פורום תוכיפדיה
חיסון עופות נוי - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מאמרים (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=18)
+---- פורום: דוגרי קרקע (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=36)
+---- אשכול: חיסון עופות נוי (/showthread.php?tid=248)



חיסון עופות נוי - לידור ברבוניה barbonia - 03-25-2018

[Image: PxwgJiZ.jpg]
חיסון עופות נוי / מאת: לידור ברבוניה barbonia
[Image: FqLBo7R.jpg] הקדמה
מטרת המאמר היא להקנות ידע בסיסי בכל הנוגע לחיסון עופות נוי.
אין במאמר הזה להיות תחליף לווטרינר או לדעתו המקצועית של איש.
חשוב לזכור כי ענף חיסון עופות נוי נמצא בחיתוליו. מירב המידע במאמר נכתב מניסיוני האישי הן כמגדל והן כְּמֵחָסֵן מורשה. השתתפתי בקורס מחסנים רשמי של משרד החקלאות ובהתייעצות עם מֵחָסֵן עופות תעשייה ב- 30 שנה האחרונות. אנו מנסים לעשות אינטגרציה בין התחומים - משק ונוי, בשאיפה להגיע לידיעה והבנה עמוקה יותר.
ברור לי כי חיסונים הם עניין יקר מאוד (לצערי לא השכילו להבין את חשיבותו בחלונות הגבוהים).
כל הנאמר כאן בא לתת מענה, גם אם ראשוני, לצורך של כולנו לדעת.
קריאה מהנה


 [Image: FqLBo7R.jpg] רקע
מערכת החיסון בעולם החי מהווה קו הגנה מפני מחלות - מהאדם ועד לתרנגולת.
גופם של בעלי החיים מספק שכבות הגנה מפני גורמים עוינים שמסכנים את המשך תפקודו ולעיתים - חייו.
חיסונים בעופות נועדו למנוע מחלות, או לכל הפחות לתת לעוף את היכולת להתמודד בהצלחה עם גורמים עוינים. התאמת תרכיב ויישום משטר חיסונים נכון יהוו לא פעם מפתח להצלחה. חשוב לציין כי לעיתים קרובות, מטרת החיסון איננה למנוע מחלה, אלא לאפשר לעוף לעבור אותה בשלום (ובכך להימנע מאיבוד עופות יקרים לליבנו). בדומה לרוב המקרים בחיים, גם פה, אין אפשרות להבטיח 100% הגנה, אך משטר חיסונים נכון יכול להוות לא פעם את ההבדל בין להקה בריאה וחיונית לבין להקה מתה.
מאמר זה יעסוק ברובו בפן התיאורטי ולא בטכניות מתן החיסון.


[Image: FqLBo7R.jpg] מחוללי מחלה
מחוללי המחלה הם אותם הגורמים שמביאים את העוף למצב מחלה.
ניתן למנות ביניהם את החיידקים, הנגיפים, הרעלנים והטפילים.
מגוון הגורמים הוא אדיר, אך במדינתנו הקטנטונת מרבית ההתעסקות היא במספר מצומצם ונפוץ יותר של גורמים. (מחלת הלרינגו מהווה בעיה רצינית באוסטרליה ואנגליה בעוד שבישראל לא דווחה התפרצות משמעותית מזה מספר עשורים).

 
[Image: FqLBo7R.jpg] הגנה בפני פתוגנים (Pathogenicity)
פתוגן הינו גורם זר הנכנס לגוף. פתוגנים הם מכלול המנגנונים והשיטות שבאמצעותם אורגניזמים מחוללי מחלות (פתוגנים) גורמים לתופעות המחלה ומתמודדים עם מערכות ההגנה של הגוף.
הגוף מספק מספר מנגנוני הגנה:
  1. עמידות טבעית
  2. העור
  3. ריסים עדינים במערכת הנשימה
  4. ריר ונוזלים מופרשים
  5. תגובה חיסונית
[Image: FqLBo7R.jpg] המערכת החיסונית
תפקידה לשמור על האורגניזם החי מפני גורמים זרים על ידי יצירת נוגדנים יעודיים לכל מחלה (מנגנון הספציפיות). מערכת זו משתמשת במגוון "נשקים" שמהווים כולם חלק מאותו צבא: פגוציטים (תאים ש"אוכלים" פטוגנים), תאים הורגים, מערכת משלים (חלבונים התוקפים פטוגנים), נוגדנים (מולקולות המופיעות בצורה ספציפית כנגד פולש), תאי זיכרון (נוצרים כתוצאה מפלישת אנטיגן ונשארים אחריו כהכנה לפלישה הבאה אם תבוא).
מערכת החיסון יודעת להבדיל בין "עצמי" לבין "זר" ולתת מענה ספציפי למחלה. בעוד התגובה הראשונית לאנטיגן היא חזקה (התקפת פתע) יכולת הלימוד והזיכרון מאפשרת הכנה מראש כך שההתקפה השניה קלה יותר שכן הגוף יודע את האוייב שלמד להכיר מראש (ועל כן חיסון מקנה נקודת התחלה טובה משמעותית להתמודדות).


 [Image: FqLBo7R.jpg] מערכת החיסון בעוף
  • מֹחַ הָעֶצֶם
  • בַּלּוּטַת הָאַרְדְרִיָין
  • בֻּרְסָה עַל שֵׁם פְּבְרִיצִיוּס
  • תִּימוּס
  • טְחוֹל
  • צַבָּרִים ליפיים בַּמְּעִי הָעִוֵּר
  • צַבָּרִים לַמְּפַתִּים לְאֹרֶךְ הַמְּעִי
  • רִקְמָה לִימְפָתִית בְּמַעֲרֶכֶת הַנְּשִׁימָה
אברי מערכת החיסון בעוף
[Image: K8vCLCU.jpg]
[Image: FqLBo7R.jpg] חסינות
חסינות ניתנת לחלוקה כחסינות טבעית וחסינות נרכשת.
[Image: OQLDwHA.gif] חסינות טבעית- תלויה בסוג בע"ח, בגילו, במינו ובמטענו הגנטי (שמעמיד לו חסינות טובה, בהתאם למאגר הגנטי שברשותו).
[Image: OQLDwHA.gif] חסינות נרכשת - אותה חסינות שהעוף מקבל מרגע התלת הביצה ועד יום מותו: חסינות סבילה (נוגדניין אימהיים אשר עוברים מהאם לאפרוח בשלב הביצה) וכן מתן נוגדנים בצורה ישירה (מחיות אחרות).
חסינות פעילה הניתנת על ידי אנטיגן חיסוני (גורם מחלה מוחלש) או ישירות ממחלה שבה חלה העוף ושרד.

[Image: FqLBo7R.jpg] למה דרושים תרכיבים?
מטרת החיסון היא ייצור נוגדנים - החדרת החומר האנטיגני (חומר זר למערכת הגוף) מיועדת לגרות את מערכת החיסון בכדי שזו תייצר נוגדנים ספציפיים כנגד האנטיגן. בעת ההדבקה המכוונת בפטוגן מוחלש אנו יוצרים מאגר נוגדנים ספציפיים כנגדו.

[Image: FqLBo7R.jpg] מטרות חיסון
[Image: OQLDwHA.gif] הגנה על העוף - ייצור הגנה מהירה ופעילה, יצירת פעילות הגנתית בדרכי חדירת הפטוגן, הגעה לרמת נוגדנים גבוהה בדם.
[Image: OQLDwHA.gif] הגנה על הצאצאים - הגעה לרמת נוגדנים גבוהה באיברי הרבייה ובכך לאפשר לרמה זו לעבור לאפרוחים ולתת בכך מענה הגנטי נוסף בשלב רגיש בחייהם (הבקיעה עד למועד חיסון ראשון).
[Image: FqLBo7R.jpg] סוגי תרכיבים - חיסון מומת וחיסון חי
את התרכיבים נחלק לשתי קטגוריות עקריות:

[Image: OQLDwHA.gif] חיסון חי מוחלש - מכיל אנטיגן אשר הוחלש או איבד את אלימותו בעקבות טיפול, ועם זאת, שמר על היותו חומר "אנטיגני" על תכונותיו השונות.
[Image: OQLDwHA.gif] חיסון מומת - מכיל אנטיגן שהומת באופן כימי או פיזי שאיננו מתרבה.
תרכיב מומת מכיל שמן מינארלי להגברת התגובה החיסונית של העוף.
תרכיב מומת ניתן בהזרקה בלבד.
[Image: FqLBo7R.jpg] נערוך השוואה בין שני סוגי החיסון הנ"ל
[Image: FqLBo7R.jpg] חיסון חי
יתרונות חיסון חי
  1. תגובה חיסונית והגנה מקומית מיידית.
  2. גורמי מחלה מוחלשים, שיכולים לעבור מעוף לעוף, לכן אם במקרה, אחד העופות בלהקה לא חוסן, וידבק ובכל זאת - יחוסן.
חסרונות חיסון חי
  1. העברת גורם מחלה פעיל (למרות היותו מוחלש).
  2. תגובות אלימות של העוף (גורם חי).
  3. חלוקה לא שווה בין הפרטים בלהקה.
  4. התרכיב רגיש מאוד לחום - תוחלת חיים קצרה מרגע תחילת השימוש.
שיטות חיסון: ריסוס, ערפול, מי שתייה, מריחה, דקירה
[Image: OQLDwHA.gif] הגנה: מיידית באזור הנתינה
מגוון תרכיבים חיים ומומתים הנמכרים היום בשוק

[Image: ZFgHI5P.jpg]
[Image: FqLBo7R.jpg]חיסון מומת
יתרונות:
בטוח יותר לשימוש.
חסרונות:
תגובה חיסונית מאוחרת ולמעשה יצירת רמת נוגדנים גבוהה כעבור זמן משעת הזריקה.
לאחר מספר שבועות, יש צורך במתן זריקת דחף.
שיטות חיסון: הזרקה בלבד
הגנה:  נבנית, כלל מערכתית ולאורך זמן

[Image: FqLBo7R.jpg] חיסון פרטני
חיסון עופות בצורה פרטנית מחייב ביצוע מושלם להשגת רמת הגנה מתאימה.
בכל השיטות הפרטניות יש צורך בתפיסת העופות וחיסון אינדיבידואלי.

שיטות פרטניות כוללות:
השיטה            סוג התרכיב                 דוגמה
הזרקה             חיים ומומתים              ניו קאסל, נזלת מדבקת
טפטוף             חיים                           ניו קאסל
מריחה             חיים                           לרינגו
דקירה             חיים                           אבעבועות
הזלפה לפה      חיים                          דלקת מח נגיפית
  • חשוב לזכור, שתרכיב חי רגיש לחום, אור שמש ולחומרי חיטוי. יעילות התרכיב מתחילה לרדת מייד לאחר מיהולו (ולכן זמן העבודה עימו מוגבל).
  • תרכיב מומת הינו שומני לכן יש לחממו ל- 35 מעלות צלזיוס לפני השימוש.
    טמפרטורה גבוהה מידיי תגרום להרס התרכיב - דנטורציית החלבון (צְמִיתָה של החלבון).
    טמפרטורה נמוכה תקשה על מתן החיסון ותכאיב לעוף.
    הצורה הנוחה היא להניח את הבקבוק מחוץ לקרור ולתת לו להתחמם.

  • מקומות ההזרקה בעוף משתנים בין התרכיבים השונים: בסיס הצוואר בין הכנפיים, ברגל, בזנב ותת עורית בחזה.
[Image: FqLBo7R.jpg] חיסון המוני
חיסון כלל העופות בלהקה דרך אוויר, מי שתייה או מזון, זאת ללא התעסקות בעוף הבודד.

[Image: OQLDwHA.gif] שיטות החיסון ההמוניות:
השיטה: חיסונים (חיים בלבד)
מי שתייה: ניוקאסל, ברונכיט, גומבורו, סלמונלה, מיק ופלסמה, לרינגו.
ערפול: קוקצידיאוסיס, מחלת ההודים, דלקת מח נגיפית.
ריסוס:
תערובת:

[Image: FqLBo7R.jpg] גם פה ניתן למנות את מכלול היתרונות והחסרונות:
יתרונות                                                                                                     חסרונות
עקה פחותה, כתוצאה מתפיסה, אחזקה והזרקה.                                        חיסון רק בתרכיבים חיים.
תרכיב זול יותר.                                                                                        בעיות בחלוקת התרכיב (האם מגיעים לכל העופות?).
הגנה מקומית.                                                                                          קושי בעיקר בלהקות שאינם בכלובים.
הפחתת הסיכון בהעברת מחלות כתוצאה ממגע עם מגדל
(ייתכן שהוא נושא עליו מחוללי מחלה או שמעביר בין עוף לעוף ע"י מגע).

[Image: FqLBo7R.jpg] מטרת רוב החיסונים ההמוניים היא החדרת נגיף למערכת הנשימה העליונה (ובכך לספק הגנה מקומית מפני הדבקה).
כפי שצויין, בחיסונים המוניים, גורמים רבים המשפיעים על יעילות ובטיחות החיסון (עליהם לא נדון).
חשוב לזכור כי חיסון חי מאד רגיש ולכן יש להתנהל בהתאם:
  • ברונכיט:
    הטמפרטורה:  45 מעלות צלזיוס עד 56 מעלות צלזיוס
    תוחלת החיים: 15 עד 90 דקות.

  • ניוקאסל:
    הטמפרטורה: 56 מעלות צלזיוס עד 100 מעלות צלזיוס.
    תוחלת החיים: 1 עד 6 דקות

[Image: FqLBo7R.jpg]  איזורי השפעה של שיטות יישום שונות על העוף
[Image: V1iUoz8.jpg]
[Image: FqLBo7R.jpg] מערפל המשמש לערפול/ריסוס תרכיב חי. הבדל בין השניים הוא בגודל הטיפוניות
[Image: BeD1F0u.jpg]
[Image: FqLBo7R.jpg] יעילות חיסון - יעילותו של חיסון תלויה בשלושה גורמים: תרכיב, עופות וביצוע.
[Image: OQLDwHA.gif] התרכיב
רכישת תרכיב נכון ומורשה.
שמירת תרכיב בתנאים מומלצים (טמפרטורה מתאימה).
הכנת תרכיב על פי הוראת יצרן תוך שמירה על איכות המים וטמפרטורה (נקיים ללא כלור) מים מתאימה.
ציוד חיסון נקי משאריות חומרי חיטוי או תרכיב ישן.

[Image: OQLDwHA.gif] העופות
גורמי מחלה "בדגירה" - סימנים למחלה שמופיעים על העוף (שלשול, שיעול, עין עצומה וכדומה).
כשל.
תזונה לקויה.
עקה בה נמצאים העופות.
עופות בגיל החיסון המתאים לחיסון.

[Image: OQLDwHA.gif] הביצוע
[Image: c9iANJg.gif] ציוד חיסון תקין.
[Image: c9iANJg.gif] ביצוע חיסון על פי הוראות יצרן ובמינון המומלץ.
[Image: c9iANJg.gif] איסור על שילוב תרופות או תרכיבים (נעשה רק על ידי היצרן).
[Image: c9iANJg.gif] מיומנות המחסן (ביצוע נכון, מיהול נכון, הזרקה במיקום נכון וכדומה).

יישום שלושת השלבים יעלה משמעותית את סיכויי ההצלחה בחיסון, יתן באמת הגנה לעוף וימנע עבודה מיותרת ואף מוות.

[Image: FqLBo7R.jpg] השפעת  החיסון על העופות
לאחר הזרקה יתכן ותראה ירידה בחיוניות העוף כתוצאה מהעקה הנגרמת עם ההזרקה.
לאחר חיסון חי יתכן ותראה תגובה, מחלה מוחלשת כתוצאה מהיותו של התרכיב.
כמו כן תיתכן, תמותה ותופעות לוואי חריפות, במקרה שבו העוף היה חולה טרם החיסון ובמקרה של  צורת הגשה לא נכונה של חיסון.

[Image: FqLBo7R.jpg] [Image: bZS6bdt.jpg]

[Image: FqLBo7R.jpg] מתי לא לחסן?
  • במקרה של חיסון (המוני או פרטני), כדאי לתת לאיש בעל ניסיון לבצע זאת.
  • מלבד פגיעה פיזית ועקה מיותרת - חיסון לא נכון עלול להסתיים במותו של העוף (תגובה חריפה לחיסון חי, פגיעה באיברים חיונים, זיהום וכדומה).
  • לפני החיסון,יש לוודא שהעוף "כשיר" לקבלת החיסון מבחינה בריאותית - שלשולים, חרחורים, קושי נשימה, עייפות מוגברת,ירידה בחיוניות וכדומה.
  • באם העוף חלה - יש להמתין כחודש לאחר סיומה של המחלה.
  • איש לא מכיר את הלהקה שלך טוב ממך! אם נראה כי הלהקה איננה במיטבה - עדיף לחכות מעט מאשר להצטער לאחר מכן.
  • אם העוף חולה - חיסון איננו תרופה! נתינת חיסון בזמן מחלה מורידה אף יותר את תפקוד מערכת החיסונית, יוצרת עומס על העוף ועלולה לגרום למותו.
  • אין להשתמש בתרכיב ממקור לא ידוע, פג תוקף, או שאיננו מאוחסן באריזתו המקורית.
 [Image: FqLBo7R.jpg] תקנות וחיסונים
תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניו קאסל), תש"ל 1970 (התקנה בתהליך עדכון):
  • לא יחזיק אדם עופות במשק עופות ולא יכניסם למשק עופות אלא אם חוסנו נגד מחלת הניוקאסל, מחלת הסלמונלה אנטריטידיס, סלמונלה אינפמטיס, במועדים ובשיטת המפורטים (תוכנית חיסונים  פינות חי - לינק מצורף בהמשך)
  • מי שחיסן עופות חייב לבצע רישום של הפרטים הבאים:
[Image: WfMlwjJ.gif] שם התרכיב
[Image: WfMlwjJ.gif] מינון
[Image: WfMlwjJ.gif] שם יצרן התרכיב
[Image: WfMlwjJ.gif] מספר אצווה
[Image: WfMlwjJ.gif] תאריך פג תוקף
[Image: WfMlwjJ.gif] מספר מנות התרכיב והבקבוקים ששימשו לחיסון
[Image: WfMlwjJ.gif] מועד ביצוע החיסון
[Image: WfMlwjJ.gif] שיטת החיסון
[Image: WfMlwjJ.gif] שמו המלא של מבצע החיסון ומספר ת"ז
  • בעל עופות ומבצע החיסון חייבים לשמור רישומים במשך שנתיים מיום עריכת החיסונים הרשומים בהם ולהציג את הרישומים למפקח או לרופא הוטרינר ממשלתי על פי דרישתו.
המציאות היום ברורה - הפיקוח על מגדלי עופות הנוי אפסית. יחד עם זאת, מהכרותי, באיזורים בהם התפרצה מחלת הניו קאסל, פנו הרשויות למגדלי עופות נוי (גם בלאדי בחצר) ודרשו הוכחות לקיום חיסון. מלבד השמדה של הלהקה, קיבלו חלק מבעלי העופות קנסות (בדיקות דם שביצעו הפקחים הראו כי העופות לא חוסנו).כיום, הוראות החיסון מופיעות תחת "הוראות החיסון לבעלי כנף בפינות חי, משקי ילדים, גני חיות וחצר".מסמך זה מאגד תחתיו את מכלול העופות המחוייבים בחיסון וכן את החיסונים הנדרשים.
ברור לי כי אין פיקוח וכי הרוב המוחץ איננו עוקב אחר הוראות אלה - אך בכל זאת חשוב לדעת.

[Image: FqLBo7R.jpg]דגשים חשובים
  1. אם אינך מנוסה במתן חיסונים בזריקה - אל תחסן!
    אופן מתן החיסון חשוב להצלחתו - זריקה לא נכונה עלולה להסתיים באי קבלת מנת חיסון ולעיתים במוות.
  2. חיסון בחזה טומן בחובו סיכון - לעיתים עלול המחסן להזריק בחלל הבטן.
    מתן לא נכון בחזה עלול לפגוע בכבד.
    הזרקת חומר בכבד תגרום גם היא למותו של העוף.
    המלצתי בחיסונים תת עורים הינה לחסן ברגל (לבעלי ניסיון בלבד).
  3. שוב, חיסון לא נותן מענה ב-100% אך משפר משמעותית את סיכויי השרדותו של העוף במקרה של מחלה.
  4. בעוד תוכנית החיסונים של משרד החקלאות לא מחייבת, אני אישית מחסן את עופותיי בניו קאסל חי אחת ל-3-4 חודשים (מלבד החיסונים הנדרשים).
    בצורה זו אני שומר על רמת נוגדנים גבוהה ומקנה הגנה מקומית חשובה למערכת הנשימה של העופות.
  5. כאמור, אמא מחוסנת תעביר את הנוגדנים האימהיים גם לאפרוח, חשוב מאוד להשרדותו של האפרוח.
[Image: FqLBo7R.jpg] קישורים למאמרים דומים:  המאמר הועלה לראשונה באג'נדה


RE: חיסון עופות נוי - דוגרת - 04-13-2018

אחל'ה מאמר.