הארה והכלב (קייסהונד) שלי - צבי דגן - 08-29-2018
הארה והכלב (קייסהונד) שלי
כלב הקייסהונד משתייך לקבוצת כלבי השפיץ.
כלבי שפיץ הם קבוצת כלבים נפרדת בעלי מאפיינים משותפים. לכל הכלבים החברים בה יש זנב זקוף המסתלסל מעל הגב, פנים מחודדים הדומים לפני זאב, יציבה איתנה ורעמה של שיער עבה מסביב לצוואר. ישנם עשרות רבות של גזעי שפיץ, ומוצא רובם מן הצפון הרחוק.
המינים שבקבוצה:
- אלסקן מלמוט אקיטה אינו בסנג'י האסקי סיבירי
- כלב יפני גדול כלב כנעני סמוייד צ'או צ'או
- קיסהאונד שיבה אינו שפיץ יפני שפיץ גרמני
- קליין שפיץ
- גזע הקיסהונד הוא גזע עתיק, אך רק בתקופת המהפכה הצרפתית החל לצבור פופולריות.
במאה ה-18 הוא נבחר לשמש סמל של מפלגת הפטריוטים שנתמכה על ידי פשוטי העם ההולנדים.
שמו הנוכחי של הגזע נגזר משמו הפרטי של מנהיג אותה מפלגה - קורניליוס דה-גייסר שהיה ידוע בכינויו "קיס" ("הונד" בהולנדית פירושו כלב).
כאשר הוצא דה-גייבר להורג, ופוזרה המפלגה, הגזע, שהיה כל כך מזוהה עם אותה מפלגה הוצא מחוץ לחוק, ואנשים שבכל זאת גידלו אותו הסתכנו בהוצאה להורג.
הגזע איבד את פופולריותו וניצב בפני הכחדה, אך פשוטי העם ההולנדים המשיכו לגדלו, ותודות להם הוא ניצל.
במשך הזמן, החלו לשמש כלבים אלה לשמירה על דוברות נהר, ולליווי אנשי הדוברות ובני משפחותיהם (בהולנד הוא מכונה גם "כלב דוברות").
הגזע הוכר באופן רשמי רק במאה ה-20.
נערה אנגליה בשם גיינדלין המילטון שהגיע לחופשה בהולנד בשנת 1905 התאהבה בכלבים האלה והביאה איתה שני גורים לאנגליה.
במשך הזמן ייבאה כלבים נוספים לארצה, ותודות למאמציה, הגזע הוכר ונרשם בשנת 1925 על ידי התאחדות הכלבים האנגלית כ"כלב דוברות" ויותר מאוחר כ"קיסהונד".
פרופיל:
- מזג - זהו גזע שתמיד קשוב, מלא חיים ומסור בצורה יוצאת דופן לבעליו, מאוד אינטיליגנטי, הוא לומד בקלות וקל לאילוף. חשדן לזרים אך חסר יצר צייד מה שהופך אותו לכלב שמירה אידיאלי לבית. אופיו הוא מעלותו הגדולה ביותר הם אוהבים את כולם הם תמיד בעלי גישה שמחה.
- בריאות - הקיסהונד בדרך כלל כלב בריא. אפשרות למום מולד בלב, או אפילפסיה.
- גובה - הגובה נע בין 45-50 ס"מ אך התקן מאפשר סטיה של 5 ס"מ לכל כיוון.
- משקל - 17-25 ק"ג (צריך שהמשקל יהיה ביחס לגודל הכלב).
- צבעים - גווני אפור-כסף עם קצוות שחורים.
- תוחלת חיים - כ-14 שנים.
הערות - קיסהונד זקוק לבעלים שיש לו פנאי רב לטפל בו. כלבים מגזע זה חייבים להיות באינטראקציה אנושית ולכן לא ניתן לגדלם בחצר.
ה הכל עניין של חינוך (אילוף).
הכרתי אדם (בעפולה) שבנוסף לתוכים הוא מגדל שלווים + שני כלבים.
נדהמתי כשראיתי מה שהכלבים שלו עושים: כששליו מצליח לברוח מהלול אל החצר, לפי פקודה של הבעלים, הכלבים רודפים אחריו, תופסים אותו בפיהם ומביאים אותו בריא ושלם אל המגדל.
הכל הוא עניין של חינוך.
|