פֶּרֶג או פָּרָג
שם מדעי: Papaver
משפחה: פרגיים
סדרה: נוריתאים
הפרג הוא סוג צמח ממשפחת הפרגיים, המונה כ-120 מינים, רובם חד-שנתיים עם מיעוט של דו שנתיים ורב-שנתיים.
הפרגים מעדיפים אקלים ממוזג וחמים, מלבד קבוצת מינים אחת שהסתגלה היטב לתנאי קרה.
לפרגים יש גבעול דק וגמיש, שמכיל שרף דביק ולרוב זיפי במקצת.
גובה הצמח יכול להגיע עד כמטר (פרג סיני), אך רוב המינים הנפוצים נמוכים מגובה זה.
העלים לרוב גזורים, רחבים ומקומטים, גונם ירוק אפרפר.
צבע הפרחים מופיע בגווני אדום, כתום, סגול, ורוד או לבן, תלוי במין ובגורמים נוספים.
כאשר הפרח מבשיל והניצן סגור, הפרג מרכין את גבעולו ומזקיפו שוב רק לקראת בקיעת עלי הכותרת.
למרבית מיני הפרג יש ארבע עלי כותרת בעלי גודל דומה, שמסודרים בשני זוגות ניצבים.
לחלק מהמינים יש 5 או 6 עלי כותרת, שיוצרים גביע עגול.
עלי הכותרת רחבים ובעלי ברק.
האבקנים סדורים במספר מערבולות סביב עמוד עלי מוגבה במרכז הפרח.
פרי הפרג הוא הלקט יבש, עגול בעל כתר, שהוא שארית לצלקת.
ההלקט מכיל כמות גדולה של זרעים יבשים.
בעודו בוסר, הוא מכיל שרף, שמצוי בשאר שלבי הגדילה בגבעולו של הפרג.
הזרעים יכולים להיות רדומים במשך שנים, ולפרוח בבת אחת כאשר הקרקע סביבתם מופרעת.
בארץ נפוצים בשדות מספר מיני פרג, מצפון הארץ ועד מרכזה.
כיום ידועים 9 מינים שצומחים בר מסוג זה: פרג סיני, פרג זיפני, פרג מוארך, פרג הכרמל, פרג אגסני, פרג האופיום, פרג סורי, פרג סמור ופרג נחות.
בניגוד למקובל לחשוב, הפרג אינו צמח מוגן.
הפריחה: מחודש מרץ ועד יוני.
הפרג צומח בכל רחבי ארץ ישראל, מהחרמון ועד לדרום.
קל לזהות את הפרגים על פי הכתמים השחורים בבסיס עלי הכותרת.
לפרג גבעול שעיר וזיפי, וריחו לא נעים.
הפרח מואבק על ידי חיפושיות ממשפחת הפרחיתיים, שלהן יכולת נדירה בקרב החרקים לזהות צבע אדום.
שם מדעי: Papaver
משפחה: פרגיים
סדרה: נוריתאים
הפרג הוא סוג צמח ממשפחת הפרגיים, המונה כ-120 מינים, רובם חד-שנתיים עם מיעוט של דו שנתיים ורב-שנתיים.
הפרגים מעדיפים אקלים ממוזג וחמים, מלבד קבוצת מינים אחת שהסתגלה היטב לתנאי קרה.
לפרגים יש גבעול דק וגמיש, שמכיל שרף דביק ולרוב זיפי במקצת.
גובה הצמח יכול להגיע עד כמטר (פרג סיני), אך רוב המינים הנפוצים נמוכים מגובה זה.
העלים לרוב גזורים, רחבים ומקומטים, גונם ירוק אפרפר.
צבע הפרחים מופיע בגווני אדום, כתום, סגול, ורוד או לבן, תלוי במין ובגורמים נוספים.
כאשר הפרח מבשיל והניצן סגור, הפרג מרכין את גבעולו ומזקיפו שוב רק לקראת בקיעת עלי הכותרת.
למרבית מיני הפרג יש ארבע עלי כותרת בעלי גודל דומה, שמסודרים בשני זוגות ניצבים.
לחלק מהמינים יש 5 או 6 עלי כותרת, שיוצרים גביע עגול.
עלי הכותרת רחבים ובעלי ברק.
האבקנים סדורים במספר מערבולות סביב עמוד עלי מוגבה במרכז הפרח.
פרי הפרג הוא הלקט יבש, עגול בעל כתר, שהוא שארית לצלקת.
ההלקט מכיל כמות גדולה של זרעים יבשים.
בעודו בוסר, הוא מכיל שרף, שמצוי בשאר שלבי הגדילה בגבעולו של הפרג.
הזרעים יכולים להיות רדומים במשך שנים, ולפרוח בבת אחת כאשר הקרקע סביבתם מופרעת.
בארץ נפוצים בשדות מספר מיני פרג, מצפון הארץ ועד מרכזה.
כיום ידועים 9 מינים שצומחים בר מסוג זה: פרג סיני, פרג זיפני, פרג מוארך, פרג הכרמל, פרג אגסני, פרג האופיום, פרג סורי, פרג סמור ופרג נחות.
בניגוד למקובל לחשוב, הפרג אינו צמח מוגן.
הפריחה: מחודש מרץ ועד יוני.
הפרג צומח בכל רחבי ארץ ישראל, מהחרמון ועד לדרום.
קל לזהות את הפרגים על פי הכתמים השחורים בבסיס עלי הכותרת.
לפרג גבעול שעיר וזיפי, וריחו לא נעים.
הפרח מואבק על ידי חיפושיות ממשפחת הפרחיתיים, שלהן יכולת נדירה בקרב החרקים לזהות צבע אדום.
מקור: ויקיפדיה
פרח אדום פרג פרג:
פרגים בישראל:
מרבדי הפרגים של לכיש (בדקה 1:47 תראו מוטציה לבנה):
פרגים בישראל:
מרבדי הפרגים של לכיש (בדקה 1:47 תראו מוטציה לבנה):
![[Image: sH4Tpp3.gif]](https://i.imgur.com/sH4Tpp3.gif)
![[Image: WJjz6zn.jpg]](https://i.imgur.com/WJjz6zn.jpg)