עולם הכופתיות

[צבי דגן]

עולם הכופתיות / רותם_N55

תכנון דיאטה מאוזנת לתוכי אינו דבר של מה בכך.
ראשית יש לוודא שהמזון מכיל את כול אבות המזון בריכוזים הדרושים.
שנית,יש לוודא שהתוכי אכן אוכל הכול.
גם אם נכין תערובת זרעים משובחת והתוכי יבחר לאכול רק את הדברים החביבים עליו (מה שקורה בדרך כלל) הדיאטה לא תהיה מאוזנת.
יש תוכים מעטים שאוכלים כול מה שניתן להם, אבל רוב התוכים אינם כאלה.
בעוד התוכי צעיר מאוד (תקופת הגמילה), זה הזמן האידיאלי להגיש לו מגווון מזונות, גדול ככל שניתן.
ככל שהתוכי מתרגל בצעירותו לסוגי מזון שונים, כך יהיה פשוט יותר בבגרותו.
כאמור, הבעיה העקרית היא זרעי חמניות (גרעינים שחורים), הם עשירים בשומניים, וזהו צורך טבעי של התוכי ל"תדלק" את גופו במזון עתיר אנרגיה. כמו כן, זרעי החמניות מכילים חומרים שמפריעים לקליטת הסידן בגוף. אם תוכי מתעקש לאכול זרעי חמניות, יש לצמצם קודם כול את כמות זרעי החמניות המוצעת לו ובכל מקרה הכמות לא תעלה על 4%-5% מסך כל הזרעים שהוא אוכל.
בבוקר, כאשר כלי האוכל ריק, ניתן לו ירקות, תערובת זרעים ללא חמניות, כופתיות וכדומה, ורק בשעה מאוחרת יותר נוסיף לו זרעי החמניות. בהדרגה נפחית את כמות החמניות ב-30%.
זיכרו, בטבע התוכי לא אוכל זרעי חמניות בכמות כזאת. זהו "אוכל זבל" עבור התוכי בדיוק כמו שצ'פסים ובמבות עבור ילדים. תוכי שאוכל רק זרעי חמניות ונוסיף לו ברוקולי או תפוח רק פעמיים/שלוש בשבוע, עדיין לא מקבל תזונה מאוזונת.
תזונה מאוזנת חייבת להכיל את כול אבות המזון, חומצות האמיניות הנחוצות, ויטמינים  ומינרליים.
כמו כן צריך לשמור על היחס הנכון בין סידן, זרחן וויטמין d3.
 יש דרך אחת כדי לוודא ולהיות בטוח שהתוכי מקבל מזון מאוזן והיא השימוש הכופתיות.
כופתיות נראות כמו מזון כלבים. למעשה, זו פורמולה (תבנית/תערובת כימית) שהוכנה בבית חרושת, ועובדה בתנור תעשייתי הדוחס בחום גבוה את החומר לגרגרים קטנים.
היתרונותיה של שיטה זו ברורים:
 זוהי דיאטה מאוזנת.
גם ציפור מאוד בררנית, לא תוכל לברור את המזון החביב עלייה ולדלג על דברים אחרים.
 והחשוב מכול, כול נגיסה היא נגיסה מושלמת ומכילה את כול מה שהציפור זקוקה לו.
 כאשר התוכי ניזון מכופתיות אין צורך בתוספת ויטמינים או מינרליים, בהנחה שהכופתיות מאיכות טובה והן אמורות להכיל הכול.
 הכופתיות לא משעממות את התוכי כי תוכי לא מחפש ריגושים באוכל ולהפיך, ככל שהתוכי מונוטוני יותר כך עדיף לו.
 הכופתיות הן יחסית שיטת האכלה חדשה בארצנו וענף הכופתיות התפתח רק בשנים האחרונות ולאט לאט יש יותר מודעות לחשיבותה של התזונה האופטימלית והמאוזנת ביותר שנוכל לאפשר לתוכי.
 כיום יש בארץ, בכול חנות חיות, מגוון עשיר של כופתיות מחברות שונות בצבעים מגוונים, בצורות שונות ובטעמים שונים.
 אז אחרי שהגענו למסקנה שהכופתיות הן אכן תזונה מאוזנת עבור התוכי איך נבחר את הכופתיות הטובות ביותר המתאימות לסוג הספציפי שלנו (נכון להיום יש אפילו כופתיות לקוקאנים וטוראקואים בארצנו הקטנה) ולכול זן יתאימו כופתיות שונות הן מבחינת הרכיבים והן מבחינת הגודל (סביר להניח שיהיה מאוד קשה לתוכון לאכול כופתיות של ארה).
מציאת הכופתיות לזן הספציפי שלנו לא אמורה להוות בעיה פשוט מסתכלים על אריזת המוצר (עליה בדרך כלל מצוין לאיזה זן שייכים הכופתיות בדרך כלל גם תופיע תמונה של התוכים בהתאם לסוג הכופתיות).
בעיקרון עדיף לקחת את הכופתיות מהסוג "נטוראל" שצבעם חום, וזאת כדי להמנע מהכופתיות הצבעוניות אשר מכילות דברים שעלולים להזיק לתוכי כמו צבעי מאכל שונים.
 רצוי שהכופתיות יהוו שני שליש מכלל מזונו של התוכי ואת השליש הנותר יתפסו הירקות, פירות, תערובת השרייה/הנבטה ולעיתים רחוקות מעט גרעינים.
אבל לא הכול ורוד ותתכן, ללא ספק, תופעה בה התוכי "ישבות רעב" ולא יגע בכופתיות (אופיני לתוכי שהיה ניזון רק מגרעינים) במקרה כזה יש להרגיל אותו לאט לאט. ראשית נכניס לתערובת הגרעינים שלו מעט כופתיות ולאט לאט נקטין את כמות הגרעינים ונרבה את כמות הכופתיות עד שנגיע למצב בו יש בצלחת רק כופתיות.
מכיוון שתוכי היא בעל-חיים חשדן מטבעו הוא יבהל ויסרב לאוכל חדש לכן התהליך כפי שהוזכר למעלה הוא יעיל ביותר מכיוון שבתהליך זה התוכי לומד להכיר לאט את המזון החדש ויתקל בו כאשר הוא אוכל את המזון אליו הוא רגיל.
בהצלחה.
ישנן חברות שמציעות מגוון רחב של כופתיות ובצבעים שונים, לפי סוג וגודל התוכי