צבעי הקנרית - צבי דגן - 01-23-2021
צבעי הקנרית
צבעי הקנרית
קנריות שתוכננו והתפתחו על בסיס הצבע נוטות להיות בגודלן בקצה הנמוך יותר של סולם הקנרי, בממוצע סביב 140 מ"מ.
כמו בכל ציפור, הצבע נשלט על ידי גנים שאחראים על הפיגמנטציה. הדקויות והשילובים הרבים אומרים שיש עשרות וריאציות על נושא הצבע, והמפתח להבנה טמון בפלטה עצמה, ובתוצאות הנפלאות של פיגמנטציה (או היעדרה). לקנרית פראית יש שלוש 'שכבות' של צבע - צהוב בסיסי, שהפך לירוק בחלקו על ידי פיגמנט המלנין החום, ומפורט עם גווני מלנין שחור.
צבע הקנרית - לוח גווני צהוב
- מלנין: נוכחות המלנין מכהה צבעים, ובקנריות הוא אחראי על השחורים והחומים.
המלנין יכול להיות נוכח בדרגות שונות, ובהתאם לרמות שונות של השונות.
- ליפוכרום (אינו-פקטור): בקנרית ליפוכרומית חסרה את ה"שכבות" השחורות והחומות, והוא מופשט חזרה לצבע הבסיס שלה.
ישנם שלושה סוגים בסיסיים בקרב קנריות המחמד:
- הצהוב הקלאסי (לוטינו), שמקורו בצבע הקיים בקנרית הפראית.
- הגורם האדום (רובינו), שגוונו הוורוד נובע מפיגמנט אדום מיובא גנטית, תוצאה של הכנסת סיסקינס אדומים דרום אמריקאים למאגר הגנים באמצעות גידול צולב עם קנריות.
- ולבן, שבו הפיגמנטים בצבע הבסיסי חסרים (הערה: הקנריות הלבנות ביותר הן לבקניות מוחלטות, שחוסר הפיגמנטים נמצא גם בעיניהם, בעור, ברגליים ובמקור, ולא רק בנוצות שלהם).
חמשת הגורמים הללו - מלנין שחור, מלנין חום, צהוב ליפוכרום, אדום ליפוכרום ולבן - הם הבסיס לשינויים האינסופיים בצבע ובנוצות הקנרית.
קנרית לבנה
גוון צבע קנרי
נוכחות המלנין מביאה וריאציות רבות לצבעים ולסימונים הקנריים. מגדלים מסווגים את הציפורים לפי רמות פיגמנט זה באופן הבא:
- נקיים (Clear): לציפורים אלה אין מלנין כלל, ולכן אין ססגוניות בצבעיהן.
- עצמי (Self): ההפך מהסוג נקיים (Clear), בקנריות הכלל-מלניניות הללו אין צבעי ליוכרום (על בסיס צהוב או אדום).
- מסומן (Ticked): אלה כוללים טלאים קטנים ומקומיים של מלנין.
- מגונה (Foul): ללא ספק שהפחות מחמיא מבין התגיות הרבות שניתנות לציפורי המחמד, יש להן מספר קטן של נוצות בהירות בכנפיהן או בזנבן, על שכבה כהה אחרת.
- מגוונת (Variegated): קטגוריית תפוסה המשמשת לכל דבר הנופל בין סוגים קנריים מסומנים ונגועים. לציפור "מגוונת קלות" נוצות פחות מ- 50% נוצות כהות; "בינוני ססגוני" הוא בין 50% ל- 75%; ול"ססגוני מאוד" יותר מ- 75% צבע כהה - אך פחות מ 100%.
כנריות צבעוניות לתצוגה
מבחינת סיווג למטרות מופע, אלה הקבוצות העיקריות של הקנריות. (הערה: אלה אינם סוגים ככאלה, מכיוון שרבים מהקטגוריות יכולות לחול על ציפורים על בסיס צהוב או אדום, והן יכולות להיות צמרות, ללא סמל צבע מובהק וכדומה).
- ירוק (אותם צבעים כמו הקנרית הפראית): מדובר בציפורים בעלות צבע בסיס צהוב והרבה מלנין שיוצר גוונים ירוקים ושחורים.
- מלנין צהוב: לאלה יש פחות פיגמנט מאשר לירוקים, וכתוצאה מכך ציפור צהובה בעצם עם אזורים כהים של נוצות.
- מלנין פקטור אדום: ציפורים אלה הן הגרסאות האדומות של המלנין הצהוב, עם צבע אדום כצהוב במקום צהוב, יחד עם פיגמנטציה כהה.
- ליפוכרום צהוב. אלה הציפורים הצהובות של "טוויטי פאי" ("Tweety Pie") שהרבה אנשים מקשרים אותן אוטומטית לקנריות.
- ליפוכרום אדום פקטור. מדובר בציפורים ללא מלנין, אך עם גורם אדום במקום צהוב, וכתוצאה מכך הגוונים נעים בין ורוד לכתום ולאדום.
קנרית אדומה פייד
- פקטור כחול: לקנריות האלה יש צבע בסיס לבן או צהוב, שמוכתם ב"טריק" של האור (ולא כהה על ידי מלנין). זה אולי נשמע מוזר, אך קשקשי הנוצה של הציפורים מחזירים לעיתים קרובות את האור באופן שיוצר מראה צבעים - בגוונים של ירוק וסגול שנראים גם אצל הזרזירים הצופיות, למשל (מה שמכונה לעיתים בשם "צבעים פיזיקליים).
בקנריות צהובות ההשפעה היא ירוקה; אצל ציפורים לבנות ההשפעה היא אפור כחלחל.
- פקטור כסף: אלה דומים לגורמים הכחולים, אך עם פחות מלנין, ומכאן נוצץ הצבע הכסוף שנשטף לנוצותיהם.
- לבן דומיננטי ולבן רצסיבי: שתי ציפורים אלה נראות דומות, ההבדל הוא באופי הדומיננטי או הרצסיבי של הגנים שלהן. לנוצותיהם חסר מלנין וליפוכרום, וכתוצאה מכך הציפור נראית לבנה. יש להם עיניים כהות, שלא כמו אצל הציפור האלבינו.
- פסטל פקטור: המלנין, המכונה "גורם מדולל", מצטמצם בציפורים אלה, מה שהופך את הנוצות לגוון פסטל.
- פקטור שנהב: עוד סוג "גורם מדולל", כל הפיגמנטציה מצטמצמת אצל ציפורי השנהב, ומשתף את הצבעים בדרגות שונות.
- אופל פקטור: קנריות אופל נושאות שתי קבוצות של גן רצסיבי שמדלל את המלנין, מה שהופך את השחורים לאפורים ומשטף את החומים.
- קינמון: פיגמנטציה שחורה נעדרת בקינמון, הצבע חום על בסיס צהוב.
- פאון: אלה דומים לקינמון, אך עם בסיס לבן ולא צהוב.
- בַּרֶקֶת (אֵמֵרַלְד, אִזְמַרְגָּד Agate): בברקת זהו הפיגמנט החום שחסר, ומשאיר את השחורים והאפורים להשפיע על צבוע הציפור.
- איזבל: לסוג זה יש גם פיגמנטים שחורים וגם חומים בעבודה, אך גורם לציפורים להיבדל מסוגים ירוקים, צהובים ואדומים סטנדרטיים.
- סאטינט (Satinet): בקנריות האלה יש פיגמנטציה מקומית בלבד, על הגב והאגפים.
- לבקן (אלבינו): כמו בכל חיה אחרת, הקנרית הלבקנית היא חסרת כל פיגמנטציה. משמעות הדבר היא שהנוצות לבנות והעור, העיניים והרגליים ורודות. בשל מורכבות הגנטיקה, בחלק מהקנריות הלבקניות (כאלו עם גן לבקן דומיננטי ולא רצסיבי) יש רמז של צהוב על הכתפיים וקצוות נוצות המעוף שלהן. הן יכולות להיות גם כהות במקום עיניים ורודות.
- אינו: אלה השתקפות נוספת של המורכבות של הגנטיקה, עם איפור לבקני במהותו, אך עם עיניים אדומות כהות וכמה פיגמנטים.
- פאאו: בקנריות הללו אין שום שחור או אפור, והפיגמנט החום שלהם מרוכז בקצוות הנוצות.
- שוהם: זו ציפור כהה מאוד עם הרבה פיגמנט שחור וללא חומים כדי להבהיר את האפקט.
- אומו: אלה חסרים את הפיגמנט החום, כמו אצל אוניקס, אך לציפור פחות פיגמנט שחור, וכתוצאה מכך מקבלים ציפור "כהה" בהירה בהרבה.
- פייד: מונח כללי זה מתייחס לציפור עם אזורים שבהם צבע הבסיס נעדר (למשל טלאים לבנים מאחורי הצהוב או האדום), ו/או עם כתמי פיגמנט מקומיים.
- יש גם גן פקטור דימורפי שיכול לסבך את הצבעים על ידי ביצוע זכרים ונקבות מכל סוג שונה.
קנרית פייד אדומה
רשימה זו אינה סוף הסיפור, אך היא מכסה את הקרקע הבסיסית שעליו נבנות וריאציות גנטיות אחרות.
|