פורום תוכיפדיה
סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מאמרים וכתבות (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=18)
+---- פורום: דוגרי קרקע (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=36)
+---- אשכול: סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור (/showthread.php?tid=200)

עמודים: 1 2

סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - הקרנף2 - 03-17-2018

[Image: ZrwDHQW.jpg]
סטרס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגולות / בני סרור (הקרנף2)
[Image: 3OVKgdp.jpg]
דְּחָק, סטרס, נובע מכל גורם חיצוני או פנימי המביא לשינוי באיזון הפנימי, הומוסטאזיס.
הדחק עלול לנבוע מסיבות פיזיות או פסיכולוגיות ועלול להתבטא במגוון מדדים פיזיולוגים כשהחשוב ביותר הוא דיכוייה של המערכה החיסונית (בזמן דחק מופרשים הורמונים סטרואידים שונים, הנקראים הורמוני סטרסס, שהעיקרי שבהם הוא קורטיזון המדכא את הפעילות התקינה של המערכה החיסונית, ולכן כשאתם סובלים מדלקת כרונית, שהיא בעצם פעילות יתר של הזרוע התאית, של המערכה החיסונית, הרופא רושם לכם קורטיזון וסטרואידים אחרים כדי לרפא את הדלקת!).
העניין הזה של מניעת סטרסס הוא אחד הנדבכים החשובים שלכם במניעת מגוון מחלות הפוגעות בלהקה.
ברצוני לדון הפעם בעיקר במחלה הנוראית ביותר, לדעתי, שעלולה לפגוע בלהקה והיא מחלת מארק, Marek's disease.
מחלת מארק היא מחלה וירלית שנגרמת על ידי וירוס ששייך לנגיפי ההרפס (בן משפחה של ההרפס סימפלקס 1 הגורם לפצעים בשפתיים ובעיניים בבני אדם ולעיתים גם יכול לגרום לאנצפליטיס קטלני במידה ומסתננן למוח, הרפס סיפלקס 2 הגורם למחלת מין והרפס זוסטר הגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת בבני אדם). הוירוס הזה מכיל מספר זנים הגורמים לפגיעה קשה ביותר בעופות. הם מסתננים למערכת הלימפה, לכבד, לריאות, לכליות וגורמים לגידולים סרטניים שונים, הם עלולים להסתנן לעיניים ולגרום לעיוורון (גם ההרפס סימפלקס 1 באדם עלול לגרום לעיוורון!), הם גם עלולים לפגוע במערכת העצבים ולגרום לשיתוק של כנף ורגל בצד אחד של הגוף, הם מגיעים לעור ולזקיקי הנוצות ומשם הם מופרשים לאויר במיליארדים בכל יום!
הוירוס הזה נישא באויר ויכול להיות מועבר גם למרחקים של מעל למאה קילומטרים ממקום ההפרשה שלו! הוירוס יכול לשרוד בסביבה עד לשנה ללא נשא ובטמפרטורות נמוכות, גם יותר! ואין שום טיפול יעיל במחלה.
ישנם מספר חיסונים אך גם הם אינם יעילים באופן מוחלט, גם בשל השינויים המהירים שהוירוס הזה עובר וגם בשל העובדה שהם אינם זמינים כל כך למגדלים פרטיים כמונו בגלל סיבות של איחסון וכדומה. בפועל הוירוס הזה נמצא בכל הארץ ואין כמעט מקום שחסין ממנו.
[Image: 6CmF6EJ.jpg]
אם כך מה עושים?
הדרך הטובה ביותר להקטין את התחלואה מהוירוס הזה היא פשוט לגרום אושר לתרנגולות שלכם!
מה פירוש אושר? - המשיכו לקרוא!
מתברר שהוירוס הזה פוגע בעיקר בפרגיות בגילאים שבין- 12-28 שבועות ובעיקר לקראת הכניסה להטלה (הטלה=סטרסס!) וגם בעופות בוגרים שסובלים מחשיפה לסטרסס ממושך.
עופות יכולים להיות נשאים של הוירוס מבלי שבכלל יסבלו משום נזק או סימפטום כל שהוא, מצב זה זהה להרפס 1 הפוגע בבני אדם. (כמעט מאה אחוזים מהאוכלסיה האנושית נושאים את הנגיף אבל רק בכ- 25%-33% הוא לעיתים מתפרץ בשפתיים לאחר חשיפה לשמש (=סטרסס!) או מחלת חום (מחלה=סטרסס!) המשותף לכל מה שאמרתי הוא שנגיפי ההרפס ככלל, ונגיף המארק בפרט מתפרצים וגורמים לתחלואה בעיקר לאחר חשיפה לסטרסס, המדכא את המערכה החיסונית ומאפשר לנגיף להתפרץ! אלמלא הסטרסס, הוירוס לא יתפרץ וישאר רדום ללא נזק ותחלואה.
אם כך מהו סטרסס אצל תרנגולות?
הגורמים העיקריים לסטרסס בתרנגולים הם אלה:
  • צפיפות גדולה.
  • משטר מזון ומים לא קבוע.
  • הכנסה תכופה של פרטים חדשים ושינוי סדר הנקירה של הלהקה.
  • להקה רב גילית דבר המביא לבריונות ומניעת גישה לאוכל ומים של הגדולות על הצעירות
  • חשיפה מסיבית לטפילים חיצוניים.
  • שינוי לולים תכוף.
  • נוכחות של חיות מחמד כגון כלבים הרודפים אחרי התרנגולות.
  • ילדים קטנים שרודפים אחרי התרנגולות לפרקי זמן ארוכים.
  • טמפרטורות קיצוניות.
  • וככלל כל דבר שמבהיל את התרנגולות למשך זמן ארוך.
לכן אם תשתדלו לצמצם את גורמי הסטרסס אצלכם בלהקה, ותנסו לשמור על משק סגור וסדר יום קבוע, האכילו אותן במזון הכי משובח שאתם יכולים לתת, תנו להן גישה חופשית למים נקיים ומשובחים, הרחיקו חיות מחמד וילדים מציקים.
כך תוכלו למנוע סבל רב מהתרנגולות האהובות שלכם!

זכרו ללמוד בכל יום משהו חדש!
הקרנף!


RE: סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - דוגרת - 04-13-2018

מאמר מעולה, מועיל, שימושי ומביא תועלת.

RE: סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - stasaf1 - 08-19-2019

וואלה קרנף, אחד המאמרים הטובים שקראתי פה !

RE: סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - שפריר - 08-19-2019

סחטן על ההשקעה!
מאמר אינפורמטיבי ומועיל לנו כמגדלים לא מסחריים.
תודה!

RE: סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - avi5199 - 08-19-2019

מעניין מאוד.
יוצר אצל העופות סטרס ובגלל זה הן יותר חולות בחורף.
התרנגולות מפחדות מהחושך בגלל זה הן עולות למקום גבוה בשעות החשכה והולכות לישון וככל שיש יותר שעות חושך, כמו בחורף, זה מכניס אותן למתח גדול יותר.
אולי בגלל זה גם תופעת הנשירה שמתרחשת בתחילת החורף דווקא כשקר הן משירות את הנוצות, וזה כנראה בהשפעת הסטרס ולא תופעה טבעית רצויה.
התרנגולת במקורן הן מאזור קו המשווה שם אורך היום והלילה שווים בכל ימות השנה ולכן לתרנגולי הג'ונגל המקוריים לא הייתה נשירת נוצות  בחורף. 
ואולי בגלל הסטרס הזה מחלות רבות פורצות בתחילת החורף !!!
ידוע שגם אצל בני אדם שעות חשכה ארוכות יוצרות דיכאון וסטרס ויש אנשים בארצות קרות ששם יש הרבה שעות חושך בחורף שמטופלים באור .
מכאן אני חושב שתוספת תאורה מלאכותית יכולה להוריד את הסטרס הזה ולמנוע הדבקה במחלות.
מהניסיון שלי - אני מדליק אור מלאכותי באופן קבוע עד שעה 12 בלילה, ואצלי התרנגולות תמיד בריאות (טפו טפו טפו חמסה) למרות שלא חיסנתי אותן בכלל.
הן לא עוברות הנשרה כמעט בכלל, תנובת הביצים לא משהו שאני יכול להתפאר בו, אבל די קבועה בקייץ וגם בחורף.
יש לי תרנגולות בגיל חמש-שש שעדיין חיוניות (אולי לא מטילות אבל מתפקדות ומעולם לא חלו (טפו טפו טפו חמסה))

RE: סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - הקרנף2 - 08-19-2019

הנשרת נוצות אצל עופות-תהליך טבעי
הכל על ציפורים 
זהו לינק למאמר מצוין קל ונעים שמדבר על הנשרת נוצות בעופות.
כל העופות מחליפים את נוצותיהם מאחר והנוצה היא לא איבר חי, ולכן לא ניתן לתקנו.
מאחר ושימוש בנוצות מביא לשחיקתן יש צורך להחליפן.
נוצות שאבדו במלואן מוחלפות באופן מידי, ואילו שאר הנוצות מוחלפות בעונת ההנשרה ולא בשל סטרסס.
הסיבות להנשרת נוצות בעופות הן מגוונות ורבות. הסיבה הראשונה היא בלאי משימוש, אך גם סיום קינון הוא סיבה להנשרה, או גם הכנה לרבייה ולחיזור. חישבו על נוצות הקישוט בעונת הרבייה של הלוחם שהוא עוף ביצה ממשפחת החופמאים.
לעתים חילופי עונות דורשים החלפת נוצות כפולה בשנה אחת!
לדוגמה שכווי השלג שיש לו ניצוי לבן בחורף וניצוי הסוואה בקיץ.
לעיתים כדי להגיע לניצוי של הבוגר העוף צריך לעבור מספר הנשרות במשך כמה שנים כשבכל הנשרה הוא מקבל ניצוי ביניים שונה עד לקבלת ניצוי הבוגר.
חישבו על עיטים שונים, כמו העיטם לבן הראש מארצות הברית, או השחף הכספי שלצעירים שלו יש מגוון נוצות עד לקבלת הצבע של הבוגר.
ולכן אבי ידידי ההנשרה היא תהליך טבעי שמתרחש כמעט בכל העופות ללא תלות בסטרסס.
נ.ב תודה על המילים החמות זכרו ללמוד בכל יום משהו חדש!
הקרנף!

RE: סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - חיקושית - 08-19-2019

מעניין ומחכים-תודה[Image: gpjm__thumb_up45.gif]

RE: סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - avi5199 - 08-19-2019

מה שהתכוונתי זה להסביר למה זה קורה בבת אחת בתחילת החורף? המאמר לא מסביר למה זה קורה בבת אחת ולמה בתחילת החורף המאמר מדבר על הסיבות.
אבל למה ומתי זה קורה עדיין לא הוסברו.
"The entire process is complex and many questions remain regarding how the process is controlled." (התהליך כולו מורכב ונשארות שאלות רבות שנוגעות לשליטה על התהליך)
ולמה הרעבה ביחד עם כיבוי אורות מזרזת את התהליך. (לדעתי הרעבה+חושך = סטרס)
הנשרה באופן טבעי מתרחשת כל השנה הנוצות מתחלפות, גם אצלנו השערות מתחלפות. ידוע שאנשים שעושים דיאטות לא מאוזנות השערות נושרות אצלם אחרי הדיאטה, כשאנשים בלחץ השערות מלבינות או נושרות.
למה כל הנוצות בכל הלול נושרות בבת אחת, ולמה דווקא בחורף כשקר? 
התרנגולת במקור מגיעה מאזור קו המשווה - תרנגול הג'ונגל- באזור קו המשווה שם אורך היום והלילה שווים ואין קייץ וחורף, אז איך ולמה התפתח תהליך "טיבעי" כזה אצל חייה שלא יודעת מתי חורף ומתי קייץ, דווקא בתחילת החורף?
ידוע שלבעלי חיים וצמחים באזור קו המשווה אין מנגנון שמבדיל בין חורף לקייץ ולכן גם העצים בקו המשווה לא עומדים בשלכת בחורף.
בנוסף למה באותו זמן התרנגולות מפסיקות להטיל?
למה ההנשרה קוראת גם כשמרעיבים את התרנגולת? 
מה שלמדתי אצלי בלול הקטן עם 15 התרנגולות/לים שיש לי כבר שש שנים, שמרגע שהתחלתי להשתמש בתאורה מלאכותית קבועה עד 12 בלילה, נעלמו כל התופעות הללו.
אין תופעת הנשרה פתאומית, החלפת הנוצות מתבצעת בהדרגה לאורך כל השנה, וההטלה קבועה כל השנה, וגם אין מחלות חורף.

RE: סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - avi5199 - 08-19-2019

הלינק הבא מחזק את טענותיי
כתוב שבאופן טיבעי הנשרה מתבצעת במהלך 4 חודשים בהדרגה. 
בהנשרה כפויה שמתבצעת בחקלאות המטרה לייצר סטרס מרעיבים את העופות ובמקביל מכבים להם את התאורה המלאכותית כדי ליצר סטרס שיגרום להנשרה מהירה.
כלומר כשמשך האור מתקצר זה מכניס את התרנגולת לסטרס.
מצד שני סטרס יכול גם לגרום להחלשת המערכת החיסונית ולמחלות חורף.
http://shaham.moag.gov.il/ProfessionalInformation/Documents/anshra_metilot_2002.pdf

RE: סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור - הקרנף2 - 08-19-2019

הנשרה בעופות
התוכל להסביר בבקשה למה התכוונת בהנשרה פתאומית? 
האם אתה מתכוון שהעופות מגיעים למצב של עוף אצל הקצב? ללא נוצות כלל? 
אצלי מעולם לא הגיעו למצב כזה, לעתים הן נכנסות להנשרה שבה מופיעות מדי פעם קרחות אם אסתכן בהערכה לא יותר מ- 15-20 אחוז מכיסוי הנוצות וגם זה במפוזר. 
אני כמוך גם מאיר להן גם עד חצות. 
לגבי הטענה שגזרת מתרנגול בנקיבה היא לא כל כך רלוונטית אל תשכח שעברו כ-8000 שנה של ביות וברירה אינטנסיבית והתרנגול היום שונה בתכלית השינוי במגוון תכונות עצום מתרנגול בנקיבה, תחשוב על מספר ביצים המוטלות בשנה, גודל, ועוד מגוון תכונות.
לכן לצפות שעניין ההנשרה נשאר אותו הדבר מוטל בספק. 
זה כמו לומר שצ׳יוואוה זהה בתכונותיו לזאב אפור (שממנו בויתו ופותחו כל גזעי הכלבים).