תזונת הפינק

הזרעים הם המרכיב המרכזי בכל דיאטות הפינקים, והמרכיב החשוב ביותר עבור מרביתם. 
זרעים יבשים ונבטים צריכים, יחדיו, לייצג לפחות 50% מהתזונה עבור רוב המינים שמגדלים כציפור מחמד. לכן תערובת זרעים טובה היא חיונית. 
אך זרעים לבדם אינם מספקים תזונה מאוזנת, אפילו אם לוקחים בחשבון את התערובות המועשרות שקיימות בחנויות  לחיות מחמד.
כדי לשמור על בריאותם התקינה ולשמור על הציפורים במלוא אונם ויופיים, עליכם לספק תערובת של זרעים יבשים, זרעים מונבטים, מדיונקס כנרים/תערובת לפינקים, פירות וירקות טריים ומעט חלבון מן החי.
ראה גם כאן: שחרורית הקמח וגם כאן: שחרורית הקמח - גידול

תערובת זרעים טובה היא חלק מרכזי בתזונת החוחית

אם מינים של פינקים שאתה מגדל דורשים משהו אחר מהפינק "הממוצע", הספק שלך יידע אותך. שאל תמיד שאלות אוכל, ללא קשר לאיזו ציפור אתה קונה את המזון. 
אפשרויות האכלה
להלן מגוון אפשרויות הבחירה במזון שעשוי לגרום לך לחשוב שלאכיל פינקים הוא עסק מסובך, אך זה ממש לא כך.
היסודות הם פשוטים מאוד: פינקים מקבלים 50% מדרישות התזונה שלהם מתערובת זרעים מאוזנת, כולל זרעים מנבטים, ועוד 50% ממזון טרי, עם תוספות עשירות בחלבון לפי הצורך.
זה כל מה שאתה באמת צריך לזכור וכל עוד הזרעים שלך באים מקור אמין והאוכל שלך טרי, אורגני ונטול את הפריטים המפורטים בסעיף אוכל שלא מתאים למטה, אתה תסתדר בסדר. 
מגוון המאכלים הטריים ימנעו מהציפורים שלך להיות בתת תזונה, ויהפוך את חייהם למעניינים כאשר הם חוקרים מאכלים שונים, או מצפים להם.
בנוסף למזון, הפינקים בשבי זקוקים גם לאספקת מים טריים באופן מתמיד. ניתן לספק זאת בקערות או בשוקטות שתייה ייעודית שנצמדים לצד הכלובים.
יש להחליף את המים לפחות פעם ביום.

כל הציפורים בשבי זקוקות לאספקת מים טריים ומזון משובח

כמה אני צריך להאכיל את הציפורים שלי?
אין כאן משוואה קסומה של "ציפור אחת = 10 גרם זרעים ליום". 
עם זאת, בממוצע ציפור אוכלת בין רבע למחצית ממשקל גופה מדי יום. 
המפתח הוא שיווי משקל - מחצית ממשקל הגוף בזרעי דוחן שומניים יוביל להשמנה ולמוות מוקדם!
יש גם שונות בין הפרטים, אפילו אצל ציפורים מאותו המין. חלקם יקבלו מחצית מנת המזון היומית שלהם מירקות טריים, בעוד שאחרים יעדיפו לאכול זרעים יבשים. 
ההנחיות בחלק זה במדריך זה יתנו לך את המושג והאיזון המומלץ בין המזון הטרי לבין - המיובש, אך כבעלי ציפורים עלינו גם להשתמש בשיקול דעתנו, על סמך מראה הציפורים.
אם הציפורים שלך נראות שמנות, עליך לשנות את הדיאטה שלהן. צמצמו את הזרעים השומניים (כמו דוחן) והפירות שמכילים סוכר ותעדיפו את הירקות. 
בתחילה קשה יותר להבחין בהזנה, אך ישנם רמזים מוקדמים. ציפור שמנקרת את הקליפות במגש הזרעים או היא דרך אחת להבין שהיא מחפשת אוכל נוסף. 
כשתשיג את האיזון הנכון, יישארו מעט זרעים במגשים לאחר שהציפורים אכלו. אם כל ממזונות הטריים נעלמים במהירות, עליך להאכיל עוד קצת.

הפינקים לא צריכים להראות שמנים מידי וגם לא רזים מידי

בכלובי תעופה מעורבים זה הרבה יותר מסובך, מכיוון שלעולם אינך יכול להיות בטוח מי אוכל מה. כדאי להשקיע זמן רב בצפייה בלהקות שלכם בזמן שהם אוכלים. בקרוב תראו מי הם החמדנים, המטורפים, האסרטיביים, השתלטנים והבריונים.
תערובות ייעודיות יכולות להיות יקרות, אך ישנן דרכים לחסוך מעט כסף מבלי להפחית באיכות המזון שאתה מציע. 
קנה בכמויות גדולות - בסופו של דבר תשתמש בזרעים, ושקית של 50 ק"ג תמיד עובדת היא הרבה יותר זולה לגרם מאשר שקית של 5 ק"ג.
כופתיות כנרית ופינקים
כופתיות ציפורים אינם פופולריים כיום כמו לפני כמה עשורים, אם כי מגדלים רבים (במיוחד בארה"ב) עדיין משתמשים בהם כבסיס להזנת הציפורים שלהם. האיכותיים ביותר מספקים תזונה מלאה לפינקים, אלא אם כן מגדלים רק עליהם את הציפורים שלך וללא מזונות טריים (ירקות ביצים וכדומה), הם לא ימצאו אותם מעניינים כמו תערובת זרעים סטנדרטית, וקשה מאוד להרגיל פינקים ולעבור מזרעים לכופתיות.
מילת אזהרה נוספת: בחלק מהכופתיות, המותגים מוסיפים חומרים משמרים ו/או צבעים, וזאת תוספת כימית שהפינקים שלך יכולים להסתדר בלעדיה. עדיף להניח כי כופתיות אינם חיוניים, כל עוד אתה מאכיל את הציפורים שלך בתזונה מגוונת, ואם לעולם לא תקנה אותם לא תזיק לציפורים, והם בהחלט לא יתגעגעו אליהם.
אם אתה עושה העדפה עבור כופתיות, הם יכסו 75% של הדרישות התזונתיות של הפינקים.
תוספי מינרלים
לפינקים שלך תמיד צריכה להיות שלד של דיונון (סבידה) בכלוב  שלהם לצורך תוספת סידן ומינרלים אחרים. אלה נמכרים בדרך כלל עם קליפס לחיבור "השלד" לצד הכלוב.

מומלץ גם אבני מינרלים, אלה משווקים עבור תוכים גדולים יותר, אך גם הפינקים נהנים ממילוי הוויטמינים והמינרלים. 
הציפורים ייקחו ככל שיידרשו, מה שמבטל את הצורך בחישובי המינון הדרושים בעת הוספת תוסף למי מהציפורים (שזו אפשרות נוספת). 
יש מגדלים שמאכילים בקליפות ביצי עוף טחונות במקום תוספי מינרלים שנקנו בחנות. יש לנקות אותם ביסודיות על ידי הרתיחה, כדי להרוג חיידקים.

תזונת הקנר והפינק במהלך חילוף הנוצות
במהלך תקופת חילוף הנוצות השנתית, נספק לקנר ולפינק זרעים שומניים נוספים. 
תערובות זרעים יכללו חלק מאלה, אך ניתן להציע חצי כפית נוספת בתערובת הציפור מדי יום שני במהלך חילוף הנוצות. 
זרעים שומניים מתאימים כוללים דוחן, פשתן, ניגר או קנבוס. אלה יבטיחו שהנוצות החדשות יהיו חזקות, בריאות ומבריקות.
אחסון המזון
יש לאחסן מזון טרי במקרר או בקערת הפירות. יש להוציא את המזון מהמקרר לפחות שעה לפני הגשתו לציפורים.
יש לאחסן את הזרעים במקום קריר, חשוך ויבש, בכלי אטום. זה יאריך את חיי המדף שלו, ובדרך כלל (אך לא תמיד) ימנע פגיעות שחרורית הקמח,   חיפושית גרגרים,   עש ומבקרים לא רצויים אחרים. 
אם יש לך רק זוג פינקים, או כנרית אחת, לא תזדקק לתערובת זרעים רבה בכל זמן נתון, וקופסת אוכל קטנה תספיק. מכיוון שזה יימשך רק כשבועיים, אתה לא צריך להיות פרנואידי מדי מפני מזיקים; אבל לשמור אותו במיכל אטום הוא עדיין הרגל טוב להיכנס אליו.
אם אתה קונה כמויות גדולות יותר עבור להקת ציפורים גדולה יותר, תזדקק למיכל זרעי ציפורים מיוחדים. קופסת גדולה צבעונית או פח עם מכסה הדוק הם בסדר, או כל מיכל פלסטיק או זכוכית אטום אחר (אם כי אם אתם משתמשים בזכוכית או פלסטיק שקוף, יש לשמור אותו בארון או במרתף חשוך). 
מזון "רטוב" - זרעי בר שנאספים מעשבים שוטים בגינתכם או מונבטים מזרעים יבשים - ניתן להקפיא בקופסאות הקפאה אטומות. אל תשאיר אותו מסתובב ברגע שהופשר, אחרת פטריות העובשים יתחילו להיווצר; ולעולם לא להקפיא את זה מחדש.

אחסון זרעי פינק
כל עוד הזרעים שלך הגיעו ממקור אמין ונשמרו יבשים, והאוכל הטרי שלך אכן טרי, לא תשתבש הרבה. 
יש להיזהר מפעם אחת או שתיים, במיוחד אם אתה מאחסן אוכל יבש בכמויות גדולות. לא רק שפטריות או טפילים יכולים לקלקל לכם את האספקה, אלא שחלק מאלה יכולים גם לגרום נזק לציפורים שלכם.

  

אם אתה לא נזהר בבחירת הספק של הזרעים והתבואה שלך - או אם אתה לא היגייני או פשוט חסר מזל בבית - אתה עלול בסופו של דבר לקבל כמות אוכל מזוהמת. 
הביצים והזחלים של כמה טפילים נפוצים לא תמיד נראים בברור במבט ראשון, וקל לטעות ולהניח שהזרעים היבשים והדגנים אמורים להיות בסדר. היזהר מהמבט החטוף!
אם אתה יכול לראות יצורים קטנים זוחלים דרך התבואה או הזרעים, יש לך פלישה בקנה מידה מלא של חיפושיות או חדקונים, או איזה חרק לא רצוי דומה. 
אם התבואה מריחה לחה או מעופשת, כנראה שהמזון הזה​אינו ראוי לאכילה משום שמצאת פסולת וביצים של החרקים, אז כדאי מאוד לבדוק את הספק שלכם, האם התקלה הייתה אצלו, או שמא סביבת האחסון שלך הייתה הבעיה?
אם אתה חושד בפולשים חסרי חוליות, אחת הדרכים לאסוף ראיות קשות היא לקחת צנצנת מהזרעים ולחשוף אותה לאור שמש ישיר (מה שמאוד קל לעשות ברוב ימות השנה), הפולשים יתחממו יתר על המידה ויפנו אל פנים המכסה וצדי הצנצנת, ואז קל מאוד לראות את נוכחותם. 
באופן כללי, חיפושיות וזחלים יתאספו בתחתית מכלי המזון, לכן כדאי לבדוק היטב בכל פעם שהקופסה או המכל שלכם נגמרים. שטפו את המכל המזוהם ובדקו את קופסאות האחסון האחרות שלכם. ניקוי מקיף של כל שטח האחסון יסייע במניעת הישנות מידית של הבעיה.
פולשים רבים של חרקים ופטריות עלולים להזיק לבריאות הציפורים, ויש גם נושא משני של טפילי דגנים שמתפשטים למחסן המזון שלך (קמח, אורז וכדומה). אם אתה נתקל בבעיה מוקדם, תוכל לחלץ את המצרכים שלך על ידי הקפאתם במנות קטנות. זה יהרוג את החרקים מבלי לפגוע בזרע.
אבל, ברוב המקרים - הביצים לא יפגעו או לפחות חלקם לא יפגע ולכן חשוב להמשיך לאחסן את המזון הזה בתא ההקפאה.
מזיקים - החדקונית וחיפושיות אחרות
לעיתים קרובות קשה לזהות את ביצי החיפושית. ישנם תריסר מינים של גורמי תבואה וזרעים, וזיהוי המינים פחות חשוב מאשר נקיטת פעולה מידית. כל סוגי חיפושית הדגנים מציגים את אותה הבעיה - קלקול מזון - ותרופה לסוג אחד תפעל עבור כל האחרים.
אחד האשמים ביותר הוא חיפושית התבואה עם מסור (Oryzaephilus surinamensis) באורך של 1 עד 3 מילימטר בלבד, זה לא תמיד גלוי מיד; אבל הוא עף ויכול לרחרח שק דגנים ממרחק של כמה קילומטרים, כך שתבואה עלולה בקרוב להיפגע וישרצו בה החרקים האלה.
חרקים מזיקים נפוצים אחרים כוללים את שחרורית הקמח, חרק חום באורך 4 מילימטר עם זחלים לבנים-צהובים; וחיפושית הקמח האדומה-חלודה בגודל דומה, נפוצה גם בתבלינים מאוחסנים ופירות יבשים.
חדקוני דגנים, יכולים להוות בעיה גם יחד עם בן דודם חדקונית האורז. יש להם "חרטום" ארוך אופייני, והם באורך עד 3 מילימטרים. אם הדגנים שלך לא סגורים במכלים אטומים, הם יהפכו ל"מגרש משחקים" פורה עבור החיפושיות האלה. בדוק אם יש גרגרים בודדים עם חורים שליליים - זה המקום בו התפתחו הזחלים של החדקונים.

חדקוני גרגרים ואורז מטילים את ביציהם במכלי מזון לציפורים, והזחלים שלהם ניזונים מהתבואה

אם אתה תופס את הבעיה מוקדם, לפני שריח העובש התחיל וגרם לכל המנה להיזרק לפח, אתה יכול להקפיא את הזרעים במנות קטנות במשך 48 שעות כדי להרוג את החיפושיות. 
אם החיפושיות הן הבעיה, תוציא את הזרעים מהמקפיא לאחר 48 שעות, תשאיר אותו ליומיים, ואז תקפיא שוב כדי לחסל את הניצולים. בינתיים, נקה את משטחי האחסון שלך בניקיון יסודי.
מזיקים - עש התבואה
אם מבנים דמויי חוט מופיעים בתבואה, מדביקים אותם זה לזה כמו שרשראות מבולגנות, אתה מסתכל על עבודתם של זחלי עש גרגרים (Sitotroga cerealella). 
הם מסובבים את עצמם בפקעת משי (גולם) לפני שהם הופכים לעש בוגר.

עש עשבי תבואה בוגרים באורך של עד סנטימטר, עלול לנגוע גם בדגן. אשם נוסף, בגודל דומה, הוא עש הבית החום (Hofmannophila pseudospretella). זהו עש נפוץ וקטן שנמצא ברוב הבתים ברחבי אירופה. 
שני העשים האלה מטילים הרבה ביצים, וכמה שבועות אחרי שהם עפו לראשונה, יהיו אלפי זחלים בארגזי המזון שלכם. רימות חומות בהירות אלה עם ראשים חומים אדומים זהות לגודל של המבוגרים.

יש מגדלי ציפורים שמצילים דגן שורץ עש על ידי הקפאתו למשך כמה ימים כדי להרוג את הפולשים.
החרקים עצמם אינם רעילים עבור הציפורים. 
שיטה זו טובה כל עוד הביצים בקעו - אם הזרע שלך כבר הגיע לשלב "מבנה דמוי חוט", לא תוכל להציל אותו.
מניעה היא התרופה הטובה ביותר. אם הפינקים מוחזקות בתוך הבית, שמרו על ניקיון כל המשטחים, ואל תשכחו לקחת את השואב אבק לכל נישות ופינות בהן העש עשוי להסתתר. 
אתה יכול גם לקנות מלכודות עש מבוססות פרומון. אם תבחר להשתמש בהם, שמור אותם הרחק מהישג ידם של ציפורים המעופפות חופשי, כדי למנוע שנוצות נרקמות על פני הדביקות של המלכודות. 
נר בחדר חשוך יפתה גם את העשים האומללים. 
יש מגדלים להרתעה של שקיק בצמחים ריחניים מרחיקי עשים, אם כי זה יעיל יותר עבור עש הבגדים הנפוץ (Tineola bisselliella) מאשר עבור עש התבואה. 

 

הצמחים המומלצים כוללים עלי דפנה (ער אציל), קינמון, ציפורן, אקליפטוס, קליפת לימון מיובשת וגרגירי פלפל שחור.

מזיקים - קרדית
אם האספקה​שלך מפתחת ריח עובש ללא סימן ברור לחיפושיות או עש, יכול להיות שמדובר בקרדית. 
קרדית קמח (בדרך כלל: Acarus siro ו- Tyrophagus putrescentiae) הם האשמים הנפוצים ביותר, והם עלולים להיות קטלניים לפינקים אם הם נאכלים על-ידם. 
מדובר חרקים זעירים - שקשה להבחין בהם בשקית קטנה של קמח, בלי שום קשר לשק דגנים. חלקם אפילו בלתי נראים בעין בלתי מזוינת. הריח העובש הוא הסימן שמסגיר אותם.
לבדיקת נוכחות קרדית, שים ערמת דגנים או זרעים בקערה קטנה או בכוס, תמלא את הכלי ותהפוך אותו על השולחן כדי שיתבל "תל" "תלולות" ככל האפשר. 
אם יש קרדית הם יעבדו דרך התבואה שבקערה כמו תולעי אדמה באדמה, וישטיחו אותה. יכול להיות שיש גם כמה דגנים ששוכבים מחוץ לקערה. למרבה הצער, אין שום תרופה מלבד לזרוק את כל כמות המזון שקנית ולנקות את שטח האחסון שלך.

מזיקים של כלבים
אם הפינקים שלך נמצאים בחצר, זה כמו הזמנה למסיבה לכל מיני טפילי שער חסרי חוליות. 
נגד הזבובים והצרעות אתה לא יכול לעשות כלום, והם לא כל כך בעיה. נמלים זה עניין אחר - הם יימשכו לאוכל טרי בכלובים, ויכולים להגיע לממדי מגפה שעלולים לגרום לבעיות אמתיות, במיוחד עבור קינון הזוגות או בגוזליהם. 
אם אתה מגדל פינקים שאוכלים חרקים, הם יסייעו בהורדת מספר הנמלים.

לא ניתן להשתמש בבטחה באבקה לחיסול הנמלים; אם כי אתה יכול להשתמש בו כמעין חפיר כימי מחוץ לכלוב, מעין גבול חוסם. 
יש בעלים שנשבעים גם מהיעילות של אבקת קינמון, וניתן להשתמש בזה בבטחה בתוך הכלוב. נאמר שהוא גם מרתיע את פולשי הג'וקים וחיפושיות הגן. 
טענות דומות הועלו לגבי אבקות שונות, קמח עצמות, אבקת פלפל חריף, גיר, פחם, קפה טחון וטלק (לא הזן הריחני, שעשוי להרגיז את בטן הציפורים). 
לקליפת מלפפונים יש השפעה מרתיעה קלה, כך שכדאי נסות.

גישה עדינה נוספת להרתעת נמלים וחיפושיות היא לערבב חומץ סיידר ומים, או שום כתוש ומים, ולהתיז על שביל הנמלים ועל כל תחנת האכלה בה הם מתכנסים. 
מיץ לימון יעיל גם הוא. התרסיס לא יפגע בציפורים (כל עוד לא מרססים אותו ישירות). 
יש לזרוק פרי רקוב במיוחד אם הוא שורץ בחרקים. 
התבונן כעבור שעה והתיז מחדש אזורים בעייתיים. אם תוכל להתחקות אחר הנמלים אל הקן שלהן, תוכל "לפוצץ" אותן באבק נמלים, או להטיל עליהן צונאמי של מים רותחים. הם אומנם יחזרו; אך המטרה כאן היא להשיג כמה שיותר מניעה והגבלת נזק בעולם מלא בנמלים גמישות.

זבובי פירות (דרוזופילה) הם עוד אורחים לא רצויים, ואם אתה מזהה אחד כזה, אתה יכול לצפות לנחיל מהם בעוד כמה ימים. 
אתה יכול לשמור על מספרים נמוכים באמצעות מלכודות של זבובי פירות.
אפשר להניח מכלים של יין או חומץ תפוחים בתוך הכלוב. אלה צריכים להיות מכסים עם פתחים קוניים פנימה, מה שמאפשר לזבובים להיכנס, אך מקשה עליהם למצוא את דרכם החוצה. 
זה צריך להיות מכסה שהפינקים לא יכולים להרוס. הם לא ישתו ולא ייפגעו מהתכולה, אבל הם ישחררו את הזבובים שנתפסו. 
מינים מסוימים - בעיקר פינק התות - צדים באופן פעיל את הזבובים ומסייעים לך במאמצי ניקוי הכלובים שלך.

פינק תות - קוטל זבובי פירות וניזון מהם

אם יתושים הם בעיה, אתה צריך להתמודד עם זה במקור. 
זחלי היתושים בוקעים במים עומדים - בדלי מים פתוחים, דליים נטושים, מכלי צמחים, בריכות גן וכדומה. היפטר, או כסה, את כל המכלים ומקורות המים שאתה יכול. שכבה של שמן צמחי על פני המים הפתוחים עובד גם הוא: הזחלים אינם יכולים לחדור דרכו כדי לגשת לאוויר, והם יטבעו. 
אם מקור הראשי של היתושים הוא בריכת גן, אוכלוסיית דגי זהב או דגיגי גמבוזיה יחסלו את זחלי החרקים, בקלות ובמהירות.