גידול להקת ציפורים מעורבת

עדיף לדבר עם המגדל שיספק את הציפורים שלך בעניין שילובים של פינק באופן מעורב. 
עם מרחב גדול, רוב המינים המוזכרים במדריך זה יכולים לחיות יחד, אך תמיד יהיו ציפורים בודדות שישברו את התבנית משום היותן תוקפניות מידי או ביישניות יותר מאשר בן טיפוסי לשבטן.
 ויש כמה מינים נפוצים שלרוב הם אגרסיביים מכדי להתערבב בשום דבר חוץ מהגדולים שבכלל.

חוחיות זברה ובנגלזים יכולות להתערבב, כל עוד יש להן הרבה מקום
כלל אצבע הוא להחזיק ציפורים ביישניות עם ציפורים ביישניות אחרות, ותוקפניות עם אחרות שדומות להן, ולהימנע מהבאת מינים תוקפניים לכלוב "פסיבי" בדרך כלל. 
תשתמש בהמשך כמדריך כללי, ובקש תמיד לקבל ייעוץ ממי שמספק את הציפורים שלך (כלומר הכללים הללו מציגים רק את המינים המוזכרים במיוחד במדריך זה):

גידול זכרים או נקבות של פינקים ביחד
פינקים מגודלים בצורה הטובה ביותר בזוגות. ציפורים בודדות יהיו בסדר ביחד בלהקה גדולה יותר (לפחות שלושה זוגות), והצעירים יתנוססו ויאכילו יחד בשמחה, עד לרגע בו ההורמונים יכנסו פנימה (לאחר כתשעה שבועות) וייווצר בהם הדחף להתאחד. 
בשלב זה, זוגות זכר-זכר או נקבה-נקבה יתחילו להילחם, אם הם מוחזקים יחד ללא ציפורים אחרות.

זוגות או להקות - המקורה הרגיל עבור רוב קהילות החוחיות
כל הציפורים שלא נמצאים בזוגיות ולא מזווגים נוטים לחיות לבד, ולא עם חבריהם הבודדים. 
במקרה של ציפורים זכרים, הם עלולים לגרום לעימותים בכלוב על ידי התמודדות על תשומת ליבן של הנקבות שכבר בחרו להן את בן הזוג. 
זברה פינק, ומינים רבים אחרים, הם בדרך כלל מונוגמיים, כך שלציפור אחת תהיה בן או בת זוג קבוע אלא אם כן יוחדר דם חדש לכלוב.
הזרמת גנים חדשים בלהקה עשויה לגרום להופעת אללים חדשים באוכלוסייה, דהיינו, היא מהווה גורם שמגדיל את הגיוון בתוך האוכלוסייה.
זרימת גנים גורמת לצמצום ההבדלים הגנטיים בין אוכלוסיות שונות של אותו המין, ובכך מקטינה את הסיכוי להתרחשותם של אירועי ספציאציה.
על ידי זרימה זו קטן הסיכוי להורים בעלי אותו אלל רצסיבי של מחלות תורשתיות, וכך קטן הסיכוי לחלות בהן באותה אוכלוסייה.
גידול כנריות עם ציפורים אחרות
כנריות הן ציפורים שקטות ונוחות לגידול. אומנם שני פרטים מאותו הזוויג (שני זכרים או שתי נקבות) יחד יתקוטטו; אך בדרך כלל כל שילוב אחר עובד טוב מאוד. 
שלושה או ארבעה זכרים, למשל, צריכים להיות מסוגלים לחיות יחד בלי לריב ראש בראש. הטמפרמנט הנוח הזה גם הופך את הקנריות למערבלים טובים, וסביר להניח שהם לא ירתיעו שום מין אחר.
אבל יש שני צדדים למטבע, והבעיות במגורים משותפים בקנרית בכלוב נובעות מהמינים האחרים. פינקים רבים הם טריטוריאליים ויציקו לציפור פחות תוקפנית כמו כנרית. 
לכלוב מעורב תמיד תהיה השפעה מזיקה על סיכויי הרבייה של הקנריות, מכיוון שהם זקוקים לשקט ולשלווה כדי לטפל בגוזלים שלהם בהצלחה.

למרות שהקנריות מעדיפות את החברה שלהן, הן עדיין יכולות לשגשג בכלוב מעורב
הקמת להקה הרמונית של ציפורים תלויה בשני גורמים - מרחב ומין. 
אם בית הגידול או הכלוב שלך גדול, ה"בריונים" הפוטנציאליים והקורבנות הפוטנציאליים שלהם יוכלו להתרחק אחד מהשני - שפת הגוף האגרסיבית של הציפור הדומיננטית תספיק בכדי להרחיק ציפורים אחרות, מבלי לנקוט בהתקפות פיזיות. 
יש צורך להחזיק לפחות שתי תחנות האכלה נפרדות, אחרת ה"בריון" עלול להשתלט על מגש האוכל ולא לתת לאף אחד אחר להתקרב. 
אתה צריך גם המון מוטות עמידה גבוהים בכלוב. הציפורים יתחרו על המוטות הגבוהות ביותר, כך שמוודאים שהם יהיו הדומיננטיים ויתפסו את המקום הגבוה יותר.
בתור מגדל ציפורים, אחת התפקידים שלך היא לפקח על הציפור ולהעריך את המצב. מדי פעם בשעת קיום המרדף שים לב שאין אלימת מוגזמת עד זוב דם. 
רק כאשר הדברים הללו נעשים חמורים וממושכים, אתה צריך להתערב (בדרך כלל על ידי רשת ובידוד הבריון).

איכלוס כנריות ופינקים
ממיני הפינקים המוזכרים באתר זה, הקלים ביותר לאכלוס הן הקנריות, פינק הכוכבים ופינק בנגלית. 
הזברה פינק עשויה להיראות לפעמים כמו הבחירה הברורה יותר בגלל הזמינות והפופולריות הרחבה שלה, אך היא אגרסיבית יותר מהכוכב או מהבנגלים, ותזדקק לכלוב גדול מאוד כדי שהתמהיל יצליח.

כנריות ופינקים יכולים לחיות יחדיו רק אם יש מרחב גדול מאוד
אפילו עם שילוב של ציפורים צייתניות אתה זקוק לכלוב לפחות ברוחב (מימין לשמאל) 120 ס"מ לפחות. בחלל של הממדים המוגבלים הללו ניתן לאכלס כנריות עם פינקים בנגלים, כוכבים, גולדיאנים, פני ינשוף וראש שזיף, וערמון מוניה.
כנריות, פינקים ותוכונים
מרחב גדול הוא המפתח אם ברצונך לגדל כנריות ופנקים ביחד. 
כלוב ברוחב 10 מטר הוא דרישה מינימלית. הפינקים לא רודפים את הקנריות ככאלו, אך הן יגנו על המוט העמידה או תחנת ההזנה שלהן בניקיון כבד - לפינקים יש מקור גדול וחזק יחסית - שעלול לגרום נזק רב ליצור עדין כמו הקנרית (או כל פינק קטן אחר). 
פינקים ותוכים נוטים לנקר את רגלי הציפורים האחרות ויכולים לתלוש רגל של כנרית כאילו הייתה זרד דק. אם יחיו במשותף, הקנריות יזדקקו למרחב ייעודי משלהן בוואליר.

הכנריות והתוכונים זקוקים למרחב רב, כולל אזורי האכלה ולינה נפרדים
הלהקה המעורבת יכולה לעבוד ולפעמים תראו תעופה עם תוכים ופינקיים "מסוכנים" עוד יותר כמו קוקטילים, פרקיטים ולוריקטים. אך הסדרים אלה פועלים רק בוואלירים גדולים מאוד בסדר גודל המוצג בפארקים ובגני חיות. 
בכל רוחב של פחות מ -10 מטרים, הכלל הפשוט הוא להימנע מערבוב פינקים ובני משפחת התוכים.
גידול על קנריות, תוכים וזברה פינקים ביחד
מכיוון שהקנריות, פינקיות זברה ותוכונים הם שלושה ציפורי הכלוב הפופולאריים ביותר בעולם, אין זה בלתי סביר להניח שכולם יסתדרו ביחד. 
הזברות למעשה מסתדרות הרבה יותר טוב עם התוכונים מאשר עם הקנריות העצבניות יותר, ובכלוב או בית ציפורים שני המינים שאינם קשורים זה לזה ינהלו את עסקיהם מבלי לשים לב זה לזה.

זברה פינקים ותוכונים, שניהם ילידי אוסטרליה, משגשגים יחד בכלוב גדול ומעורב
אם אתה מחזיק פינקים בכלובים גדולים מחוץ לבית, הם יכולים לחלוק את שטח המחייה שלהם או את בית הציפורים שלהם עם שלווים. 
הסוגים הנפוצים ביותר באירופה הם שליו סיני זעיר, המכונה שליו של כפתור או שליו של קינג (Coturnix chinensii), ושליו יפני (Coturnix japonica). 
אלה יגלו על רצפת הכלובים עולם קטן ונפרד משלהם, ולא יידהמו מכל המהומה והרעש החופשי שמתרחש מעליהם.
גידול פינקים ויונים בכלוב משותף
יונים אינן ציפורים מעורבות נפוצה (למרות הפופולריות של יונים מהודרות). חלק מהגידולים המערבבים אותם עם הפינקים למיניהן, הם שלווים - וגדולים - מספיק כדי להסתדר ברוב ההתקנות.

פינקים ויונים מתערבבים היטב בכלוב, כל אחד מתעלם בכבוד מהשני
סחר בחיות מחמד נפוצים כוללים את תור הטבעת ותור היהלום. האחרון פופולרי בשל גודלו הזעיר (יחסית ליונה) של 20 ס"מ, ואילו תור טבעת הצוואר היא 30 ס"מ. 
שתי הציפורים (כמו כל בני משפחת היונים) זקוקות לדגנים רבים בתזונה, כך שתוספת מזון לפינקים או תערובת תוכים לא יספקו להם את מה שהם צריכים.

קרדיט: OMLET