אחסון מזון לפינקים

יש לאחסן מזון טרי במקרר או במגירת הפירות. יש להוציא את המזון מהמקרר לפחות שעה לפני האכלה.
יש לאחסן את הזרעים במקום קריר, חשוך ויבש, בכלי אטום (אפשר גם במקרר). זה יאריך את חיי המדף שלהם, ובדרך כלל (אך לא תמיד) ימנע פגיעות משחרורית קמח, חדקוניות, עש ומבקרים לא רצויים אחרים. 
אם יש לך רק זוג ציפורים, או כנרית אחת, לא תזדקק לתערובת זרעים רבה בכל זמן נתון, וקופסת אוכל קטנה תספיק. מכיוון שתקנה כמות שתספיק רק לשבועיים, אתה לא צריך להיות פרנואידי מדי מפני פגיעות של מזיקים; אבל לשמור אותו במיכל אטום הוא עדיין הרגל טוב שצריך לשמור עליו.
אם אתה קונה כמויות גדולות יותר עבור להקת ציפורים גדולה יותר, אינך זקוק למכלי זרעים מיוחדים לציפורים. קופסת פלסטיק צבעונית או פח עם מכסה הדוק הם בסדר, או כל מיכל פלסטיק או זכוכית אטום אחר (אם כי אם אתה משתמש בזכוכית או פלסטיק שקוף, יש לשמור אותו בארון או במרתף חשוך). 
מזון "רטוב" - זרעי בר שנאספים מעשבי בר בגינתכם או מונבטים מזרעים יבשים - ניתנים להקפאה בקופסאות הקפאה אטומות. אל תשאיר אותו בחוץ ברגע שהופשר, אחרת יתחילו להיווצר מזיקים שונים; ולעולם לא להקפיא אותו מחדש.

שמור על תערובת הזרעים שיהיו יבשים, אטומים, במקום קריר ומרוחק מאור ישיר, תערובת זרעים ודגנים צריכה להישאר טרייה עד שישה חודשים. לאחר זמן זה, גם אם הזרעים עדיין יבשים, הרבה ויטמינים וחומרים מזינים ייעלמו ולכן הציפורים לא יפיקו מהם את החומרים המזינים. אפשר להגדיל את התפוגה על ידי הקפאה היא פותרת את הבעיה, אך ייווצרו בעיות חדשות. לאחר ההפשרה הזרעים יהיו לחים וזה יכול להוביל להתפתחות פטרייתיים וחיידקיים, מה שעלול לגרום לציפורים שלך לחלות. האפשרות הטובה ביותר היא להימנע מקנייה בכמויות גדולות - כך הזרע שלך לא יהפוך לזקן ומוריד מאיכותו.
כאמור לעיל, אם הזרעים שלך נעשים לחים, הטחב יכול להתפשט במהירות. אם אתה רואה אפילו אבק חלש של טחב על פני הזרעים שלך, או שנודף מהם ריח של משהו פטרייתי, אתה חייב להניח שתהליך הריקבון מתחיל ובמהירות הוא עלול להתפשט על כל המנה.
זרוק את החבילה הזו, ומצא מקום אחסון יבש יותר.
פגיעות אפשריות בזרעי פינק
כל עוד הזרע שלך ממקור אמין ונשמר יבש, והאוכל הטרי שלך אכן טרי, לא תשתבש הרבה. יש להיזהר מפעם אחת או שתיים, במיוחד אם אתה מאחסן אוכל יבש בכמויות גדולות. לא רק שפטריות או טפילים יכולים לקלקל לכם את כל המנה הנוכחית, אלא שחלק מאלה יכולים גם לגרום נזק לציפורים שלכם.

אם אתה לא נזהר בבחירת ספק הזרעים והדגנים שלך - או אם אתה לא היגייני או פשוט חסר מזל בבית - אתה עלול בסופו של דבר לקבל כמות אוכל מזוהמת. הביצים והזחלים של כמה טפילים נפוצים לא תמיד נראים בברור במבט ראשון, וקל להניח שזרעים יבשים והדגנים נראים בסדר גמור. היזהר מהמבט החטוף!
אם אתה רואה יצורים קטנים זוחלים דרך התבואה או בין הזרעים, יש לך פלישה בקנה מידה מלא של חיפושיות או חדקונים, או איזה חרק לא רצוי דומה.
אם התבואה מריחה לח או מעופש, סימן שהאספקה ​​הושחתה על ידי הפסולת, ההפרשות והביצים שלהם, אז כדאי מאוד להחליף הספק שלכם. האם התקלה הייתה בידיהם, או שמא סביבת האחסון שלך הייתה הבעיה?
תמיד, לפני הקנייה או בזמן הקנייה, צריך להוציא 2-3 חופנים מתערובת הזרעים ולפזר אותם במקום מואר (רצוי בשמש), אם יש בהם חרקים הם מייד יתחילו לצאת ולחפש מקום מסתור חשוך.
דרך נוספת, אם אתה חושד בפולשים חסרי חוליות, היא לקחת צנצנת מהזרע ולחשוף אותה לאור שמש ישיר. הפולשים יתחממו יתר על המידה ויפנו אל פנים המכסה וצידי הצנצנת, ויתגלו בנוכחותם. באופן כללי, חיפושיות וזחלים יתאספו בתחתית מיכלי המזון, לכן כדאי לבדוק היטב בכל פעם לפני שהקופסה או המיכל שלכם נגמרים. שטפו את המיכל המזוהם ובדקו את קופסאות האחסון האחרות שלכם. ניקוי מקיף של כל שטח האחסון יסייע במניעת הישנות מיידית של הבעיה.

חדקונית - האם יש משהו לא רצוי האורב בארגזי האחסון שלך?

פולשים רבים של חרקים ופטריות עלולים להזיק לבריאות הציפורים, ויש גם נושא משני של טפילי דגנים שמתפשטים לתוך המזון שלך (קמח, אורז וכדומה). אם אתה נתקל בבעיה מוקדם, תוכל לחלץ את המצרכים שלך על ידי הקפאתם במנות קטנות. זה יהרוג את החרקים מבלי לפגוע בזרע. אבל זה לא יהרוג את הביצים שעלולים לבקוע בהמשך. לכן תמשיך לשמור את המזון בהקפאה.
חרקים - מזיקות

לעיתים קרובות קשה לזהות חיפושיות מזיקות. ישנם תריסר מינים של מזיקי תבואה וזרעים, וזיהוי המינים פחות חשוב מנקיטת פעולה מידית. 
כל סוגי חיפושיות הדגנים מציגים את אותה הבעיה - קלקול מזון - ותרופה לסוג אחד תפעל עבור כל האחרים.
אחד האחראים ביותר הוא חיפושית נובר התבואה, באורך של 1 עד 3 מילימטר בלבד, זה לא תמיד גלוי מיד; אבל הוא עף ויכול להריח שק דגנים ממרחק של כמה קילומטרים, כך שתבואה יכולה בקרוב להיות שורצת בחיפושיות כאלה.
מטעני חיפושיות נפוצים אחרים כוללים את שחרורית הקמח, חרק באורך כ- 4 מילימטר עם זחלים צהובים-לבנים; וחיפושית הקמח האדומה-חלודה בגודל דומה, שתוקפת גם תבלינים מאוחסנים ופירות יבשים.
חדקונית החיטה יכולים להפוך לבעיה יחד עם בן דודם חדקונית האורז. יש להם "חדק" ארוך אופייני, באורך עד 3 מילימטרים. אם הדגנים שלך לא אטומים במכלים אטומים, הם יהפכו ל"מסעדה" עבור החרקים האלה. בדוק אם יש גרגרים בודדים עם חורים קטנים - זה המקום בו התפתחו הזחלים של החדקונית.

חדקונית החיטה והאורז מטילים את ביציהם במכלי המזון לציפורים, והזחלים שלהם ניזונים מהתבואה

אם אתה תופס את הבעיה מוקדם, לפני שהריח העובש התחיל ונאלצת לזרוק את כל המנה לפח, אתה יכול להקפיא את הזרעים למשך 48 שעות כדי להרוג את החרקים. אם הבעיה, עדיין לא נפתרה הוציאו את הזרעים מהמקפיא לאחר 48 שעות, השאירו אותו ליומיים מחוץ למקפיא, ואז הקפיאו שוב כדי לחסל את אלה שעדיין שרדו. בינתיים נקה את מכלי האחסון שלך באופן יסודי.
עשים - מזיקים

אם אתם מבחינים במבנים דמויי חוט שמופיעים בדגן, כשהם מדביקים אותם כמו שרשראות מבולגנות, אתה בעצם מתבונן על עבודתם של זחלי עש גרגרי התבואה. הם נעטפים בפקעת משי לפני שהם הופכים לעש בוגר.
עש עשבי תבואה הבוגרים, הם באורך של עד סנטימטר, עלול לנגוע גם בדגן. 
אחראי נוסף, בגודל דומה, הוא עש הבית החום. זהו עש נפוץ וקטן שנמצא ברוב הבתים ברחבי אירופה. שני העשים האלה מטילים המון ביצים, וכמה שבועות אחרי שהם עפו והזדווגו לראשונה, יהיו אלפי זחלים במכלי המזון שלכם. רימות חומות בהירות אלה עם ראשים חומים אדומים זהות לגודל של המבוגרים.
יש מגדלי ציפורים שמצילים דגן שורץ עש על ידי הקפאתו למשך כמה ימים כדי להרוג את הפולשים. החרקים עצמם אינם רעילים עבור הציפורים. שיטה זו טובה כל עוד הביצים לא בקעו - אם הזרעים שלך כבר הגיעו לשלב "מבנה דמוי חוט", לא תוכל להציל אותו.
בדומה לרוב המקרים המניעה היא השיטה הטובה ביותר. אם הפינקים מוחזקים בתוך הבית, שמרו על ניקיון כל המשטחים, ולא תשכחו להשתמש בשואב האבק לכל הנישות והפינות בהן העש עשוי להסתתר. אתה יכול גם לקנות מלכודות עשים שמבוססות פרומון. אם תבחר להשתמש בהם, שמור אותם הרחק מהישג ידם של ציפורים שמעופפות חופשי, כדי למנוע שהנוצות ידבקו על הדפנות הדביקות של המלכודות. מקור אור קטן בחדר חשוך יפתה גם את העשים האומללים להתקבץ.
ישנם מגדלים שמשתמשים להרתעת העשים בשקיק עם צמחים ריחניים דוחי עשים, אם כי זה יעיל יותר עבור עש הבגדים הנפוץ מאשר עבור עש התבואה.
הצמחים המומלצים כוללים עלי דפנה, קינמון, ציפורן, אקליפטוס, קליפת לימון מיובשת וגרגירי פלפל שחור.
קרדית - מזיקות

אם האספקה ​שלך מפתחת ריח עובש ללא סימן ברור לחיפושיות או עש, סביר להניח שמדובר בקרדית.
קרדית הקמח (בד"כ) היא האשמה הנפוצה ביותר, והיא עלולה להיות קטלניים גם לפינקים אם הם בולעים אותה. הקרדיות הן זעירים - קשה להבחין בהן בשקית קטנה של קמח, בלי שום קשר לשק דגנים. חלקם אפילו בלתי נראים בעין בלתי מזוינת. ריח העובש הוא אשר מסגיר אותם.
לבדיקת קרדית, שים ערמת דגנים או זרעים בקערה קטנה או בכוס, והפוך את הכלי לתוך קערה לקבלת תלולות ככל האפשר. אם יש שם קרדית הם יעברו דרך התבואה שבקערה כמו תולעי אדמה באדמה, וישטיחו אותה. יכול להיות שיש גם כמה גרגרים שנמצאים מחוץ לקערה. למרבה הצער, אין שום תרופה מלבד לזרוק את הציוד שלך ולנקות את שטח האחסון שלך.
כלבים - מזיקים 
אם הפינקים שלך בחוץ, זה כמו הזמנה למסיבה לכל מיני מזיקים חסרי חוליות. מבחינת הזבובים והצרעות אין לך הרבה מה לעשות, והם לא כל כך בעיה.
נמלים זה עניין אחר. הם ימשכו לאוכל טרי בכלובים, ויכולים להגיע לממדי מגפה שעלולים לגרום לבעיות אמתיות, במיוחד עבור קינון ציפורים או הגוזלים שלהם. אם אתה מגדל פינקים שאוכלים חרקים, הם יסייעו בהורדת מספר הנמלים.

הפינקים עלולים להיות חשופים לפלישה על ידי חרקים ומזיקים אחרים

לא ניתן להשתמש בבטחה באבקה למניעת נמלים; אם כי אתה יכול להשתמש בו כמעין חפיר כימי מחוץ לכלוב. יש מגדלים שמסתמכים גם מהיעילות של אבקת קינמון, וניתן להשתמש בזה בבטחה בתוך הכלוב. נאמר שהוא גם מרתיע את פולשי הג'וקים וחיפושיות הגן. טענות דומות הועלו לגבי אבקת פלפל קאיין (פלפל חריף במיוחד), גיר, פחם, קפה טחון וטלק (לא הזן הריחני, שעשוי להרגיז את בטן הציפורים). לקליפת מלפפונים יש השפעה מרתיעה קלה כך שכדאי גם לנסות.

גישה עדינה נוספת להרתיע את הנמלים והחיפושיות היא לערבב חומץ סיידר ומים, או שום כתוש ומים, ולהתיז על שביל הנמלים ועל כל תחנת האכלה בה הם מתכנסים. גם מיץ לימון יעיל באותה מידה. התרסיס לא יפגע בציפורים (כל עוד לא מרססים אותו ישירות). יש לזרוק פרות רקובים או כאלה שנוטים להרקב. התבונן כעבור שעה והתיז מחדש אזורים בעייתיים. אם תוכל להתחקות אחר הנמלים אל הקן שלהן, תוכל לפוצץ אותן באבק נמלים או להטיל עליהן צונאמי של מים רותחים. הם יחזרו; אך המטרה כאן היא להשיג כמה שיותר מניעה והגבלת נזק בעולם מלא בנמלים סתגלניות.

זבובי פירות

זבובי פירות (דרוזופילה) הם עוד אורחים לא רצויים, ואם אתה מזהה אחד כזה, אתה עלול, תוך זימים ספורים, לקבל מהם נחיל גדול. אתה יכול לשמור על מספרים נמוכים באמצעות מלכודות לחרקי פרי - להניח מכלים של יין או חומץ תפוחים בתוך הכלוב. אלה צריכים להיות מכוסים עם חורים, שמאפשרים לזבובים להיכנס, אך מקשים עליהם למצוא את דרכם החוצה. זה צריך להיות מכסה שהפינקים לא יכולות להרוס. הם לא ישתו ולא ייפגעו מהתכולה, אבל הם ישחררו את הזבובים שנלכדו. מינים מסוימים - בעיקר פינק התות - צדים באופן פעיל את הזבובים ומסייעים לך כמאמצי ניקוי הכלבים שלך.

פינק תות - קוטל את זבובי הפירות באופן יעיל

אם יתושים הם בעיה, אתה צריך להתמודד עם זה במקור. זחלי היתושים בוקעים במים עומדים - בדלי מים פתוחים, דליים נטושים, מכלי צמחים, בריכות גן וכדומה. היפטר או כסה את המכלים ומקורות המים שאתה יכול. שכבה של שמן צמחי על פני מים פתוחים עובד גם הוא: הזחלים אינם יכולים לחדור אליו כדי לגשת לאוויר, והם יטבעו. אם מקור היתוש הראשי הוא בריכת גן, אוכלוסיית דגי זהב או דגיגי הגמבוזיה יעזרו לך בשמחה לחסל את זחלי היתושים.
גם דגי הגופים יעשו את אותה העבודה.

הבא