ציפורי אהבה פישר
Fischer's Lovebird - Agapornis fischeri

מראה חיצוני:  תוכי ירוק. המצח, הלחיים והגרון כתומים-אדומים.
הכתר וחלקו האחורי של הראש בצבע כתום-זית.
החזה העליון והעורף כתומים-צהובים. צידי הגוף, הבטן וכיסוי הזנב התחתון צהבהבים-ירוקים.
הישבן כחול בהיר.
חלקן התחתון של הכנפיים כחול וירוק.
הזנב ירוק ועל הנוצות הקיצוניות ישנו פס צהוב עם קצוות שחורים (מלמטה ומלמעלה).
מסביב לעין פס רחב בצבע לבן, המקור אדום והרגליים אפורות. הנקבה זהה לזכר, אם כי בממוצע היא קצת גדולה יותר ונראה כאילו ראשה קטן יותר.
לצעירים צבעים עמומים יותר ובסיס המקור שחור.
אורך:  15 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית: מזרח אפריקה - צפון טנזניה, החופים הדרומיים של אגם ויקטוריה, סרנגטי, רואנדה, בורונדי.
ציפורים שברחו מתיישבות באזורים חופיים שונים של טזמניה וקניה, כמו גם במרכז קניה.
אזור מחייה: חיים במישורים גבוהים, עם שיחים ועצי שיטה, ו/או דקלים שונים ו/או זני עצים אחרים, אולם הם נשארים בגובה שבין 1100 מטר ל-2000 מטר מעל פני הים. ניתן למצוא אותם בקביעות בסוואנות עם שיחי סנה, ערבות פתוחות ואזורים מתורבתים. בשנים קודמות האוכלוסייה התדרדרה בעקבות צייד מקיף לצרכי מסחר, ומספרם עמד על פחות מ-100,000 פריטים.
כיום האוכלוסייה משתקמת, והפישרים נחשבים לציפור נפוצה באזורי המחיה.
תזונה בשבי: תערובת זרעים המורכבת ממגוון סוגי דוחן, דשא, חמניות וחשיש. ניצני דוחן. יש לספק בקביעות תירס ודשא חצי-בשל, שפע מזון ירוק, ירקות ופירות. בזמן הרבייה יש להוסיף זרעים מונבטים, צנימים מרוכים ומזון ביצים. לצעירים יש לספק תוספת של ויטמין C ומינרלים.
תזונה בטבע: זרעים הנמצאים על האדמה, גרגירים (פירות יער), פירות וניצנים. להקות יכולות לגרום נזק משמעותי לשדות דוחן, תירס ודגנים אחרים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
מידת הרעש:  שקט יחסית
רבייה:  חד צורתיות מינית. יש הטוענים שהיא קצת גדולה יותר ונראה כאילו ראשה קטן יותר. לצעירים צבעים עמומים יותר ובסיס המקור שחור.
בטבע – עונת הרבייה היא בתקופות היבשות – ינואר, פברואר, אפריל יוני ויולי. רוב הקנים נמצאים בעצים חלולים, בקעים וחורים בצוקים, בניינים או קירות, כמו גם במרזבים בולטים ובבסיסי לולבים. לפעמים מתיישבים בקנים של פרוש אורג.
לקנים צורת כיפה והם נבנים מענפים דקים וחתיכות קליפת-עץ. 3-6 ביצים בתטולה, כאשר משך זמן הדגירה הוא 23-26 יום.
גודל ביצה: 23.3X17 מ"מ.
בשבי – מגיעים לבגרות מינית לפני גיל שנה, נהוג להרבות אותם בגיל הזה, הנחשב לנוח ביותר.
הרבייה אינה קשה, ומושגת בקביעות. מתרבים כל השנה, אולם מעדיפים להתרבות באביב. יש לספק ענפים וזרדים לבניית הקן.
הפישרים יקלפו את הקליפה מענפים עבים יחסית וישימו גם אותה בקן.
לרוב הקן סגור לחלוטין מהצדדים (דבר המאפשר לתצפת עליו רק במבט מלמעלה), ולכן מומלץ להשתמש בתיבת קינון של תוכונים, ובכך למעשה לאפשר תצפית על המתרחש.
3-8 ביצים בכל הטלה, כאשר משך הדגירה הוא 20-26 יום.
הגוזלים מתכסים בנוצות לאחר 32 יום, ועוזבים את הקן 35-40 יום לאחר בקיעתם. 10 ימים אח"כ הם כבר עצמאיים לחלוטין וניתן להפרידם מהוריהם.
שני ההורים מטפלים בגוזלים. חשוב: אם יש מחסור במינרלים, ההורים ימרטו את נוצות הגוזלים. מספר מחזורים אפשריים בשנה, אך אין לאפשר יותר משני מחזורי הטלה.
הערה: הגוזלים מגושמים, וכך גם ניסיונות התעופה שלהם, לכן רצוי שכלוב הרבייה לא יהיה גבוה כדי למנוע פגיעה גופנית.
תנאי גידול:  כלוב תעופה 2X1X2, או כלוב ביתי מרווח מאוד. ליצירת להקה – לפחות 3 זוגות, כאשר לכל זוג מוקצה 1.5 מ"ר לפחות. ניתן לשחרר לעוף בחוץ בתקופת הקיץ. מומלץ להחזיקם בתנאים קרירים ולחים. טמפ' מינימאלית לבוגרים - 10°C, לפישרים צעירים - 15°C. מומלץ לשים תא שיוכלו לישון בו בחורף.
מידע נוסף:  בשנים קודמות האוכלוסייה התדרדרה בעקבות צייד מקיף לצורכי מסחר, ומספרם עמד על פחות מ-100,000 פריטים. כיום האוכלוסייה משתקמת, והפישרים נחשבים לציפור נפוצה באזורי המחיה. בטבע – מחוץ לעונת הרבייה מתאספים בלהקות של 20 עד 80 פריטים. רועשים, עד כי בד"כ שומעים את הימצאותם באזור לפני שרואים אותה. מתאספים באזורים מתורבתים (לעתים אף ללהקות של מאות פריטים!) ותרים אחר מזון בשדות דוחן, תירס ודגנים אחרים. ניזונים בעיקר מהקרקע. אינם ביישנים ומאוד נגישים. נוודים (בקבוצות), כנראה לפי עונות השנה. תעופתם מהירה וישירה. הצעקות הן למעשה שריקות חדות וציוצים צורמניים. בשבי – מידת הרעש – בינונית. פעילים. ציפורים חדשות יותר רגישות. הצאצאים חזקים ודי חסרי-דאגות. לעסן כבד. אוהב להתקלח. הפישרים יסתדרו היטב כלהקה גם בחברת פרסונטות ופיץ' פייס. רגזנים, אולם סובלניים כלפי תתי-מינים אחרים אם יש כלוב מרווח.
מוטציות קיימות – פסטל, מנוקד, צהוב, לוטינו, כחול, לבן, אלבינו. טובים בהאכלת יד אך חסרי יכולת דיבור. בעלי נטייה לאגרסיביות.