קולות של בעלי החיים מסוגים שונים
ציוצי הציפורים
כמה פעמים שמענו ציוץ של ציפורים שונות רובן נשמע לנו אותו דבר. "כל הציפורים מצייצות אותו דבר", "לכל הצרצרים אותו צרצור" ו"לכל התרנגולות אותו קרקור".
לנו, נשמעים קולות בעלי החיים דומים. אצל הציפורים ניתן למצוא מגוון רחב של ציוצים, לכל מין הקולות המיוחדים שלו. כנ"ל לצפרדעים, כך גם לחגבים ולמעשה לכל שאר בעלי החיים. לכל מין יש את הקול האופייני לו. קולות שבני מין אחרים לא יבינו.
האם אתה מכיר את השמות שלך הקולות שמשמיעים בעלי החיים השונים?
אצל העופות אנו מכירים שני סוגים של קולות - קריאות ושירה ולכל אחת מהן מטרות שונות.
השירה מושמעת בעיקר בעונת החיזור והרבייה ובעיקר על ידי הזכרים. משמעות הקריאות הם יותר לתקשורת חברתית בין הפרטים בתוך המין. ההבדל בין הקריאה לבין השירה טמון במבנה ובמורכבות של הצליל. בעוד הקריאות מורכבות מחזרה קצרה, מהירה וחד גונית של הקול, הרי שהשירה מאופיינת באוסף רחב ומגוון של קולות מורכבים המושמעים לאורך זמן. למרות שמבנה הקריאה פשוט, קיימות קריאות רבות שמשמשות לתפקודים שונים: קריאות מצוקה, קריאות אזהרה, קריאות כיוון, קריאות תקיפה, קריאות מלחמה ועוד.
בניגוד לקול שמופק אצל בני האדם בגרון העליון, אצל מרבית העופות מופק הקול ממבנה שונה הנקרא קולן או גרון תחתי (Syrinx) הממוקם בתחתית הגרון באזור שבו מסתעפות הסמפונות. מספרם של השרירים המיוחדים שמפעילים את מיתרי הקול מלמד על איכותו של "הזמר" ככל שמספרם של השרירים קטן יותר כך איכות זמרתה של הציפור נמוכה יותר. ככל שמספר השרירים גדול יותר, איכות זמרתה של הציפור גבוהה יותר.
לדוגמה: אצל יונים ניתן למצוא זוג אחד בלבד של שרירים ואצל ציפורי השיר יש בדרך כלל שבעה זוגות של שרירים. לא פלא, אפוא, שאנו נהנים מאוד לשמוע את זימרתם היפה של ציפורי השיר ופחות של היונים. לא רק מספר השרירים משפיע על הקול, אלא, קיימת השפעה, גם לאורך קנה הנשימה שבתחתיתו ממוקם הקולן. לדוגמה, קולו העמוק והנמוך של העגור נובע מגרונו הארוך של קנה הנשימה.
ישנם מיני עופות שחסר להם הקולן (גרון תחתי), לדוגמה, חסידות לבנות. למרות המחסור בקולן, אין זה אומר שאין שומעים אותן. בעונת החיזור של החסידות הלבנות ניתן לשמוע קולות דפיקה רמות. קולות אלו בוקעים כתוצאה מהקשה של השפה העליונה של המקור והשפה התחתונה של המקור.
"הם לא נולדים זמרים" - גוזל או אפרוח אינם בוקעים עם רפרטואר מגוון של שירים. צאצאי הציפורים צריכים לעבור ארבע שלבים עד שירכשו את איכות שירתם.
תקשורת ארוכת טווח
אין זה מפתיע שלווייתנים, דולפינים ופילים משתמשים בתדרים נמוכים מאוד – תדרים תת-שמיעתיים (בתדר של כעשרים הרץ) ליצירת תקשורת. לגלי הקול, בעיקר בתדרים נמוכים מאוד, יכולת מעבר למרחקים גדולים מאוד, הן בשוואה לסימנים הוויזואליים והן - לסימנים הכימיים. גלי הקול הנמוכים יכולים להתפזר על מרחקים של עשרות ק"מ ביבשה (פילים) ומאות ק"מ בים (לווייתנים).
אצל הלווייתנים, יש לקולות מטרה נוספת. בעזרת החזר הקול (סונאר) הפוגע בעצמים שונים בים, הם יכולים לאמוד את מיקומם המרחבי. עד היום, יש הטוענים שעליה על החוף של לווייתנים היא טעות במערכת החזר הקולות שגורם להם לטעות בדרכם ולשחות לכיוון החוף. אחת הסיבות שמעלים החוקרים (מאוניברסיטת ייל) לבעיית הניווט של מערכת הסונאר של הלווייתנים הם חומרים רעילים ששימשו בעבר למניעת רקבון בצבעי הספינות והאניות ונשטפו למי האוקיינוסים. חומרים אלו פוגעים בשערות של האוזן החיצונית וכך נמנעת הגברת הקולות שנקלטים בסונאר.
"השיר הארוך בעולם"
יש הטוענים ששירי הלווייתנים הם המסובכים והארוכים בעולם החי.
השיר של הלווייתנים מורכב משלושה חלקים.
מבנה הבסיס מורכב מארבע או שש יחידות המושמעות במשך כעשר שניות כל אחת.
כל שתי יחידות בסיס מרכיבות את המשפט ("הנושא") אשר מושמע בחזרות שיכולות להימשך שוב ושוב במשך כארבע דקות.
חיבורם של מספר נושאים מרכיב את השיר. אורכו של שיר הלווייתנים יכול להגיע לעשרים דקות. את שירו יכול הלוויתן להשמיע במשך שעות ואפילו ימים.
גם אצל הלווייתנים לא קיימת אחידות בשירים. פרטים מאזורים שונים משמיעים שירים שונים.
איבר השמעת הקולות בלווייתנים מיוחד בעולם בחי. אין הם מייצרים את קולם במקור או בחלל הפה שלהם.
ללווייתנים (וגם לדולפינים) יש מבנה מיוחד שנקרא גומת הנשיפה שבעזרתו מושמעים הקולות.
קולות אולטראסוניים (קולות שמעבר לנשמע באוזן האדם)
לא פעם יוצא לראות עטלפים תוך כדי מעופם בלילה, אבל את קולותיהם איננו יכולים לשמוע. אין הדבר אומר שהעטלפים אילמים, ההיפך הוא הנכון, העטלפים משמיעים הרבה מאוד קולות – קולות אולטראסוניים, בתדר שאנו, בני האדם, איננו יכולים לקלוט. אוזן אדם יכולה לקלוט קולות מתדרים שבין 20 הרץ ועד 20,000 הרץ (20 קילו-הרץ). העטלפים משמיעים את קולותיהם מעל טווח של 20 קילו-הרץ ולכן אוזן האדם אינה מסוגלת לקלוט את קולותיהם ללא מכשור מיוחד.
לא רק אוזן האדם אינה מסוגלת לקלוט את קולות העטלפים. גם מרבית הנטרפים המשמשים מזון לעטלפים אינם מסוגלים לקלוט את קולות העטלפים. השמעת קולות אולטראסוניים ושימוש באפקט דופלר מאפשר לעטלפים לזהות את הטרף תוך כדי מעוף ולהתביית עליו. אצל העטלפים ידועה האפשרות לשנות את תדירות הקולות תוך כדי הצייד. במרחק מהטרף משתמש העטלף בקולות בתדירות קבועה לאיתור מרחבי של הטרף, בהתקרבו לטרף, הוא מגדיל את קצב יצירת הקולות ומשנה את תדירותם בכדי לזהות במדויק את מיקום הטרף. לא רק לעטלפים יש יכולת שמיעה על קולית (אולטראסוניים) ידוע שגם דולפינים וכלבים נִיחַנִים באותה תכונה המאפשרת להם לשמוע בתדרים אולטראסוניים.
גולגולת משונה
אצל דורסי הלילה המתבססים על חוש השמיעה לצייד, התפתח מבנה גולגולת מיוחד.
ראשית, לדורסי הלילה יש מעין "צלחת לווין" מסביב לראש שעשויה מנוצות. ל"צלחת-הלווין" יש יכולת ריכוז והגברה של קולות הסביבה.
בנוסף, זר הנוצות היוצר את מבנה "צלחת-הלווין" מכסה על זוג אוזניים (אוזן תיכונה ופנימית) אשר אחת מהן ממוקמת גבוה יותר מאשר האוזן השנייה. מבנה א-סימטרי זה מאפשר לדורסי הלילה לצדד את ראשן לא רק לכיוון הקול אלא גם להגביה את ראשן במקרה שהטרף ממוקם לדוגמה על עץ, או להנמיך את ראשן במקרה שהטרף הולך על הקרקע.
הכל יש בקול. אהבה ושנאה, אומץ ופחד, חברות ויריבות מלחמה ושלום. קול שזר לא יבין זאת.
עיין גם כאן: חיקוי קולי מושכל אצל התוכים
כמה פעמים שמענו ציוץ של ציפורים שונות רובן נשמע לנו אותו דבר. "כל הציפורים מצייצות אותו דבר", "לכל הצרצרים אותו צרצור" ו"לכל התרנגולות אותו קרקור".
לנו, נשמעים קולות בעלי החיים דומים. אצל הציפורים ניתן למצוא מגוון רחב של ציוצים, לכל מין הקולות המיוחדים שלו. כנ"ל לצפרדעים, כך גם לחגבים ולמעשה לכל שאר בעלי החיים. לכל מין יש את הקול האופייני לו. קולות שבני מין אחרים לא יבינו.
האם אתה מכיר את השמות שלך הקולות שמשמיעים בעלי החיים השונים?
- אווז מגעגע
- אפרוח מצייץ
- אריה שואג
- דבורה מזמזמת
- דוב נוהם
- זאב זורד או מיילל
- חזיר נוחר
- חמור נוער, נוהק או מבריס
- חתול מיילל
- יונה הומה (וגם הוֹגָה או מְהַגָּה)
- כבשה פועה
- כלב נובח וגם מייבב, נוהם או מיילל
- נחש לוחש, מלחש, נושף ושורק
- סוס צוהל, נוחר, וצונף
- עורב קורא וגם מקרקר
- עז פועה
- עכבר מצפצף, ומצייץ
- פיל נוהם, וכיום גם תוקע, מריע ומחצצר בהשראת צורת החדק
- פרה גועה
- צבוע צוחק או מיילל
- ציפור מצייצת, מצפצפת, שרה ומזמרת
- צפרדע מקרקרת, ובספרות העברית גם מְאַרְדַּעַת
- צרצר מצרצר
- שועל מיילל
- תוכי מדבר, שורק, מפטפט ומקשקש
- תן מיילל
- תרנגול קורא
- תרנגולת מקרקרת או מקדקדת
אצל העופות אנו מכירים שני סוגים של קולות - קריאות ושירה ולכל אחת מהן מטרות שונות.
השירה מושמעת בעיקר בעונת החיזור והרבייה ובעיקר על ידי הזכרים. משמעות הקריאות הם יותר לתקשורת חברתית בין הפרטים בתוך המין. ההבדל בין הקריאה לבין השירה טמון במבנה ובמורכבות של הצליל. בעוד הקריאות מורכבות מחזרה קצרה, מהירה וחד גונית של הקול, הרי שהשירה מאופיינת באוסף רחב ומגוון של קולות מורכבים המושמעים לאורך זמן. למרות שמבנה הקריאה פשוט, קיימות קריאות רבות שמשמשות לתפקודים שונים: קריאות מצוקה, קריאות אזהרה, קריאות כיוון, קריאות תקיפה, קריאות מלחמה ועוד.
בניגוד לקול שמופק אצל בני האדם בגרון העליון, אצל מרבית העופות מופק הקול ממבנה שונה הנקרא קולן או גרון תחתי (Syrinx) הממוקם בתחתית הגרון באזור שבו מסתעפות הסמפונות. מספרם של השרירים המיוחדים שמפעילים את מיתרי הקול מלמד על איכותו של "הזמר" ככל שמספרם של השרירים קטן יותר כך איכות זמרתה של הציפור נמוכה יותר. ככל שמספר השרירים גדול יותר, איכות זמרתה של הציפור גבוהה יותר.
לדוגמה: אצל יונים ניתן למצוא זוג אחד בלבד של שרירים ואצל ציפורי השיר יש בדרך כלל שבעה זוגות של שרירים. לא פלא, אפוא, שאנו נהנים מאוד לשמוע את זימרתם היפה של ציפורי השיר ופחות של היונים. לא רק מספר השרירים משפיע על הקול, אלא, קיימת השפעה, גם לאורך קנה הנשימה שבתחתיתו ממוקם הקולן. לדוגמה, קולו העמוק והנמוך של העגור נובע מגרונו הארוך של קנה הנשימה.
ישנם מיני עופות שחסר להם הקולן (גרון תחתי), לדוגמה, חסידות לבנות. למרות המחסור בקולן, אין זה אומר שאין שומעים אותן. בעונת החיזור של החסידות הלבנות ניתן לשמוע קולות דפיקה רמות. קולות אלו בוקעים כתוצאה מהקשה של השפה העליונה של המקור והשפה התחתונה של המקור.
"הם לא נולדים זמרים" - גוזל או אפרוח אינם בוקעים עם רפרטואר מגוון של שירים. צאצאי הציפורים צריכים לעבור ארבע שלבים עד שירכשו את איכות שירתם.
- השלב הראשון נקרא "בקשת מזון" – Food Begging: מטרת הציוצים חסרי הייחוד הוא למשוך את תשומת לב ההורים.
שלב זה יכול להימשך גם לאחר עזיבת הקן.
- השלב השני הוא "חיקוי צלילים חד-גווניים" – Subsong: בשלב זה קיימים ניסיוניות ראשוניים לשיר.
- השלב השלישי נקרא "שירה גמישה" - Plastic Song: בשלב זה ניתן לשמוע צלילים אבל עדיין אין מבנה שיר ברור.
השלב הזה יכול להימשך עד לבגרות המינית.
- השלב האחרון "שירה קבועה ויציבה" – Stable Song: מתרחש כאשר הפרט מגיע לבגרות מינית ובו ניתן לשמוע ולהכיר מבנה ותבנית אחידים שחוזרים על עצמם.
תקשורת ארוכת טווח
אין זה מפתיע שלווייתנים, דולפינים ופילים משתמשים בתדרים נמוכים מאוד – תדרים תת-שמיעתיים (בתדר של כעשרים הרץ) ליצירת תקשורת. לגלי הקול, בעיקר בתדרים נמוכים מאוד, יכולת מעבר למרחקים גדולים מאוד, הן בשוואה לסימנים הוויזואליים והן - לסימנים הכימיים. גלי הקול הנמוכים יכולים להתפזר על מרחקים של עשרות ק"מ ביבשה (פילים) ומאות ק"מ בים (לווייתנים).
אצל הלווייתנים, יש לקולות מטרה נוספת. בעזרת החזר הקול (סונאר) הפוגע בעצמים שונים בים, הם יכולים לאמוד את מיקומם המרחבי. עד היום, יש הטוענים שעליה על החוף של לווייתנים היא טעות במערכת החזר הקולות שגורם להם לטעות בדרכם ולשחות לכיוון החוף. אחת הסיבות שמעלים החוקרים (מאוניברסיטת ייל) לבעיית הניווט של מערכת הסונאר של הלווייתנים הם חומרים רעילים ששימשו בעבר למניעת רקבון בצבעי הספינות והאניות ונשטפו למי האוקיינוסים. חומרים אלו פוגעים בשערות של האוזן החיצונית וכך נמנעת הגברת הקולות שנקלטים בסונאר.
"השיר הארוך בעולם"
יש הטוענים ששירי הלווייתנים הם המסובכים והארוכים בעולם החי.
השיר של הלווייתנים מורכב משלושה חלקים.
מבנה הבסיס מורכב מארבע או שש יחידות המושמעות במשך כעשר שניות כל אחת.
כל שתי יחידות בסיס מרכיבות את המשפט ("הנושא") אשר מושמע בחזרות שיכולות להימשך שוב ושוב במשך כארבע דקות.
חיבורם של מספר נושאים מרכיב את השיר. אורכו של שיר הלווייתנים יכול להגיע לעשרים דקות. את שירו יכול הלוויתן להשמיע במשך שעות ואפילו ימים.
גם אצל הלווייתנים לא קיימת אחידות בשירים. פרטים מאזורים שונים משמיעים שירים שונים.
איבר השמעת הקולות בלווייתנים מיוחד בעולם בחי. אין הם מייצרים את קולם במקור או בחלל הפה שלהם.
ללווייתנים (וגם לדולפינים) יש מבנה מיוחד שנקרא גומת הנשיפה שבעזרתו מושמעים הקולות.
קולות אולטראסוניים (קולות שמעבר לנשמע באוזן האדם)
לא פעם יוצא לראות עטלפים תוך כדי מעופם בלילה, אבל את קולותיהם איננו יכולים לשמוע. אין הדבר אומר שהעטלפים אילמים, ההיפך הוא הנכון, העטלפים משמיעים הרבה מאוד קולות – קולות אולטראסוניים, בתדר שאנו, בני האדם, איננו יכולים לקלוט. אוזן אדם יכולה לקלוט קולות מתדרים שבין 20 הרץ ועד 20,000 הרץ (20 קילו-הרץ). העטלפים משמיעים את קולותיהם מעל טווח של 20 קילו-הרץ ולכן אוזן האדם אינה מסוגלת לקלוט את קולותיהם ללא מכשור מיוחד.
לא רק אוזן האדם אינה מסוגלת לקלוט את קולות העטלפים. גם מרבית הנטרפים המשמשים מזון לעטלפים אינם מסוגלים לקלוט את קולות העטלפים. השמעת קולות אולטראסוניים ושימוש באפקט דופלר מאפשר לעטלפים לזהות את הטרף תוך כדי מעוף ולהתביית עליו. אצל העטלפים ידועה האפשרות לשנות את תדירות הקולות תוך כדי הצייד. במרחק מהטרף משתמש העטלף בקולות בתדירות קבועה לאיתור מרחבי של הטרף, בהתקרבו לטרף, הוא מגדיל את קצב יצירת הקולות ומשנה את תדירותם בכדי לזהות במדויק את מיקום הטרף. לא רק לעטלפים יש יכולת שמיעה על קולית (אולטראסוניים) ידוע שגם דולפינים וכלבים נִיחַנִים באותה תכונה המאפשרת להם לשמוע בתדרים אולטראסוניים.
גולגולת משונה
אצל דורסי הלילה המתבססים על חוש השמיעה לצייד, התפתח מבנה גולגולת מיוחד.
ראשית, לדורסי הלילה יש מעין "צלחת לווין" מסביב לראש שעשויה מנוצות. ל"צלחת-הלווין" יש יכולת ריכוז והגברה של קולות הסביבה.
בנוסף, זר הנוצות היוצר את מבנה "צלחת-הלווין" מכסה על זוג אוזניים (אוזן תיכונה ופנימית) אשר אחת מהן ממוקמת גבוה יותר מאשר האוזן השנייה. מבנה א-סימטרי זה מאפשר לדורסי הלילה לצדד את ראשן לא רק לכיוון הקול אלא גם להגביה את ראשן במקרה שהטרף ממוקם לדוגמה על עץ, או להנמיך את ראשן במקרה שהטרף הולך על הקרקע.
הכל יש בקול. אהבה ושנאה, אומץ ופחד, חברות ויריבות מלחמה ושלום. קול שזר לא יבין זאת.
עיין גם כאן: חיקוי קולי מושכל אצל התוכים