• תתחדש.
  
• תראה תמונה.
  
• אני בטוח שילך לך טוב.
  
• האם הארנבון זכר או - נקבה?
  

1. ישנם סוגים שונים של ארנבונים – ארנב מצוי, אנגורה, שמוט אוזניים, ננסי ועוד. ארנבים מגודלים בעולם לבשר, לפרווה וכחיית מחמד.
   
2. הארנב הוא חיית מחמד נחמדה, שקטה ועדינה. היא גם חייה אינטליגנטית וניתן ללמד אותה מגיל צעיר לעשות צרכים בארגז שתייעד לכך כמו שעושים עבור חתולים.
   
3. הארנב אינו מכרסם. הוא שייך לסדרת הארנבאים שהם שונים ממכרסמים בעיקר בשיניים שלהם ובמערכת העיכול והתזונה שלהם.
   
4. לארנב יש שני סוגי צואה:
    צואה עגולה ויבשה שיוצאת בכל שעות היום ואותה יש לנקות מהכלוב.
    צואה רכה ורירית שמיוצרת בעיקר לפנות בוקר ונאכלת מידית ע"י הארנב על מנת שיוכל לעכל בצורה טובה ביותר את מזונו.
   הצואה נקראת קקוטרופים והיא מיוצרת באיבר תסיסה גדול במעי הארנב.
   
5. השיניים של הארנבים גדלות כל החיים לכן חלק מטיפול בארנב מחייב לתת להם ללא הגבלה חציר וירקות עם הרבה סיבים על מנת שישחקו את השיניים ולא יצמחו יתר על המידה.
   
6. ארנבות הן חיות חברתיות. מומלץ לגדל יותר מארנב אחד בבית. שני זכרים יכולים להיות תוקפניים זה כלפי זה. שתי נקבות בד"כ יותר מסתדרות. במידה ומחזיקים זכר ונקבה מומלץ לעקר את הנקבה, אחרת היו לך גורים רבים ולא תדע מה לעשות איתם.
   כ-75% מהנקבות ייחלו בסרטן ממאיר של הרחם בגיל מבוגר ולכן מומלץ בכל פה לעקר נקבה.
   
7. ארנב זכר מומלץ לסרס במידה שמראה בבגרות סימני תוקפנות כגון נשיכות או פגיעה בארנב אחר שחי איתו והוא מסמן את הסביבה שלו בשתן וצואה.
   
8. ארנבים יכולים להגיע לבגרות מינית מגיל 4 חודשים.
   מרגע זה הנקבה יכולה להיכנס להריון ותמליט, את הגורים, אחרי כ- 30 יום.
   מספר הגורים נע בד"כ בין 4 ל-10.
   הגורים נולדים עיוורים וקירחים.
   מספר ימים לאחר ההמלטה הנקבה כבר מסוגלת להיכנס שוב להריון על כן מומלץ להפריד בינה לבין הזכר.
   
9. ארנבים מאוד רגישים לשינוים סביבתיים.
   יש לדאוג לשמור על מצע נקי משתן וצואה.
   כל שינוי בסוגי המזון צריך להיעשות בהדרגה בכדי למנוע שלשול.
   יש להימנע ממתן פחמימות (גם גזר/ בטטה ועוד שורשים שונים נחשבים לפחמימה) וירקות עם אחוז גבוה של נוזלים (כגון חסה/ מלפפון).
   מגיל שנה ניתן לתת כמות קטנה (כפית ביום) של פירות עם סיבים – תפוח, פלפל אדום, גזר.
   יש להימנע לחלוטין מפירות עם אחוז סוכר גבוה כגון ענבים, אבטיח ובננה.
   
10. הטוב ביותר הוא לתת כופתיות שמיועדות לארנבונים וניתן לרקות אותם בחנויות לחיות מחמד.
    

(08-15-2022, 08:14 PM)רוני כתב:

---

לגבי טפילים- האם יש לארנבונים הרבה טפילים? יש לי אקריתין האם כדאי לשים עליו? (הוא גם נמצא יחסית בקרבת תוכים, יונים, ותרנגולות...) 

• בעור – על העור של הארנב עלולים להתפתח טפילי עור שונים שקשה לנו להבחין בהם ללא מיקרוסקופ.
  טפילי העור השונים יכולים להתרבות בקלות ובמהירות על הארנב וגורמים לגרד, נשירת שיער בפרווה, עור יבש וקשקשים.
  חלקם של הטפילים עלולים לעבור לבני האדם.
  תופעות דומות לאלו, יכולות להיגרם גם מכלוב מזוהם ולא מאוורר, יתר לחות, או תנאי מזג אוויר לא מתאימים.
  בכל מקרה כזה כדאי לקחת את הארנב שלך לווטרינר שיש לו ניסיון עם ארנבים.
  
• דלקות בדרכי נשימה – הארנבים רגישים לדלקות של דרכי הנשימה שנגרמות בעיקר מחיידק בשם פסטורלה ותנאי ממשק לא טובים כגון כלוב לא מאוורר או מצע שיוצר אבק רב.
  חיידק הפסטורלה יכול לגרום לבעיות נשימה אצל ארנבים וגם לפגוע בעיניים ולגרום לדלקות עיניים חוזרות ונשנות.
  
• בעיות שיניים – שיני הארנבים גדלות לכל אורך חייהם ולכן חשוב שישחקו ע"מ שהשניים החותכות לא יגדלו מדי ויחדרו לחניכיים הנגדיות או שייווצרו בשיניים הטוחנות זיזים גדולים וכואבים שגורמים לכיבים בחניכיים ובלשון.
  ניתן להבחין בגדילת יתר של השיניים ע"י כך שהארנב מרייר המון, לא אוכל כראוי, כאוב מאוד ולעיתים אף מוריד במשקל גופו.
  יש מספר דרכים לטיפול בבעיה: חיתוך השיניים החותכות או חיתוך הזיזים ושיופם בהרדמה, בעזרת מכשיר  חשמלי מיוחד (אצל ווטרינר).
  אם התופעה חוזרת על עצמה, מומלץ לבצע ניתוח עקירת שיניים בהרדמה.
  חשוב יותר למניעת התופעה הזו, הוא למנוע את גדילת היתר של השיניים, ע"י מתן חציר ועלים חופשי, שהם ייגרמו לשחיקת השיניים באופן טבעי.
  
• טפיל האנספאליטוזון – הטפיל נפוץ בקרב ארנבים ויכול לגרום לפגיעה במערכות שונות כגון מערכת העצבים, הכליות והעיניים.
  כאשר הטפיל חודר למערכת העצבית, הארנב מראה סימפטומים כגון, ראש מוטה, רעידות, הליכה לא מסודרת עד כדי שיתוק הגפיים ותנועות ריצוד של העיניים.
  כאשר הוא פוגע במערכת השתן הוא יכול לגרום לדלקת של הכליות ולכשל כלייתי, וכאשר פוגע בעיניים, הוא יכול לגרום לדלקת של גלגל העין ואף לעיוורון.