פורום תוכיפדיה
תזונת הכנר / הקנר, ותהליך הרבייה - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מאמרים וכתבות (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=18)
+---- פורום: ציפורי שיר (קנרים / כנרים, פינקים וכדומה) (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=39)
+---- אשכול: תזונת הכנר / הקנר, ותהליך הרבייה (/showthread.php?tid=966)

תזונת הכנר / הקנר, ותהליך הרבייה - צבי דגן - 02-01-2019

[Image: pD4mNzZ.jpg]
תזונת הכנר / הקנר ותהליך הרבייה
תזונת הכנרים:
ניתן להשיג בשוק תערובות יעודית ואיכותיות לכנרים המכילות זרעי חפורית, לפתית, ניגר, קנביס,לפתית גדולה, שיבולת שועל מקולפת.
בנוסף יש לספק תערובת השרייה (יש להתאים את גודל הזרים לגודל הציפור) שהם זרעים שמושרים במים למשך 24-48 שעות (תוך רענון המים בכל 4-6 שעות) (ראה גם: השרייה תערובת השרייה - איך, כמה ולמה?)
וכן זרעים מונבטים. (ראה גם: השרייה והנבטה - הכנה והגשה)
יש לספק להם סידן ומזון  ביצים, ירקות ופירות, כמו תפוח, אגס, ברוקולי ,גזר, מלפפון, אפונה, עלי עולש, כרוב סיני, לפת, שן ארי, חסה, גזר מגורד, תוספות של ענפים פורחים וכדומה. (ראה גם סלט עולש)
עליך לשים לב ולהיזהר מהשמנת יתר כי, השמנת יתר עלולה להכביד על הכבד ועל הכליות, עד כדי גרימת מוות לציפור. 
עליך לרענן ולהחליף את המים מידי יום ביומו (ואפילו מספר פעמים ביום), ולרחוץ היטב את כלי המים לפני שאתה ממלא אותו מחדש.
אי רענון המים לציפור קטנה כמו הכנר, שיש לה חילוף החומרים מואץ עלול להוביל למוות תוך זמן קצר ביותר (12-24 שעות).
טקס החיזור
במהלך טקס החיזור מנסה הזכר להרשים, ככל יכולתו, את הנקבה ולהוכיח לה שהוא הזכר הבריא והמוצלח מבין כל הזכרים האחרים, כדי שלנקבה יהיה כדאי להזדווג איתו ולהעמיד צאצאים דווקא  איתו.
לצורך כך, הזכר משתמש בטכניקות חיזור שונות ומורכבות, כמו שריקות, עזרה בבניית הקן וגם מאכיל את הנקבה. 

זיהוי הזוויגים
הכנרים מזהים את הזוויג (זכר או נקבה) לפי ההתנהגות.
הם יודעים פחות מאתנו, שיודעים לבדוק באגן או בדיקות דם במעבדה.

הנה רשימת התנהגויות שיש לשים לב אליהן:
  • זכרים שרים הרבה יותר חזק מנקבות.
  • זכרים עומדים ישר ומתנדנדים מצד לצד בזמן שירה.
  • הזכרים (כשהם קרובים לנקבה חמה) הם סקרנים, הם מנסים להגיע או לראות את הנקבה דרך הסורגים.
  • זכרים נלחמים זה עם זה, נקבות פחות. זכרים גם נלחמים עם נקבות שלא מקבלות את חיזורם.
  • במשך עונת הדגירה, כשאין נקבות בסביבה,  זכרים מעלים אוכל מהזפק ומנסים "להאכיל" את רגליהם.
  • זכרים יאכילו נקבות במשך עונת הדגירה.
  • במשך עונת הדגירה נקבות יחפשו חומרי ריפוד (חוטים) לבניית הקן, ואם יש באזור סלסילה הן תתחלנה לרפד אותו.
  • בעונה החיזור, אם תנשוף את נוצות האגן לצדדים, תגלה שפי הטבעת של הזכר עולה מעל מפלס הבטן, אצל הנקבה האזור הזה, הוא שטוח יותר.
  • יש צבעים ומבנה נוצות שקשורים לגנים של דפוסי המין שמראים את הבדלי מין.
    לדוגמה לזכר של ה”ליזרד” (Lizard) יש כיפת כסף שחורה, ולנקבה הכיפה צהובה ומלאה.
    כדאי לסמן כנרים עם טבעות פלסטיק צבעוניות כדי לזהות את הזוויג.
  • כמובן שרק נקבות מטילות.
מה נראה בתחילת תהליך הרבייה ואילו הכנות יש לעשות לקראת תהליך הרבייה?
  • זכרים ונקבות "יטפלו" בקן ויתעסקו איתו כאשר אורך אור היום מתקרב ל-13 שעות. 
    אורך שעות האור המרבי בישראל עומד על 14 שעות בתאריך 21/6, כששעות החושך המקסימליות גם הן - 14 שעות בתאריך 21/12.
    לעומת זאת, בשני תאריכים אורך היום והלילה שווים 21/3 ו-21/9 - החלוקה היא 12X12. 
    המידע הזה יעזור לך לכוון את תהליך הרבייה כאשר משך שעות האור יתקרב ל-13 שעות. 
  • תחילת תהליך הרבייה והמשכו מונעים בהשפעת משך שעות האור ביממה (ולא ע"י הטמפרטורה כפי שרבים חושבים).
    ניתן לשלוט על משך שעות האור גם בעזרת תאורה מלאכותית, כדי להאריך את היום הטבעי. 
    במקרה כזה, עדיף לקצר את הלילה ולהדליק את האור בבוקר, לפני הזריחה.
  • עם 13 שעות אור יום, וטמפרטורה של 24 מעלות צלזיוס, כאשר הציפורים בכושר ואין להם טפילים, תוכל להתחיל לאפשר להם להתרבות. 
  • בחר זכרים ששרים, שמאכילים את רגליהם ומחפשים נקבות חמות. 
  • בחר נקבות שאוספות חומר קינון. 
  • כשנקבה מתכופפת ומרימה את זנבה כתגובה לחיזור הזכר, הגיע הזמן לשים אותם ביחד.
  • גזור ציפורניים ארוכות של נקבות וכך תמנע מחורים בביצים. 
  • אם לציפורים יש נוצות עבות סביב אברי המין, תוריד אותן מסביב לפתח אברי המין, וכך תבטיח ביצים פוריות.
  • קשור מצע ייעודי לקן והנקבה תרפד את הקן עם חוטים.
  • זה הזמן שבו מומלץ מאוד לתת "תוסף רבייה" - ויטמין E וסלניום או בריד+.
  • אל תשים חוטים ארוכים מידי (באורך פחות מ-7 ס”מ), כי הכנר עלול "לתלות" את עצמו בטעות.
  • הציפורים יזדווגו מספר פעמים כל יום במשך יומיים. 
  • לאחר כשבוע הזיווגים נפסקים, הקן מרופד והביצה הראשונה מוטלת. 
  • מכיוון שאנחנו מעוניינים לקבל גוזלים בגדלים שווים, גמילה ופריחה אחידה, כדי שכל הביצים יבקעו ביחד.
  • מה עושים? תוציא את הביצה הראשונה והחלף אותה בביצת דמי. 
    שים את הביצה בכלי מרופד (צמר גפן נקי) וזכור לסובב את הביצים פעמיים ביום, עשה זאת עם הביצים הראשונות במשך 4 ימים. 
  • עם הטלת הביצה הרביעית, הוצא את ביצי הדמה, והחזר את שלושת הביצים הראשונות לקן, ומרגע זה תתחיל לספור 13 ימי דגירה, עד שיבקעו ארבעת ביצים. 
  • במשך הדגירה אפשר לחבר את הזכר לנקבה אחרת, או להשאיר אותו לבד. 
  • אם הוא לא מפריע, אפשר להשאיר אותו יחד עם הנקבה (זכר שקט זה יוצא דופן).
מידע נוסף
  • כנר זכר יכול לזווג  8 עד 10 נקבות במשך עונת רבייה אחת.
  • אם יש לך זכר מעולה שעליו אתה רוצה לבנות קו דם, אז השיטה שאפרט למטה יעילה:
    שים נקבה אחת בכלוב.
    כשתבחין שהיא רוצה להזדווג הכנס את הזכר והשאר אותם יחד עד שאתה בטוח שהזדווגו מספר פעמים.
    הוצא אותו, ואחרי יום אחד של מנוחה, תיישם את התהליך הזה על נקבה נוספת.
    אחרי הזיווג הזכר בעצם מיותר והנקבה יכולה להמשיך לבדה את תהליך הרבייה.
  • הנקבה בונה את הקן לבדה והדגירה והמשך הטיפול בצאצאים, מתבצעת ללא עזרה.
  • אם תחליט לזווג זכר אחד עם שתי נקבות פעל לפי ההצעה הזו: 
    [Image: ExozB4M.jpg] סדר שני כלובי דגירה עם נקבה אחת לכל כלוב. 
    [Image: ExozB4M.jpg] שים את הזכר עם הנקבה עד גמר הטלת הביצים והקן מלא בביצים.
    [Image: ExozB4M.jpg] כעת, העבר את הזכר אל הכלוב עם הנקבה השנייה והשאר אותו עד שהיא מתחילה לדגור על קן מלא ביצים. 
    [Image: ExozB4M.jpg] כעת, החזר את הזכר אל הנקבה הראשונה כדי שיעזור לגדל את הגוזלים.
    [Image: ExozB4M.jpg] השאר אותו, יחד עם הנקבה הזו, עד שהוא מפרה אותה למחזור דגירה נוסף. 
    [Image: ExozB4M.jpg] לאחר ההפריה, החזר אותו לנקבה השנייה כדי שיעזור לה לגדל את הגוזלים.
    [Image: ExozB4M.jpg] לאחר מכן, כנראה שהוא יזווג אותה שוב.
    זה הזמן להעביר את הפרחונים הגמולים לכלוב אחר.

  • הכנר יכול לעשות שלושה עד ארבעה קנים, עם עד 6 ביצים לכל קן, במצב כזה אתה עלול להתיש אותו עד מוות.
    מגדל שדואג לבריאות הכנר לא יאפשר יותר משני מחזורי רבייה לעונה.
  • אתה יכול ואפילו צריך לזווג ציפורים שבקעו בעונה הקודמת. המשך איתן 3-4 שנים.
    אם הן טובות אל תפסיק. אם בשנה הרביעית יש לך משהו יותר טוב – הוצא את הזקנים, העבר אותם לכלוב אחר או תתרום אותם לגן ילדים     (אין מקום לרגשנות).
  • אופיו הפוליגמי של הכנר המבוית הוא לא טבעי, בטבע הכנרים נשארים בזוגות.
    אם תגדל את הכנרים בוואליר, תוכל להבחין בזוגות שלא נפרדים ושני בני הזוג מטפלים בגוזלים.
    השימוש בזכר אחד כדי לזווג יותר מנקבה אחת נובע מאינטרסים כלכליים בעסקי הכנרים.
    הזכרים נמכרים יותר לאנשים שאוהבים את שירתם, כך מכירת זכרים מביאה את הרווח הגדול ביותר.
  • הכנר אינו ציפור אהבה, הפרד בין הזוויגים בעונת המנוחה.
  • לאחר בקיעת הגוזלים, ייתכנו מצבים שבהם הנקבה תתחיל לבנות קן חדש.
  • במקרה כזה, הנח את הקן הראשון על הרצפה ותלה סלסילה חדשה במקומו.
    הזכר יכול להמשיך להאכיל את הגוזלים.
    אפשר להעביר אותם אל הצד שלו בכלוב החצוי זמנית, או להשאיר את הגוזלים עם הנקבה ולשים את המחיצה כך שהזכר יכול להאכיל את הגוזלים דרכה.
  • אם אתה מוציא את הזכר בעונת הדגירה, אל תשים אותו עם זכר אחר בכלוב קטן – הם עלולים לריב.
    הוא יכול להיות לבד או בכלוב תעופה גדול עם זכרים נוספים.
  • כך תנהג גם לאחר עונת הדגירה - הפרד את הגוזלים לאחר שהם גמולים והחזק אותם בכלוב נפרד.
  • הנאמר לעיל, אינם "חוקי ברזל", יתמיד יימצאו זכרים שירצו לעזור בדגירת על ביצים ובטיפול בצאצאים. 
    אם יש לך זוגות עובדים בכלובים נפרדים (או בלהקות) – כמובל שתאפשר לזכר להישאר עם הנקבה.
תהליך הגמילה
התהליך נעשה באופן הדרגתי, אתה יכול לעזור לטבע ולזרז את התהליך.
זהו, פחות או יותר, סדר ההתרחשות, כפי שפרטתי לעיל:
  1. ביום הראשון: הביצים בוקעות.
  2. ביום השני: תן מזון ביצים לכנרים.
  3. ביום השישי: החזר את הזכר לעזור בהאכלת הגוזלים.
  4. ביום הארבע עשרה: הורד את הקן לרצפה ותלה סלסילה חדשה.
    תספק לנקבה הרבה חוטים (אחרת היא תמרוט נוצות מהגוזלים כדי לבנות את הקן החדש). 
    הזכר ימשיך להאכיל את הגוזלים.
  5. בימים ה- 18-20: הגוזלים עוזבים את הקן ועומדים על מוטות העמידה, הנקבה ממשיכה לטפל בקן החדש והזכר מאכיל את הגוזלים.
  6. בימים ה- 21-28: הפרחונים הצעירים מתחילים להסתדר לבד. הפרד אותם מהזכר.
  7. בימים ה- 29-35: יתכן שיהיו פרחונים שינסו להאכיל את הדוגרת במחזור הרבייה החדש.
  8. ביום ה- 49: הכנרים הצעירים מתבגרים ואוכלים זרעים יבשים.
טיפים
  1. אם הזכר עוזר בהאכלת הגוזלים, הרי שהזוג יכולים לגדל עד 10 גוזלים בעונה, אך לטווח ארוך הדבר עלול להחליש את הנקבה ולכן עדיף יהיה לאפשר לה לגדל רק 6-8 גוזלים בלבד.
  2. אם תנסה להכביד על הנקבה כדי למצות את מספר הגוזלים המרבי, אומנם תצליח לעשות זאת בשנה הנוכחית, אבל בשנים הבאות, היא עלולה להיכשל בכל תהליך הרבייה, כך שהנזק יעלה על התועלת, והדבר לא יהיה כדאי.
  3. אם תיקח ביצים של נקבה איכותית ותעביר אותן לנקבה אחרת, יכול להיות מצב שהנקבה הראשונה לא תאכיל את הגוזלים שלה בעתיד לכן תהליך הרבייה רצוי שיהיה מתחילתו ועד סופו ללא התערבות האדם.
  4. אם תגביל את הזכר לשתי נקבות, בלבד, תפיק תפוקה גדולה יותר ממנו כשיגיע הזמן להאכיל את הגוזלים.
  5. אם אתה רוצה תפוקה מרבית מכל נקבה, כדאי לאפשר לה לא יותר מארבע מחזורי רבייה ואז לעשות הפסקה ולספק לה תזונה עשירה ומאוזנת.
  6. זוג יכול להמשיך להתרבות, באופן נמרץ ובתפוקה טובה, במשך כחמש שנים, לאחר מכן, התפוקה יורדת בהדרגה עד שנעלמת לגמרי.
  7. אם תאפשר לזוגות להתרבות יתר על המידה, תוחלת החיים שלהם תתקצר באופן משמעותי.
  8. מגדלים מנוסים נפטרים מציפורים זקנות ומעבירים אותם לכלוב אחר (גדול) עד יומם האחרון, יש כאלה שתורמים אותם לגנים, לבתי הספר או לפינות חי.
  9. הכנר יכול לחיות שנים רבות, עד גיל עשר בממוצע.
בעיות פוריות
אם אתה מגלה, במשך לפחות שלושה מחזורי רבייה, שישנן ביצים (כולן או חלקן הגדול) לא פוריות, עליך לבדוק את הדברים האלה:
  1. וודא שהזכר והנקבה נמצאים בכושר פיזי מלא ותספק להם ויטמין E+ סלניום, זה הזמן לתת.
  2. אם לאחד מבני הזוג יש הפרשות לא תקינות (למשל: שלשול) או נשירת נוצות לא טבעית, תפריד אותם ותטפל בבעיה בייעוץ ווטרינרי.
  3. "זכר זקן" (מעל גיל חמש) נמצא כבר בתקופת הבלות שלו ואסור לאפשר לו להתרבות.
  4. בדוק שמוטות העמידה יציבות (לא מסתובבות ולא זזות), מוטות כאלה עלולות להכשיל את תהליך ההזדווגות.
  5. נוצות רבות מידי סביב אברי המין עלולות להכשיל את ההזדווגות וההפריה, ו/או - להפריע בהעברת הזרע לגופה של הנקבה.
  6. בדוק שהביצים אכן פוריות או שמה הן רק סדוקות, או הייתה הפסקה בדגירה ולכן העובר מת.
ענידת הטבעת
  • יש לענות טבעת לכל הנקבות. 
  • עונדים את הטבעת בהגיע הגוזל לגיל 4-8 ימים. 
  • יש להתאים את גודל הטבעת לגודל הציפור.
  • אם אין לך כוונות להציג את הכנרים בתערוכה, כל עניין ענידת הטבעות לא הכרחית.
  • את הטבעות קונים מאיגוד הכנרים או ממאיר קרוט או אצל תוכים בעמק
  • אתה חייב טבעת כדי להציג את הכנר בתערוכה ויכול לרכוש אותה מאיגוד הכנרים.
  • רשום כל טבעת שאתה שם.
  • קנה את הגודל המתאים ואל תשים מוקדם מדי אחרת היא תיפול.
  • לפעמים הטבעת מפריעה לנקבה הדוגרת והיא מנסה להסיר אותה מהגוזל, וכך היא עלולה לשבור את רגל שלו ואף לזרוק את הגוזל מהקן במאמציה להסיר את הטבעת.
  • כדי לענוד את הטבעת, הוצא את הגוזל מהקן בידיים חמות ומרח את האצבעות שלו עם ווזלין רפואי.
  • העבר את הטבעת מעל האצבעות הקדמיות ולמעלה מעבר לכף הרגל עד שהטבעת תעבור את הציפורן האחורית.
רישומים
רשום כל זוג ואת מספר הטבעת של כל גוזל.
לכל זוג תרשום כרטיס עם העובדות והתכונות שלהם.
ציין את הצבע, תכונות שירה, התנהגות כהורה, ואם מכרת אותו.
אם מופיעה לך ציפור יוצאת מן הכלל תוכל לשים מעקב מאיפה היא יצאה ומהו הפוטנציאל שלה.
[Image: 9YQFcCO.gif]

המאמר מסתמך בעיקר על: "ספר הכנרים" של מאיר קרוט/ציפורי ציפורי - ממקימי איגוד התוכים הישראלי