ישנם מספר דברים הכרחיים שהתוכי חייב לדעת ע"מ להתחיל ללמד אותו את התרגיל:
אמון טוטאלי בכם.
אמון טוטאלי בכם.
- לשכב על כף ידכם ללא תמיכה.
- שלא תהיה לו בעייה שאתם נוגעים בכל הגוף שלו (כנפיים, רגליים, ראש, מקור, אזור הבטן וכו').
- הבנה אבסולוטית של לימוד בקליקר (לכן חייבים ללמד אותו מספר תרגילים בסיסיים לפניי).
שלב מקדים (ללא קליקר):
פשוט תהפכו את התוכי על המיטה ותנו לו להתרגל לזה, כשאתם רואים שהוא מרגיש בנוח עם זה (סה"כ הוא מכיר את זה כי הוא כבר יודע לשכב על כף-היד שלנו) - הפכו אותו והפעם השאירו אותו במצב שכיבה ללא תזוזה ע"י ייצוב הראש והגוף שלו באמצעות היד.
תוצאה רצויה היא - שהתוכי ישכב יציב ודומם לחלוטין למשך 3-4 שניות. כשהוא עושה זאת כמו שצריך, תמשיכו כך למשך 10-15
פעמים.
שלב ראשון: להרגיל את התוכי לתנועת ההיפוך ולשכב ללא תזוזה (ללא קליקר) - עזרו לתוכי להתהפך על הגב ע"י כך שהוא יחזיק עם רגלו הימנית את האצבע המורה של יד שמאל שלכם, תוך כדי - עשו עם יד ימין (אצבע מורה) תנועות עיגול ואמרו את המילה "גלגול".
תוצאה רצויה היא לעזור לתוכי להתהפך על הגב, שישאר רגוע ובתנוחת שכיבה למשך 2-3 שניות ואז הופכים אותו בחזרהאו שמאפשרים לו להתהפך בעצמו (עדיף שיתהפך בחזרה לבד).
בסוף ההיפוך צריך לשבח אותו ונותנים לו לבוא לקחת את הצ'ופר.
כשאנו מגיעים לתוצאה הרצוייה - עשו זאת כ- 10 פעמים עם קליקר.
בשלב זה אין זה משנה אם הוא ממשיך לתפוס לנו את היד עם הרגל שלו בזמן שהוא שוכב.
שלב שני א' - החלפת ידיים (ללא קליקר): התחילו את האימון בחזרה של 3-4 פעמים על שלב 1, אם הכל בסדר התחילו בשלב 2.
שינויים מהשלבים הקודמים:
פשוט תהפכו את התוכי על המיטה ותנו לו להתרגל לזה, כשאתם רואים שהוא מרגיש בנוח עם זה (סה"כ הוא מכיר את זה כי הוא כבר יודע לשכב על כף-היד שלנו) - הפכו אותו והפעם השאירו אותו במצב שכיבה ללא תזוזה ע"י ייצוב הראש והגוף שלו באמצעות היד.
תוצאה רצויה היא - שהתוכי ישכב יציב ודומם לחלוטין למשך 3-4 שניות. כשהוא עושה זאת כמו שצריך, תמשיכו כך למשך 10-15
פעמים.
שלב ראשון: להרגיל את התוכי לתנועת ההיפוך ולשכב ללא תזוזה (ללא קליקר) - עזרו לתוכי להתהפך על הגב ע"י כך שהוא יחזיק עם רגלו הימנית את האצבע המורה של יד שמאל שלכם, תוך כדי - עשו עם יד ימין (אצבע מורה) תנועות עיגול ואמרו את המילה "גלגול".
תוצאה רצויה היא לעזור לתוכי להתהפך על הגב, שישאר רגוע ובתנוחת שכיבה למשך 2-3 שניות ואז הופכים אותו בחזרהאו שמאפשרים לו להתהפך בעצמו (עדיף שיתהפך בחזרה לבד).
בסוף ההיפוך צריך לשבח אותו ונותנים לו לבוא לקחת את הצ'ופר.
כשאנו מגיעים לתוצאה הרצוייה - עשו זאת כ- 10 פעמים עם קליקר.
בשלב זה אין זה משנה אם הוא ממשיך לתפוס לנו את היד עם הרגל שלו בזמן שהוא שוכב.
שלב שני א' - החלפת ידיים (ללא קליקר): התחילו את האימון בחזרה של 3-4 פעמים על שלב 1, אם הכל בסדר התחילו בשלב 2.
שינויים מהשלבים הקודמים:
- מחליפים את יד שמאל שעזרה לתוכי להתהפך ביד ימין.
- יד ימין תהיה מעכשיו בצורת "אקדח".
- נמשיל להגיד את הפקודה "גלגול" אך לא נעשה את תנועות העיגול שעשינו עד כה.
איך עושים את זה? - תוך אמירת המילה "גלגול" תנו לתוכי להיאחז באצבע המורה של יד ימין (שעכשיו נראית בצורת אקדח) והפכו אותו כך שיהיה על גבו, אנו בעצם עושים תנועה של "קשת" (חצי עיגול) עם היד (זה כמו תנועת מחוג מהשעה 9 עד לשעה 3).
השאירו את התוכי למשך 2-3 שניות כמו בעבר ותנו לו להתהפך בחזרה בעצמו, בשלב זה עדיין לא משנה אם הוא עדיין אוחז באצבע שלכם בזמן שהוא שוכב.
תוצאה רצויה היא - שהתוכי יתרגל לתנאים החדשים ויישאר יציב (פה אני כבר ממליץ בחום לוודא שהוא יתהפך לבד כי זה סתם יכול לעכב אתכם בסוף).
שלב 2 ב' - להיות פחות מעורב בתהליך: כשהתוכי עושה את שלב 2 א' כמו שצריך, פשוט מתחילים להתערב פחות ופחות בתהליך ההתהפכות.
כעת התוכי כבר מרים את הרגל כשהוא רואה את האצבע שלכם מתקרבת, זה אומר שהוא כבר מבין מה הולך לקרות אז אנו פשוט נתחיל לעזור לו פחות ופחות.
איך עושים את זה? - מעכשיו לא נעשה יותר את תנועת ה"קשת" באופן מלא, אלא רק "חצי קשת" (רבע עיגול), ואח"כ "רבע קשת" (שמינית עיגול), בעצם ניתן לו להתאמץ קצת ולהוביל את ההתפכות במקומנו.
אחרי כמה פעמים אתם תראו מאמץ (ראה למטה "דוגמה למאמץ") מצד התוכי.
כשזה ייקרה - תתחילו להשתמש בקליקר ולא לשכוח שצריך לשבח אותו בהתלהבות "יתרה" וע"י נתינת סופר -צ'ופר.
זה ממש לא משנה אם בשלב זה הוא בקושי שוכב/ישכב לחצי שנייה או אפילו אם הוא עושה "רק" חצי סיבוב, מטרת השלב הזה היא לגרום לתוכי להתחיל להבין שהוא צריך להתהפך בעצמו וזהו.
תוצאה רצויה היא - שהתוכי יתחיל להתהפך (אפילו חצי סיבוב) בעצמו ברצף של 7-10 פעמים.
דרך טובה לעזור לתוכי, כשהוא מתחיל להראות מאמץ, היא שחרור האצבע שלנו ברגע שאנחנו עושים "חצי קשת", שחרור האצבע בעצם יגרום לתוכי לאבד קצת את היציבות וכתוצאה מכך הוא יתהפך.
השאירו את התוכי למשך 2-3 שניות כמו בעבר ותנו לו להתהפך בחזרה בעצמו, בשלב זה עדיין לא משנה אם הוא עדיין אוחז באצבע שלכם בזמן שהוא שוכב.
תוצאה רצויה היא - שהתוכי יתרגל לתנאים החדשים ויישאר יציב (פה אני כבר ממליץ בחום לוודא שהוא יתהפך לבד כי זה סתם יכול לעכב אתכם בסוף).
שלב 2 ב' - להיות פחות מעורב בתהליך: כשהתוכי עושה את שלב 2 א' כמו שצריך, פשוט מתחילים להתערב פחות ופחות בתהליך ההתהפכות.
כעת התוכי כבר מרים את הרגל כשהוא רואה את האצבע שלכם מתקרבת, זה אומר שהוא כבר מבין מה הולך לקרות אז אנו פשוט נתחיל לעזור לו פחות ופחות.
איך עושים את זה? - מעכשיו לא נעשה יותר את תנועת ה"קשת" באופן מלא, אלא רק "חצי קשת" (רבע עיגול), ואח"כ "רבע קשת" (שמינית עיגול), בעצם ניתן לו להתאמץ קצת ולהוביל את ההתפכות במקומנו.
אחרי כמה פעמים אתם תראו מאמץ (ראה למטה "דוגמה למאמץ") מצד התוכי.
כשזה ייקרה - תתחילו להשתמש בקליקר ולא לשכוח שצריך לשבח אותו בהתלהבות "יתרה" וע"י נתינת סופר -צ'ופר.
זה ממש לא משנה אם בשלב זה הוא בקושי שוכב/ישכב לחצי שנייה או אפילו אם הוא עושה "רק" חצי סיבוב, מטרת השלב הזה היא לגרום לתוכי להתחיל להבין שהוא צריך להתהפך בעצמו וזהו.
תוצאה רצויה היא - שהתוכי יתחיל להתהפך (אפילו חצי סיבוב) בעצמו ברצף של 7-10 פעמים.
דרך טובה לעזור לתוכי, כשהוא מתחיל להראות מאמץ, היא שחרור האצבע שלנו ברגע שאנחנו עושים "חצי קשת", שחרור האצבע בעצם יגרום לתוכי לאבד קצת את היציבות וכתוצאה מכך הוא יתהפך.
- דוגמאות למאמץ:
בזמן שהתוכי נאחז בכם (כשאנו עושים חצי או רבע קשת) אתם תראו שהוא מתחיל להזיז את רגלו השנייה (השמאלית) בנסיון להתהפך ובתוך כך גם לנסות "לדחוף" את עצמו להתהפך, מאוד חשוב שברגעים קריטיים אלו תדאגו לתת לו סופר-צ'ופר, להראות התלהבות ולהשתמש בקליקר.
שלב שלישי - באתי לעזרת חבר כשצ'יף ממש הראה מאמץ רציף להתהפך לבד החלפתי את הפקודה הווקלית "גלגול" לפקודה הסופית (קול ירייה) והתחלתי להשתמש בקליקר כדרך קבע, עשו כך גם אתם החל משלב זה.
חשוב להבין לפני התחלת השלב השלישי, שבשלב הזה נפסיק לעזור לתוכי כמו בעבר, אין יותר תנועות ידיים ואנו לא מובילים אותו להתהפך. אז זה בסדר והגיוני שהתוכי יחוש קצת מבולבל, ולכן אין בעייה לעזור לתוכי להבין בדיוק מה אנו מצפים ממנו לעשות.
בזמן שהצבתי את יד ימין מול צ'יף (בצורת אקדח), קירבתי את האצבע המורה (יד שמאל) לקראת רגלו הימנית וכך הוא אוטומטית היה מרים את הרגל ומתחיל להתאמץ להתהפך. אפשר גם לעשות תנועות "קשת" עם יד ימין מולו (אך עדיין להשאיר את היד בצורת אקדח), אחרי כמה פעמים כאלה הוא יתרגל לתנאים החדשים.
רוב הסיכויים הם שכשהתוכי יראה תנועת האקדח הוא יחכה עם הרגל באוויר בציפייה שנעזור לו, אם אתם רואים שאין תגובה/אכן ישנו בלבול מצד התוכי פעלו לפי ההמלצות הנ"ל.
איך עושים את זה?
- יד ימין בצורת אקדח ניצבת אל מול פרצופו של התוכי.
- אומרים את הפקודה הווקלית הסופית.
- כשרואים מאמץ מצידו נותנים לו "דחיפה" קטנה בכנף/בחלק העליון של רגל ימין עם אצבע מורה (יד שמאל), מהר מאוד הוא יבין שאנחנו לא מנסים לעזור לו יותר ואתם תראו אותו עושה היפוך מלא/חצי היפוך.
דוגמא:
צ'יף היה נשאר כמה שניות עם הרגל ממש גבוהה באוויר אך הוא לא התהפך אז נגיעה קטנה מצידי הייתה עושה את העבודה, חשוב לדאוג לשבח את התוכי ולתת לו צ'ופרים גם אם הוא עושה "רק" חצי היפוך, עיקר המטרה היא שהרגליים שלו כבר לא יגעו במזרן.
שלב רביעי - לחזור לנקודת ההתחלה: כשהתוכי מתחיל להתהפך התהפכות כמעט מלאה כמה פעמים ברצף ואתם רואים שהוא מוכן לשלב הבא, אנו מתחילים להתערב בתהליך ע"מ לקבל את התוצאה הסופית שבה הוא "מתחזה למת".
איך עושים זאת?
- ברגע שהתוכי מתהפך אנו מחזיקים אותו הפוך עם יד ימין כמו בשלב הראשון, השוני היחיד הוא שאנו רוצים שהוא יהיה במצב "רגוע" בלבד ולא "יציב לחלוטין".
- אחרי שנייה או שתיים שאתם מחזיקים אותו לחצו על הקליקר ותנו צ'ופר.
- המשיכו כך עד שאתם רואים שהוא בסדר עם זה ושאין לו בעייה להישאר כמה שניות על הגב, כשזה קורה השאירו אותו יציב לחלוטין בדיוק כמו שלב הראשון (למרות שזה אמור כבר לקרות מעצמו).
- זהו השלב שאמור להיות הכי קל כי התוכי מכיר את התנוחה הזו מהעבר (לשכב על כף-היד) וגם מהשלב הראשון, מכאן והלאה זה עניין של 5-7 אימונים עד שהוא יעשה בצורה מושלמת בדיוק כמו צ'יף
חשוב להבין, שבמשך כל תהליך הלימוד הרבה יותר חשוב שהתוכי יכיר את הפקודה הוויזואלית (צורת האקדח) מאשר הפקודה הווקאלית.
אני למשל עושה כל פעם קול אחר סתם בשביל הכיף כי בת'כלס זאת לא פקודה ווקאלית כמו "שלום" אלא סתם תוספת נחמדה לתרגיל.
משך הזמן שלקח לי ללמד את צ'יף:
בזמן שהצבתי את יד ימין מול צ'יף (בצורת אקדח), קירבתי את האצבע המורה (יד שמאל) לקראת רגלו הימנית וכך הוא אוטומטית היה מרים את הרגל ומתחיל להתאמץ להתהפך. אפשר גם לעשות תנועות "קשת" עם יד ימין מולו (אך עדיין להשאיר את היד בצורת אקדח), אחרי כמה פעמים כאלה הוא יתרגל לתנאים החדשים.
רוב הסיכויים הם שכשהתוכי יראה תנועת האקדח הוא יחכה עם הרגל באוויר בציפייה שנעזור לו, אם אתם רואים שאין תגובה/אכן ישנו בלבול מצד התוכי פעלו לפי ההמלצות הנ"ל.
איך עושים את זה?
- יד ימין בצורת אקדח ניצבת אל מול פרצופו של התוכי.
- אומרים את הפקודה הווקלית הסופית.
- כשרואים מאמץ מצידו נותנים לו "דחיפה" קטנה בכנף/בחלק העליון של רגל ימין עם אצבע מורה (יד שמאל), מהר מאוד הוא יבין שאנחנו לא מנסים לעזור לו יותר ואתם תראו אותו עושה היפוך מלא/חצי היפוך.
דוגמא:
צ'יף היה נשאר כמה שניות עם הרגל ממש גבוהה באוויר אך הוא לא התהפך אז נגיעה קטנה מצידי הייתה עושה את העבודה, חשוב לדאוג לשבח את התוכי ולתת לו צ'ופרים גם אם הוא עושה "רק" חצי היפוך, עיקר המטרה היא שהרגליים שלו כבר לא יגעו במזרן.
שלב רביעי - לחזור לנקודת ההתחלה: כשהתוכי מתחיל להתהפך התהפכות כמעט מלאה כמה פעמים ברצף ואתם רואים שהוא מוכן לשלב הבא, אנו מתחילים להתערב בתהליך ע"מ לקבל את התוצאה הסופית שבה הוא "מתחזה למת".
איך עושים זאת?
- ברגע שהתוכי מתהפך אנו מחזיקים אותו הפוך עם יד ימין כמו בשלב הראשון, השוני היחיד הוא שאנו רוצים שהוא יהיה במצב "רגוע" בלבד ולא "יציב לחלוטין".
- אחרי שנייה או שתיים שאתם מחזיקים אותו לחצו על הקליקר ותנו צ'ופר.
- המשיכו כך עד שאתם רואים שהוא בסדר עם זה ושאין לו בעייה להישאר כמה שניות על הגב, כשזה קורה השאירו אותו יציב לחלוטין בדיוק כמו שלב הראשון (למרות שזה אמור כבר לקרות מעצמו).
- זהו השלב שאמור להיות הכי קל כי התוכי מכיר את התנוחה הזו מהעבר (לשכב על כף-היד) וגם מהשלב הראשון, מכאן והלאה זה עניין של 5-7 אימונים עד שהוא יעשה בצורה מושלמת בדיוק כמו צ'יף
חשוב להבין, שבמשך כל תהליך הלימוד הרבה יותר חשוב שהתוכי יכיר את הפקודה הוויזואלית (צורת האקדח) מאשר הפקודה הווקאלית.
אני למשל עושה כל פעם קול אחר סתם בשביל הכיף כי בת'כלס זאת לא פקודה ווקאלית כמו "שלום" אלא סתם תוספת נחמדה לתרגיל.
משך הזמן שלקח לי ללמד את צ'יף:
- שלב ראשון: אימון של 25 דקות, ביום הראשון ללימוד התרגיל.
- שלב שני א': אימון של 10 דקות, ביום הראשון ללימוד התרגיל.
- שלב שני ב': אימון של 40 דקות, ביום השני ללימוד התרגיל.
- שלב שלישי: אימון של 30 דקות, ביום השלישי ללימוד התרגיל.
- שלב רביעי: אימון של 25 דקות, ביום הרביעי ללימוד התרגיל.
ליטושים אחרונים:
- אחרי שצ'יף למד את התרגיל לקח לי עוד 2-3 אימונים עד שהוא עשה את זה כל פעם ללא שום בעיה.
- בשבוע-שבועיים הראשונים הוא היה מתהפך לפעמים לשנייה וחוזר לעמוד על הרגליים - אני פשוט אמרתי "לא" והחזרתי אותו לשכב על הגב למשך 3-4 שניות ולחצתי על הקליקר.
- מהר מאוד הוא הבין לחכות לקליקר ככה שזה רק עניין של תרגול.
תמונות נוספות של צ'יף: