פורום תוכיפדיה
מדריך לטיפול בגוזל שנמצא מחוץ לקן - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מאמרים וכתבות (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=18)
+---- פורום: גידול, טיפול, החזקה, אביזרים (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=29)
+---- אשכול: מדריך לטיפול בגוזל שנמצא מחוץ לקן (/showthread.php?tid=482)

מדריך לטיפול בגוזל שנמצא מחוץ לקן - haimco2 - 07-18-2018

[Image: GqQJSz6.jpg]
מדריך לטיפול בגוזל שנמצא מחוץ לקן / חיים כהן (haimco2)

למי מיועד המדריך?
  1. למגדלי תוכים עם תיבות קינון בכלוב ובמקרה של גוזל שננטש ע״י הוריו או שנזרק מהקן.
  2. למי שרוצה להכיר את נושא הטיפול בגוזלים באופן כללי והדרך הנכונה לשמור על בריאותם.
למי לא מיועד המדריך?
  1. המדריך לא מיועד להדריך להאכלת יד או לחברות גוזלים, אך בהחלט יש בו דגשים שמי שעושה תהליך זה יכול למצוא כרלוונטיים.
  2. מדריך זה לא מיועד להצלה של גוזלים של ציפורי בר, במקרה כזה יש לפנות למוקד של רשות הטבע והגנים לקבלת הדרכה בטלפון *3639
  3. מדריך זה לא מיועד להצלה של גוזלים של ציפור דרור, שכן גוזלי דרור נזונים מתזונה של חרקים וקשה מאוד עבורם לשרוד בתנאים מלכותיים, מה שכן ניתן לעשות זה לנסות לאתר את הקן ולהחזיר את הגוזל או לחלופין לראות אם ההורים במקום וייתכן שעדיין מאכילים אותו.

המדריך ארוך ומפורט ומומלץ בחום לקרוא אותו היטב מכיוון שכל טעות עלולה לעלות בחיי הגוזל.

פרק ראשון - טיפול ראשוני וקבלת החלטות
חלק א' - ניסיון החזרה
  1. בדיקת הגוזל, שטוף את הידיים היטב במים וסבון או השתמש בכפפות חד פעמיות והרם את הגוזל בעדינות.
    בדוק אם הגוזל נראה תקין ואין לו חבלות גופניות שנראות לעין כמו רגל שבורה, כנף שבורה, כף רגל מעוותת, עין לא תקינה או פצע פתוח, בנוסף  מומלץ להניח אותו במרכז של משטח ישר ולראות אם יש לו צליעה או שהוא לא מצליח להחזיק את עצמו. במידה ויש משהו כזה יש לפנות לווטרינר ולהתייעץ. 
  2. צלמו כמה תמונות ואולי סרטון וידאו קצר של הגוזל בסלולארי, התמונות יכולות לעזור מאוד במידה ותרצה להתייעץ עם ווטרינר מרחוק או לשאול שאלה בפורום ולקבל הדרכה או עזרה בסיווג סוג התוכי וגילו, נתונים החשובים מאוד להתאמת סביבת הגידול והמזון של הגוזל במידה ונצטרך. 
    [Image: KDneZS0.jpg]
  3. אם הגוזל נראה תקין, ללא חבלות הצעד הראשון הוא לנסות להחזיר אותו לקן שלו, בחלק מהמקרים הגוזל רק נפל ולא ננטש ע"י הוריו, במידה ומדובר בכלוב עם תיבת קינון אחת העניין לא מסובך אך במידה וזה כלוב עם מספר תיבות קינון או עם מספר זני תוכים יש לנסות להחזיר אותו לתא המתאים ביותר לפי הכללים הבאים בסדר יורד:
    • ברוב במקרים יש כמה גוזלים ביחד בכל תיבת קינון, אז אם יש לנו גישה ויכולת לפתוח את התא, נעשה זאת בעדינות ונראה אם הגוזלים דומים במראה ובגודל לגוזל שנפל, במידה וכן פשוט נאחד אותו איתם ונהיה ערניים לבדוק שהוא לא נזרק בשנית.
    • במידה ואנו לא מוצאים תא תואם, או שהגוזל שנפל נראה קטן משמעותית משאר הגוזלים, לא נכניס אותו לתא מחשש שיתקפו אותו ונבדוק אם יש תא נפרד בו ניתן לשכן את הגוזל, אם היה בעבר בתא קן מוכן מצויין אם לא יש לרפד את ריצפת התא בשבבי עץ לגוזלים שקונים בחנות לחיות מחמד (נראה כמו גלילים קטנים) או נייר גרוס שדחסנו היטב או במספר שכבות של נייר סופג, ייתכן שההורים שלו יאתרו אותו ויחזרו לטפל בו.
    • מומלץ לעקוב מבחוץ במשך מספר ימים ולבדוק שהגוזל לא ננטש שוב, אם הכנסנו אותו לתא ריק אז נסתכל מרחוק ונראה אם תוכים בוגרים נכנסים לתא,  בדרך כלל זה סימן טוב לכך שהוא מטופל מחדש ע"י הוריו.
      במידה ואחרי כמה ימים אנחנו רואים שהכול בסדר אפשר לחזור לשגרה.
    • לא מומלץ לפתוח כל פעם את הכלוב או התאים שכן כל פתיחה כזאת יוצרת זעזוע בקרב התוכים ומגדילה את סיכויי הנטישה, נסו לבחון את הסיטואציה מרחוק, אם יש לכם חשד שבתא החדש הגוזל לא מקבל טיפול או שאחרי מספר שעות לא הבחנתם באף תוכי בוגר שנכנס לתא עם הגוזל נשקול התערבות.
    • אין להכניס את הגוזל לתא המכיל רק ביצים. רוב הסיכויים שבעלי הביצים יראו בו פולש וינסו לתקוף את הגוזל.
    • במידה והגוזל שננטש נראה כבר בשלב בוגר עם נוצות על רוב הגוף (כנפיים וחזה) אין צורך להחזיר אותו לתיבת קינון סגור מכוון שהוא כבר כמעט בוגר ולא חייב את החימום של הוריו, בצורה כזאת קל לנו יותר לראות אם הוא מקבל אוכל ע"י ההורים מאשר בתוך התאים הסגורים מעץ, במידה והכלוב מחוץ לבית חובה להניח אותו בתוך קופסת נעליים מרופדת בנייר סופג בתחתית הכלוב כך שחתולים לא יוכלו למשוך אותו דרך רשת הכלוב.
      אופציה נוספת היא במידה ויש לנו תיבת קינון ריקה, נפתח לו את המכסה ונשכן את הגוזל בפנים וכך נוכל לראות מחוץ לכלוב אם הגזול בסדר ומקבל טיפול ראוי.
    • אם אנחנו רואים שהגוזל לא מאומץ מחדש על ידי הוריו, או שנזרק שוב מהקן נעבור לשלב הבא.
      עד שנחליט מה אנחנו עושים עם הגוזל שננטש בהתאם לכתוב במדריך, נשים אותו בינתיים בתוך קופסת נעליים או קופסת פלסטיק מרופדת במספר שכבות של נייר סופג, אין לשים בקופסה לא מים ולא אוכל.
  4. את הגוזל נשים במקום חמים בסביבות ה- 30 מעלות, זה אומר חדר ללא מזגן בקיץ או לאפשר לשים את הקופסה עם הגוזל בתוך מגירה או ארון שסגור כמעט עד הסוף (להשאיר פתח קטן לאיורור), אין להשאיר את הגוזל מחוץ לבית, הוא יפגע מהשמש והרוחות וגם עלול להיטרף ע"י חתולים.
חלק ב - קבלת החלטות
כשאנו מבינים שהגוזל ננטש יש לנו מספר אפשרויות וגורמים שעלינו לקחת בחשבון, טיפול בגוזל דורש זמן, מחויבות, ציוד והשקעה כספית.
את הגוזל יש להאכיל בדייסה מיוחדת כל מספר שעות ולדאוג לו לתנאי מחיה מיוחדים עם טמפרטורה ואחוזי לחות מדויקים.
במידה ואין לך את הזמן או היכולת להתחייב להליך כזה הדבר הנכון ביותר הוא להעביר את הגוזל למגדל מקצועי או חובב שמעוניין לקחת את הגוזל ולגדלו. 

למגדל כבר יש את הציוד ואת האוכל היחודי וסביר להניח שהוא מגדל בכל זמן נתון גוזלים נוספים לכן גידול של גוזל נוסף לא יכביד עליו במיוחד וחלקם ישמחו לקבל את הגוזל. 
נסה לאתר לפי הרשימה הבאה (תפעיל את הקישור) מגדל באזור מגורך והתקשר אליו בניסיון להציע לו לקבל את הגוזל או שתפרסם הודעה בפורום לכל המעוניין עם פרטים ליצירת קשר ואזור מגוריך.
וודא שמי שאתה מוסר לו את הגוזל באמת מבין בגידול גוזלים ויש לו דייסה לתוכים ואומנת (מעין אינקובטור לגוזלים).

במידה ואנו רואים כי הגוזל נראה מיובש או חלש באופן קיצוני ואין לנו כרגע מגדל זמין שניתן להגיע אליו יש לבצע קודם האכלה ראשונית ולדאוג למחסה זמני בהתאם להוראות בפרקים הבאים.

במידה ואנו שוקלים לקחת את טיפול הגוזל לידנו ואין לנו ניסיון בגידול גוזלים יש לדאוג קודם למחסה זמני ולבצע האכלה ראשונית כפי שיוסבר בהמשך ואז ניתן לקרוא את המדריך כולו בנחת ולהחליט אם אנחנו יכולים לעמוד בכל הדרישות הנגועות לגידולו של הגוזל עד לבגרות וללמוד כיצד לעשות זאת.

אם הגוזל לא נראה תשוש במיוחד ונראה במצב טוב נתחיל קודם לדאוג לו למחסה זמני שכן מחסה בטמפרטורה נכונה חשוב לעיכול תקין של האוכל (יש לעבור לפרק השלישי ולקרוא אותו מתחילתו ועד לסוף חלק ב').
אבל אם הגוזל נראה תשוש ומיובש ברמה שנראה שנשקפת סכנה לחייו קודם נצטרך לדאוג לו לנוזלים ומעט אוכל ואז יש לקרוא את הפרק השני מתחילתו עד לסוף חלק ג' הכולל תפריט חירום וכיצד יש להאכיל אותו ולאחר מכן אחרי שהגוזל אכל נחזור לטיפול של בניית מחסה לגוזל.  
אנא קראו את פרק האכלה בקפידה לפני שאתם מאכילים או משקים את הגוזל, גם אם הוא נראה תשוש עדיף שתשקיעו עוד 5 דקות של קריאה מאשר תעשו נזק בלתי הפיך לגוזל שעלול להוביל למותו.

פרק שני - האכלה
חלק א' - ידע בסיסי בהאכלת גוזלים
במידה והגוזל ננטש בשנית אחרי שהחזרנו אותו לקן או שאנו מבינים כי מדובר במצב שעלינו לטפל בגוזל בעצמנו, יש לדאוג לו למזון. האוכל המתאים ביותר להאכלה של גוזלים הוא דייסה מיוחדת לגוזלים אותה ניתן לקנות בחנות חיות או בחוות תוכים. 
במידה ואנו רואים שהגוזל מיובש או חלש באופן קיצוני לא נחכה עד שנשיג את המוצר ונציע מספר חלופות עד להשגת המוצר האמיתי, אך בכל מקרה חשוב לזכור שהחלופות הן זמניות לארוחה או שתיים ועד שנשיג את הפורמלה המקצועית.
תחילה נכיר כמה מושגים בסיסים וכללים בהאכלה של גוזלים:
  1. זפק - זהו איבר בחלקו הקדמי של גרון הציפור שמהווה חלק ממערכת העיכול, תפקידו לאחסן מזון בטרם מעבר האוכל לקיבה, ובו מתחיל תהליך ראשוני של העיכול. כל אוכל שנבלע נכנס תחילה לזפק ומשם משתחרר לאורך זמן ובצורה מבוקרת לקיבה. הזפק הוא מעין כיס מעור שמתמלא ומתנפח בעת האכלה, וכשהוא מתרוקן אנו יודעים כי הגיע הזמן להאכלה נוספת.
    בעוד שבגוזלים צעירים קל מאוד לראות את הזפק וקל לדעת אם הזפק מלא או ריק, הרי שבגוזלים בוגרים עם נוצות, יותר קשה לראות ובעיקר מסתמכים על חוש המישוש והניסיון שנצבר בזמני האכלה. לא מאכילים גוזל פעם נוספת אם הזפק לא התרוקן או כמעט והתרוקן לגמרי.
  2. טמפרטורת האוכל חייבת להיות בין 38 מעלות ל-41 מעלות כשהטמפרטורה המומלצת ביותר היא 39-40 מעלות. בטמפרטורה נמוכה מ-37 מעלות הגוזל יתקשה או לא יצליח לעכל את המזון ובטמפרטורה הגבוה מ-42 מעלות עלולה להיגרם כוויה בפה או בזפק העדין של הגוזל. הדרך הפשוטה ביותר לדעת את הטמפרטורה של האוכל זה בשימוש במדחום דגיטלי, מכוון שמדובר בטמפרטורות שדומות לחום גוף גם מדחום ביתי שמיועד לבדיקת חום אצל בני אדם יעשה את העבודה והם נמצאים בכל בית (מחירו של מדחום כזה נע בין 15-35 ש״ח). ישנם גם מדי חום למטבח עם טווח טמפרטורה גדול יותר אך יש לשים לב שהם לא מהסוג הזול והלא מדויק, יש להשאיר את המדחום בתוך האוכל מספיק זמן על מנת לוודא שהמדידה מדויקת. מדחום מטבח מקצועי יקל עלינו מאוד בהכנה של דייסה מקצועית לגוזלים אך זה כבר בפרק הבא.
    את המדחום יש להשאיר לכל אורך האכלה במידה והטמפרטורה של הדייסה יורדת מתחת ל-37 מעלות יש לחממו שוב ע"י הטבלה של הכוס עם הדייסה בכלי עם מים חמים ולערבב היטב לטמפרטורה אחידה ובדיקה עם מדחום שהגענו לטמפרטורה הרצויה.
  3. מרקם - מרקם האוכל צריך להיות אחיד וחלק עד כמה שאפשר, במיוחד בגוזלים צעירים מאוד, אוכל שלא טחון היטב או שמכיל יותר מדיי סיבים תזונתיים (קליפות של זרעים טחונים) עלול לחסום את מעבר האוכל מהזפק לקיבה.
  4. סטריליות - הגוזלים הצעירים רגישים מאוד לחיידקים ווירוסים, לכן לפני כל האכלה הקפידו לשטוף ידיים עם סבון והשתמשו בכלים נקיים או חד פעמיים. במידה ומשתמשים בכלים מזכוכית או ממתכת כמו כוסות וסכום מומלץ לעקר אותם בהשריה למספר שניות במים רותחים, אך לכל הפחות לשטוף אותם היטב בנוזל כלים או מדיח בטמפרטורה גבוהה. ניתן להשתמש גם בטבליות חיטוי לבקבוקי תינוקות לפי ההוראות המצורפות. במידה ומשתמשים בכלים חד פעמי העדיפו שימוש בחבילה חדשה של כוסות וכפיות שהיו סגורות בניילון וגם לאחר הפתיחה לשמור אותם סגורים בניילון על מנת שלא יזדהמו.
  5. שיטות האכלה - קיימות שלוש שיטות האכלה עיקריות כששתיים מתוכן רלוונטיות לנו:
    • האכלה במזרק (ללא מחט!) או פיפטה (טפטפת חד פעמית)  - האכלה במזרק נוחה יותר ופחות מלכלכת את הגוזל, אך לא תמיד יש במיוחד במקרה חירום. במידה ומשתמים במזרק, יש לנקות אותו היטב, במים חמים וסבון, בין כל האכלה, ניקיון במים חמים יוצר בלאי מהיר של המזרק לכן הצטיידו בכמות מזרקים נכבדת.
    • האכלה בכפית מכופפת - האכלה בכפית טובה יותר לגוזל שכן הוא מדמה האכלה אמיתית אך שיטה זו יותר איטית ומעט מלכלת ולעיתים הגוזל לא אוכל מספיק. כפית מכופפת ניתן לקנות או ליצור לבד, הכי קל זה לקחת כפית רכה חד פעמית ולכופף אותה כך שתראה כמו משפך.
    • האכלה ישירות לזפק - אנחנו לא נשתמש בשיטה זו (לפחות לא להאכלה), מדובר בשיטה יחסית מורכבת שמיועדת בעיקר לשימוש של מגדלים מקצועיים להאכלה או ווטרינרים במהלך הליך רפואי או החדרת תרופות.
  6. תנאים לעיכול תקין של המזון
    • לגוזל לא חם או קר - הגוזל חייב להיות באומנת או מחסה זמני עם טמפרטורה ולחות בהתאם לגילו ולצרכיו (פרטים בפרק על אומנת ומחסה) במידה ולגוזל חם או קר העיכול יכול להתעכב או לא להתבצע בכלל ולסכן את חייו של הגוזל.
    • טמפרטורה של של האוכל תהיה בין 39-40 מעלות - פחות מכך הגוזל יתקשה לעכל את המזון, יותר מכך הזפק עלול לקבל כוויה.
    • גוזל בריא - גוזל חולה יתקשה לעכל את המזון. במידה ואנו רואים קושי בריקון של הזפק, או חוסר עליה במשקל יש לפנות לווטרינר לייעץ או לדלג לפרק שעוסק בבעיות רפואיות.
חלק ב - האכלה ראשונית
אם הגוזל לא נראה במצב חירום ויש אפשרות לקפוץ לחנות חיות ולקנות פורמולה לגוזלים זה תמיד עדיף (קראו את המשך הפרק חלק ג' העוסק באכלה בדייסה של גוזלים כדי לדעת איזה דייסה עלכם לקנות).
אך אם הגוזל נראה רעב ותשוש ואין יכולת ברגע הנתון להשיג את הפורמולה או שמדובר בסופ"ש או בשעת לילה נאלתר מזון זמני עד לקניה של הפורמולה.

נתחיל במה לא לתת: 
  1. לא מומלץ לתת לגוזל מים הוא עלול להיחנק, הוא רגיל לקבל את הנוזלים בשילוב עם המזון בצורה של דייסה דלילה.
  2. לא נותנים זרעים או גרעינים המיועדים לתוכים בוגרים.
  3. לא טוחנים זרעים של תוכים ומערבבים עם מים בנסיון ליצר דייסה, לרוב הטחינה עם הקליפות לא מספיק עדינה לגוזל הצעיר והמזון עלול לא להתעכל. 
  4. לא נותנים מוצרי חלב.
מה כן אפשר לתת (זכרו מדובר במשהו זמני, ויש להשיג דייסה לגוזלים בהקדם האפשרי)
  1. גרבר שלב 1 או 2 של מטרנה, אפשר בטעם תפוחים, תפוחים ובננות, תפוחים בננות ודגנים.
    אך במידה שהגרבר סמיך יש לדלל אותו במעט מים רתוחים ועל המזון להיות בטמפרטורה של 39 מעלות, תשתמשו במדחום כדי להגיע לטמפרטורה הרצויה.
  2. דייסת דגנים צמחית לתינוקות, גם כאן על הדייסה להיות בטמפרטורה של 39 מעלות.
  3. חלמון ביצה (החלק הצהוב) מבושל בתוספת מעט קמח ומעט מים רתוחים ולערבב היטב עד לקבלת דייסה, לוודא טמפרטורה של 39 מעלות. 
  4. להרתיח בסיר עם מים: גזר, תפוח אדמה, אורז קצת שמן וכשהכול רך לטחון עם מוט או במעבד מזון. לחכות שיתקרר לטמפרטורה של 39 מעלות.
  5. דייסת קוואר טחונה עם בלנדר מוט למרקם חלק ונוזלי, לחכות שיתקרר לטמפרטורה של 39 מעלות.
כל הדייסות צריכות להיות במרקם משחתי דליל, אלא אם כן הגוזל נראה צעיר (ללא נוצות ומעט פלומה) אז נעדיף את הדייסה ממש דלילה ונוזלית, כשנעבור להאכיל בפורמולה לגוזלים ההכנה תהיה הרבה יותר מדויקת (לפי הוראות היצרן).

חלק ג' - כיצד מאכילים את הגוזל:
  1. לפני האכלה נבדוק גם ע"י מראה וגם ע"י מישוש שאכן הזפק ריק או כמעט וריק, במידה והזפק לא ריק נחכה שיתרוקן ורק אז נאכיל את הגוזל, אם לאחר מספר שעות אנחנו רואים שהזפק לא מתרוקן או שיש גוש יחסית מוצק של אוכל בזפק כנראה מדובר בבעיה ויש להתייעץ עם וטרינר או לעבור לפרק שעוסק בבעיות רפואיות בגוזלים.
  2. מומלץ להניח את הגוזל בתוך כלי שלא יאפשר לו מרחב תנועה רב כמו קופסת פלסטיק/עץ קטנה, צלוחית מזכוכית וכדומה, העיקר שהגוזל לא יוכל ליפול בטעות מהשולחן או שנצטרך להתחיל לרדוף אחריו, ניתן גם להחזיק את הגוזל בעדינות ביד אחת ולהאכיל עם היד השנייה.
  3. האכלה בכפית מכופפת - יש להחזיק את הגוזל בעורפו בעדינות ולתת לו בעזרת הכפית את המזון לאט לאט, מומלץ לבוא עם הכפית בזוית שתאלץ את הגוזל להסתכל טיפה מעלה, זה מקל עליו את האכילה ומדמה האכלה של הורה. את האוכל יש לשפוך בעדינות לתוך פיו תוך שימת לב לתנועת הבליעה של הגוזל ולקצב שלו.[Image: zdadI1C.jpg]
  4. האכלה במזרק  - כשאנו מחדירים אוכל במזרק ישירות לפיו של הגוזל יש להחדיר את פית המזרק מצד שמאל של הגוזל (צד ימין שלנו) לכיון צד ימין פנימה של המקור, הסיבה לכך היא שהמעבר לזפק נמצא בצד ימין של הפה של הציפור ובשיטה זו הסיכון לחנק פוחת מאוד. גם בהאכלה במזרק יש לעשות את החדרת המזון באופן איטי ומבוקר ולשים לב לקצב הבליעה של הגוזל.
    [Image: XKBDYYw.jpg][Image: Amlakdw.jpg]
  5. האכלה מסתיימת כשאנו רואים שהזפק של הגוזל התמלא ונפוח (לא יותר מדיי), או שהגוזל מפסיק לאכול. האכלה הבאה תהיה לאחר מספר שעות בהתאם לגיל הגוזל, או לאחר התרוקנות הזפק, פרטים מדויקים תמצא למטה בהסבר על האכלה בדייסה לגוזלים.
  6. החזרתו למחסה חמים כדי לאפשר עיכול תקין של המזון, במידה ודאגנו כבר למחסה זמני או אומנת נחזיר אותו לשם, אם לא - שימו אותו בתוך קופסה מרופדת בנייר ניגוב במקום חמים כמה שניתן כמו חדר ללא מזגן בקיץ ביום חם. ודאגו למחסה זמני או אומנת בהקדם האפשרי.
חלק ד' - האכלה קבועה בעזרת דייסה לגוזלים
האכלה בדייסה מקצועית לגוזלים היא הדרך הטובה ביותר לדאוג למזונו של הגוזל, יש מספר חברות המשווקות את הדייסות והן שונות במעט זו מזו הן ברכיבים והן במרקם אך ככלל כולן עושות את העבודה.
לכל יצרן יש מספר גרסאות לאבקת דייסות בהתאם לסוג התוכי, שבעיקר נבדלים בניהן בכמות השומן והחלבון שמכילה כל אבקת דייסה, אם מצאתם דייסה מותאמת בדיוק לתוכי שלכם מצוין ואם לא לרוב גם דייסה של זנים אחרים תתאים אך לא תהיה אופטמלית באופן מלא לזן הציפור.
לכל דייסה מצורף דף הוראות ויש לקרוא אותו בקפידה כדי להכין את הדייסה לפי הוראות היצרן.
מותגים מוכרים וטובים הם :  Pretty Bird, Nutri Bird, Kaytee
במדריך זה נראה כיצד מכינים את הפורמולה של PrettyBird בצורה מדויקת תוך התחשבות בכל המשתנים השונים, במידה ואתה משתמש בפורמלה של חברה אחרת קרא את ההוראות המצורפות לאריזה שכן יכול להיות שוני בדרישות ההכנה.

ל- Pretty Bird יש שלוש גרסאות של דייסה
19/8 - מיועדת לקקדו, לורי, אמזונה  
19/12 - מיועדת לארה, קוניור, פיונוס, קוקטייל, ציפורי אהבה, דררה
22/10 - ג׳אקו, אקלקטוס, דררה, קוניור , מינים קטנים של קקדו, קנרית, ציפורי שיר, תוכון
המספרים של כל גרסה מתארים את אחוז החלבון והשומן בדייסה לדוגמה ב 19/8 יש 19 אחוז חלבון ו 8 אחוז שומן.
[Image: wBqSpA6.jpg]
דגשים:
  1. יש לברר את זן וגיל הגוזל כדי להתאים את סוג הדייסה, סמיכות הדייסה ואת מספר הפעמים שיש להאכיל ביום, ניתן להעזר בפורום ולהעלות תמונות כדי לקבל עזרה מאנשים עם יותר נסיון.
  2. יש להכין את הכמות המדוייקת לאותה האכלה, אין לשמור דייסה להאכלה הבאה.
  3. אנא קיראו בפירוט את כל פרק האכלה מתחילתו, יש דגשים חשובים וקריטים אותם יש לדעת לפני שמאכילים בכלל ובעזרת דייסה בפרט.
כלים מומלצים: 
  • מד חום דיגיטלי או מדחום מטבח דיגיטלי ( במידה ויש את שנהם עדיף)
    [Image: yEuZ9LQ.jpg]
    [Image: xebWMv5.jpg]
  • מאזניים דיגיטליות למטבח או כוסות מדידה אמריקאיות
    [Image: gXYGT5C.jpg][Image: AFEYhJF.jpg]
  • 2 כוסות זכוכית נקיות (עדיף מעוקרות במים רותחים) או כוסות חד פעמי
    [Image: LBdrVul.jpg]
  • כפית ערבוב נקייה 
    [Image: oAAc9Fj.jpg]
  • קומקום חשמלי
    [Image: UN0zNiZ.jpg]
  • מזרק רגיל (ללא מחט) או כפית האכלה מכופפת
    [Image: bdwWJEm.jpg][Image: gSPIWUM.jpg]
הוראות הכנה: 
לכל גיל בחייו של הגוזל נצטרך להכין את הפורמולה ביחס שונה בין המים לאבקה.
ככל שהגוזל צעיר יותר הדייסה תהיה נוזלית יותר וככל שהגוזל מתבגר הדייסה תהיה יותר סמיכה ותהיה יותר אבקה ביחס למים.
המספר החשוב ביותר שמעניין אותנו זה אחוז המוצקים (אבקת הפורמלה) בדייסה.
לדוגמה אם נערבב 22 גרם אבקה עם 78 גרם מים אז סה״כ יש לנו 100 גרם דייסה ואחוז המוצקים בדייסה הוא 22%.
ודוגמה קצת פחות קלה, אם יש לנו 17 גרם אבקה ו-40 גרם מים אז סה"כ יש לנו 57 גרם דייסה, ואם רוצים לחשב את אחוז המוצקים פשוט נחלק את משקל האבקה (17) במשקל כל הדייסה (57) ונקבל 0.29 שהם 29% מוצקים בדייסה.

עכשיו אחרי שהבנו זאת נציג את אחוז המוצקים בדייסה עבור כל גיל של הגוזל ומספר האכלות שיש להאכיל ביום.
  • 0-3 ימים : 10% ל 12% מוצקים, כל שעתיים האכלה במשך 20 שעות ביום.
  • 3-6 ימים : 12% ל 20% מוצקים, בין 6-7 האכלות ביום במשך 18 שעות ביום.
  • 7-10 ימים : 20% ל 24% מוצקים, 6 האכלות ביום במשך 17 שעות ביום.
  • 10 ימים ועד גמילה: 24% ל-28% מוצקים, 4-5 האכלות ביום במשך 16 שעות ביום.
תחילת תקופת הגמילה: דייסה בבוקר ובערב (לפני שמחשיך בחוץ) + אוכל יבש זמין.
סוף תקופת הגמילה: דייסה בבוקר + מזון יבש זמין.
יש להעלות את אחוזי המוצקים בהדרגה, לדוגמא ביום השלישי 13%, ברבעי 15%, בחמישי, 17%, בשישי 19%.
כמות האכלות היא כלל אצבע וייתכנו שינויים, הדרך המדויקת ביותר היא ע״י בדיקה של הזפק. 
אם הגיע זמן האכלה והזפק עוד מלא יש לחכות עד להתרוקנות שלו עוד שעה או שעתיים ואם אנחנו רואים שהזפק כבר ריק לפני זמן האכלה, ניתן להאכיל, כל סוג של ציפור שונה במעט בזמני האכלות שלה, בדרך כלל סוגים קטנים יותר זקוקים ליותר האכלות ביום.
בין האכלה להאכלה הזפק צריך להיות ריק או כמעט ריק לחלוטין, ולפחות פעם ב24 שעות להתרוקן לגמרי, מה שבדרך כלל קורה במנוחת הלילה בה יש הפסקה בין האכלה האחרונה להאכלה של הבוקר.
במידה ובין האכלות הזפק לא מתרוקן מספיק מהר או מהר מדיי או שבין הארוחה האחרונה של הלילה לראשונה של הבוקר נותר עוד מזון בזפק, יש לבדוק:
[Image: HiRLJAX.gif] שאחוזי המוצקים בדייסה מותאמים לגיל הגוזל.
[Image: HiRLJAX.gif] שהטמפרטורה במחסה או באומנת של הגוזל מתאימה לגילו ולא חם או קר לו.
[Image: HiRLJAX.gif] האכלת יתר או חסר בכל האכלה, כמות האוכל שיש לתת לגוזל היא עד להתנפחות יפה אך לא מוגזמת של הזפק, יש לשים לב שאנחנו לא  מאכילים יותר מדיי שכן ייתכן שגוזל ימשיך לדרוש אוכל גם כשכבר אין בכך צורך, ולהפך לשים לב שאנחנו לא מאכילים מעט מדיי.
במידה וסעיפים 1,2,3 תקינים יש לעבור לפרק של בעיות רפואיות, או להתייעץ עם וטרינר לגבי אפשרות של בקטריה או פטרייה בזפק.

למי שאין מאזניים  דיגטליות, ורוצה לחשב את כמות המוצקים פחות או יותר ניתן להשתמש בכוסות מדידה או כל כלי שאפשר למדוד איתו כמו כוס צ׳ייסר קטנה (לא להשתמש בכפית כי קשה למדוד איתה נוזלים)
ולהעזר בטבלה הבאה שמבוססת על נפח ולא משקל.
27% מוצקים, 1 אבקה, 2 מים
22% מוצקים, 1 אבקה, 2.5 מים
19% מוצקים, 1 אבקה, 3 מים
17% מוצקים, 1 אבקה, 3.5 מים
15% מוצקים, 1 אבקה, 4 מים
13% מוצקים, 1 אבקה, 5 מים
11% מוצקים, 1 אבקה, 6 מים
9% מוצקים, 1 אבקה, 7 מים

[Image: HiRLJAX.gif] לדוגמה להכנת דייסה בעלת 22% מוצקים, נשים בקערה כוס אחת של אבקה + שתיים וחצי כוסות של מים.
[Image: HiRLJAX.gif] שימו לב שכוס מים שוקלת יותר מכוס אבקה, לכן עבור 1 יחידת נפח של אבקה ו-1 יחידות נפח של מים יחס המוצקים הוא בסביבות ה-40% אחוז ולא 50% כמו שלפעמים אנשים טועים לחשב.

הכנת הדייסה בשיטה המומלצת ביותר:
  1. נשטוף היטב את הידיים במים וסבון, נכין את כל הכלים הדרושים להכנה והאכלה.
    מומלץ מאוד להשתמש בכלים מעוקרים (נקיים עם מים וסבון ושעברו שטיפה במים רותחים או במדיח בטמפרטורה גבוה) או כלים חד פעמיים שהיו אורזים בשקית.
  2. יש להרתיח מים להשמדת החיידקים במים, לאחר מכן ניתן להם להתקרר ל-50 מעלות (מדחום דגיטלי מאוד עוזר פה) במידה ונערבב את האבקה עם מים בטמפרטורה הגבוה מ-55 מעלות חלק מרכיבי הפורמולה יהרסו.
    [Image: x1PVgYK.jpg]
  3. נשקול את כמות האבקה וכמות המים כדי לקבל את יחס המוצקים הרצוי, או שנשתמש בטבלה של יחס לפי מידת נפח (פחות מדויק).
    נוח יותר לעשות זאת ישירות על מאזניים דיגיטליות, עם כוס נקייה עליו.
    נאפס את המאזניים ונתחיל את השקילה ישירות לתוך הכוס של האבקה והמים ונערבב.
    לדוגמה אם אני רוצה 100 גרם דייסה ביחס של 22% מוצקים, נערבב 22 גרם אבקה עם 78 גרם מים מה שיתן לנו 100 גרם דייסה עם 22% מוצקים.
    דוגמה נוספת אם אני רוצה 40 גרם דייסה ביחס של 24% מוצקים החישוב הוא ככה: 40 כפול 24% (או 0.24) ייתן לי 9.6 שזה הכמות בגרמים של אבקה שעלי להוסיף, וכמות המים היא 40 פחות 9.6 גרם אבקה = 30.4 גרם מים. חישוב פשוט וקל.
    [Image: igfmLZw.jpg][Image: r5wAxIJ.jpg][Image: 1zcUorc.jpg]
  4. במידה ואין מאזניים נשתמש בטבלת הנפח (פחות מדויק).
  5. נערבב היטב ונקפיד שלא יהיו גושים.
    [Image: vGJ3Ddl.jpg]
  6. נמדוד את טמפרטורת הדייסה עם המדחום הדיגיטלי, ונחכה שתרד לטווח של 39-40 מעלות, רק אז ניתן להאכיל את הגוזל, בעזרת כפית מכופפת או מזרק ( קראו על שיטות האכלה בתחילת הפרק).
    [Image: RNe3HhS.jpg][Image: 4rzgFhB.jpg]
  7. יש להשאיר את המדחום לאורך כל האכלה בתוך הכלי עם הדייסה, במידה והטמפרטורה יורדת מתחת ל-37 מעלות, ניתן להשתמש באמבט מרי, קערה עם מים רותחים שבתוכה נשים את הכוס עם הדייסה ונערבב היטב עד לחזרה לטמפרטורת אוכל תקינה, או לשים ישירות את המזרק בכוס עם מים חמים לכמה שניות (פחות מומלץ, גם בגלל בלאי המזרק וגם חוסר דיוק בטמפרטורה בתוך המזרק).
    [Image: KwmSVvv.jpg][Image: c2mNE6v.jpg][Image: MYw0ups.jpg][Image: O0PfsYY.jpg]
  8. לאחר האכלה יש לזרוק את הדייסה הנותרת, ולשטוף את כל הכלים היטב.
דרכים נוספות להכין
  1. לא תמיד נוח להרתיח מים ולחכות שיתקררו, בטח עבור מספר פעמים ביום, לכן דרך נוספת היא להרתיח את המים פעם אחת ביום לתת להם להתקרר ל-55 מעלות ולאכסן את המים בתרמוס למשך היום, במידה והמים התקררו מדי תמיד ניתן לחמם עוד כמה שניות במיקרוגל, או בעזרת אמבט מרי של מים חמים.
  2. להרתיח את המים פעם אחת (חיסול חיידקים) לתת להם להתקרר לגמרי ולאכסן במקרר, לחמם את המים במיקרוגל לטמפרטורה של עד 55 מעלות, לערבב את האבקה לחכות שהטמפרטורה תרד ל- 39-40 מעלות.
חלק ה' - עליה במשקל של הגוזל:
על מנת לבחון אם ההתפתחות של הגוזל תקינה כדאי לבצע שקילה ורישום של הגוזל בכל יום לפחות בשלבים הראשונים שלו.
גוזל תקין אמור לעלות בין 10%-20% ממשקל גופו בכל יום.
את השקילה יש לבצע כל יום לפני האכלה הראשונה של הבוקר כדי לשמור על אחידות המדידה.
אי עליה במשקל או ירידה במשקל מצביעים על האכלה לא נכונה או על בעיה רפואית שדורשת התייעצות עם וטרינר (למעט גוזל בשלב הבוגר שלו שבו המשקל מתייצב ואף יורד מעט בשלב הגמילה מדייסה ומעבר לאוכל מוצק).
אם הגוזל לא מעלה במשקל ייתכן שזה נגרם מהסיבות הבאות:
  1. יחס המוצקים בדייסה לא תואם לגיל הגוזל ויש לבצע התאמות בהתייעצות עם וטרינר, דייסה דלילה מדיי שאינה מתאימה לגיל הגוזל תגרום לתת תזונה ולריקון איטי של הזפק ודייסה סמיכה מדיי תגרום להתייבשות הגוזל ולספיגה של הנוזלים מהזפק ותשאיר גוש קשה שלא יתעכל. לכן הקפידו על אחוזי המוצקים בדייסה בהתאם לגיל הגוזל כמה שניתן.
  2. כמות האכלות היומית לא מספיקה, יש לבדוק אם הזפק מתרוקן הרבה לפני זמן האכלה הבא, אם כן יש להעלות את תדירות האכלות בהאכלה 1-2 נוספות ביום.
  3. בעיה התפתחותית או רפואית, במידה והאכלות תקינות ועדיין הגוזל לא עולה או יורד במשקל יש להתייעץ עם וטרינר.
חלק  ו' - גמילה ומעבר לאוכל יבש
מגיע שלב במהלך גדילתו של הגוזל שיש להרגילו במעבר הדרגתי מדייסה למזון יבש, נושא זה הוא מעבר לסקופ של מאמר זה אך בהחלט יש להכיר נושא זה במהרה שכן ייתכן שהגוזל שמצאתם כבר נמצא בשלב זה של חייו או שיגיע לשלב זה תוך ימים לא רבים.
ניתן ללמוד על נושא זה במאמר המצוין כאן: גמילה נכונה ולא גמילה כפויה
סימנים לכך שהגוזל כבר בסביבות גיל הגמילה
  1. נוצות על הכנפיים ובית החזה.
  2. הגוזל הגיע למשקל המרבי שלו ולא עולה עוד במשקל.
  3. הגוזל מתחיל לשחק עם דברים בעזרת המקור (מנקר מסביבו).
פרק שלישי - מחסה ואומנת
חלק א' - תנאים סביבתיים לגידול גוזל
הדבר השני החשוב ביותר להתפתחות הגוזל, פרט למזון, זה סביבת המחיה של הגוזל הכוללים: טמפרטורה, לחות, אויר, ניקיון ומצע. 
בטבע ההורים של הגוזלים דואגים לספק להם את התנאים המתאימים ולכן אנו שואפים לחקות את התנאים האלה עד כמה שניתן כדי לאפשר לגוזל להתפתח היטב.
זכרו זו לא המלצה אלה חובה, גוזל שלא יתפתח בטמפרטורה ובאחוזי הלחות המתאימים לו, יגרור בעיות בריאותיות, קושי בעיכול המזון, התייבשות ואף מוות.
מצע לא נקי ומחסור באוויר טרי מעודדים התפתחות חיידקים שעלולים לפגוע בגוזל, לכן עלינו להקפיד על מצע סופג, ניקיון המחסה, וכניסה של אויר נקי.
השיטה הטובה ביותר לספק את התנאים הנדרשים לגוזל היא בעזרת אומנת, סוג של קופסה סגורה המכילה גוף חימום,  בקר טמפרטורה, מאוורר לפיזור החום באופן אחיד, כלי עם מים ללחות ומצע נוח לגוזלים.
אומנת מקצועית היא דבר יקר ויכולה להגיע למחיר של אלפי שקלים, ולרוב יחזיקו אותה רק מי שעוסקים בגידול מקצועי של גוזלים או אצל וטרינר המתמחה בציפורים.
ניתן לברר בפורום אולי יש מגדלים שמוכנים להשאיל או להשכיר את האומנת שלהם לתקופה של גידול הגוזל.
בנוסף ניתן לקנות אומנת ב"יד שנייה" במחיר מוזל בהרבה, רק וודאו לפני שאתם קונים שהיא עובדת כמו שצריך. אומנות "יד שנייה" ניתן לחפש באתר "יד2" או בפורמים השונים של מגדלי תוכים.
לחובבים עם מעט חוש טכני וידיים טובות ניתן לבנות אומנת לבד בעלות של כמה מאות שקלים, ישנם היום קיטים מוכנים של תרמוסטט עם גוף חימום ומאוורר שאותם יש להתקין על גג התיבה בעלות של 600 ש״ח וזה מומלץ למי שפחות מבין או לא רוצה להתעסק בחשמל.
אפשר גם לאלתר אומנת כפי שרואים כאן: בניית אומנת
כדאי לעיין גם כאן: בניית אומנת
עד שנקנה / נשכיר / נבנה אומנת עלינו לדאוג למחסה זמני שבו נחזיק את הגוזל, המחסה ידמה אומנת חשמלית רק שאת השליטה בטמפרטורה נעשה באופן ידני ופרימיטיבי (הסבר בחלק ב של הפרק)
חשוב לזכור: אומנת היא תנאי הכרחי לגידולו התקין של הגוזל (במיוחד כשאין עדיין ניצוי מלא בגוזל), ומי שמתכנן לגדל גוזל לבד לאורך זמן יצטרך להתארגן על אחת כזאת.

לחות
הלחות המומלצת באומנת היא בין 50% - 70% לחות, נשיג זאת על ידי כלי עם מים בתוך האומנת.
בימיו הראשונים, הגוזל צריך יותר לחות, ככל שיתבגר נוריד את אחוזי הלחות מעט ע"י הקטנת כלי המים בתוך האומנת.
(באומנת מקצועיות קיים מחולל לחות חשמלי, אך תוספת זו לרוב מיותרת באומנת ביתית).
טמפרטורה
הטמפרטורה הנדרשת לקיום תקין של הגוזל היא בהתאם לטבלה הבאה, גם כאן קיים שוני בין סוגי הציפורים השונים ויש להתאים את הטמפרטורה לכל סוג ולכל גיל (תוכים מזנים גדולים מתפתחים לאט יותר מהקטנים ולכן בעוד סוגים קטנים יגדלו נוצות מהר הרי שלסוגים הגדולים ייקח יותר זמן ויש להתייחס לכך בהתאמת הטמפרטורה).
בטבלה זו הורדנו במכוון בחצי מעלה את הטמפרטורה האופטימלית עקב הסטייה הקיימת בתרמוסטטים של האומונת, עדיף סטיה קטנה מטה מאשר טמפרטורה גבוהה מדיי.
טבלה כללית להתאמת טמפרטורת האומנת (המחסה) לגיל הגוזל
[Image: HiRLJAX.gif]  0-2 ימים : 36.5 מעלות 
[Image: HiRLJAX.gif]  2-5 ימים : 36 מעלות
[Image: HiRLJAX.gif]  5-8 ימים : 35.5 מעלות
[Image: HiRLJAX.gif]  8-12 ימים : 35 מעלות
[Image: HiRLJAX.gif]  12-15 ימים : 34 מעלות
זה בערך השלב שבו מתחיל השוני בסוגי הגוזלים השונים מבחינת קצב הניצוי של הגוזל, החל ממספר ימים בסוגים קטנים ועד מספר שבועות בסוגים הגדולים. יש לנסות ולמצוא את הטמפרטורה המתאימה לכל סוג של תוכי, ניתן להתייעץ בפורום, או לחפש באינטרנט, המשך הטבלה מתאים יותר לתוכים קטנים.
[Image: HiRLJAX.gif]  15-20 ימים : 33 מעלות
[Image: HiRLJAX.gif] 20-25 ימים:31.5 מעלות
[Image: HiRLJAX.gif] 25-35 ימים: 30 מעלות
[Image: HiRLJAX.gif] גוזלים מנוצים 28 מעלות
טבלה כללית נוספת (פחות מתייחסת לגיל הגוזל אלה למידת הניצוי) שיכולה לעזור לנו:
מיום 0 עד ליום ה 13: פעלו לפי הטבלה הקודמת.
מיום ה-13 עד להופעת כיסוי מלא של פלומה בכל הגוף כך שלא יהיו ערומים: 33-34 מעלות
בזמן שרוב הגוף כבר מנוצה: 30-32 מעלות
כשהנוצות כבר מכסות את הראש הכנפיים והחזה באופן כמעט מלא או מלא: 27-28 מעלות
זכרו טבלאות לטמפרטורה הם כלליות, במציאות יכול להיות שוני הנובע מסוג הציפור / קצב התפתחות מהיר או איטי וכדומה (במיוחד לאחר עשרת הימים הראשונים) תהיו ערניים לגוזלים ותתאימו את הטמפרטורה בהתאם למצבם הגופני.

איך מזהים אם לגוזל חם או קר
כשיש מספר גוזלים יותר קל לזהות אם חם או קר לגוזלים, גוזלים שקר להם יצמדו אחד לשני כדי לחמם את עצמם בעוד שגוזלים שחם להם יהיו מופרדים וינסו להתרחק כמה שניתן מגוף החימום.
במקרה של גוזל יחיד קצת יותר קשה לזהות ולכן ננסה להתייחס למאפיינים הבאים:
סימנים לכך שלגוזל קר:
  1. רעד של הגוזל.
  2. אצבעות הרגליים קרות.
  3. קצוות כנפיים קרות והצמדתם לגוף.
  4. התקרבות לגוף החימום (בשלבים שיכול כבר ללכת).
סימנים לכך שלגוזל חם:
  1. הגוזל פוער פה ונראה מתנשף.
  2. הרחקת הכנפיים מהגוף.
  3. התרחקות מגוף החימום (בשלבים שיכול כבר ללכת).
  4. ציוץ קולני מהרגיל (לפחות בשלב הראשוני לפני ההתייבשות כדי לאותת על מצוקה).
כשאנו מזהים שלגוזלים / גוזל קר מדיי או חם מדיי, נוריד או נעלה את הטמפרטורה במעלה וחצי ונבדוק את תגובת הגוזלים לאחר זמן מה.

חלק ב' - מחסה זמני
במידה ואין כרגע אומנת או שאתה צריך לאלתר כרגע מחסה עבור הגוזל עד לקבלת החלטה מה לעשות איתו או עד שתוכל לקחת אותו למגדל ניתן לאלתר מחסה זמני, מחסה זה קשה לאיזון מבחינת טמפרטורה ולחות מכוון שאין בו גוף חימום ותרמוסטט אך בזמן חירום הוא עדיף מכלום.
מחסה זמני ניתן לאלתר מ: קופסת עץ עם מכסה, מגירה עם מדף לכיסוי (או ישירות במגירה בארון  קריצה), צידנית, ארגז קלקר, טוסטר אובן או מיקרוגל ישן שלא בשימוש ואפילו קופסת נעלים גדולה.
ככלל תמיד עדיף שגוף המחסה יהיה בעל בידוד טוב ולא משהו דק כדי למנוע בריחת חום, לכן קופסת עץ תהיה עדיפה על קופסת נעליים.
בנוסף אנחנו צריכים לדאוג לסביבה חמימה ויחסית לחה בתוך המחסה, את זה נוכל להשיג באופן זמני ע"י שימוש באחת מהטכניקות הבאות:
על מנת להוסיף חום למחסה נשתמש באחת מהאפשרויות הנ"ל:
  1. בקבוק מים מינרלים קטן וסגור עם מים חמים (לא רותחים, בסביבות ה-60 מעלות)
  2. שקית בד עם דגן יבש (אורז, חיטה, כוסמת) שחוממו במיקרוגל, לשים בתוך קופסה, או שקית סגורה מבד.
  3. שקית חימום צבאית.
  4. בקבוק חימום לתינוקות עם כיסוי בד ממולא במים חמים (לא רותחים!).
על מנת להוסיף לחות למחסה נשתמש באחת מהאפשרויות הנ"ל:
  1. כלי זכוכית פתוח עם מים פושרים, לוודא שאין לגוזלים גישה אליו מחשש לחנק או טביעה.
  2. כיסוי המחסה בבד שנטבל במים ונסחט במקום במכסה.
  3. ספוג, גוש של נייר סופג, גוש של בד סחוט ספוגים במים בתוך קערית זכוכית (מקטין את הסיכון של טביעה, אם אי אפשר למנוע גישה לקערת מים)
את מצע המחסה/אומנת נרפד במצע לגוזלים (ניתן לקנות בחנות חיות) עדיף מהסוג שנראה בצורת גללים, הוא עדין מאוד ומקטין את הסיכוי לפציעה ומעליו שכבה דקה של נייר סופג.
או להשתמש במספר שכבות של נייר סופג במידה ואין מצע.
יש להחליף את השכבה העליונה כשהיא מתלכלכת מצואה כדי למנוע זיהומים.
הערת המערכת: טוב להשתמש בנסורת יעודית ומעליה רשת פלסטיק או רשת מתכת, למניעת פיסוק הרגליים. [Image: Mdq80dP.gif]
בנוסף אנחנו חייבים לאפשר כניסה של אויר טרי, במידה והקופסה נמוכה, מספיק להשאיר פתח קטן במכסה, במידה והקופסה גבוה יש לחורר כמה חורים בצידי הקופסה בתחתית כדי שהאויר בתחתית לא יעמוד.
במידה והשימוש במחסה הזמני הוא ליותר מיום יומיים, יש להקפיד על ניקיונו, שכן חום ולחות הם תנאים אידאליים להתפתחות חיידקים.
אם אפשר לפחות פעם ביום לפני החזרת הגוזל מהאכלה, יש לנקות עם מגבון אלכוהול את דפנות המחסה ולאוורר את הקופסה היטב, את הטמפרטורה במחסה נצטרך כל הזמן לנתר בעזרת מד טמפרטורה (דיגיטלי או רגיל) שנמצא באופן קבוע במחסה, במידה והחום יורד מדיי יש להחליף את מקור החימום או לחממו מחדש, במידה והטמפרטורה גבוה מדיי יש להוציא את מקור החום לזמן מה. 
את מקור הלחות נשאיר באופן קבוע במחסה.
כפי שאתם מבינים זאת התעסקות מתישה וקשה לניתור לכן השתדלו שזו תהיה אפשרות זמנית בלבד עד להשגת אומנת, או העברת הגוזל לאומנת אצל מגדל.

חלק ג' - בניית אומנת
קיימים המון מדריכים לבניית אומנת באינטרנט וניתן לחפש הן באתרים המתמחים או בגוגל, רוב המדריכים טובים אך בכל זאת אנסה לתת כאן מס דגשים עליהם יש לשים לב בבניית האומנת ומהם הקווים המנחים לבנייתה.
מכוון שמדריך זה מיועד למי שמצא גוזל נטוש ולא למי שמתכנן בעתיד לגדל גוזלים, יש להשיג את הרכיבים כמה שיותר מהר ועדיף מחנויות מקומיות ולא להסתמך על הזמנה מחו"ל שם החלקים יגיעו אחרי זמן רב.
היום קיימים קיטים מוכנים הכוללים את גוף החימום התרמוסטט והמאוורר ביחידה אחת מוכנה שאותה יש להרכיב בגג האומנת, עלות הקיט הוא בסביבות ה-600 שקלים וזו השיטה הקלה ביותר לבניה אומנת למי שאין זמן להתעסקות וחיפוש חלקים מספקים שונים, פשוט לבנות קופסה מעץ ולהתקין.

אומנת אמורה להכיל את הרכיבים הבאים:
  1. גוף האומנת - קופסת עץ בציפוי פורמייקה, אקווריום שלא בשימוש ואפילו צדנית שעברה הסבה. עדיף שהחלק הפנימי של האומנת יהיה מחומר חלק שניתן לנקות ולחטא בקלות.
ניתן לבנות קופסה לפי הזמנה אצל כל נגר, מומלץ לבקש עץ סנדוויץ בציפוי פורמייקה דו צדדדית 17 מ״מ
  2. כדאי לראות גם שרטוט פריסה לאומנת בבנייה עצמית עם כל המידות.
  3. מגש לתחתית - מומלץ שיהיה מגש עליו נרכיב את המצע ועליו יהיו הגוזלים ולא ישירות בתחתית האומנת, מגש זה יקל עלינו מאוד במיוחד בשמירה על הניקיון וקלות תפעול.
  4. גוף חימום - פלטת חימום לזוחלים, מנורת חימום, מנורה ליבון רגילה, גוף חימום יעודי לאומנת. פלטות חימום ומנורות חימום ניתן להשיג בחנויות חיות, חוות תוכים, חוות לגידול זוחלים, חנויות המתמחות בציוד לזוחלים, חנויות אינטרנט ישראליות (לבקש משלוח מהיר עם שליח).
  5. מקור ללחות - אפשר קערית עם המים הנמצאת בקביעות בחלל האומנת או בקרבת גוף החימום כך שיתאפשר אידוי של מים לחלל האומנת.
  6. מאוורר - מאוורר קטן כמו שנמצא במחשבים וספקי כוח לפיזור אחיד של החום בחלל האומנת.
    ניתן להשיג בחנויות אלקטרוניקה, חנויות מחשבים, חנויות לפתרונות קירור, לחפש באינטרנט.
    שימו לב שקיימים מאווררים למתח נמוך 12v ולמתח גבוה 220v עדיף את ה-220v כדי לחסוך את הצורך בשנאי ולאפשר חיבור ישיר לבקר.
  7. תרמוסטט חום / בקר טמפרטורה - רכיב חשמלי המאפשר הפעלה וכיבוי של גוף החימום בהתאם לטמפרטורה שהוגדרה, חשוב לקנות תרמוסטט איכותי ואמין כדי למנוע סטייה של יותר מחצי מעלה בטמפרטורה. תרמוסטט מוכר שנמצא בשימוש נרחב באומנות הוא של  dixell. ניתן להשיג בחנויות אלקטרוניקה, חניות שמתעסקות בפתרונות קירור, חניות ישראליות באינטרנט.
    עדיף לקנות בקר טמפרטורה ובקר לחות משלב.
  8. מד טמפרטורה ולחות - מומלץ מאוד שיהיה באומנת גם מד טמפרטורה ולחות, גם כדי לוודא שהתרמוסטט עובד בצורה תקינה ולא מזייף וגם כדי לבדוק את אחוזי הלחות באומנת. ניתן להשיג בחנויות אלקטרוניקה, חניות שמתעסקות בפתרונות קירור, חניות ישראליות באינטרנט.
  9. חורי אוורור - האומנת היא מצע מושלם לחיידקים ולכן חייבים שתהיה כל הזמן כניסה ויציאה של אוויר נקי, את חורי האוורור עדיף לעשות גם בחלק העליון וגם בחלק התחתון של האומנת כך שלא יהיה אויר עומד בתחתית האומנת. חורי האוורור צריכים להיות לא גדולים מדיי בשביל שהטמפרטורה תישאר אחידה.
  10. מצע לגוזלים - בגוזלים קטנים מאוד מומלץ לשכן אותם בקופסאות פלסטיק קטנות המרופדות במספר שכבות של נייר סופג, בגוזלים גדולים יותר שכבר יכולים ללכת נעדיף לרפד קופסה גדולה או את מגש האומנת במצע של שבבי עץ (יעודיים לגוזלים שקונים בחנות חיות) עדיף מהסוג שנראה בצורת גללים, הוא עדין מאוד ומקטין את הסיכוי לפציעה ומונע את פיסוק הרגליים.  לשמירה על הניקיון ניתן להוסיף שיכבה דקה של נייר סופג מעל.  אין להשתמש בנסורת נגריות! שעלולה להיות רעילה מסיבות רבות.
בניית האומנת
ישנם המון דוגמאות לעיצוב של אומנת אך יש כאן מספר המלצות שנכונות לכולן.
  1. הקפידו שגוף החימום יהיה במרחק מספיק גדול מהגוזל כדי לא לגרום לגוזל לכוויות, תפקיד המאוורר הוא לפזר את האוויר החם בסביבת האומנת באופן שווה.
  2. בגוזלים קטנים במיוחד שלא יכולים עדיין ללכת, ההקפדה על מרחק סביר מגוף החימום חשובה כפליים ,כי אם חם להם אין להם יכולת להתרחק מגוף החימום.
  3. את הרגש של מד הטמפרטורה ושל התרמוסטט התקינו באזור שבו יהיו הגוזלים בחלל האומנת כדי לקבל, עד כמה שניתן, מדידה מדויקת כמה שניתן.
  4. במידת האפשר עדיף שגוף החימום יותקן כך שבמידה וחם לגוזל הוא יוכל להתרחק ממקור החום ואם קר לו יוכל להתקרב, אך עדיין שיהיה מרחק מספיק גדול כך שלא תיגרם כוויה. 
  5. ההמלצה הטובה ביותר היא ליצור מחיצה ממש בין גוף החימום לאומנת, ולהוסיף מאוורר עם פתח שמאפשר מעבר של האוויר החם לאומנת ולא חום ישיר של גוף החימום בקרבת הגוזלים. אפשרות נוספת היא תיקרה יחסית גבוהה ושימוש בפלטת חימום עם מאוורר הצמודים לתקרה.
  6. הכלי עם המים שאמור לספק לחות צריך להיות מחוץ להישג ידם של הגוזלים, ניתן ליצור חציצה בתוך האומנת או לתלות את כלי המים על דופן האומנת, העיקר שלגוזלים לא תהיה גישה אל הכלי.
  7. שימו מד לחות באומנת, על אף שפריט זה לא חובה הוא מומלץ מאוד כדי לקבל נתונים מדויקים, קיימים מדי לחות פשוטים שמופיעים כיחידה אחת אותה יש לשים בתוך החלל של הגוזלים וקיימים מדי לחות עם רגש הדומה בצורתו לתרמוסטט.
  8. דאגו לפתחי איוורור שיצרו סרקולציה של אויר, מומלץ פתח אחד בחלק העליון באחד הצדדים של האומנת ופתח אחד למטה בצד הנגדי על דופן האומנת, יש אפשרות להוסיף מאוורר קטן מוגן רשת  לפתח התחתון שיוציא אויר מהאומנת ויאפשר תחלופה עדינה של אויר בלי רוח לגוזלים.
  9. דאגו לרפד את רצפת האומנת/ מגש בתחתית האומנת במצע לגוזלים או בנייר סופג, גוזלים קטנים כדאי לשים בתוך קופסה קטנה מרופדת בנייר סופג בתוך האומנת ומעליה רשת פלסטיק או רשת מתכת למניעת פיסוק הרגליים.
  10. דאגו לסביבה יחסית חשוכה לגוזלים, לכן העדיפו להשתמש במנורת חימום או גוף חימום לעומת מנורת ליבון. 
  11. שימו את האומנת במקום מאוורר עם אויר נקי, ולא באיזה מחסן מעופש, דרך פתחי האוורור של האומנת צריך להיכנס אויר נקי.
  12. דאגו שהאמונת תהיה במקום עם טמפרטורה סבירה (20-30 מעלות), שלא יהיה מצב שהטמפרטורה מחוץ לאומנת תהיה מעל הטמפרטורה המקסימלית שהגוזל צריך, לדוגמה מחסן פח בחצר יכול בקלות להגיע ביום קיץ חם ל-45 מעלות מה שיהרוג את הגוזלים.
תחזוקה וניקיון של האומנת
  1. לאחר כל האכלה הקפידו להחליף את המשטח העליון של הנייר סופג שספוג בהפרשות.
  2. השתדלו, לפחות פעם אחת ביום, לרוקן את האומנת, אווררו אותה, נקו את חלקיה הפנמיים במטלית הטבולה במעט אלכוהול לחיטוי (קיימים מגבוני אלכוהול חד פעמיים שמצוינים למשימה זו).
  3. בדקו מספר פעמים ביום שהטמפרטורה אכן נשארת אחידה, ושכל החלקים עובדים, גוף חימום, מאוורר, תרמוסטט.
  4. וודאו שכלי המים ללחות מלא כך שהלחות בחלל האומנת תישאר גבוהה. 
    הרגילו את עצמכם בכל פעם שאתם באים לבצע האכלה לעבור על כל הפרטים האלה.
דוגמה לאומנת שעיצבתי בתכנת  SketchUp מוזמנים לקחת השראה, כל עוד אתם מקפידים על הכללים אין סיבה שלא תוכלו לבנות אומנת מצוינת.
אומנת פשוטה

[Image: wYVAala.jpg][Image: BUhoXiS.jpg]

[Image: Jk2nYwP.jpg][Image: soQr4fz.jpg]
 
אומנת מורכבת

[Image: Dsa3aVi.jpg][Image: 2COithi.jpg]

[Image: PP8pmHc.jpg][Image: CW9iwME.jpg]



 פרק רביעי  - בעיות רפואיות
במהלך גידולו של גוזל אנו עלולים להיתקל בבעיות רפואיות שיצוצו, חלקם ניתנות לטיפול על ידינו וחלק ידרשו התערבות ווטרינר או לכל הפחות מגדל מנוסה.
הכלל הוא תמיד כשיש ספק אין ספק, בגוזלים הזמן הוא קריטי, דברים שלנו נראים שוליים עלולים לגרום למותו של הגוזל תוך שעות ספורות.
ישנו פורום וטרינרי מצוין באתר תוכיפדיה בניהולו של ד"ר יגאל פלגי שם יענו לכם במהרה על כל שאלה.

בעיה
זפק לא מתרוקן, האטה בהתרוקנות הזפק, גוש של מזון בזפק כשהזפק כבר אמור להיות מרוקן.
סיבות אפשריות
  1. דייסה סמיכה מדיי, בימים הראשונים של הגוזל הדייסה חייבת להיות נוזלית מאוד אחרת הנוזלים נספגים בגוף ונשאר גוש של מזון יבש בזפק שאינו מתעכל
  2. טמפרטורה נמוכה של סביבת הגידול של הגוזל בהתאם לגילו.
  3. טמפרטורת הדייסה נמוכה מ-39 מעלות.
  4. האכלה נוספת לפני ריקון הזפק מהאכלה הקודמת, המזון הישן עלול לתסוס בזפק.
  5. שימוש באוכל שתסס או שנשאר מהאכלה קודמת.
  6. הכנה לא נכונה של הדייסה.
  7. פטריה בזפק
  8. בקטריה בזפק
טיפול
במקרה שהבעיות בזפק נגרמו רק מכך שהדייסה הייתה סמיכה או אכלה לא נכונה ולא מנוכחות חיידקים או פטריות בזפק ניתן לטפל כטיפול ראשון בתה קמומיל (בטמפרטורה של 40 מעלות), השקיה של C3-4 cc במזרק בעדינות ולעסות את הזפק בתנועה עדינה אם אנחנו רואים שלאחר חצי שעה/שעה אין שיפור והזפק לא מתרוקן כנראה שיש צורך לבצע שאיבת זפק, מדובר בפעולה יחסית מורכבת למי שלא התנסה בה מעולם ודורשת מזרק עם צינורית יעודית שלרוב לא ניתן להשיג במהירות אם אין מראש לכן מומלץ לפנות לווטרינר או למגדל מנוסה לביצוע ההליך במהירות המרבית.
בשאיבת זפק נכניס מזרק עם צינורית דקה אל תוך הזפק ונחדיר לזפק מים בטמפרטורה של 40 מעלות עם מעט סודה לשתייה (לנטרול חומציות) נעסה מעט את הזפק ונשאב בעדינות את תכולתו מבלי לגעת בדפנות הזפק, על הפעולה הזאת חוזרים 2-3 פעמים עד שהזפק נקי. פעולה זו יחסית טראומטית לגוזל ויש לתת לו להתאושש, אפשר לאחר רבע שעה לתת תה קמומיל או מים אלקטרוליטים (כוס מים עם כמה גרגירים של סוכר וכמה גרגירים של מלח) בטמפרטורה 40 מעלות ולראות אם הזפק חוזר לתפקד.

במקרה שיש הקאות או שהגוזל לא מגיב טוב לאוכל והזפק לא מתפקד כראוי יתכן שמדובר בפטריה בזפק ויש לתת טיפול נגד פטריות, מומלץ גם כאן להתייעץ עם ווטרינר או מגדל מנוסה.
טיפול ידוע ויעיל לפטרייה בזפק הוא שימוש בטיפות ניסטטין, מדובר בתרופה נוגדת פטריות לטיפול בזיהומים פטרייתיים בחלל הפה אצל בני אדם ויעילה מאוד לטיפול אצל תוכים. מדובר בתרופה במרשם לכן תצטרכו להשיג אותה או אצל ווטרינר או אצל רופא המשפחה עם הסבר לכך שאתם צריכים אותה  עבור התוכי שלכם, רובם לא יעשו בעיות במתן המרשם.
את הטיפות מוסיפים לדייסה במינון של 2-3 טיפות להאכלה, עד להחלמה של התוכי והפסקת ההקאות וקשיי העיכול.
במקרים שאף אחד מהדברים האלה לא עוזר כנראה שמדובר בזיהום חיידקי שיטופל בעזרת אנטיביוטיקה בהנחיית וטרינר או בבעיה אחרת שאינה קשורה לתפקוד הזפק.
בעיה
פיסוק רחב של רגלי הגוזל
סיבות אפשריות
  1. גנטיות
  2. אמא שדגרה על גוזליה בצורה לא נכונה
  3. תזונה לקויה, או תנאי מחיה לא אופטמלים הפוגעים בהתפתחות הגוזל
  4. משטח חלק (פורמייקה לדוגמה) עליו נמצא הגוזל ללא יכולת אחיזה טובה
טיפול
במקרה שכבר נוצר הפיסוק יש לבצע קיבוע של הרגליים בעזרת ספוגיות או תחבושת אלסטית קטנה שמכריחות את הגוזל להיות במנח רגליים נכון, עדיף שיעשה זאת וטרינר אם אתה לא מנוסה בהליך. 
ניתן לראות דוגמאות כאן: 

[Image: KwcDHrZ.jpg][Image: nevsnU1.jpg][Image: aweyweu.jpg]

ישנן דרכים שונות לטפל ב"פיסוק" ולקבע את הרגליים









ציוד שתמיד כדאי שיהיה בבית
נייר מגבת 
מזרקים (עדיף לקנות לפחות 10, הם נהרסים דיי מהר בגלל חום הדייסה)
כפיות חד פעמי
כוסות חד פעמי / כעריות חד פעמי
כפפות חד פעמי
משקל דיגטלי למטבח
סט של כוסות מדידה אמרקאיות
מד חום דיגטלי רגיל (טווח טמפרטורה 30-43 מעלות) 
מד חום דיגטלי למטבח (טווח טמפרטורה 0-120 מעלות)
דייסת גוזלים
תה קמומיל
ניסטטין (דרוש מרשם רופא)

מומלץ לתעד את התהליך ולפרסם אותו בפורום
[Image: IItq92L.jpg]
[Image: yMBuMqx.jpg]


RE: מדריך לטיפול בגוזל שנמצא מחוץ לקן, נטוש ובסכנת חיים - צבי דגן - 07-20-2018

אדם מצא קן שנפל, לקח את הביצים והדגיר אותן.
שווה לצפות בתהליך גידול הגוזל ולשים לב לקשיים שהיו לו.




RE: מדריך לטיפול בגוזל שנמצא מחוץ לקן, נטוש ובסכנת חיים - Somech - 07-24-2018

מאמר מרתק מדיוק ויורד לפרטי פרטים!
אני נהנה לקרוא אותו ולהחכים עוד בנושא.
כל הכבוד! אני עוד לא סיימתי אותו אפילו.

RE: מדריך לטיפול בגוזל של תוכי שנמצא מחוץ לקן - צבי דגן - 04-22-2020