![]() |
חיסון עופות נוי - גרסה מובנת להדפסה +- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com) +-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13) +--- פורום: מאמרים וכתבות (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=18) +---- פורום: דוגרי קרקע (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=36) +---- אשכול: חיסון עופות נוי (/showthread.php?tid=248) |
חיסון עופות נוי - לידור ברבוניה barbonia - 03-25-2018 ![]() מטרת המאמר היא להקנות ידע בסיסי בכל הנוגע לחיסון עופות נוי. אין במאמר הזה להיות תחליף לווטרינר או לדעתו המקצועית של איש. חשוב לזכור כי ענף חיסון עופות נוי נמצא בחיתוליו. מירב המידע במאמר נכתב מניסיוני האישי הן כמגדל והן כְּמֵחָסֵן מורשה. השתתפתי בקורס מחסנים רשמי של משרד החקלאות ובהתייעצות עם מֵחָסֵן עופות תעשייה ב- 30 שנה האחרונות. אנו מנסים לעשות אינטגרציה בין התחומים - משק ונוי, בשאיפה להגיע לידיעה והבנה עמוקה יותר. ברור לי כי חיסונים הם עניין יקר מאוד (לצערי לא השכילו להבין את חשיבותו בחלונות הגבוהים). כל הנאמר כאן בא לתת מענה, גם אם ראשוני, לצורך של כולנו לדעת. קריאה מהנה ![]() מערכת החיסון בעולם החי מהווה קו הגנה מפני מחלות - מהאדם ועד לתרנגולת. גופם של בעלי החיים מספק שכבות הגנה מפני גורמים עוינים שמסכנים את המשך תפקודו ולעיתים - חייו. חיסונים בעופות נועדו למנוע מחלות, או לכל הפחות לתת לעוף את היכולת להתמודד בהצלחה עם גורמים עוינים. התאמת תרכיב ויישום משטר חיסונים נכון יהוו לא פעם מפתח להצלחה. חשוב לציין כי לעיתים קרובות, מטרת החיסון איננה למנוע מחלה, אלא לאפשר לעוף לעבור אותה בשלום (ובכך להימנע מאיבוד עופות יקרים לליבנו). בדומה לרוב המקרים בחיים, גם פה, אין אפשרות להבטיח 100% הגנה, אך משטר חיסונים נכון יכול להוות לא פעם את ההבדל בין להקה בריאה וחיונית לבין להקה מתה. מאמר זה יעסוק ברובו בפן התיאורטי ולא בטכניות מתן החיסון. ![]() מחוללי המחלה הם אותם הגורמים שמביאים את העוף למצב מחלה. ניתן למנות ביניהם את החיידקים, הנגיפים, הרעלנים והטפילים. מגוון הגורמים הוא אדיר, אך במדינתנו הקטנטונת מרבית ההתעסקות היא במספר מצומצם ונפוץ יותר של גורמים. (מחלת הלרינגו מהווה בעיה רצינית באוסטרליה ואנגליה בעוד שבישראל לא דווחה התפרצות משמעותית מזה מספר עשורים). ![]() פתוגן הינו גורם זר הנכנס לגוף. פתוגנים הם מכלול המנגנונים והשיטות שבאמצעותם אורגניזמים מחוללי מחלות (פתוגנים) גורמים לתופעות המחלה ומתמודדים עם מערכות ההגנה של הגוף. הגוף מספק מספר מנגנוני הגנה:
![]() תפקידה לשמור על האורגניזם החי מפני גורמים זרים על ידי יצירת נוגדנים יעודיים לכל מחלה (מנגנון הספציפיות). מערכת זו משתמשת במגוון "נשקים" שמהווים כולם חלק מאותו צבא: פגוציטים (תאים ש"אוכלים" פטוגנים), תאים הורגים, מערכת משלים (חלבונים התוקפים פטוגנים), נוגדנים (מולקולות המופיעות בצורה ספציפית כנגד פולש), תאי זיכרון (נוצרים כתוצאה מפלישת אנטיגן ונשארים אחריו כהכנה לפלישה הבאה אם תבוא). מערכת החיסון יודעת להבדיל בין "עצמי" לבין "זר" ולתת מענה ספציפי למחלה. בעוד התגובה הראשונית לאנטיגן היא חזקה (התקפת פתע) יכולת הלימוד והזיכרון מאפשרת הכנה מראש כך שההתקפה השניה קלה יותר שכן הגוף יודע את האוייב שלמד להכיר מראש (ועל כן חיסון מקנה נקודת התחלה טובה משמעותית להתמודדות). ![]()
אברי מערכת החיסון בעוף
![]() ![]() חסינות ניתנת לחלוקה כחסינות טבעית וחסינות נרכשת. ![]() ![]() חסינות פעילה הניתנת על ידי אנטיגן חיסוני (גורם מחלה מוחלש) או ישירות ממחלה שבה חלה העוף ושרד. ![]() מטרת החיסון היא ייצור נוגדנים - החדרת החומר האנטיגני (חומר זר למערכת הגוף) מיועדת לגרות את מערכת החיסון בכדי שזו תייצר נוגדנים ספציפיים כנגד האנטיגן. בעת ההדבקה המכוונת בפטוגן מוחלש אנו יוצרים מאגר נוגדנים ספציפיים כנגדו. ![]() ![]() ![]() ![]() את התרכיבים נחלק לשתי קטגוריות עקריות: ![]() ![]() תרכיב מומת מכיל שמן מינארלי להגברת התגובה החיסונית של העוף. תרכיב מומת ניתן בהזרקה בלבד. ![]() ![]() יתרונות חיסון חי
חסרונות חיסון חי
שיטות חיסון: ריסוס, ערפול, מי שתייה, מריחה, דקירה ![]() מגוון תרכיבים חיים ומומתים הנמכרים היום בשוק ![]() ![]() יתרונות: בטוח יותר לשימוש. חסרונות: תגובה חיסונית מאוחרת ולמעשה יצירת רמת נוגדנים גבוהה כעבור זמן משעת הזריקה. לאחר מספר שבועות, יש צורך במתן זריקת דחף. שיטות חיסון: הזרקה בלבד הגנה: נבנית, כלל מערכתית ולאורך זמן ![]() חיסון עופות בצורה פרטנית מחייב ביצוע מושלם להשגת רמת הגנה מתאימה. בכל השיטות הפרטניות יש צורך בתפיסת העופות וחיסון אינדיבידואלי. שיטות פרטניות כוללות: השיטה סוג התרכיב דוגמה הזרקה חיים ומומתים ניו קאסל, נזלת מדבקת טפטוף חיים ניו קאסל מריחה חיים לרינגו דקירה חיים אבעבועות הזלפה לפה חיים דלקת מח נגיפית
![]() חיסון כלל העופות בלהקה דרך אוויר, מי שתייה או מזון, זאת ללא התעסקות בעוף הבודד. ![]() השיטה: חיסונים (חיים בלבד) מי שתייה: ניוקאסל, ברונכיט, גומבורו, סלמונלה, מיק ופלסמה, לרינגו. ערפול: קוקצידיאוסיס, מחלת ההודים, דלקת מח נגיפית. ריסוס: תערובת: ![]() יתרונות חסרונות עקה פחותה, כתוצאה מתפיסה, אחזקה והזרקה. חיסון רק בתרכיבים חיים. תרכיב זול יותר. בעיות בחלוקת התרכיב (האם מגיעים לכל העופות?). הגנה מקומית. קושי בעיקר בלהקות שאינם בכלובים. הפחתת הסיכון בהעברת מחלות כתוצאה ממגע עם מגדל (ייתכן שהוא נושא עליו מחוללי מחלה או שמעביר בין עוף לעוף ע"י מגע). ![]() כפי שצויין, בחיסונים המוניים, גורמים רבים המשפיעים על יעילות ובטיחות החיסון (עליהם לא נדון). חשוב לזכור כי חיסון חי מאד רגיש ולכן יש להתנהל בהתאם:
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() רכישת תרכיב נכון ומורשה. שמירת תרכיב בתנאים מומלצים (טמפרטורה מתאימה). הכנת תרכיב על פי הוראת יצרן תוך שמירה על איכות המים וטמפרטורה (נקיים ללא כלור) מים מתאימה. ציוד חיסון נקי משאריות חומרי חיטוי או תרכיב ישן. ![]() גורמי מחלה "בדגירה" - סימנים למחלה שמופיעים על העוף (שלשול, שיעול, עין עצומה וכדומה). כשל. תזונה לקויה. עקה בה נמצאים העופות. עופות בגיל החיסון המתאים לחיסון. ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() יישום שלושת השלבים יעלה משמעותית את סיכויי ההצלחה בחיסון, יתן באמת הגנה לעוף וימנע עבודה מיותרת ואף מוות. ![]() לאחר הזרקה יתכן ותראה ירידה בחיוניות העוף כתוצאה מהעקה הנגרמת עם ההזרקה. לאחר חיסון חי יתכן ותראה תגובה, מחלה מוחלשת כתוצאה מהיותו של התרכיב. כמו כן תיתכן, תמותה ותופעות לוואי חריפות, במקרה שבו העוף היה חולה טרם החיסון ובמקרה של צורת הגשה לא נכונה של חיסון. ![]() ![]() ![]()
![]() תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניו קאסל), תש"ל 1970 (התקנה בתהליך עדכון):
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]()
ברור לי כי אין פיקוח וכי הרוב המוחץ איננו עוקב אחר הוראות אלה - אך בכל זאת חשוב לדעת. ![]()
![]()
RE: חיסון עופות נוי - דוגרת - 04-13-2018 אחל'ה מאמר. |