלים שונים. המין הקטן ביותר, למשל, נקרא באפד פייס פיגמי פארוט (Buff-Faced Pygmy Parrot), כאשר פרט בוגר שלו יכול להגיע למשקל של כ-12 גרם ולגובה של כ-9 ס"מ בלבד.
מין התוכי המעופף הגדול ביותר, שהוא גם השני בגודלו, נקרא ארה יקינתונית (התוכי הכחול), והוא יכול להגיע לאורך של כ-100 ס"מ!
התוכי הכבד ביותר נקרא קאקאפו או "תוכיליל" בעברית (התוכי הירוק), והוא גם אחד מהעופות בעל תוחלת החיים הארוכה ביותר. פרטים זכרים בוגרים שלו יכולים להגיע לאורך של יותר מ-60 ס"מ ולמשקל של בין 3-4 ק"ג – בערך כמו חתול בוגר.
למרות שיש לתוכי הזה כנפיים, הוא לא משתמש בהן לתעופה אלא לאיזון גופו, לבלימת נפילות בעת ניתור וגם להתנייד על הקרקע.
נוצות התוכי מכילות פיגמנטים אנטי בקטריאליים
כנפיהם של התוכים לא רק צבעוניות ויפות, אלא גם מכילות מערכת הגנה מיוחדת ומבריקה שרק תוכים יכולים לייצר, ושמה Psittacofulvins. היא כוללת פיגמנטים שעמידים לחיידקים, והיא זו שמעניקה לנוצות גוונים אדומים, צהובים וירוקים.
במסגרת מחקר שפורסם בשנת 2011, נמצא כי יש צבע אחר לכל מערכת הגנה שכזו, בהתאם לקבוצת החיידקים שעמה היא מתמודדת, ושהפיגמנטים האלו מסייעים למנוע את הידרדרות מצבן של הנוצות.
זוהי אולי התשובה לשאלה שרבים שאלו כשהם ראו תוכים, "איך הם מצליחים לשמור על הצבעים שלהם כל כך בוהקים ויפים?"
שובר שיאים: יש תוכי שיודע לומר יותר מ-1,700 מילים!
כאמור, רובנו יודעים שלתוכים יש יכולת דיבור, זאת הודות ליכולת החיקוי המדהימה שלהם. אחד מהם שנחשב למפורסם במיוחד הוא תוכי מסוג אמזונה העונה לשם "פאק", והוא יודע לומר 1,728 מילים ואף להרכיב מהן משפטים – הישג אדיר שהכניס אותו לספר השיאים של גינס לשנת 1995.
בעבר, חוקרים האמינו שתוכים לומדים לחקות מילים מבלי להבין את משמעותן, אך הטענה הזו התבררה כחלקית בלבד; ישנם מחקרים שמוכיחים שתוכים מסוג אפרור אפריקני (ג'אקו) מסוגלים להבין יחסים כמותיים ויחסי צבע וצורה מורכבים, ולהשתמש בשפה באופן מתוחכם למדי שתואם את המצב הפנימי של הציפור עצמה.
בנוסף לדיבור, יש גם כמה תוכים שיודעים לזמר, כמו אלו מסוג אמזונה, ובסרטון הבא תכירו את אחד מהם, גרוצ'ו, בביצוע מפתיע לשירה של פטי פייג', "(How Much Is That Doggie In The Window".
קשה מאוד לחקור אודות תוכים פראיים
למרות שהתוכים שאנחנו מגדלים בביתנו או רואים בגני חיות נראים רגועים וסטטיים למדי, מאוד קשה לחקור את התנהגותם כשהם בטבע – ולכן ידוע עליהם מעט מאוד.
הסיבה לאתגר היא שקשה לעקוב אחרי תוכים שחיים בצמרות העצים, ובטח שלתפוס אותם. גם מחקרים המבוססים על מעקב GPS לא נשאו פרי ולא נחשבים לנפוצים במיוחד, זאת מכיוון שעופות אלו מיומנים בהסרת פריטים זרים מגופם.
עם זאת, כן הצליחו לעקוב אחרי התוכי קיאה בניו זילנד במסגרת מחקר משנת 2015, זאת בזכות שבבי GPS מפלסטיק חסין נשיכה שחוברו לגופם.
תוכים יכולים לחיות יותר מ-60 שנה
תמיד ידעתי שתוחלת החיים של התוכים היא רבת שנים, לעיתים יותר מ-100 שנים, והיום הגיע הזמן לשים דברים על דיוקם.
ישנם לא מעט מינים של תוכים שמסוגלים ללוות אתכם למשך כל חייכם, כשיש כאלו שאף מאריכים חיים יותר מבעליהם.
בעקרון, ככל שהתוכי גדול יותר – כך תוחלת חייו ארוכה יותר, כאשר הוא שורד טוב יותר בשבי, שם יש לו פחות סיכוי לפגוש טורפים או לחלות.
תוכי אמזונה, למשל, מסוגלים להאריך ימים 25-75 שנים, תוכי אפרור אפריקני (ג'אקו) חי 40-60 שנים, וארה – 30-50 שנים, כשבמקרים מסוימים כל אחד מהם יכול לשרוד עוד יותר.
התוכי המבוגר ביותר שעדיין חי כיום הוא ארה כחולה-צהובה, ובשנת 2020 הוא חגג יום הולדת 117! אגב, יש לו סיפור מיוחד, כאשר האגדה מספרת שבצעירותו, הוא היה חיית המחמד של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, וינסטון צ'רצ'יל, בתקופת מלחמת העולם השנייה.
מדובר בתוכי שללא ספק ראה דבר או שניים בחייו, ובתמונה הבא תוכלו להכיר אותו.
התוכים אוכלים עם כפות הרגליים שלהם
נשמע די "מגעיל" ומוזר לגלות שמישהו אוכל עם כפות הרגליים שלו, נכון?
לאחר שנסביר לכם על כפות הרגליים של התוכים, העובדה הזו תיראה לכם מעט יותר הגיונית.
לעופות הללו יש רגלי זיגודקטיל, כלומר, בכל כף רגל יש להם 4 אצבעות – שתיים שפונות קדימה, ושתיים לאחור.
יש להם כפות רגליים מאוד חזקות שמאפשרות להם לעמוד על ענפים לזמן ממושך, ואף להתנדנד עליהם ולהיתלות עליהם בעודם הפוכים.
הן משמשות אותם כמו כפות הידיים שלנו, בני האדם, כשאחת מהן חזקה יותר והופכת אותם לימניים או לשמאליים. בעזרתן, הם מסוגלים לתפוס פריטים שונים ואף אוכל – ולקרב אותם לפה!
כדאי לכם להרחיק ידיים מהמקור של התוכי
רבים מאיתנו שנמצאים ליד תוכי, מנסים לקרב את אצבעותיהם אל המקור שלו כדי שיתפוס אותן – והיום תגלו מדוע כדאי להימנע מכך.
לתוכים יש מקורים באורכים שונים, כאשר הם עבים, מאונקלים בקצה העליון וחזקים, במטרה לסייע להם לאכול זרעים ולקלף פירות.
למרות שהעוף הזה נראה פחות מזיק ביחס לאחרים, למינים שונים שלו, כמו הארה, יש נשיכה חזקה במיוחד – כזו שיכולה לרסק אגוזים ברזילאיים ואפילו לפרוץ כלובי מתכת!
לכן בפעם הבאה לפני שאתם מקרבים את האצבע שלכם למקור של תוכי, כדאי לכם לחשוב פעמיים.

קרדיט: בא-במייל