פוליגמיות - הגדרת פוליגמיה לציפורים/מליסה מיינץ

מהי המשמעות של הפוליגמיה?

פוליגמי מתאר את התנהגות ההזדווגות עם כמה בני זוג במהלך עונת רבייה אחת, בדרך כלל כאשר זכר אחד מזדווג עם מספר נקבות. 
תופעה הפוכה, כאשר נקבה אחת מזדווגת עם מספר זכרים,המצב מכונה התנהגות פולינדרטית או פולינדריה במקום פוליגמיה, אם כי פוליגמיה יכולה לחול על כל אחד מהמגדרים. 
תופעת הפוליגמיה קיימת אצל ציפורים רבות וזאת במטרה להגדיל את סיכוייה להצלחת הרבייה ולהעביר את הגנים שלהן לדור הבא של האפרוחים.
מדוע לציפורים יש בני זוג שונים
ישנן סיבות רבות מדוע הפוליגמיה מועילה לציפורים. כאשר לציפור יש כמה בני זוג, השילוב הגנטי של התכונות שעוברות לצאצא הנוצר מגוון יותר. זה מגדיל את הסיכוי שלפחות חלק מהגוזלים/אפרוחים יהיו חזקים יותר, מהירים יותר, חכמים יותר ומצוידים טוב יותר בכדי לשרוד לבגרות. 
סיבות נוספות לפוליגמיה כוללות:
הגדלת גודל האוכלוסייה האינדיבידואלי באמצעות בני זוג מרובים, מה שיוצר את הדור הבא גדול יותר במקרה של שיעורי תמותה גבוהים יותר. 
כאשר מטילים יותר ביצים, סביר להניח שיותר אפרוחים יהיו מסוגלים לשרוד.
חיבור למספר בני זוג שיכולים לספק תמיכה בזמן הדגירה של הביצים או האפרוחים/הגוזלים הצעירים מאוד זקוקים לטיפול והגנה נוספים. 
יותר מגנים למבוגרים יכולים להגן טוב יותר על אפרוחים צעירים.
גידול של צאצאים מרובים בכל עונת גידול.
בני זוג שונים עשויים לספק טיפול לגזעים צעירים יותר אפילו בעוד ביצים נוספות מונחות ובוקעות.
כל הסיבות הללו עוזרות להגדיל את הסיכוי שלכל מבוגר, העוף המזדווג, יהיה מסוגל להעביר את הגנים שלהם לדור חדש של אפרוחים.
יחסי ציפורים פוליגמיים

התנהגות פוליגמית נפוצה למדי בקרב ציפורים אך מידת הפוליגמיה יכולה להשתנות מאוד. 
הרבה יותר שכיח שלזכרים יש בנות זוג מרובות בעונת הקינון. עם זאת, בחלק מהמינים דווקא הנקבות ידועות כבעלות זוגות עם זכרים מרובים, אפילו עד כדי גידול גזעים שבהם יש לאחים מאותה תטולה, אבות שונים. 
הפוליגמיה נפוצה בעיקר בתנאי קינון קשים שמחייבים את הציפורים להשתמש בכמה בני זוג כדי להגדיל את הסיכוי להישרדות הצאצאים.
בזיווג פוליגמי, בן הזוג הפחות פוליגמי, בדרך כלל הנקבה, אחראי לרוב הטיפול והגידול של הצעירים, החל מבניית הקן ועד לדגירה והאכלה. עם זאת, ניתן לשתף חובות אלו בהתאם לרמת הפוליגמיה של בן הזוג ומצבם של בני זוג הנוספים.
במקרים מסוימים, מבוגרים מאותו מין עשויים שלא להתחרות, אלא לשתף פעולה עם חברים כדי להבטיח לכל הצאצאים טיפול טוב יותר וסיכוי גדול יותר להישרדות.
מדוע פוליגמיה של ציפורים לא תמיד עובדת
בעוד שלפוליגמיה עשויים להיות קשרים שליליים למערכות יחסים אנושיות, חשוב לזכור כי לציפורים אין אותם קשרים לכל החיים לבני זוגם.
אפילו מיני ציפורים רבים שבדרך כלל מהווים זוג לכל החיים יכולים להיות פוליגמיים בתנאים הנכונים. הדבר החשוב ביותר הוא שהצאצאים ישרדו וישגשגו, לא משנה כמה בני זוג נחוצים. 
פוליגמיה לא עובדת עבור כל מיני הציפורים, עם זאת, וכמה ציפורים, כולל דורסים, ומינים ארוכי-חיים אחרים, הם כמעט אך ורק מונוגמיים.

פוליגמיה לא תעבוד כאשר ציפורים דורשות:

דוגמאות ציפורים פוליגמיות
רוב מיני הציפורים בעולם יכולים להיחשב פוליגמיים במידה מסוימת, תלוי איך מסווגת פוליגמית העופות. 
באופן כללי, ציפורים אינן מוצהרות כפוליגמיות לחלוטין אלא אם כן היא מתועדת היטב כי מרבית בני המין מחפשים בכוונה ובעקבית כמה בני זוג שונים באותה עונת גידול. 
אם פוליגמיה מתרחשת רק לעיתים רחוקות או רק בתנאים חריגים, ייתכן שהמין לא ייחשב לפוליגמי באמת. 
אצל מינים נדירים, בסכנת הכחדה או פחות נחקרים, הרגלי ההזדווגות הכלליים אינם ידועים לעתים קרובות ויכול להיות קשה לשפוט האם מערכות היחסים העופות הללו פוליגמיות או לא.
מיני ציפורים הידועים בזכות התנהגותם הפוליגמית העקבית כוללים את הדרור המלחי, ברני הבית, ציפור השחורים הכנפיים האדומות, הודו הבר , הבובולינק והפלארופה בצוואר האדום.
חיזור של ציפורים:

קרדיט: the spruce pets