לכבד יש תפקידים רבים ובחלקם עדיין לא מובנים במלואם.
הוא משתתף, בין היתר, בתהליכים החיוניים הבאים:
• פירוק וייצור של פחמימות (כמו גלוקוז וגליקוגן).
• פירוק וייצור של חלבונים ושל חומצות אמינו.
• פירוק וייצור של שומנים (כמו כולסטרול וטריגליצרידים).
• פירוק וייצור של חומצות מרה.
• יצירה של תאי דם ושל נוגדנים במערכת החיסון.
• נטרול רעלים וחומרים זרים כמו אלכוהול ומתכות.
• נטרול אמוניה.
• פירוק והפרשה של תרופות.
• פירוק של בילירובין.
פגיעה בכל אחד מתפקידי הכבד האלה עלולה לגרום להפרעות שונות.
ניתן לערוך בדיקה של תפקודי הכבד.
תפקידי הכליות הוא לסנן מהדם חומרים מומסים שונים ולהוציאם מהגוף בנוזל השתן.
פגיעה בתפקוד הכליות עלולה לגרום להצטברות של חומרי פסולת בגוף, להפרעה במאזן המינרלים, כמו אשלגן, מגנזיום, סידן וזרחן, ולהפרעה בייצור חומרים חיוניים כמו ויטמין D ואריתרופואטין (הורמון המיוצר בכליה ומעודד יצירת כדוריות דם אדומות).
כשהכליות מתפקדות במחצית מהתפקוד המלא, אנחנו יכולים להגיד שמדובר במחלת כליה כרונית בדרגה בינונית עד קשה.
אם רמת התפקוד עומדת על פחות משליש, מדובר במחלת כליה כרונית בדרגה קשה, ואם מדובר בשיעור של פחות משישית - מדובר במחלת כליה סופנית. למש אצל בני אדם, ירידה של התפקוד הכלייתי לשיעור של 7.5% ופחות מחייבת טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.
סיבות ייחודיות לפגיעה בכליות (בעיקר אצל בני אדם) משתנות וכוללות אחד או יותר מהמצבים הרפואיים הבאים: סוכרת, לחץ דם גבוה בלתי נשלט, זיהומים, אבנים ו/או חסימות בדרכי השתן, מחלות כליה דלקתיות, מחלות כליה פוליציסטיות וכן תרופות רבות, ובהן משככי כאבים ואנטיביוטיקה בסוגיה השונות.
01-23-2023, 01:14 PM (הודעה זו נערכה לאחרונה: 01-23-2023, 01:15 PM על ידי צבי דגן.)
תסמינים של מחלת כליה כרונית עלולים לבוא לידי ביטוי במערכות רבות ובתהליכים רבים בגוף:
קוצר נשימה.
חוסר תיאבון, בחילה, הקאות, גרד, הפרעות שינה,קשיים בתפקוד המיני - כתוצאה מהצטברות רעלים.
חולשה, עייפות וקוצר נשימה כתוצאה מהפרעה בייצור של כדוריות הדם האדומות.
ההפרעה הזאת נגרמת בגלל שיבושים בהורמון אריתרופואטין שמפרישה הכליה ושמווסת את ייצור הדם בגוף וכן עקב מחסור בברזל ששכיח במחלת כליה כרונית.
עצמות חלשות שנוטות להישבר, הסיבה: כתוצאה מהירידה בתפקוד הכליה ישנה פגיעה במאזן הסידן, הזרחן והוויטמין D.
שיבושים בפעולת הלב - עד כדי סיכון החיים - בגלל עודף אשלגן.
לחץ דם גבוה - בין היתר בגלל הצטברות של עודפי נוזלים.
מחלת כליה כרונית נוטה להתפתח בהדרגה, ולעיתים קרובות גם התסמינים מופיעים בהדרגה. בדרך כלל ככל שהנזק שנגרם לכליות חמור יותר, כך גם יש החרפה בשכיחות ובחומרה של התסמינים. לכן חשוב לבדוק ולהעריך את תפקוד הכליות אצל התוכים שסובלים מגורמי סיכון.
האבחנה נעשית על סמך בדיקת דם ובדיקות ההפרשות (בעיקר שתן). לעיתים יש צורך בנטילת דגימה (ביופסיה) של הכליה כדי לקבוע מהו הגורם לפגיעה בכליה.