פורום תוכיפדיה
האכלת-יד, חברות וטיפול בגוזלים - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מאמרים וכתבות (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=18)
+---- פורום: רבייה וגנטיקה (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=27)
+---- אשכול: האכלת-יד, חברות וטיפול בגוזלים (/showthread.php?tid=462)



האכלת-יד, חברות וטיפול בגוזלים - צבי דגן - 07-07-2018

[Image: g0XagZW.jpg]
האכלת-יד, חברות וטיפול בגוזלים
האכלה וחברות תוכונים / מאת  מתן  ושגיא 
קודם כל לפני ההתלהבות שמוציאים את גוזל ומתחילים להאכיל חשוב שיש את כל מה שצריך כדי שלא להיתקע בדקה ה-90 שחסר משהו.
  • יש לרכוש דייסה (המלצה שלי קייטי) בכמות שתספיק לסוג הגוזל שאתם מרוצים להאכיל.
    צריך לזכור שכל סוג תוכי אוכל כמות שונה ולכן כמות הדייסה שקונים אמורה להיות בהתאם.
    עדיף להאכיל במזרק אבל אפשר גם בכפית מכופפת בהתאמה להאכלה אבל זה גם תלוי בגיל הגוזל אם הגוזל צעיר מידי הוא לא יכול לאכול מכפית אז עדיף ממזרק ונתון לשיקולו של כל מגדל.

  • עדיף להוציא את הגוזלים בגיל 14-20 יום כי אחרי זה החברות לא יהיה ממש טוב.
    ובגיל צעיר יותר הם יהיו חייבים אומנת ואתם תצטרכו הרבה זמן פנוי להאכיל כל שעתיים או שלוש שעות.

  • ההאכלה בהתאם לסוג התוכי.
    בגיל שבועיים וחצי בערך מספיק קופסת פלסטיק עם נסורת ומנורה קטנה לחימום וכלי עם מים לשמירה על הלחות.
    חשוב לשים את הנסורת ולמעלה רשת קטנה כדי למנוע פיסוק הרגליים ועיוותם. 

    זהו זה בערך מה שצריך לדעת לפני ההאכלה הידנית.
  • למתחילים ולאלה שחוששים ונרתעים מההאכלה הידנית, אפשר להאכיל במקביל יחד עם ההורים הטבעיים.
    אנחנו קוראים לזה "האכלה משותפת", ראה בסרטון: 
    https://www.facebook.com/watch/?t=5&v=267776847456204
עכשיו לתהליך ההאכלה עצמו.
שלב א - צריך להוציא את הגוזל מההורים כשהזפק שלו לא מלא כי לא מומלץ להאכיל שהזפק עדין מלא מההאכלה של ההורים.
שלב ב - סידור המקום שבו הגוזל נימצא (אומנת, קופסת פלסטיק וכדומה).
שלב ג - הכנת הדייסה: מומלץ להכין את הדייסה ביחס של 1:3 (חלק אחד אבקת הדייסה ושלושה חלקים מים), שהטמפרטורה שלה תהיה בסביבות ה- 37 מעלות צלזיוס. צריך לזכור שכשמאכילים מספר גוזלים הדייסה מתקררת, לא מומלץ לחמם במיקרוגל כי זה עושה לדייסה חלקים חמים מידי ועלול לשרוף לגוזל את זפק.
שלב ד - מומלץ להשתמש במזרק - ממלאים את המזרק בדייסה, בפעמים הראשונות צריך לתפוס בעדינות את ראשו של הגוזל שיבין שאנחנו באים להאכיל אותו, ולהכניס את המזרק בעדינות בצד שמאל של הגוזל (צד ימין שלכם) ולהתחיל לשפוך לו את הדייסה לפה לאט לאט.
אחרי שהגוזל מבין שאנחנו מאכילים אותו הוא יתחיל להזיז את הראש קדימה ואחורה במהירות ולהזיז את הכנפיים (קוראים לזה תגובת ההאכלה).
שלב ה - פה בעצם מסתימת ההאכלה - אחרי שהגוזל אכל את הכמות הרצויה צריך להסתכל על הזפק שלו לראות אם הוא עדין לא מלא לגמרי, אפשר גם למשש אותה ולראות אם הוא קצה כזה הוא מלא אם הוא עדין ריק צריך להאכיל עוד קצת. 
שלב ו - ככל שהגוזל גדל מתחילים להאכיל פחות פעמים ביום כמות יותר גדולות - פה מתחילה תקופת הגמילה.
תקופת הגמילה
בתקופה זו הגוזל יאכל כמות גדולה של דייסה בבוקר בלבד וצריך להציג לו סוגים שונים של מזון כמו: פרות, ירקות, דוחן, תערובת זרעים ועוד.
כדי שהגוזל יתחיל לגעת באוכל היבש יש להוריד את כמות הדייסה בבוקר ולעלות את האוכל המוצק עד הפסקת הדייסה לגמרי.
חשוב לשמור על ניקיון הקופסה שבה נמצאים הגוזלים ולהחליף נסורת/נייר כל מספר ימים, בנוסף לכך חשוב לשמור גם על הגינה של כלי ההאכלה ניקיונם וחיטויים לאחר כל האכלה.
תוך כדי ההאכלה וגם בין הארוחות צריך לגעת בגוזל, ללטף אותו ולשחק אתו, כדי להרגילו למגע יד האדם.
לאחר תקופת גמילת הגוזל, אפשר לצפות שהתוכי יהיה בתחילת תהליך החברות שלו שאותו צריך להמשיך לאורך כל חיי התוכי. 

[Image: 8gwP8Hp.jpg]

האכלה וחברות גוזל - מאת ארנון
לרוב המגדלים היה ניסיון כלשהו עם האכלה ידנית או רצון להאכיל, העניין נותן סיפוק (כמעיין אני האבא) ביטחון, הנאה וגם תמורה נאה למחברת. להלן, אעסוק בחברות תוכים קטנים עד בנוניים כאלה שלא צריכים אומנת מקצועית וניסיון רב, אלא ברמת השקעה ורמת סיכון נמוכה.
אני מאמין בלקיחת גוזל ותחילת ההאכלה בגיל 10 ימים עד שבועיים. כך התוכי ערני, חזק יותר, עבר את שלבים הקריטיים, הואכל ע"י הוריו (ואין כמו הטבע בשלב הראשוני) וקיבל ממנה את הנוגדנים לחיסון מפני מחלות עתידיות.
יש לספק  לגוזל אומנת שתיתן חום, לחות והגנה שידמה לגופה של אמו.
להלן טבלת טמפרטורות באומנת לפי גיל הגוזל בימים:

[Image: aUGUBgr.jpg]
הטמפרטורה באומנת לפי גיל הגוזל של הקוקטיל
[Image: kDtVunv.jpg]
קיימים כיום בחנויות מגוון דייסות להאכלה קחו את המתאימה למין הציפור. 
קיימות שתי אפשריות האכלה, האחת ע"י כפית מכופפת (אני ממליץ) והשנייה ע"י מזרק או זונדה (צינורית).
כפית מכופפת אולי יותר מלכלכת אבל כך נותנים לתוכי לאכול בצורה טבעית בלי לדוחף לו בכוח, כפי שזה נעשה ע"י מזרק או זונדה, אלא אם תשתמשו במזרק ללא הזונדה.
אני מצרף פה טבלאות גיל וזמני האכלה על אף שאני מאמין בשיטת ה"זפק מתרוקנת זפק מתמלאת".

[Image: CglRp7y.jpg] [Image: MMFpqwa.jpg]

טבלת גיל ההאכלה בימים ומספר הפעמים שיש להאכיל בכל יום:
[Image: TQyL2pd.jpg]
טבלת לוח זמנים להאכלת יד עבור גוזל של קוקטייל
[Image: dhMcfZ8.jpg]
[Image: YqNfO8b.jpg]
בזמן הגמילה:
- יש להשאיר לו כל יום מזון מוצק פרות גרעינים ועוד מגוון. 
- יש לבדוק כל פעם שבזפק הגוזל יש מזון מוצק בכדי לקבוע אם נגמל.
- הגוזל קצת ירזה (כ-10% ממשקלו) הן מפני שכמות המזון שאנו נותנים לו ירדה והן מפני שהוא מכין את עצמו להיות קליל יותר בכדי לעוף. 
- כשהגוזל כבר אוכל וזפקו מלא זה הסימן עבורכם שאפשר להפסיק את האכלת הדייסה ורק לגוון במזונות מועשרים. 
בהצלחה.
* תוכים קטנים מתפתחים ומגדלים נוצות יותר מהר מגדולים, לכן רצוי להוריד את הטמפרטורה באומנת בפרקי זמן קצרים יותר.



בניית אומנת -מאת שגיא
תודה לצח על העזרה שהגיש לי בתהליך הבנייה.
קודם כל האביזרים והחומרים העיקריים והחשובים: 
- שלוש לוחות מעץ בגדלים 55X45.
- שתי לוחות של עץ בגודל של 45X45.
רצוי שלוחות העץ תהיינה בעובי של סנטימטר וחצי בערך.
- לוח אחד שקוף מפלסטיק בגדלים של לוחות העץ הגדולות (55X45). 
- בית מנורה (רצוי שמתחבר עם שקע לחשמל מונע הרבה בלאגן).
- מד חום.
- חומר מבודד כמו צמנט (שלא יקרה אסון). 
- שתי נורות, כי ככה אפשר לכבות אחת כשחם מידי, וכשקר - להדליק את שתיהן.
- קופסת קטנה למים בשביל הלחות.
- קופסת פלסטיק עבה בשביל הגוזלים.

ההכנה
קודם כל עושים בפלטות הקטנות (שהם חזית האומנת כלומר שתי הצדדים שלה) חורים: באחת הפלטות שני חורים לא גדולים כל כך לאיורור ולכסות אותם ברשת. 
בפלטה השניה לעשות שני חורים קטנים להעברת כבל חשמלי (על האופן יש פירוט בהמשך).
אחרי שעשיתם חורים יש לחבר את כל הפלטות של העץ כדי לקבל מעין קופסה גדולה מעץ בצורת מלבן, עדיין לא לחבר את הדלת השקופה כדי שיהיה יותר נוח לעבוד.
אחרי שכל הפלטות מחוברות צריך לחבר את המנורות, קיימות שתי אפשריות - האחת - (הרגילה והפשוטה): שלוש חורים קטנים להעברת הכבל החשמלי של המנורות לסגור את הכבלים וזהו. והשנייה - מי שמסתבך עם הכבלים יכול לעשות 2 חורים לא גדולים מידי בעובי של כבל מאריך, ולקנות ב- 30 - 40 שקל בית מנורה אם שקע שאפשר לחבר לחשמל וכך אפשר להרכיב עליו מנורה וזהו, במצב כזה צריך לעשות "כיסוי למנורה, הנה הדרך: מכניסים לתוך האומנת פלטה או שתיים דקה של עץ אם חורים עגולים שהחום יעבור (לא להתקמצן על חורים חשוב שיגיע הרבה חום לגוזלים), וככה ה"מדף" הזה מונע מהגוזל להתקרב למנורות. אפשרות אחרת היא - להכין רשת מתכת שתעטוף את הנורה.
חשוב מאוד לזכור שהמדף אמור להיות רחוק לפחות כמה ס"מ מהמנורות למנוע חימום יתר והתלקחות של העץ, באותו תא של המנורות לשים צלוחית מים קטנה בשביל הלחות. רשמתי שני חורים בכוונה כי כמו שאמרתי עדיפות לשתי מנורות לפחות בכדי שיהיה יותר אפשריות חום מה שעוזר בשליטה על הטמפרטורה בפנים.
לאחר מכן, כשמסיימים את חיבור המנורות יש להדביק מד-חום לאומנת, מד חום זה אחד הדברים החשובים באומנת, זה מראה מה הטמפרטורה באומנת ואם צריך להדליק מנורה נוספת או לכבות השניה. לאחר הרכבת המדחום מגיעים לשלבים הסופיים, על ריצפת האומנת יש לשים  2 או 3 לוחות דקים של עץ ולהניח עליהם את קופסת הפלסטיק. קופסת הפלסטיק צריכה להיות עבה ומרופדת בנייר סופג או 2 - 3 ס"מ נסורת גסה. האומנת די גדולה ותספיק למספר קופסאות כאלה.
לאחר מכן הרכבת הדלת - את הדלת אפשר להרכיב מלמעלה או מקדימה. מחברים אותה מצד אחת לאומנת והצד השני נשאר חופשי בכדי לפתוח ולסגור בנוחיות. האומנת הזו עוזרת המון ושימושית להחתמת גוזלים כמעט בכל גיל ולכל סוגי התוכים. ובוודאי - את כל התוכים הבסיסים כמו: לורים, קוניורים, קוואקרים ואפילו קצת יותר גדולים.
היא מצוינת גם לגוזלים קטנים כמו קוקטיילים דררות ודומיהם.

[Image: FePrpHx.jpg][Image: wqfZKT6.jpg]

אומנת בבניה עצמית  -מאת זלמן
שלב ראשון, קנית החומרים הדרושים והם:
  1. גוף חימום, יש אפשרות לסוגים שונים של גופי חימום כגון, מנורה רגילה, מנורה ירוקה {היא מקרינה חום}, מנורה כחולה, אך לדעתי הדרך הטובה ביותר לחמם את כל האומנת בחום בפיזור אחיד היא, "פלטה חימום" שעשויה מפח\נירוסטה\אלומיניום, (בגודל ע"פ הזמנה) והיא מפיצה חום שווה בכל החלל.
  2. מאורר (כפי שיש במחשבים), הוא דבר שחובה בכל אומנת לדעתי, תפקידו לפזר את החום בצורה שווה בכל האומנת, אני באופן אישי משתמש במאוורר של מחשב {אפילו שני מאווררים}.
  3. תרמוסטט, רצוי דיגיטלי, בגלל שיש צג עם הטמפ' ושינוי הטמפ' מתבצע ע"י לחיצת כפתור וזה מאוד נוח ואמין, אך גם תרמוסטט שהוא לא דיגיטלי (אנלוגי) יהיה טוב, אך חובה שלתרמוסטט תהיה "רגישות" של לא יותר מחצי מעלה (בדיגיטלי הוא רגיש עד עשירית מעלה).
  4. שנאי* מ- 220V ל- 12V, השנאי משמש למאוורר (כי המאוורר הוא של 12V).
  5. קופסה של עץ\זכוכית\קלקר, אני באופן אישי ממליץ על קלקר כי הוא שומר על החום באופן מעולה וכך זה חיסכון עצום בחשמל. ממליץ על המידות האלה:  גובה: 50 ס"מ, עומק: 40 ס"מ, אורך: 60 ס"מ,
כעת נעבור לשלבי הבניה:
  1. את הגוף החימום (אם הוא מנורה) רצוי למקם אותו במרכז האומנת וכך יהיה חום שווה + באומנת.
    אם זה פלטת חימום, יש למקם אותה בחלק העליון של האומנת ע"י ברגים ושזה יהיה כ- 3-4 ס"מ מהתקרה.

  2. את המאוורר יש למקם מתחת לגוף חימום, {בין אם הוא מנורה ובין אם הוא פלטה} כ- 2 ס"מ מהגוף חימום וכך הוא יפזר את החום בצורה הכי טובה.
  3. תרמוסטט, יש לחבר את החיבורים בין התרמוסטט לבין הגוף חימום ואם התרמוסטט הוא דיגיטלי אז צריך "לכייל" אותו כי הוא מגיע לא מדויק {טועה} וע"י הכיול מכוונים אותו, את הכיול מבצעים פעם אחת בלבד.
  4. את השנאי מחברים לתרמוסטט\ישיר למאוורר אני הייתי ממליץ לחבר דרך התרמוסטט.
  5. אם הקופסה עשויה מקלקר אז כדי לשים בתקרה חומר בידוד לחום, לוח עץ יכול להיות טוב למטרה זו. אם היא מעץ אז לא אמור להיות בעיה יש לעשות מס' חורים אם מקדחה כדי שיהיה זרימה של אוויר וחילוף אוויר.
כל מה שנרשם פה נבנה על ידי בעבר, חוץ מזכוכית.
בהצלחה
את כל החומרים שצינתי, למעונינים, יש לי אותם למכירה, וגם אני ישמח לעזור בשלבי הבניה
הטלפון שלי הוא 0504440646 
למי שיש שאלות אני כאן.


מספר כללים לגידול נכון של גוזלים לבגרות ולבריאות?
- יש להעדיף, לקחת גוזל להאכלת-יד, שטופל בתחילה ע"י ההורים (בגיל שבוע/שבועיים לערך). גוזל, בימיו הראשונים, 
  מקבל את הנוגדנים מההורים. 
- שמירה על ניקיון הסביבה ועל ההיגיינה של הגוזל ימנע זיהומים ומחלות. 
- יש להימנע מלהביא גוזלים ממקורות חיצוניים ולהחזיק אותם יחד עם הגוזלים שלך. 
- עליך להשתמש במזון גוזלים איכותי ביותר.
- יש להאכיל את הגוזל כך שהצינורית של המזרק לא תחדור אל הוושת.
- יש להרגיל את הגוזל למגוון מזונות. 
- עליך לבקר את הגוזל מדיי יום ומספר פעמים ביום ולא רק בזמן ההאכלה. 
- עליך להרגיל את הגוזלים למגע ידך בכל חלקי גופם.
אמצעי זהירות שיש לנקוט: כשאתה מגדל תוכי עליך להיות ערני גם לדברים אחרים:
- דאג שהדלתות תהיינה תמיד סגורות. דלת פתוחה, עלולה להוות סכנה, לתוכי שעלול למצוא את עצמו מאחורי הדלת או מעליו ולהימחץ.
- דלתות סגורות ימנעו בריחה וגם כניסת חתולים שעלולים לטרוף את התוכי.
- יש להרחיק מהתוכי את צמחי הבית שעלולים להיות רעילים.
- שים לב למרחק בין סורגי הכלוב כדי שראשו של התוכי לא יתפס בהם.
- בדוק אם הצבע שבו צבעו את הכלוב ואת הצעצועים אינו רעיל לתוכי.
- אל תספק לו צעצועים שעלולים להיכרך סביב ראשו או רגליו, חוטים דקים אינם צעצוע טוב.
- מעת לעת, בדוק את רגליו, תוכי שמהלך בבית, במיוחד - על השטיח, עלול להיתקל בשערות שנכרכות סביב רגלו ו/או אצבעותיו.
- הרחק מהתוכי חומר ניקוי ומרססים שונים.
- הרחק את התוכי מהמטבח, במיוחד בעת הבישול.
-  הרחק את התוכי ממזונות מסוכנים, כמו - אבוקדו, שוקולד, קפה קוקולה ואחרים. 
-  הרחק את התוכי מחלונות פתוחים ומרוחות פרצים בכל ימות השנה ובעיקר - בחורף.
- מטבעם של התוכים שהם סקרנים בלתי נלאים, ערמת כביסה עלולה להוות עבורם "מלכודת מוות".
- תוכי קטן, עלול לטבוע באסלה.
- תוכי שעף לעבר חלון שקוף עלול, לספוג חבטה חזקה עד כדי סכנת מוות.
- הרחק את התוכי ממאווררים שאינם מוגנים ברשת, כמו - מאוורר תיקרה.
כדאי לצפות בסרטון הזה