קוניור גרין צ'יק עף על הפרצוף ונושך עד דם

[Axther]

היי,

לפני בערך 3 חודשים הביאו לנו מתנה קוניור גרין צ'יק בן שנה וחצי. 

לאחרונה הוא התחיל לעוף עלי ועל אמא שלי ולנשוך אותנו, אם זה בכתפיים, בפרצוף ובאוזניים לרמות דם, בזמן שלאבא שלי ולשני האחים הוא לא עושה את זה.

אנחנו משתדלים "להעניש" אותו כשהוא עושה את זה, בלשים אותו בכלוב ולא לתקשר איתו חצי שעה- שעה, אבל המצב רק מחמיר מבחינת הנשיכות

היום בבוקר כשיצאתי לעבודה, הוא עף אלי, שמתי אותו בכלום והוא חזר אלי, בפעם השלישית שהוא עף אלי הוא נחת לי על צד הראש והתחיל לנשוך את האוזן (במקום שהוא נשך כבר בעבר מספר פעמים), שמתי את האצבע שלי לידו כדי שהוא יעלה עליה ואוכל לשים אותו בכלוב שוב (תוך כדי שהוא נושך לי את האצבעות), ואחרי זה הוא שוב עף אלי, הפעם לפרצוף, תוך כדי נשיכה של הגבה ושוב של האצבע כשניסיתי להחזיר אותו לכלוב. כשחזרתי הביתה מהעבודה, הוא ישר הלך להתחבא מאחורי הקופסאת אוכל שלו ממני, ניגשתי לדבר איתו והוא לא יצא, יצאתי לרגע מהבית וכשחזרתי הוא התעופף אלי לפרצוף, נחת לי על המשקפיים, נשך אותי באף, כשניסיתי להוריד אותו הוא נשך לי גם את השפה ושוב את האצבעות בזמן שלקחתי אותו לכלוב.

כרגע אני מרגיש שאני לא יכול אפילו להיכנס למטבח או לצאת מהבית בלי שאקבל נשיכה, ואטומטית כשהוא עף אלי הגוב שלי נכנס לבהלה בגלל כל הנשיכות ממקודם.

מה אפשר לעשות? להשאיר את הכלוב שלו סגור לרוב היום?

נ.ב. התוכי נקשר לאח האמצעי אצלנו, לו הוא מרשה לעשות מה שהוא רק רוצה, בזמן שלי הוא לא נותן אפילו ללטף אותו

[צבי דגן]

• ברור שינשוך.
  כנראה שלא מדובר בתוכי מחוברת ברמה גבוהה.
  מלבד זאת, מבחינתו אתם זרים לו והוא אמור לחשוש מפניכם.
  למרות שנשיכות של תוכי אינן פעולה שאותה הוא נוהג לעשות לעיתים קרובות בטבע, קח בחשבון שהתוכים בטבע נחשבים לציפורים נטרפות ולכן יש להם אינסטינקט להתגונן ע"י נשיכות.
  
• עונשים, בד"כ לא ממש עוזרים וגם אתה מעיד שהמצב רק מחמיר ולכן, כדאי שלא להעניש אותו, אלא, להפך - לנסות לקרב אותו ע"י מתן פרסים על התנהגות רצויה ולהתעלם מהתנהגות שאינה ראויה.
  
• תוכים לא אוהבים שמכניסים אותם לכלוב ובמיוחד כשבכלוב קטן (אני מניח שזה המצב אצלך) ולכן, כשאתה רוצה להכניס אותו לכלוב, אל תעשה זאת מיד כשהוא הגיע ליד שלך וגם תעשה זאת בעקיפין ותפצה אותו במזון שאהוב עליו.
  
• אל תכניס את היד לתוך הכלוב של התוכי כי זו הטריטוריה שלו והוא עדיין לא מקבל אותך כחלק מהלהקה שלו.
  כשאתה מבחין שנמאס לו, הנח לו לנפשו ואל תכריח אותו לעשות דברים כנגד רצונו.
  לא לכל תוכי יש סבלנות למשכי זמן ארוכים ואסור להפוך את האימונים או המשחק לחוויה לא נעימה.
  כאשר אתה ננשך, אל תעשה תנועות פתאומיות ואל תשמיע קולות, אם תעשה זאת, הדבר עשוי למצוא חן בעיני התוכי והוא יהפוך את ההרגל הזה ל"משחק" שישעשע אותו.
  
• כנראה שהתחלת את הקשר שלך עם התוכי באופן לא נכון ולכן אתה צריך להתחיל מהתחלה, כאילו שרק עכשיו התוכי הגיע אליך.
  
• אל תסגור אותו בכלוב, זה רק יחמיר את הבעיה.
  
• אחיך, כנראה התחיל את היחסים עם התוכי באופן רגוע וחיובי יותר ממך.
  

[צבי דגן]

קבל מספר טיפים:
ראשית חשוב שיהיה לך כלוב גדול ככל שאתה יכול להרשות לעצמך וככל שיש לך מקום בבית.
אם הכלוב הוא מסדרת ה-"A" (כלובים די קטנים), חשוב להשאיר את הדלת פתוחה כדי שהוא ירגיש חופשי לעלות על הסטנד (לא לשכוח לסגור את כל פתחי הבית).
כפי שאתה מתאר לעצמך, גורם ה"זמן" הוא פקטור משמעותי ומכאן אתה יכול להבין שצריך להתאזר בסבלנות. 

הדרך הטובה ביותר היא לשמור על מספר כללים חשובים:

1. במשך הימים הבאים  תעניק לתוכי סביבה רגועה עם כמה שפחות צעקות, קפיצות, תנועות חדות וכדומה (לא כדאי לשים אותו בסלון).  
   
2. אם התוכי פוחד אפשר לשבת על כיסא מול הכלוב ולהיות איתו בגובה העיניים שלך.
   
3. תעשה זאת לפחות במשך שבועיים ועד שתרגיש שהתוכי כבר לא עוין אלא יהיו ימי ההסתגלות מחדש.
   בימים אלה, אל תיגע בו ואל להכניס את היד לתוך הכלוב אלא רק כדי להכניס אוכל ולנקות את הכלוב, לטפל בו כראוי, לספק את כל צרכיו.
   
4. אם התוכי "מסכים" לעלות לך על היד מבלי שילחץ, תסתפק בכך ואם לא - תכבד את רצונו.
   
5. תשאיר את דלת הכלוב פתוחה ותאפשר לו להסתובב בחדר כרצונו, כך הוא יכיר מהר יותר את הסביבה החדשה, אל תשכח לסגור את כל פתחי הבית, שלא יברח החוצה.
   
6. כאמור לעיל, לא לפלוש לטריטוריה של התוכי ללא "הסכמתו", אלא אם כן, אתה רואה סימנים ברורים שאתה יכול לנהוג אחרת.
   
7. לא לעשות דברים כנגד רצונו של התוכי ולא "להתעלק" עליו.
   
8. אם אתה רואה שהתוכי מסכים ולא פוחד ממך, תנסה להאכיל אותו דרך הסורגים, אם הוא מתרחק ממך, סימן שהוא פוחד, תניח לו ולמחרת תנסה שוב.
   
9. כאשר הוא מפסיק לחשוש ממך, אפשר לנסות לפתוח את הכלוב ולהאכיל אותו מבלי להכניס את היד לתוך הכלוב.
   
10. בשלב הבא לנסות, לאט לאט, להכניס את היד רק עד המקום שבו התוכי מתחיל להראות סימנים של חוסר רצון וחשש. ורק בשלב הסופי לנסות להכניס את היד במטרה שיעלה על היד שלך.
    
11. תזכור שלכל אחד מהשלבים האלה דרוש זמן, ומשך הזמן אינו קבוע והוא תלוי בכל פרט ופרט (וגם - בך), חשוב שלא לנסות לקצר תהליכים ולאפשר לתוכי להתרגל לכל שלב.
    

אשמח לקבל דיווח בכל יום/יומיים כדי שנעקוב אחר ההתקדמות.
בהצלחה.