פורום תוכיפדיה
צפע מצוי - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מאמרים וכתבות (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=18)
+---- פורום: זוחלים בהנהלת בן קורן (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=47)
+---- אשכול: צפע מצוי (/showthread.php?tid=2553)

צפע מצוי - גל חזון - 02-19-2021

צפע מצוי
צֶפַע מצוי (או בשמו הלא מדעי: צפע ארצישראלי; שם מדעי: Daboia palaestinae)

הוא מין של נחש ארסי ממשפחת הצפעיים, החי במרכז הארץ ובצפונה, בסוריה, בירדן ובלבנון.
הצפע המצוי הוא בעיקר נחש לילי, אולם לעיתים הוא פעיל גם בשעות היום.
מבין תשעת הנחשים הארסיים בישראל, הוא הבולט והנפוץ ביותר, ולכן האחראי לרוב מקרי ההכשה, אף על פי שאינו הארסי ביותר.
הצפע המצוי הוא בעל חיים מוגן והחזקתו בשבי אסורה, למעט מקרים בודדים שבהם נעשה שימוש בנחשים בהיתר ממשלתי מיוחד לצורכי חינוך והסברה, מחקר מדעי, או לצורך הפקת נסיוב נגד ארס לבתי חולים במחלבת הנחשים של ישראל.
בנובמבר 2018, בקמפיין שהוביל עמוד הפייסבוק "שומרים על זוחלי הארץ" בשיתוף עם ארגונים וגופים לשמירת טבע בארץ, נבחר נחש זה על ידי גולשי ynet לנחש הלאומי של ישראל.
 
תיאור ותפוצה
לצפע המצוי גוף רחב יחסית, והוא מסתיים בזנב קצר; אצל הנקבות הזנב קצר ושמנמן יותר מאשר אצל הזכרים.
אורכו של הנחש מגיע ל־1.35 מטרים ולמשקל 1.5 קילוגרם, והוא הגדול שבנחשים הארסיים בארץ ישראל. 
צבעיו של הצפע המצוי הם במגוון רחב, ומספקים לו הסוואה מעולה בסביבת מחייתו.
ראשו רחב ועליו סימן V, וצורתו משולשת בשל בלוטות הארס בשני צידיו. 
תוחלת חייו של הצפע המצוי היא כ-16 שנה, ובשבי הוא יכול לחיות מעל 20 שנה.
שני אויביו הטבעיים והעיקריים של הצפע המצוי הם דורסים כגון חיוואי הנחשים ויונקים טורפים כגון נמיה מצויה.
מפגשים לא-קרואים עם האדם יסתיימו פעמים רבות במותו של הצפע המצוי, אם מתוך חשש וסלידה מדימויו או מרצון להגנה עצמית. עם זאת, הצפע המצוי יבחר במנוסה כל עוד זו תתאפשר לו, והכשה תתרחש כהגנה עצמית מפני תוקפו (תוקפו במזיד או בשגגה). הצפע המצוי יתגונן במהלך עימות בנשיפות אוויר ובניסיונות הכשה, וינסה להרתיע בזקיפת פלג גופו העליון ובשיטוחו בניסיון להיראות גדול יותר, בהצגת החלק המשוטח לעבר האיום.
הצפע המצוי פעיל בעיקר בלילה ובשעות הדמדומים.
עם זאת יימצא לעיתים מתחמם בשמש, בעיקר בימי האביב ובעונות המעבר.
אזורי מחייתו המובהקים הם בצפון הארץ ובמרכזה.
הוא אינו מצוי בפסגת החרמון, שבה מצוי צפע החרמון (Montivipera bornmuelleri), ולא באזורי החרמון ובקרקע חולית, שבהם מצויים נחשים אחרים (שאחדים מהם קרובי משפחתו).
בשעות היום עשוי הצפע להימצא בפינות קרירות שונות: בין שיחים, עשבייה ועצים, בסלעים וכוכים, בקפלי קרקע שונים, בין פסולת חצר, בגדרות אבן, בביצות וכדומה.

רבייה
אבקוע של צפע מצוי בתקופת החיזור של הצפע המצוי חלה בסוף עונת האביב, בעיקר בחודש מאי.
מפגש שני זכרים בעונה זו, ובמיוחד בקרבת נקבה, מסתיים במה שמכונה "ריקוד מלחמה", שבמהלכו יתלפפו הזכרים האחד בשני וינסו לרתק האחד את ראשו של האחר לקרקע.
במהלך מאבק זה לא יהיו הכשות, אלא מפגן כוח בלבד, שבסיומו יימלט הזכר שהפסיד במאבק.
הזכר המנצח יבדוק את הנקבה באמצעות חוש הריח שלו וידע אם היא מוכנה להזדווגות; אם כן, הוא יכרוך את זנבו בשלה וההזדווגות תתרחש במשך כמה שעות.
לצפע המצוי תכונה ייחודית בין כל בני משפחת הצפעיים: זהו כמעט הצפע היחיד המביא צאצאים לעולם באמצעות הטלת ביצים  ולא בהשרצת ולדות חיים, המאפיינת את רוב מיני הצפעים (צפע נוסף המטיל ביצים הוא הצפע המזרחי, שהיה מצוי בעבר בצפון הארץ אך נכחד).
 הטלת הביצים מתרחשת בעיקר בחודשי הקיץ, בין יולי לאוגוסט.
הנקבה, בהתאם לגודלה, מטילה בין 10 ל-30 ביצים באדמה לחה, שממנה סופגות הביצים לחות החיונית להתפתחות העוברים.
לאחר ההטלה עוזבת הנקבה את הקן מבלי לשוב אליו.
האבקועים הצעירים צדים לטאות וצפרדעים קטנות. 
בשנתם הראשונה הם מכפילים את גודלם, והם ימשיכו לגדול כל ימי חייהם, אם כי הגדילה העיקרית מתרחשת עד הבגרות המינית.
בדומה לנחשים אחרים, לצורך הגדילה משיל הצפע את השכבה החיצונית של עורו הישן (השכבה הקרנית של הקשקשים) כמה פעמים בכל אביב וקיץ.

תזונה
הצפע המצוי ניזון בעיקר ממכרסמים כגון חולדות, עכברים ונברנים, קרפדות, זוחלים ובעלי חיים קטנים אחרים.
הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה למדי, המאפשרת לו לטרוף גם גוזלים וציפורים.
לרוב יארוב הצפע המצוי באופן פסיבי לטרף שיחלוף על פניו. 
בדומה לכל הנחשים, לצפע המצוי חוש ריח מפותח ביותר, והוא חושו המרכזי.
צפעים ששיני הארס שלהם נעקרו למדו בתנאי שבי לנשוך למוות עכברים ללא שימוש בארס. 
תצפיות לימדו כי הצפע המצוי מכיש את טרפו לעיתים פעמיים ברצף, וכאשר הטרף הוא ציפורים או צפרדעים, עשוי הצפע לא להרפות מטרפו.
התנהגות זו זוהתה גם כאשר הנחש לא הוזן תקופה ממושכת.


 מנגנון העברת הארס והשפעתו
בשני צידי ראשו המשולש של הצפע המצוי נמצאות בלוטת הארס, מכל אחת מהן יוצאת צינורית אל אחת משתי שיניי ארס מעוקלות ארוכות וחלולות בקדמת הלסת העליונה (בדומה למזרק רפואי).
כאשר הנחש פוער את לסתותיו, השיניים הקדמיות והארוכות נשלפות ומזדקרות קדימה, וכאשר הן ננעצות בבשר הקורבן השיניים החלולות מזריקות לתוך הבשר וכלי הדם ארס הישר מהבלוטות שבצידי הראש.
אל בלוטות הארס קשור שריר הפועל רפלקסבית בזמן ההכשה, ופעולתו לוחצת על הבלוטות ודוחפת מהן את נוזל הארס החוצה אל שיני הארס החלולות.

[Image: UyNOhNp.jpg]

קרדיט: מדעת
קרדיט: ויקיפדיה

RE: צפע מצוי - Ben Koren - 02-25-2021

לֵב