חיקוי קולי מושכל אצל התוכים

חיקוי קולי מושכל אצל התוכים
לפעמים מקובל לחשוב שכל תוכי הוא חקיין קולות אנושיים (דיבור) מטבעו ולא כך הוא. קיימים תוכים ש"יודעים" לחקות רק שריקות (כדוגמת הקוקטייל) יש כאלה שהם חקיינים מצוינים כדומת התוכון והאפרור אפריקאי_קונגו (ג'אקו) ויש - שלא מסוגלים לחקות מילים בכלל.
כמו כן, בסוגי התוכים ש"יודעים" לחקות (כדוגמת התוכון והג'אקו), קיימים לפעמים, הבדלים משמעותיים בין הפרטים השונים בתוך הסוג עצמו. לחלק ממיני התוכים קיימות "סיבות טובות" לחיקוי. למשל הג'אקו קונגו ידוע כחקיין מוצלח של זנים אחרים גם בטבע. לעומתו - האמזונות מחקות רק את המין/הסוג שלהן.   
כאשר תוכים מוחזקים בשבי כחיות מחמד ונמצאים בקרבת האדם, הם מקבלים את בני האדם כחלק מהלהקה שלהם, ולכן הם לומדים לחקות את הקולות שנשמעים בסביבתו.  
נוהגים לייחס את היכולת הזו במבנה הלשון השרירית, בשרירי הגרון (הלוע) המפותחים, במספר השרירים וביכולת שלהם להפיק צלילים נמוכים (בס, בריטון), ובדרך זו - הם יכולים לחקות בהצלחה את הקול האנושי.   
בטבע משמשים הקולות כאמצעי תקשורת שונים ולמטרות שונות בתוך המין, בין היתר - כאמצעי חיזור, ראה להלן (אחרי הטבלה), והתראה בפני סכנות, הקול שלהם צריך להיות בתדר גבוה יותר, ובעצומה חזקה יותר מהקול האנושי.
כדי לייעל, לשפר ולשכלל את התקשורת, יש חשיבות בלמידה וחיקוי הקולות. קיים קשר בין התפתחות החיקוי הקולי  לבין שיפור יכולת ההתקשרות של הפרטים בתוך המין ולהתפתחות ביטוי קולי ספציפי. ללימוד חיקוי קולי יש גם גילוי תפקוד עיצבי - שמיעה טובה, זיכרון ושליטה על שרירי הלשון. זאת כדי להשמיע קולות, שיכולים להיות בעלי משקל בזמן החיזור וחיפוש בן/בת  זוג ברדיוס גדול ובכך להגדיל את הסיכויים למציאת בן זוג שאין לו קשר גנטי קרוב מדיי (בן משפחה) עם הפרט המסויים. 
לימוד וזיהוי הקולות מסייע לתוכי לזהות את בני מינו הרצויים ולגלות מינים אחרים שאינם רצויים ומהווים תחרות על אזור המחיה, המזון ואתרי הקינון.
הזכר המחזר שמשמיע קולות, משדר לבת הזוג העתידית מסר: "למרות שאני משמיע קולות ובכך, חושף את עצמי לטורפים פוטנציאלים, אינני נטרף, לכן כדאי לך לשתף פעולה ולהעמיד צאצאים שנושאים את הגנים שלי". זהו מסר אבולוציוני חשוב ביותר לחיזוק אוכלוסיית התוכים בטבע.
תוכונים, באזורי מחייה שונים, משמיעים קולות בניב/מבטא המייחד את האזור ואת האוכלוסייה המסוימת באותו מרחב מחייה. תצפיות הראו שתוכונים מגיבים חזק יותר להשמעת הניב/המבטא הקולי המיוחד המדובר באזור מסוים ובאוכלוסייה מסוימת.
אולי זאת הסיבה האמיתית, לחקיינות שלהם,  לקבל את מירב תשומת הלב מהמקשיב הפוטנציאלי בשטח ששומע את הקולות המוכרים, שחרוטים כבר בזיכרונו וקיימים ב"תבנית הניב" שרכש.
במהלך שנות האבולוציה, סיגלו התוכים, לעצמם את היכולת להבחין בביטוי הקולי המוכר בסביבה רעשנית. ייתכן שהחיקויים מכוונים ומיועדים  במפורש למקשיב הפוטנציאלי שבשטח.   
המחקרים יכולים לעזור לנו להבין כיצד האבולוציה מעצבת מנגנון עצבי למערכת מורכבת של תקשורת חברתית.
עיין גם כאן: קולות של בעלי החיים מסוגים שונים