הביצה נוצרת בתוך השחלה של התרנגולת.
בד"כ אחת ליום (לפעמים - יומיים), מתקיימת בחשלה תהליך ביוץ, שבה משתחררת ביצית לתוך צינור ההטלה.
בשבי, התהליך הזה יכול להתקיים גם ללא הזכר.
הביצית "מתגלגלת" בתוך הצינור ואט, אט צוברת את מרכיבי הביצה עד שהיא מגיעה לקראת הקצה ואז, מתכסה בקליפה ומוטלת החוצה.
בשלב מסוים, אם הזכר הפרה את הנקבה, הזרע חודר לביצה ומתחיל תהליך של יצירת העובר.
המשך התהליך יהיה רק אם יתקיימו התנאים המתאימים - חום ולחות.
אם מסתכלים מקרוב על שטח החלמון של ביצה לא פורייה, רואים נקודה קטנה לבנה. הנקודה הזאת היא התא הלא מופרה. במקרה של ביצה פורייה, העובר עבר תהליך של התפתחות בהמשך 24 שעות ובמקום נקודה תראה טבעת קטנה המכילה כ-256 תאים.

לרוב הזכרים של העופות אין אברי מין חיצוניים, ולמרות זאת, ניתן להבחין, בעונת הרבייה, בזוג אשכים גדולים שמייצרים את תאי הזרע. בעונה זו, גדלות גם השחלות של הנקבה כאשר רק השחלה השמאלית באמת מתפקדת.
ההזדווגות מתבצעת ע"י כך שהזכר מצמיד את פתח השופכה שלו אל פתח המין של הנקבה כדי לאפשר לזרע לחדור לתוכה. התהליך הזה אינו פשוט ולא תמיד מצליח. משך הזמן הוא קצר ביותר ולפעמים נדרשות לכך רק שניות בודדות.
הזדווגות מוצלחת (הפריית הביצה), תלויה בשיתוף פעולה מלא מצד הנקבה.
כאמור, לרוב העופות הזכרים אין איבר הזדווגות חיצוני והזרע עושה את דרכו מהביב של הזכר אל הביב של בת הזוג.
כדי להקל על התהליך המורכב הזה, הנקבה לוחצת את הביב החוצה ומטה את הזנה הצידה, כך מובטח מגע הדוק יותר ומעלה את סיכויי ההצלחה.
לא תמיד מספיקה הזדווגות אחת כדי שההפריה תהיה מוצלחת.
תאי הזרע, יכולים להישמר בגופה של הנקבה במשך זמן רב, למשך שבוע ועד - שנה, בהתאם לסוג העוף.
כמתואר לעיל, כאשר הביצה "מתגלגלת" בצינור ההטלה, היא עשויה להיות מופרית ע"י הזרע, בטרם תתכסה בקליפה.
לאחר שהביצה מוטלת בקן, יתחיל תהליך של התפתחות העובר עד לבקיעת האפרוח (או - הגוזל).
כדאי לצפות בסרטון המדהים הזה: