בטעות רווחת הדעה שאומרת, שברגע ששלווים משמשים כעוזרי ניקיון בווילר צריך להפסיק לתת להם מזון ורק שילקטו את הזרעונים של הציפורים, אין זה נכון ואפרט בחלק של התזונה על המזון שמומלץ בווילר.

בבית ובכלובים - בשונה מרוב העופות והתוכים שלא יתאימו לחיות בבית, רובם בגלל גודל הכלוב, בגלל שרוב העופות והתוכים מלכלכים מאוד את הכלובים וסביבתם, וחלקם פשוט השכנים לא אוהבים רעש. 
כאן נכנסים השלווים לתמונה, ניתן לגדלם באקווריום/טרריום של זוחלים שאליו ניתן להוסיף צמחים, אבנים, וחתיכות גזעים למראה מרשים יותר. 
כאשר הם חיים בתוך אקווריום סביבת הכלוב נשארת נקייה וללא ריחות זה מאוד דקורטיבי ונאה מאוד לצפייה, השלווים  כמעט ולא משמיעים רעש חוץ מקריאות מידי פעם שבחלק מהסוגים מאוד נעימות לאוזן ומרגיעות, למשל שליו הבובוואייט.
כמובן שישנם סוגים שפחות יהיה מומלץ לגדלם בבית מכיוון שהם מתנהגים בהיפראקטיביות רבה וקופצים ומעופפים, אך כמובן שגם סוגים אלו, ללא בעיה, ניתן לגדל בחצר וגם בבית.

שלווים סינים/יפנים - נחמד מאוד לגדל גם בכלובי רבייה ללא תוספות מיוחדות, ולעבוד על הגנטיקה שלהם (מכיוון שזמן ההדגרה קצר וההגעה לבגרות מינית מהירה) ניתן להגיע למופעים מדהימים.
בעניין הגנטי, קל יותר לעבוד עם השלווים הסינים מכיוון ששם ישנם מופעים רבים.

עד כאן הסברתי חלק מהסיבות, מדוע לגדל שלווים, כעת אעבור לתזונתם שחשובה מאוד!
תזונה
בדומה לכל בעלי החיים, גם השלווים זקוקים לתזונה מגוונת על מנת, שמערכות הגוף שלהם יתפתחו כהלכה, שיאריכו ימים, שמופעם ומראם ייראה שופע ומרשים.
אתחיל בתזונה של האפרוחים: כאשר אפרוחי שלווים בוקעים הם זקוקים שיהיה במזון אחוז גבוהה של חלבון - מעל ל-25%.
במידה והם לא יקבלו את מנת החלבון ההכרחית, גופם לא יתפתח היטב והרבייה תהיה דלה (אם בכלל).
בשני הסוגים סיני ויפני (שהם הפשוטים ביותר) - מכיוון שסוגים אלו די עמידים, הייתי קונה להם מזון ממכון תערובת, למשל במכון תערובת של כפר ויתקין מוכר לשני הסוגים הללו תערובת מצוינת בעלת 28% חלבון. כמובן שהייתי הרבה יותר ממליץ ושמח אם היו דואגים להביא להם מזון יעודי לעופות נוי (היחידי בארץ שידוע לי שמוכר אותו הוא ארנון ממושב גנות) מחירו אומנם יקר אך כאשר תראו את העופות בבגרותם תבינו שלא הפסדתם שקל והשקעתם בהם את הטוב ביותר, הם יידעו לגמול לכם ברוחב לב.
בימים הראשונים מומלץ להוסיף ביצה קשה מגורדת עם קליפתה, חסה ומלפפון קצוצים היטב, ואפילו גזר לחיזוק צבע הניצוי בעתיד.
כמו כן, מומלץ להוסיף להם פעמיים בשבוע וויטמינים למי השתייה.
קשה לספק להם את כל התזונה שלה הם זקוקים לכן וויטמינים במים ידאגו שלא ייחסר כלום.
לסוגים היותר יקרים מיפני סיני-רק מזון ייעודי לעופות נוי (אחרת כנראה ולא תראו מהם רבייה), אפילו הייתי ממליץ להוסיף את המזון ביצים הייעודי לעופות נוי, במקום ביצה קשה מגורדת.
כל השאר אותו דבר. (גם מצוין באתר של חוות בלפונטה, איזה מזון צריך לתת בכל גיל לשלווים עד לרבייה).

תזונת הבוגרים:
לשליו היפני ולסיני, הייתי ממליץ על תערובת כופתיות למטילות + מזון משלים ליונים. ברוב מכוני התערובת איכות התערובות משתנות; בוויתקין מצאתי שתערובת הכופתיות די עשירה בחלבון, ובאיכות סבירה (והכופתיות די קטנות ומתאימות לשלווים). אך אם יש לכם אפשרות לקנות מארנון מזון מס' 4 לרבייה לשלווים ופסיונים מה טוב!
כמו כן, מומלץ להוסיף למי השתייה וויטמינים - פעם עד פעמיים בשבוע.
מומלץ לתת כל יום ירק.
אם יש לכם רימות/זחלים של חיפושית הקמח תגישו לשליו זחל או רימה אחת, 3-4 ביום וביצה קשה (מרוסקת/מגורדת) 2-3 בשבוע.
לסוגים היקרים יותר מיפני סיני מומלץ רק מזון ייעודי לשלווים/פסיונים (הרבייה תהיה הרבה יותר מוצלחת) הם אוהבים מאוד גם תערובת יונים/משלים ליונים וכל השאר כמו היפנים והסינים.
בנוסף, מכיוון שעופות אלו מטילים המון (גם היפני והסיני) מומלץ להוסיף להם סידן למזון (גם קליפות ביצה קשה לאחר הרתחה או סידנית או סבידה מגורדת)
ואם הם לא יקבלו את התפריט המומלץ, מערכותיהם לא יתפתחו היטב והרבייה תהיה דלה (אם בכלל).
בשני הסוגים סיני ויפני (שהם הפשוטים ביותר) - מכיוון שסוגים אלו די עמידים הייתי קונה להם מזון ממכון תערובת, למשל במכון תערובת של כפר ויתקין מוכר לשני הסוגים הללו תערובת מצוינת בעלת 28% חלבון. כמובן שהייתי הרבה יותר ממליץ ושמח אם היו דואגים להביא להם מזון יעודי לעופות נוי (היחידי בארץ שידוע לי שמוכר אותו הוא ארנון ממושב גנות) מחירו אומנם יקר אך כאשר תראו את העופות בבגרותם תבינו שלא הפסדתם שקל והשקעתם בהם את הטוב ביותר, הם יידעו לגמול לכם ברוחב לב. מובן שבימים הראשונים גם מומלץ להוסיף ביצה קשה מגורדת עם קליפתה, חסה ומלפפון קצוצים היטב, ואפילו גזר לחיזוק צבע הניצוי בעתיד.
כמו כן, מומלץ להוסיף להם פעמיים בשבוע וויטמינים למי השתייה, משום שקשה לספק להם את תזונה מאוזנת לכן וויטמינים במים ידאגו להשלים את החסר.

לסוגים היותר יקרים מיפני סיני-רק מזון יעודי לעופות נוי (אחרת כנראה ולא תראו מהם ריבוי), אפילו הייתי ממליץ להוסיף את המזון ביצים הייעודי לעופות נוי, במקום ביצה קשה מגורדת. כל השאר אותו דבר. (גם מצוין באתר של חוות בלפונטה, איזה מזון צריך לתת בכל גיל לשלווים עד לרבייה).
כבוגרים הייתי ממליץ, ליפני ולסיני, על תערובת כופתיות למטילות + מזון משלים ליונים. ברוב מכוני התערובת איכות התערובות משתנות; בוויתקין מצאתי שתערובת הכופתיות די עשירה בחלבון, ובאיכות סבירה (והכופתיות די קטנות ומתאימות לשלווים). אך אם יש לכם האפשרות לקנות מארנון מזון מס' 4 לרבייה לשלווים ופסיונים מה טוב! מומלץ גם להוסיף להם למי השתייה פעם-פעמיים בשבוע וויטמינים. ירק מומלץ בכל יום, אם יש לכם רימות/זחלים של חיפושית הקמח תגישו לשליו זחל או רימה אחת, 3-4 ביום וביצה קשה (מרוסקת/מגורדת) 2-3 בשבוע.

לסוגים היקרים יותר מיפני סיני מומלץ רק מזון ייעודי לשלווים/פסיונים (הרבייה תהיה הרבה יותר מוצלחת) הם אוהבים מאוד גם תערובת יונים/משלים ליונים וכל השאר כמו היפנים והסינים. בנוסף מכיוון שעופות אלו מטילים המון (גם היפני והסיני) מומלץ להוסיף להם סידן למזון (גם קליפות ביצה קשה לאחר הרתחה או סידנית או עצם דיונון מגורדת).

רבייה
למי שאין ניסיון יתקשה להבחין בין הזוויגים.
הזכר מהודר יותר מן הנקבה.
בעונת הרבייה הזכר קורא קריאות מיוחדות שמיועדות למשוך את הנקבה. 
הזכר תוחם את הטריטוריה שלו ונלחם עליה בנקירות מקור ושורט בעזרת הטופרים. 
בעונת הקינון, הנקבה חופרת גומה קטנה בסבך הצומח ומרפדת אותה בעשב וקש. 
היא מטילה ביצה חלקה ומבריקה מדי יום. 
לאחר גמר הטלת התטולה היא מתחילה לדגור במשך 17-19 ימים. 
הזכר נשאר קרוב לקן כדי להגן עליו. 
כל האפרוחים בוקעים יחד ובימים הראשונים, הנקבה שומרת עליהם ומחממת אותם בלילות. 
כשהם מגיעים לגיל של 12-14 יום, האפרוחים כבר מסוגלים לעוף, אבל בכושר לקוי.
מספר ימים לאחר מכן, הם כבר מסוגלים לעוף במלוא כושרם, אבל נשארים ליד האם עד מלאות להם 30-50 יום. 
בחלוף שנה תמימה, האפרוחים האלה כבר יגיעו לבגרות מינית.

מזל טוב! השלווים שלכם הגיעו לגיל הרבייה?
הסינים והיפנים מתחילים להתרבות כבר מגיל מוקדם מאוד, בתנאים טובים שלווים סינים ויפנים יטילו כמעט כל השנה. אך במידה ואין תוספות אור הרבייה בדרך כלל מתחילה בסוף החורף עד תחילת הסתיו.
במידה ואתם מעוניינים שהשלווים ידגרו מוטב שתקנו סינים (היפנים די עצלנים בדגירה אך ראיתי גם מקרים של אלו דוגרים) מכיוון שרק כשליש מהנקבות יש נטייה לדגור. ימי דגירה של שליו סיני הם כ-16 ימים ושל שליו יפני כ-18 ימים.
במידה ובקעו אפרוחים מוטב להעביר אותם לכלי סגור עם גוף חימום (או מנורה) ביחד אם האם, משום שבדרך כלל לאחר שהאפרוחים בוקעים האם לא דואגת לחמם אותם והם עלולים לקפוא למוות.
בימים הראשונים לחייהם תקפידו על כלים נמוכים (אפילו פקקים או מבחנות שתייה של תוכים) על מנת למנוע טביעה בכלי המים.
חשוב לדעת, במידה ואתם מגדלים מספר שלווים יחדיו בכלוב זמן רב אין להכניס אליו שלווים חדשים!
הם יותקפו באגרסיביות ולעתים עד מוות.
מה שצריך לעשות הוא להעביר את כולם לכלוב חדש שונה מקודמו (ושלא יזכיר אותו גם), ולאחר מכן להחזירם לכלוב הרצוי.

מומלץ לגדל את הסוגים השונים כך:

הדגשים
ביצי שליו נחשבות כיום גם כמעדן וגם כביצים בריאות מאוד, ביצי השליו עשירות בוויטמינים ובחומצות אומגה 3 בשונה מביצים אחרות! (לדוגמה של תרנגולות).
אך ליתרונות אלו גם חסרונות, הן עשירות בשומן רווי דבר שעלול להוביל לעלייה ברמת הכולסטרול בגוף.
ביצי השליו נחשבות כמעדן בעולם טעמן מיוחד יותר וחזק (אין לי ניסיון בכך אני אינני אוכל את הביצים של השלווים שלי).
הביצים בריאות גם לתוכים שאנחנו מגדלים.
במידה ואתם מגדלים תוכים בכלובים גדולים שמרחב התעופה גדול, אז יהיה מצוין לתת לתוכים ביצת שליו קשה במקום 1/3 ביצת תרנגולת, בתאבון ובהצלחה לכולם בגידול!

• ספק מזון לשלווים ועופות נוי אקזוטיים ארנון: חוות גנות
  
• קריאת הבובואייט נעימה למשמע: 
  
  
  
• שליו קליפורני בטבע: 
  
  
  
• גידול שלווים יפנים: