דרביאן - מוסטאש (תוכי לורד דרבי) - פרופיל אישי / לורה מולר

תוכי הדרביאן, הידוע גם בשם תוכי הלורד דרבי, הוא זן ייחודי ויפה של תוכי שמקורו בשטחים ההרריים וההרריים של הודו וטיבט, כמו גם נמצא במחוזות סצ'ואן ויונאן בסין. 
מדובר בתוכים חכמים, חברתיים וחביבים שיכולים להיות חיות מחמד נהדרות, אם כי הם משתעממים בקלות ודורשים מידה רבה של גירויים מהסביבה שבה הם חיים, דורשים תשומת לב והרבה צעצועים.
ראה גם כאן: האם חשוב שאקנה לתוכי צעצועים?  ;  התוכים זקוקים לצעצועים  ;  מדוע צעצועים כל כך חשובים לתוכי 

סקירת המין
שמות  נוספים: תוכי דרביאן, תוכי לורד דרבי
שם מדעי:  Psittacula derbiana
אורך בוגר: 50 ס"מ.
תוכי בינוני באורך של 45.5 ס"מ עד 50 ס"מ
משקל: 312 גרם
תוחלת חיים:  עד 30 שנה

מקור והיסטוריה
התוכי דרביאן מגיע מההרים של צפון-מזרח הודו, מדרום-מזרח טיבט ודרום סין, שם הם יוצרים את ביתם ביערות מחטניים תת-אלפיניים בהימלאיה שמקורם באזורים אלה.
למרות האופי המרוחק יחסית של בית הגידול שלהם, תוכי דרביאן הם למרבה הצער גזע מאוים. הסיבה לכך היא שיעורי כריתה גדולה של יערות, כמו גם סחר בציד בלתי חוקי המופעל בעיקר על ידי בעלי ציפורים עשירים בסין, שם נחשב הדרביאן כחיית מחמד מוערכת ביותר. אמנם ישנם מאמצים מתמשכים לאכלס אותם מחדש בטבע וגם בשבי, אך המין נותר בסכנת הכחדה.
תוכי דרביאן נודדים בלהקות של כ -40 עד 60 ציפורים, ומתאחדים לעונת הרבייה בחודשים אפריל עד יוני.
הם מגדלים את הגוזלים בנקיקי עצים עד לגמילה ועזיבת הקן - תקופה של כשמונה עד תשעה שבועות לאחר תקופת הדגירה של הגוזלים.



אופי, התנהגות וטֶמפֶּרָמֶנט
התוכי דרביאן ידוע בהיותו תוכי אינטליגנטי וחברתי, עם אישיות סקרנית שיכולה להפוך אותם לכפים לאילוף ולעסוק בהם. 
תוכים אלה, עם הזמן, לרוב נעשים די אוהבים את בני האדם שמטפלים בהם, ומגלים חיבה חיצונית - ואפילו נכונות להתכרבל - לאלה שהן מרגישים הכי קרבה.
בשל חוכמתם, תוכי דרביאן דורשים גירוי רב והם נוטים להציג סימני שעמום שעשויים לכלול לעיסה לא רצויה. מסיבה זו, הם זקוקים להרבה מאוד צעצועים וחפצים מרתקים אחרים, כמו גם הרבה אינטראקציה עם בני האדם ובמיוחד - המגדל שלהם.

דיבור וקולות
תוכי דרביאן רבים אוהבים לדבר ויכולים להיות רועשים למדי, אם כי זה לא הגורם בעל החשיבות הגדולה של המין וחלקם יעדיפו לחיות את חייהם בשקט. 
כאשר הם מחוברתים ברמה גבוהה, תוכי דרביאן יכולים להיות דברנים מוכשרים, ויוכלו להגיד כמה משפטים מלאים ושלמים.

דרביאן-מוסטאש - צבעים וסימונים
דרביאן - מוסטאש הם תוכים דימורפיים מינית (דימורפיזם - דו צורתיות מינית), כלומר שני המינים משתנים בצבעים מסוימים ובסימנים בנוסף לאיברים ספציפיים למין - אם כי ישנם קווי דמיון.
הזוויג הזכרי מציג רגליים, כנפיים וצוואר שהם ירוקים ברובם, עם כחול ארגמני כמעט ססגוני המרכיב את צבע ראשם, החזה והבטן.
הן הנקבות והן הזכרים מציגים שני פסי פנים שחורים, אחד שעוטף את המצח והשני - סביב הסנטר וצווארם.
ההבדל הפיזי העיקרי בין תוכי דרביאן נקביים לזכרים הוא המקור שלהם, כאשר הנקבות מציגות מקור שחור לגמרי וזכרים עם מקור כתום-אדום.

טיפול בתנאי המחייה של הדרביאן
מכיוון שהם רגילים לשוטט בחופשיות בהרים, התוכי דרביאן הם הכי מאושרים כשיש להם מרחב גדול לנוע. כלוב גדול ומואר היטב הוא דרישה בסיסית, עם הרבה זמן מחוץ לכלוב לחקור (אם כי מומלץ להישאר קרוב, מכיוון שיש להם נטייה להסתבך אם הם נשארים לבד).
טיפול במגורי הדרביאן דורש מתן תשומת לב רבה על כל פרט. רובם נהנים ללמוד מילים וביטויים חדשים מבני האדם שמטפלים בהם, כמו גם להתעסק בצעצועים ופשוט להסתובב ולראות טלוויזיה על הכתף.
מומלץ להשתמש באמבטיות מזדמנות, ויש לנקות קערות אוכל ומים מדי יום. התוכי דרביאן הם מסתגלים די טוב, אך מנסים לשמור על עקביות מבחינת פעילות, חברות (סוציאליזציה) וטיפול יומיומי.

בעיות בריאות נפוצות
תוכי הדרביאן ידוע כציפור בריאה בדרך כלל, כל עוד צרכיהם נענים מבחינת השטח, התזונה וסוציאליזציה. כמו בכל תוכי מחמד, אסור להזניח אותם או להשאיר אותם לבד זמן רב מדי, ועליך לפקוח עין ולהבחין בסימני מצוקה או דיכאון, כגון עייפות, אדישות או בעיות עור.

דיאטה ותזונה
זרעים וכופתיות הם המרכיב עיקרי בתזונתו של הדרביאן, אך יש להם גם טעם למגוון רחב יותר של מזונות והם ייהנו ממגוון פירות, ירקות וקטניות. 
הקפידו לספק תזונה מגוונת ומאוזנת (ראה גם כאן: תזונה מאוזנת לתוכי שלך), ולהוסיף גם מזונות מפנקים כמו שיפודי פירות יער וברוקולי או פירות טרופיים טריים.
כמו בכל התוכים, יש לספק מים "מתוקים" (מי ברז רגילים) מדי יום בנוסף לתזונה בריאה, ולהימנע ממאכלים כמו אבוקדו ושוקולד, שהם רעילים לכל הציפורים.


אימונים גופניים
גירוי נפשי ופיזי הן המפתח לתוכי הדרביאן כדי להיות מאושר ובריא. לתוכי פעיל זה, צריך להיות מרחב גדול לשחק בו, בתוספת זמן מחוץ לכלוב כדי להתאמן ולחקור.
מכיוון שמין זה אוהב ללעוס, יש לספק להם אביזרים בטוחים כמו עצמות שלד של עופות (ולמנוע מהם ללעוס דברים שהם לא אמורים לעשות). זה צריך להיות בנוסף לצעצועים ומוטות, באופן קבוע, שאותם צריך לנקות היטב.

יתרונות: אינטליגנטי מאוד; חברתי וידידותי.
חסרונות: עלול להיות רועש ולכן לא תמיד מתאים למגורים בבית משותף; עלול להיות מדוכא אם לא יסופק להם סוציאליזציה בשפע.

קרדיט: the spruce pets