מניפסט הציפורים - השקפת העולם שלי בתחום הציפורים/נעמה קורן_MikaParrot

ובכן חברים, לא בכדי בחרתי להציג את התמונות כדלהלן. מאחורי בחירתי בהן, עומד מסר חשוב מאין כמותו ב"פמיניזם ציפורי": אני מוחה בתוקף כנגד הדרתן של "ציפורות" מן המרחב הציבורי! נוצותיי סומרות בזעם מהול בדאגה עת אני צופה בחדשות ומבחינה בהתדרדרות המדאיגה שחלה לאחרונה במעמד הציפורות בזירה הציפורית, כלומר הציבורית. כאילו לא די בכך שלעתים כה תכופות אנו מזדעקים למשמע סיפור זה או אחר על ציפורה שנרצחה על ידי בן זוגה מפני שביקשה לעוזבו, כעת תופסת תאוצה מגמה חדשה ומדאיגה במיוחד. ציפורות מחויבות לעוף לאוטובוס אך ורק דרך החלון האחורי, תמונותיהן אינן מוצגות בציבור ובשם הצניעות נאסר עליהן ללשלש ברחובות ועליהן להתאפק עד להתפקע.
אני מרגישה כי מחובתי לזעוק את זעקתן האילמת של הציפורות שמקורן מצווה שלא להפתח וקולן הס מלהשמע. אפרטהייד! הבו לנו צדק חברתי! הבו לנו שוויון זכויות!
רגע רגע, היתכן כי לא הצגתי את עצמי?
כמה גס רוח!
התנצלותי הכנה שלוחה לכם. ובכן שמי הוא מיקה ואני ציפורה יפהפייה מסוג קייפ פארוט. אני מתארת לעצמי שכמו רוב האנשים, גם אתם ראיתם את יופייה המהפנט וכלאחר יד תייגתם אותי כצבעונדינית נבובה, שאת כל שהשיגה השיגה באמצעות המראה החיצוני המצודד בו ניחנה ותו לאו. ואם כך, דעו לכם כי טעות בידיכם!
אנוכי ציפורה משכילה ומעורבת חברתית המשקיפה בדאגה רבה על הנעשה בחברה הישראלית.


משך כל הקיץ האחרון עקבתי בהתרגשות אין קץ עת עשרות אלפי ציפורים וציפורות, מכל קצוות הארץ, הותירו מאחור את דאגות היום היום, את הקן, הגוזלים והביצים וגדשו את הרחובות, יצאו למחות. לא עוד ציפורים שעושות לתיבת הקינון ולגוזליהם בלבד, אלא ציפורים חזקות, מודעות, אשר באמתחתן אחריות חברתית, ציפורים שיודעות לנצל את יתרונות הדמוקרטיה! "הקיץ הזה פרשנו את הכנפיים והכנפיים הללו לא יאספו עוד לגופן!"
אין ספק, אין ספק! אחריות הדדית היא שם המשחק.


ואם במעורבות חברתית עסקינן, חדי הזיכרון אנא, עשו טובה ודפדפו בדפי ההיסטוריה... יופי, עכשיו תעצרו.
שנת 1994, אוסלו, בדיוק! הענקת פרס נובל לשלום. ניחשתם נכון, זו הייתי אני! הציפור שנשאה בגאווה ענף של זית ולא פסקה מלדמוע... איזו התרגשות ... איזה אושר... איזו אווירה...!
אחח... מה אומר ומה אצייץ...היו זמנים.




כמובן שרשימת פעילויותיי הציבוריות והישגי ארוכה כרשימת הכישרונות בהם בורכתי, אך נימוסי האירופאים מונעים ממני להמשיך ולפרט שמא, לא עלינו, התנהגותי החברותית לעילא תתפרש על ידי אימבציל (רפה שכל) זה או אחר כהתרברבות. מה גם שלצערכם, לציפור עסוקה שכמותי יש דבר או שניים לעשות פרט לנבירה באלבומי התמונות הנושנים.
אבל רגע בטרם שנפרד, חשוב לי להבהיר עוד דבר או שניים. לעתים, כשאנשים רואים את הליכתי המעודנת, טוב הטעם שלי, העדינות, היופי, הנשיות המתפרצת, הקלאסה והסטייל, הם טועים לחשוב שמא אני סנובית, שאינה מתייחסת לאף יצור שאינו מושלם כמותה. אך ההפך הוא הנכון! כציפור פמיניסטית, מרקסיסטית, פובליציסטית-ליברלית, אני רואה חובה מוסרית מן המעלה הראשונה (!) בהענקת יחס מכובד לכל בעל-חיים באשר הוא. דוגמא לכך היא שעד כה לא הוצאתי אפילו חצי עין לאחי החורג שמה אומר ומה אצייץ... הקלאסה רחוקה ממנו כמרחק  הגרעינים מהכלוב... היכן התרבות? הנימוסין? יצור שכל מאווייו מסתכמים ב... ובכן...  רחרוח התחת שלי.
אבוי לבושה!

ולסיום, רוצה אני לשלוח מסר לכל אלפי היצורים המקנאים בי:
החושבים אתם שקל להיות כה יפה?
החושבים אתם שכיף לי להקדיש שעות מזמני לטיפוח במקום לרביצה מול הטלויזיה תוך פיצוח גרעינים?
החושבים אתם שהפיגורה שלי היא מתת האל?
החושבים אתם שלא מתחשק לי לעיתים לצאת למכולת בטרנינג ונוצות סתורות?
לא כל הנוצץ - גרעין!


למרות כל האמור לעיל, הבטחתי שלוחה לכם - לעולם אמשיך לנסות להגיע הכי גבוה שרק אוכל.

ועכשיו סלחו לי, אך שנת היופי קוראת לי...

שלכם, מיקה

שתי סרטונים של מיקה
מצאה לה מיקה היכן להתקלח, הכלב הביט בי בחוסר אונים ונראה נעלב ביותר על שעמדתי וצילמתי  במקום לסלק אותה משם.


פרסומת לאנטיביוטיקה. את הסרטון הזה צריכות כל האמהות להקרין בפני ילדיהם החולים שמסרבים לקחת תרופות.