פורום תוכיפדיה
בריאות - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מילון מושגים (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=19)
+--- אשכול: בריאות (/showthread.php?tid=97)

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7

RE: בריאות - צבי דגן - 02-27-2018

מריטת נוצות
הסיבות מתחלקות לשלוש:
  1. סיבות רפואיות - בד"כ כאשר מדובר בטפילים על העור או מתחת לעור.
    במקרה כזה, יש לערוך בדיקות אצל הווטרינר ולטפל בהתאם להנחיות שלו.
  2. סיבות שקשורות לתזונה שאינה מאוזנת - שגורמת לחוסרים באבות המזון, במינרלים או מחסור רציני בוויטמינים חיוניים.
    בדומה ליתר בעלי-החיים, גם התוכים, זקוקים לוויטמינים ומינרלים.
    לפעמים חוסר מזערי, או עודף, באחד מהם עלול לגרום לבעיות.
    מריטת נוצות יכולה לנבוע גם מאכילת יתר של שקדים או חמניות.
    המינרלים שמדובר בהם: סידן, כלוריד, מגנזיום, זרחן, נתרן, אשלגן, נחושת וגפרית.
    כמו כן, קיימים גם יסודות קורט (= יסוד שנמצא בכמויות קטנות מאד), שנדרשים בכמויות קטנות מאד וכוללים את הברזל, כרום, נחושת, פלואוריד, יוד, מנגן, סלניום, ואבץ.
    לפעמים קורה שמינרלים עיקריים מגיבים עם יסודות-קורט, ולעתים נוצרים מצבי חוסר איזון בריכוזי המינרלים השונים שעלולים לגרום לבעיות.
    למשל, אכילת זרחן בכמות גדולה מדי עלולה להפריע לספיגת המגנזיום.
    עודף של נתרן עלול לגרום לאיבוד של סידן.
    עודף של מנגן במזון עלול לגרום לחסר ברזל.
    לעתים תגובה כימית בין מינרלים לוויטמינים עלולה לגרום לבעיות בלתי-רצויות, למשל עודף בנחושת יגרום להרס של ויטמין C.
    בד"כ התופעות האלה לא יהיו, כאשר נותנים לתוכים שלנו תזונה עשירה ומגוונת מן הטבע (מזונות טבעיים).
    הבעיות עלולות לצוץ כאשר התוכים מקבלים רק כופתיות או כאשר נותנים להם תוספי מזון שונים, כמו ויטמינים באופן מלאכותי.
    העמסת יתר של תוספי מזון, או של מזון מעובד (של בני אדם), עלול להביא לתוצאות שאתה מתאר.
  3. סיבות התנהגותיות - שבד"כ קשורות בלחץ / עקה (Stress) / מתח / דיכוי.
    גם כלוב קטן מידי עלול לגרום לעקה / Stress.
מה עושים ואיך מטפלים בתוכי מורט?
בהנחה שאין סיבות רפואיות והתזונה תקינה, יש לעשות את הפעולות הבאות או - את חלקן:
  1. לקנות "חליפת טיסה רפואית" במטרה למנוע מהתוכי את אפשרות המריטה.
    החליפה היא פתרון פחות "סדיסטי" מאשר קולר / צווארון.
  2. לקנות "קולר" / צווארון שנראה כמו קונוס ומתלבש סביב הצוואר של התוכי.
    הקולר מונע מהתוכי לקפל את הראש כלפי מטה ולתלוש לעצמו את הנוצות.
    הקולר הוא פתרון ווטרינארי. זה פתרון יעיל אך לא נעים, לא לך ולא לתוכי במיוחד בשלב הראשון.
    ישנן הוראות מפורטות על איך לשים קולר ומהם התופעות לוואי (חייב לדעת לפני השימוש או להתייעץ עם וטרינר).
השימוש בקולר או בחליפה הוא בערך חודשיים שבהם צריך להכניס חומר לעיסה אחר לתוכי, (ענפים, צעצועים וכדומה).
לאחר כחודשיים (כשכל הנוצות גדלו בחזרה) צריך לחנך את התוכי שלאכול נוצות זה מגעיל ולכרסם עלים, ענפים, וצעצועים זה כיף.
פה נכנס לתפקיד הספריי שנקרא "ביטר ביק" - Bitter Beak  (מקור מר).
מורידים את הקולר או את חליפת הטיסה ומורחים על התוכי את הספריי המר.
מכניסים לתוכי המון דברים לכרסום והתעסקות.
כעת מצפים/מקווים שהתוכי יעדיף להוציא אגרסיות על הענפים ולא על נוצות מרות.
אחרי מספר שבועות כבר לא יהיה צורך בספריי והוא כבר יבין את העיקרון.
[Image: 4XvX3sp.jpg][Image: IfCIg7E.jpg]

RE: בריאות - צבי דגן - 02-27-2018

יסודות קורט
יסודות קורט הם יסודות שנמצאים בגוף בכמויות קטנות מאד.
הם גם נדרשים בכמויות קטנות מאד, אבל אם הם לא מגיעים לגוף במשך תקופה ארוכה (יחסית) עלול להירגם נזק חמור ולפעמים - בלתי הפיך.
היסודות האלה כוללים את הברזל, כרום, נחושת, פלואוריד, יוד, מנגן, סלניום, ואבץ.

RE: בריאות - צבי דגן - 02-27-2018

נָשָא מחלה
נָשָא מחלה הוא יצור חי (או צומח), שנושא בתוכו מחוללי מחלה שעלולים לגרום למחלה.
בעלי חיים כאלה עלולים לחלות במחלה או להעביר את המחלה לזולת, על אף שאינו מפתח את הסימפטומים של המחלה, ולכן לא ניכר בו שהוא חולה במחלה.
יש להתייחס לתוכי כזה, כאילו שהוא  חולה ולטפל בו בהתאם.
זאת משום שבמקרה של טרסט = עקה, מתח, לחץ, מועקה, תעוקה, מצוקה, דחק, טמפרטורה נמוכה וכדומה, המחלה עלולה להתפרץ.
כמו כן, התוכי הזה עלול להדביק את זולתו.
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                
למרות שאין נתונים מדוייקים על נשאות של מחלות, ההערכה מדברת על כ-40% תוכים שנגועים בחיידק הכלמדיה, בקרב ציפורים שנבדקו במעבדת קרניאלי.
המחלות האחרות נפוצות באחוזים נמוכים יותר באופן ניכר אולם משמעותם מבחינת התוכי ומבחינת להקה יכולה להיות חמורה מאוד ואף קטלנית.

RE: בריאות - צבי דגן - 02-27-2018

נשא מחלה (נשאות)
נשא של מחלה מסויימת הוא יצור חי, שיש בגופו גורמים למחלה, ויכול להעביר את המחלה לאחרים, למרות שהוא עצמו לא מפתח את הסימפטומים של המחלה, לכן לא רואים עליו שהוא חולה במחלה.נשא של מחלה עלול לפתח את המחלה בשעת מצוקה, חולשה, או סטרס
נשאים עלולים להעביר שני סוגים עיקריים של מחלות:
  1. מחלות זיהומיות: הנשא נושא בגופו גורמים למחלות זיהומיות - חיידקים, נגיפים וכדומה.
    הוא עצמו לא חולה במחלה, אולם הוא עלול להעביר את גורמי המחלה לאחרים.
  2. פגמים גנטיים: הנשא נושא עליו פגם גנטי ועלול להעבירו לצאצאיו, אף על פי שהוא עצמו איננו חולה באותה מחלה גנטית.


RE: בריאות - צבי דגן - 02-27-2018

סטרס / עקה / לחץ
סטרס/Stress = דְּחָק = עָקָה,
זהו מושג שמציין תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון של בעלי החיים, כתוצאה מגירוי חיצוני (פיזי או התנהגותי/פסיכולוגי).
בנסיבות אלו עלול להיווצר מצב של קושי בהתמודדות עם גורמי מחלות.
וכן עלולים להתגלות תופעות פיזיולוגיות, כגון פגיעה במערכת העיכול, לחץ דם גבוה ודיכוי המערכת החיסונית.
הגורמים העיקריים לסטרסס בעופות/ציפורים הם אלה:
  •     מעבר לסביבה חדשה.
  •     מגדל חדש.
  •     צפיפות גדולה.
  •     כלוב קטן מידי.
  •     משטר מזון ומים לא קבוע.
  •     הכנסה תכופה של פרטים חדשים ושינוי הסדר של הלהקה.
  •     להקה רב גילית, שגורם לתוקפנות ומניעת גישה של הצעירים והחדשים, לאוכל ומים.
  •     חשיפה מסיבית לטפילים חיצוניים.
  •     שינוי כלובים/לולים באופן תכוף.
  •     נוכחות של חיות מחמד כגון כלבים או ילדים שמציקים לתוכים או רודפים אחרי התרנגולות, לפרקי זמן ארוכים.
  •     ובכלל כל דבר שמבהיל את התוכים או התרנגולות למשך זמן ארוך.


RE: בריאות - צבי דגן - 02-27-2018

ניו-קסל
  • ניו-קסל היא מחלה נגיפית (מחלה שמקורה בוירוס) קשה שפוגעת בכל בעלי הכנף ובמיוחד בכל עופות המשק בכללם - התוכים. בארץ היו בשנות התשעים שתי התפרצויות ניו-קסל בתוכיים שמקורן היה בתוכיים מיובאים, ובשנת 2002 התפרצות בתוכיים שמקורה בעופות משק. מחלה זו פוגעת במיוחד במערכת העצבים, אך גם במערכת הנשימה, מערכת העיכול ובכלי הדם, וגורמת לתמותה מרובה.
  • בעופות משק קיימת חובת חיסון, כשהחיסון מבוצע באמצעות תרכיב חי הניתן על-ידי עירפול, טיפטוף לעין או במי השתייה, ובאמצעות תרכיב מומת הניתן בזריקה לשריר.
  • יונים ותוכיים ניתן לחסן באמצעות הזרקת תרכיב מומת, אך היות ולא מקובל לחסן תוכיים, הופעת נוגדנים של ניו-קסל בדם תמיד תעיד על חשיפת הציפור לנגיף. ציפורי שיר ניתן לחסן בעירפול בתרכיב חי. שאר העופות שבפינת החי (טווסים, פסיונים, חוגלות, עופות מים, דורסים וכו') יש לחסן לפי הוראות השירותים הווטרינריים כפי שיתפרסמו מעת לעת. ניתן לזהות נוגדני ניו-קסל מטיפת דם בודדת הספוגה בנייר סופג אצל כל רופא וטרינרי למחלות ציפורי נוי, באמצעות ערכת אימונוקומב.
המחלה היא מחלה מדבקת רשומה, וחלה חובת דיווח לשירותים הווטרינריים בכל מקרה של איבחון או חשד לקיומה.

סימני מחלה אופיניים:
במקרים רבים אין המגדל מאבחן את סימני המחלה בציפור אלא בשלב שהמחלה אנושה. הסיבה לתופעה זו היא נסיונם של הציפורים להסוות כל סימן חולשה מתוך אינסטינקט הישרדות טבעי.
התבוננות בהפרשות (לשלשת)
זהו אמצעי פשוט וחשוב למעקב אחר בריאות הציפור. רצוי לרפד את הכלוב בנייר נקי - מגבות נייר או נייר עיתון - בכדי לאפשר מעקב יומי אחרי תדירות, כמות, צבע, צורת, הרכב וצמיגות ההפרשות.
הפרשה טבעית של ציפור מכילה שלושה מרכיבים:
  1. צואה - זו ההפרשה שמקורה במזון מעוכל. בהתאם להרכב הדיאטה ייתכנו הבדלים בצבע ובהרכב ההפרשה. מזון המורכב בעיקר מגרעינים גורם להפרשות כהות, שחורות או ירוקות, ואחידות. לעומתן, ציפורים הניזונות ממזון מכופתאות מפרישות צואה רכה יותר וחומה.
  2. שתן - חלקו הנוזלי בדרך-כלל צלול. תזונה עשירה בירקות ופירות מגדילה את הפרשת השתן.
  3. אורטים (גבישי חומצה שתנית) - הפרשה מִשְחָתִית לבנה שמקורה בכליות. מופיעה בשתן או על הצואה.
    סטיות מההפרשות שתוארו לעיל ניתן למצוא בציפורים בתקופת ההטלה או בגוזלים, במיוחד אם הם ניזונים מלאכותית (הזנת יד), וכן בהפרשה הראשונה בבוקר, הפרשות בעת הכבדה ועצבנות, או הפרשות לאחר ארוחה שהכילה מזון בצבע מיוחד (במיוחד ירקות ופירות מסויימים). טיפולים תרופתיים רבים, כולל אלו הניתנים בזריקה, משנים את צבע ההפרשות. רצוי להתבונן מדי פעם בהפרשות הרגילות על-מנת להכיר מיד סטיה מהרגיל.  
עזרה ראשונה: בעזרה ראשונה המוגשת לציפור חולה יש חשיבות מיוחדת לשתי נקודות: חום ומזון. עד לטיפול הווטרינרי יש לדאוג למזון ולחום מתאימים.
חום: יש להחזיק ציפור חולה בטמפרטורה של =11pt=13.5pt30[sup]0[/sup][sub]C[/sub]-27[sup]0[/sup][sub]C[/sub]. רצוי שבכל משק ציפורי נוי יהיה אינקובטור או ארגז שבתוכו ניתן להחזיק ציפור חולה בטמפרטורה הנ"ל. ניתן לחמם כלוב במנורה אינפרה-אדומה של 100 וואט, מנורת שולחן או על-ידי גוף חימום.
יש להימנע מחימום יתר של הציפור.
נשימה מואצת והרחקת הכנפיים מהגוף מצביעים על חימום יתר.
מזון: ציפור שמפסיקה לאכול תמות. לכן יש להתאמץ ולעודד ציפור חולה לאכול. יש לקרב את האיבוסים למקום שבו הציפור יושבת. במידה והיא על הרצפה, יש לפזר מספר אבוסים על הרצפה. יש להציע לציפור מזון שהיא מעדיפה בדרך-כלל, וגם לנסות להאכיל מהיד. בהאכלת יד יש להגיש מזון נוזלי (שימורי אֶנְשׁוּר בטעם תות-שדה, דופילאט, דייסה מוכנה להאכלת יד של גוזלים).
קפה חזק ומתוק גורם להגברה זמנית של החיוניות, על-מנת לגשר על הזמן עד שתגיע לטיפול וטרינרי.
ככל שהציפור קטנה יותר, הצורך בעזרה מיידית גדול יותר.
אין לטפל בציפור באנטיביוטיקה (אלא לאחר איבחון וטרינרי) או בתרופת פלא כמו, אלכוהול או שמנים שונים.

RE: בריאות - צבי דגן - 02-27-2018

סלמונלה Salmonella
חיידק הסלמונלה הוא הגורם למחלת הסלמונלוזיס בבני אדם ובעלי חיים, כאשר הסימן הקליני העיקרי הוא דלקת בדרכי העיכול.
חיידק הסלמונלה.
קיימים יותר מ- 2300 סטראוטיפים של החיידק. מכל הסטראוטיפים הידועים, רק כ- 10% הם פתוגניים ויכולים לגרום להתפתחות המחלה בבני אדם.
גורם המחלה הוא חיידק - G.
החיידק רגיש לטמפרטורות גבוהות וטיפול מזון בחום משמיד את החיידקים. אולם קיים סוג של סלמונלה, שעמיד פי 10-20 לחום ולפעמים ניתן למצוא אותו בחלב שעבר פסטור. הקפאה או צינון אינם משמידים את החיידק ואפשר למצוא גם בטמפרטורה של 10 מעלות התפתחות איטית של החיידק.
ההדבקה בין ציפור אחת לשנייה בעיקר דרך האוויר, הפרשות עיניים לשלשת ואבק נוצות.
יכולה להתרחש ההעברה מהאם לביצה, או מגע ישיר בין ציפורים.
סימנים קליניים - חולשה, חוסר תאבון ושלשול.
במקרים כרוניים לעיתים נראה דלקת פרקים, דלקת לחמית העין ונזק לאיברים פנימיים (כבד, טחול, כליה או לב).
ברמת נגיעות גבוהה יכולה להיות תמותת עוברים.
אבחון - סימנים קליניים ובדיקות מעבדה.
לצורך אבחון במעבדתנו מומלץ לשלוח swab מהפרשות הביב, הפרשות עיניים או אף.
המחלה עלולה לעבור לאדם ולכן חשוב לוודא שהציפור שברשותכם אינה נשאית או חולה!

לא מומלץ לערוך בדיקת דם מולקולרית לסלמונלה לתוכים בודדים, יש לזה משמעות ברמת בית גידול או להקה.
סלמונלה לכשעצמה נמצאת ברוב המקרים במערכת העיכול, הדבקה בדרך כלל דרך הפה, יכול להיות מעבר גם דרך ביצים.

בדיקת דם מולקולרית הינה בדיקה לסלמונלה בדם - מקום שהחיידק אינו נמצא בו כנשאות ולכן הבדיקה לא אומרת כלום.
כדי לאבחן סלמונלה יש צורך לבודד את החיידק מנגעים קליניים או מהפרשות מערכת העיכול והטיפול מבוצע עפי רגישות אנטיביוטית הנקבעת במעבדה.
זו בדיקה שונה לחלוטין מבדיקת דם מולקולרית.

RE: בריאות - צבי דגן - 02-27-2018

ערכת דגימה / בדיקה
ערכת דגימה / בדיקה, עבור מעבדה לאבחון מולקולרי בתחום הוטרינרי, כוללת:
  1.      שקית "פסגור" (שקיות נילון עם פס סגירה לשימוש חוזר).
  2.      מחט סטרילית חד פעמית.
  3.      פיסת נייר ווטמן סטרילי.
  4.      מדבקת סימון.
[Image: RSydoY7.jpg][Image: H7myF8k.jpg]

RE: בריאות - צבי דגן - 02-27-2018

פוליומה  Poliona Virus
גורם המחלה הוא נגיף, הפוגע כמעט בכל מיני הציפורים. המחלה משפיעה בעיקר על גוזלים ומובילה למוות תוך 48 שעות מרגע הופעת הסימנים הקליניים של הגוזלים הנגועים.
דרכי העברה: אבק נוצות, לשלשת, אויר, מגע ישיר וחומרים נגועים.
הסימנים הקליניים כוללים אובדן תנועתיות בזפק, פליטת מזון, נפיחות הבטן, דכאון, איבוד תאבון, איבוד משקל, שלשולים, פגיעה בניצוי, קשיי נשימה, דימומים פנימיים ומוות.
ציפור ששרדה את הוירוס נשארת נשאית לכל ימי חייה ומידת הפצת הנגיף משתנה בין הציפורים הנגועות.
אין אפשרות לדעת אם הציפור נשאית ללא בדיקת מעבדה.
אנו ממליצים לבדוק כל ציפור המוכנסת ללהקה או לריבוי ולשמור את הציפור מבודדת עד הגעת התשובות.
לצורך אבחון במעבדה יש לשלוח דגימת דם.

RE: בריאות - צבי דגן - 02-27-2018

פיסוק רגליים
לפעמים קורה מצב שגוזל סובל מפיסוק רגליים, הן מסיבות גנטיות והן מסיבות אחרות (מצע לא טוב, תזונה לא נכונה וכדומה).
הפיתרון הוא קיבוע בעזרת ספוגית כפי שרואים התמונות האלה:
[Image: jWNJ0RK.jpg][Image: L74zGvB.jpg][Image: BjyQX7C.jpg][Image: mqTWXZi.jpg][Image: UMWjH5A.jpg][Image: WFuIdtg.jpg]
ישנן דרכים שונות לטפל ב"פיסוק" ולקבע את הרגליים